הגאולה ג'2 - עדיף שתהיו רציניים

בס"ד

פרק 2:

עדיף שתהיו רציניים

כ"ז מר-חשון תשע"ה

וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצְצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם...

אוי, אוי, אוי, איזו טרגדיה, איזו טרגדיה נוראה!

יהודים חשובים, לא סתם יהודים רגילים, נשחטו בצורה האכזרית ביותר בעודם עומדים בתפילתם לפני הקב"ה. תיאורטית, זה היה עלול לקרות לכל אחד מאתנו, חס ושלום.

לראות את הגופות המלאים בדם, עטופים בטליתותיהם ובתפיליהם ['דַם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ'], צדיקים שנשחטים לפני העינים של חבריהם, מה יכול להיות יותר טראגי מזה? אבל כל דבר זה מסר לעם ישראל, וגם האירוע הקשה הזה – זה מסר.  והמסר הזה אומר גם כן שאנחנו צריכים לנסות ולהתאמץ מאד שלא להתעלם, עלינו להתאמץ מאד להבין כל בחינה, כל אספקט של המסר ולעשות בפועל מה שעלינו לעשות, לבצע מה שעלינו לבצע.

הבה נרחיב על כך את הדיבור. היהודים הגדולים האלו שנרצחו, צדיקים אלו שנרצחו אך ורק בשל היותם יהודים ['כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ...'], ולא משום סיבה אחרת, כשהם עטופים בטלית ובתפילין שלהם בעודם עומדים בתפילה לפני הקדוש ברוך הוא, ['הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב – וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו'] אלה הצדיקים נלקחו בכדי לכפר על עם ישראל, על העבירות של עם ישראל. ['וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ']

אבל בכל זאת אם לא נלמד, ולא נבין מה שה' רוצה מאתנו שנבין, למה הוא עשה את זה, ומה הכוונה בזה – אזי אנחנו עומדים להיות במצב טראגי ביותר ['וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי...', רבינו יונה, שע"ת שער ב' בתחילתו]. המקרה הזה – זה סימן שאנחנו לא בסדר [חגי א': 'שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם']. זה סימן שאנחנו צריכים לעשות תשובה. [עמוס ג': 'אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעִיר וה' לֹא עָשָׂה'] זה איננו סימן שהכל אצלנו בסדר גמור. ה' לא אומר לנו: "אתם באמת טובים, ולכן זה קרה". לא. אנחנו לא בסדר, מבחינה כללית. ועלינו לעשות תשובה.  אנחנו חיים בזמנים מבולבלים, והקרבנות הללו, ואני מתפלל אל ה' שלא יהיו ח"ו קרבנות נוספים, אבל הקרבנות האלו באו לתת לנו מסר מאד ברור.

 

רמב"ם הלכות תעניות, פרק א':  א. מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִזְעֹק וּלְהָרִיעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת עַל כָּל צָרָה שֶׁתָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר. שֶׁנֶּאֱמַר 'עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת'. כְּלוֹמַר כָּל דָּבָר שֶׁיָּצֵר לָכֶם כְּגוֹן בַּצֹּרֶת וְדֶבֶר וְאַרְבֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן זַעֲקוּ עֲלֵיהֶן וְהָרִיעוּ: ב. וְדָבָר זֶה מִדַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה הוּא. שֶׁבִּזְמַן שֶׁתָּבוֹא צָרָה וְיִזְעֲקוּ עָלֶיהָ וְיָרִיעוּ יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁבִּגְלַל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הוּרַע לָהֶן כַּכָּתוּב 'עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ' וְגוֹ'. וְזֶה הוּא שֶׁיִּגְרֹם לָהֶם לְהָסִיר הַצָּרָה מֵעֲלֵיהֶם: ג. אֲבָל אִם לֹא יִזְעֲקוּ וְלֹא יָרִיעוּ אֶלָּא יֹאמְרוּ דָּבָר זֶה מִמִּנְהַג הָעוֹלָם אֵרַע לָנוּ וְצָרָה זוֹ נִקְרֹה נִקְרֵית - הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ אַכְזָרִיּוּת, וְגוֹרֶמֶת לָהֶם לְהִדַּבֵּק בְּמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְתוֹסִיף הַצָּרָה צָרוֹת אֲחֵרוֹת. הוּא שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה 'וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי', 'וְהָלַכְתִּי גַּם אֲנִי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי'. כְּלוֹמַר כְּשֶׁאָבִיא עֲלֵיכֶם צָרָה כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּבוּ אִם תֹּאמְרוּ שֶׁהִיא קֶרִי - אוֹסִיף לָכֶם חֲמַת אוֹתוֹ קֶרִי:

 

מהו הבסיס, מה היסוד של היהדות? קדושים תהיו. [שמות י"ט ו', שמות סו"פ כ"ט ע"ש, ויקרא י"ט, במדבר ט"ו, דברים י"ד, יחזקאל סו"פ ל"ז, רש"י ויקרא כ' כ"ו. ועוד] בואו נסתכל מסביב. האם אנחנו קדושים? כן, אתם יכולים לומר שאנחנו מתפללים, כן, אנחנו הולכים למניינים בזמן, פחות או יותר, כן, אמנם אנחנו מניחים תפילין ולובשים ציצית, וטלית, וכל מה שנדרש מאתנו כיהודים לעשות מדי יום, כן, אנחנו מנסים לשמור פחות או יותר את ההלכות של כל החגים, ושל השבת, וכו', בכל בחינה של החיים היהודיים. אך בכל זאת אנחנו לקויים. למה אנחנו לקויים? מפני שאנחנו עושים את כל הדברים בשטחיות. [ישעיה כ"ט: 'וַיֹּאמֶר ד' יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה, בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה...', מ"ב סי' ה'] לא כולם, כמובן, אבל החברה בכללותה הפכה לחברה מטריאליסטית שטחית. ['עַם הָאָרֶץ']

 

היהודים שגרים באיזור שבו התרחש הרצח ידועים כמצטיינים בחסד, בלימוד ובעידוד כל הבחינות החשובות ביותר של האידישקייט. אך בכל זאת, הר נוף ידועה גם כן במקרים רבים כמקום מודרני ביותר וקליל בדינים מסויימים, למשל בענייני צניעות.

כמו כן האיזור הזה הוא מקום שיש בו את המיגוון של כל הסוגים של היהודים שחיים במקום: ספרדים, אשכנזים, ליטאים וחסידים. יש שם ישיבות גדולות של בחורים ליטאים וגם ישיבות של חסידים, וישיבות ספרדיות, כל סוגי הישיבות. ובכל אופן – השטחיות שקיימת בהרבה מן הישיבות ['שְׁרוֹ חַכִּימַיָּא וכו'...'], וזה לא רק שָם – אלא בכל המקומות, עשתה את האידישקייט מדוללת ביותר. אנחנו נכנעים לרצונות הטפשיים של הילדים של הדור הזה מפני שגם אנחנו עצמנו נתפסנו בצעצועים, בצעצועי המבוגרים, כמו האייפונים שנהיו כה 'נחוצים' בחיים שלנו ['זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים', מתני' סוף סוטה].

רבים מהאנשים שגרים באיזור הם אמריקאים, והאמריקאים – הם שהביאו את הדרך שלהם, את הסגנון שלהם, את המטרות שלהם בחיים אל האיזור הזה, כמו שזה גם בכל ארץ-ישראל ובכל מקום בעולם. באיזור הזה ישנם הרבה צדיקים. יש הרבה יהודים שמתגוררים בהר-נוף, וזוהי רק דוגמה שמייצגת את כל הקהילות החרדיות בארץ ישראל ובעולם, זו רק פיסת-תמונה המשמשת כדוגמה של דרך-החיים שלנו, שהרבה הרבה יהודים 'חרדים-כביכול' בחרו לחיות בה.

והצדיקים האלה שנלקחו מתוכנו – הם היו שונים, ולכן הם אלו שנבחרו להיות קרבן הציבור עבור עם-ישראל. [כתובות ח: 'חשיב לאתפוסי אדרא']

כעת, בואו נתבונן ונראה איפה אנחנו חסרים. המקום הראשון שצועק אל כולנו – זהו הצניעות. הצניעות בכל העולם, בכל הנוגע לעם ישראל, לציבור החרדי, נפלה בגדול, לרמה נמוכה שמעולם לא היתה כמותה. ['חוּצְפָּא יִסְגֵי']

היהודים שהיו באירופה בזמן ש'הנאורות', מה שמכונה 'ההשכלה' החלה להתפשט, נפלו מאד עם הצניעות שלהם [תהלים ק"ו ל"ה]. ולמרות שרוב יהודי אירופה נשרפו במחנות ההשמדה, עם כל זאת 'הזרעים' של מה שנקרא 'תנועת ההשכלה' יצאו מאירופה יחד עם הניצולים. אפילו שהרבה מהם חבשו שטריימלאך וגידלו פאות, וזקָנים, ואפילו שהרבה מן הקהילות חזרו והוקמו, אך עדיין הזרעונים הללו של הגשמיות, של המודרניזציה, נשארו בִפְנים בתוך הלב של הרבה מתוכם. וזה הועבר הלאה אל הילדים שלהם, מפני שהעולם הפך להיות כל-כך מטריאליסטי, כל-כך עשיר ['הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ - וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר'], שיכולנו בקלות להחזיק את כל המשחקים האלה, את כל סגנון-החיים השטחי הזה.

כולנו מנסים מאד חזק להגיד תהילים, ולהתפלל, וכן הלאה, אבל באופן טבעי השטחיות הזו גובה מחיר גבוה ביותר מהאידישקייט האמיתי שלנו [שימ"ש סוף כלל ד']. זה מסלק את העומק ['וּבִינַת נְבוֹנָיו תִּסְתַּתָּר'], הפכנו להיות שטחיים [דברים ל"א: 'וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלוֹקַי בְּקִרְבִּי...'], והרבה-הרבה תלמידי חכמים ונשותיהם – מאד מתעניינים בצד המטריאליסטי של העולם, הצד של עגל הזהב. [ירמיה ב': 'וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי', ספורנו האזינו ל"ב ט"ו]. וההוכחה הגדולה ביותר לכך זה הלבוש של הנשים, הנשים היהודיות המודרניות. וזה קורה בקהילות של חסידים או ליטאים או ספרדים, לא משנה מה, בכל הקבוצות זה גבה את המחיר בצורה נוראה.

 

הזוה"ק פרשת אחרי מות, דף ע"ה סוע"א: 

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ".

'כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ' - דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאִשְׁתְּכָחַת בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן בְּגָלוּתָא, לְאַגָּנָא עָלַיְהוּ תְּדִירָא מִכָּל סִטְרִין, וּמִכָּל שְׁאָר עַמִּין, דְּלָא יְשֵׁיצוּן לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. דְּתַנְיָא, לָא יַכְלִין שַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָׁא לְהוּ עַד דְּיִשְׂרָאֵל מַחֲלִישִׁין חֵילָא דִּשְׁכִינְתָּא מִקַּמֵּי רַבְרְבֵי מְמָנָן דִּשְׁאָר עַמִּין. כְּדֵין יַכְלִין לְהוֹן שַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְשַׁלְטִין עָלַיְיהוּ, וְגַזְרִין עָלַיְיהוּ כַּמָה גְּזֵירִין בִּישִׁין. וְכַד אִינּוּן תַּיְיבִין לָקֳבְלָה, הִיא מְתַבְּרַת חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּכָל אִינּוּן מְמָנָן רַבְרְבִין, וְתַבְרַת חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּשַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִתְפָּרְעָא לְהוּ מִכֹּלָּא... ע"ש.

 

הפאה, השייטל, הפאה-הנכרית – זה רוצח! ['גדול המחטיאו', ספרי פר' כי תצא פרק כ"ג] פעם, כאשר התופעה התחילה בדורות עברו, כאשר זה נעשה לשם שמים, זה היה מיוצר משער זנב סוס או מחוטים עבים, והן נעשו רק בשביל הצדיקות הגדולות ביותר, מפני שרוב הנשים פשוט גילו את שערותיהן, אבל מה שזה היה – זה היה רק משהו של 'בדיעבד', אבל כעת אנחנו מאמינים בטעות שזה מגיע ישירות מן התורה – אבל זה לא כך.

חוסר-כיסוי-השער הזה, שזה אומר לשים על ראשכן איזו חתיכת שיער יפה, שאמנם איננו שלכן, אבל זה נראה כמו שלכן, זה עושה אתכן נראות כבלתי-נשואות [גליון 48]. בהרבה מקרים הדבר הזה כל כך מוזר ושיגעוני שאני לא יודע איך מישהו מסוגל להאמין שאשה יהודיה מעיזה ללבוש את זה, או איזה אברך, אוהב ה' באמת-באמת [עי' יומא פו.], אוהב-תורה באמת ['בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ'], מסוגל להרשות לאשתו להופיע בצורת לבוש וולגארית שכזו. [זוה"ק פר' נשא דף קכ"ה ע"ב 'אמר ר' חזקיה...', רמב"ם סוף ספר נשים].

 

אבל זוהי רק ההתחלה. ברגע שהראש 'מכוסה' בצורה שכזו – אזי מהר מאד מגיע גם האיפור, אפילו איפור שהוא אסור בהחלט [סוטה מז: 'משרבו נטויות גרון ומשקרות עינים...', ע"ש, ועי' מס"י פי"ג]. ואז מגיעים הבגדים הצמודים שכמעט כל אשה ובחורה שניה לבושה בעליונית צמודה, צוואר פתוח, חצאיות קצרות וצמודות. חלקן קצרות יותר, וחלקן מעט יותר ארוכות, חלקן מעט רחב יותר, אבל מה שזה לא יהיה – צורת הגוף נראית לגמרי, ולעתים באופן מביך לחלוטין. וזה לא נראה שזה מפריע לאי-מישהו ['וְאֵין מְבַקֵּשׁ']. אנחנו פשוט ממשיכים הלאה, וזה הולך ונהיה יותר ויותר גרוע, יותר ויותר גרוע. ['וְעַמָּא דְאַרְעָא אָזְלָא וְנִתְדַלְדְלָה'] אנחנו מכניסים את הבעלים שלנו ואת הבנים שלנו לנסיונות בצורה הגרועה ביותר, וכאשר הם נכשלים ונופלים אנחנו מחפשים תירוצים עבורם. ['לֹא לִידֵי נִסָּיוֹן - וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן']

 

ישיבות רבות מעלימים עין מהרבה-הרבה דברים חשובים ['וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה']. הישיבות מלאות בחורים שממש אין להם שום מושג אמיתי מה הכוונה 'קדושה', כמה זה חשוב, ואיזו עבירה גדולה זאת כאשר הולכים כנגד זה. [גליון 38, ועוד] אין להם בזה מושג, מפני שראשי-הישיבות לעתים רבות מתעלמים מן הדברים האלה, מכיון שהבעיות הפכו להיות כל כך נפוצות.

בחור יכול ללמוד נפלא – ועדיין יש לו בעיות עם הקדושה שלו. אנשים רבים יצחקו עליכם אם אתם שומרי-עינים, מפני שזה מעורר גיחוך, ואתה נראה כל כך טפשי כאשר הינך חובש משקפים שנעשו במיוחד כך שלא תוכל לראות מעבר לאף שלך בכדי שלא להיחשף לכל הזוהמה הרוחנית שמציפה את הרחובות. וכמובן שאם אתה שומר-עינים באופן גלוי, אנשים יחשבו שמשהו "לא בסדר" אתך [חלק דף צז.], ואתה פשוט הופך לבדיחה, ולבטח אין לך סיכוי לקבל שידוך ['וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ']. כן, אנחנו בבעיה גדולה. אנחנו חושבים שלבן – זה שחור, ושחור – זה לבן [ישעיה ה' כ': 'לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע']. ואף אחד לא קולט שאדום זה אסור. [שו"ע יו"ד סי' קע"ח, ור' דף החיזוק: 'בגדי צבעונין']

ואני רוצה לומר לכם שזו הבעיה הגדולה ביותר, זוהי הבעיה העיקרית שלנו [גליון 50]. וברגע שיש לנו את הבעיה הזאת – אז יש לנו גם בעיות אחרות, כמו בעיות עם כשרות, מפני שאנחנו כל כך שטחיים וכל כך שקועים בתוך החומרניות ['הַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחוֹמֶר'], והאוכל נעשה כל כך נחוץ עבורנו, לא בשביל לחיות, אלא בשביל הנהנתנות שהגיעה למימדים שמעבר לדמיון, ואנחנו תמיד מחפשים מסעדות, מתכונים או מה שלא יהיה, בשביל למלאות כל הזמן את הקישקע'ס [משלי י"ג: 'וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר']. וברגע שאנחנו מתמלאים ונהיים קצת כבדים – אז אנחנו מתחילים לעשות דיאטה, וברגע שאנחנו עושים דיאטה אז אנחנו שוב 'חוטפים' (זוללים תוך הונאה עצמית)...'חוטפים', אבל עושים דיאטה... חילופי הדיאטה-זלילה דיאטה-זלילה הללו הפכו להיות משהו מטורף ביותר. ['הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה'. ישעיה כ"ד: 'נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁיכּוֹר...']

זה לא מה שה' רוצה מאתנו. הקב"ה רוצה שנאכל בקדושה. הוא רוצה שניקח את האוכל ונעשה עליו ברכה ונודה לו על כך מפני שזה מזין את הגוף שלנו [שו"ע או"ח סי' רל"א, ספר 'שולחן של ארבע' לרבינו בחיי, ור' הגאולה, סידרה ב'-9]. כמובן, מותר לנו ליהנות מן המזון שלנו, אבל אנחנו לא צריכים להיות זוללניים [במדבר י"א. משלי ל"א: 'אַל תְּהִי בְּסוֹבְאֵי יָיִן'. רמב"ן פר' קדושים, ר' מסגרת]. אנחנו לא צריכים לחיות על התשוקה של האוכל, וזה מה שקורה בעולם.

כל המסיבות האלה וכל הבר-מצוות האלה, והחתונות האלה עם כל האוכל השיגעוני שלהם – כל זה מוריד אותנו. ואני לא מתכוון לומר שכולם נמצאים בדרגה נמוכה שכזאת, אבל הרבה הם כאלו. והרבה מהאנשים שאנחנו הכי מעריצים מפני שיש להם את הכסף הגדול ['עֲלִיזֵי גַאֲוָתֵךְ'], והם אלו שנותנים את הכסף לישיבות ואלו שבונים אותם ['קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת', אבן שלמה י"א ח', ע"ש], הם אלו שקבעו את הסגנון, את הצליל, את הצליל של מחול הזוועה ['וַיַרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחוֹלוֹת'], הסיחרור הנורא הזה, המטורף והמפחיד, המחול הגרוע של התשוקות, מחול-הגשמיות, מחול המוות.

'קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה'. תהלים מזמור מ"ט: 'נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ', ע"ש במפרשים. שבת קמז: על המשנה 'אין יורדין לקורדימא', שבת סב:, רבינו יונה שערי תשובה, שער ב' אות י"ח, הגר"א משלי פרק ב' פסוק י"ח ועו"מ, בי' מאמר 'באו חשבון', מסילת ישרים פרק י"ג. שירי משכיל כלל ד'.

 

רמב"ן ריש פרשת קדושים:

'קדושים תהיו'. 'פרושים תהיו'. והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו וידבר כרצונו בכל הנבלות, שלא הוזכר איסור זה בתורה והנה יהיה 'נבל ברשות התורה' - לפיכך בא הכתוב אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי, וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות... ויקדש עצמו מן היין במיעוטו... ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה בנח ובלוט... וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס... באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי... עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים.

 

 

אמשיך לדבר על דברים נוספים.

דיברנו על הבגדים, ודיברנו על דרך-החיים המודרנית. אוכל – זו דוגמה אחת, אבל יש לנו כבר בעיות עם אוכל בנושא שמכונה: 'כשרות', מפני שאנחנו צורכים כל כך הרבה אוכל, וזה קשה להביא מכל המקומות שמשם הם מביאים את האוכל את הכמות הנדרשת בשביל לספק את הצרכים הגדולים של החברה הזללנית שלנו. כל 'הֶכְשֵׁר' שיש לו לקוחות רבים מדי, הוא מוּעָד לעשות תקלות גדולות ולעשות הרבה 'קיצורי-דרך'. כל הכשר שמתעשר – הופך להיות כ"כ עשיר ['עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר...'] עד שהם פוחדים לאבד אפילו לקוח אחד... וישנם הרבה-הרבה בעיות שכאלו בכל העולם. אנחנו נמצאים במצב קשה ביותר. במקרים רבים אנחנו אוכלים ממש 'טרייף', שלא נדע.

כן, אנחנו מתפללים, אבל אנחנו רוצים שהרבנים שלנו יגידו לנו מה שאנחנו רוצים לשמוע. אנחנו רוצים שהרבנים שלנו יעשו את האידישקייט, את היהדות קלילה [עמוס ב' י"ב וברש"י]. כיום ישנם היתרים שמעולם לא ניתנו כדוגמתם ['יֵש לִי רָב...', ר' ביהגר"א למשלי כ"ה ד'], רק באותן השנים שהיהודים היו כה חלשים שהם לא יכלו אפילו לצום בתשעה-באב. ואנחנו, הדור הזה, הוא הדור הנמוך ביותר שהיה אי-פעם ['בעקבתא דמשיחא', מל' עקביים, תהלים סו"פ מ"ד], אבל יש לנו את היכולת לעלות הכי גבוה [מהר"ל 'נצח ישראל' פרק ל"ה, הדוה"א עמ' צ"ח, ע"ש].

ולכן, אני מתחנן אליכם, עם ישראל, נכון, יש לכם מכוניות, ונכון, יש לכם מיזוג-אויר בבתים שלכם, וכן, יש לכם את כל הסוגים של המכשירים החשמליים שנועדו לעזור לכם ולהקל עליכם, אבל אל תשכחו שיום אחד ה' עומד 'להוציא את התקע', ואז לא יהיה שום חשמל [גליון 73], לא תהיה שום תאורה. לא יהיה שום מיזוג אויר [עמוס ג': 'וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ...']. לא תהיה שום מכונית. לא יהיה שום כלום, רק אַתֶּם והקב"ה. וברגע זה – אתם עומדים לתת דין וחשבון. ברגע זה אתם עומדים להיות כה מפוחדים שלא תדעו אפילו לאן ללכת [עמוס סופ"ב]. ברגע זה אתם תנסו למצוא את ה' – אבל אתם הפכתם כל כך מנותקים ממנו [ירמיהו ב': 'כִּי פָנוּ אֵלַי עוֹרֶף וְלֹא פָנִים, וּבְעֵת רָעָתָם יֹאמְרוּ קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ...'], אפילו שחשבתם שאתם קרובים-קרובים אליו, כך שלא תדעו איפה ללכת.

אתם אומרים תהלים, ואפילו בוכים. אתן עומדות בתפילת שמונה-עשרה עם החצאית בדיוק מעל הברכים, וחושפות את כל צורת-הגוף שלכן מלמעלה ומלמטה, עם הפאות הארוכות והמפוארות שלכן, ואתן בוכות. ואז אתן קולטות: 'אוי, האיפור נשטף...'  עדיף שתפסיקו לבכות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתם יכולים לעשות.

אני מתחנן אליכם, עם ישראל, תרחצו את פניכם, תסירו את ה'שייטלאך' שלכם ותלבשו כיסויי-ראש, מטפחות. האריכו את החצאיות שלכן ותרחיבו אותן. ועדיף מזה – ללבוש שמלה. תכסו את עצמכם לחלוטין. תתפללו בפנים נקיות [פר' וישלח: 'וְהִטָּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלוֹתֵיכֶם', ע"ש. ר' שו"ע או"ח סי' ע"ה].

התייחסו לבעלים שלכם בכבוד. תעשו את אשר עליכן לעשות כנשים, תמיד בשמחה, כאשה וכאמא ['אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה'], כאמא יהודית אמיתית. ואתם, תלמידי-החכמים היקרים שלי, תהיו תלמידי חכמים אמיתיים. תפסיקו לדבר פוליטיקה כל הזמן [תהלים נ' כ'], תפסיקו לנסות להחליט מי מגדולי-ישראל הוא המוצלח ביותר, ולבטל את אלו שאתם לא אוהבים ['בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים', חגיגה יד., ספר 'ונפשי יודעת מאד', עמ' 107]. תפסיקו לנסות ללכת ולשאול שאלות ולקבל את התשובות שאתם רוצים לשמוע, בגלל שלרוע-המזל אתם תקבלו את התשובות שאתם רוצים... אבל אני לא יודע אם זו באמת תהיה ההכרעה הנכונה. תפסיקו לחפש נשים שגברים אחרים יסתכלו עליהן [רש"י ישעיה ג' י"ח], ובבקשה, תנסו למצוא את ה' ['וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָׁם אֶת ה' אֱלוֹקֶיךָ וּמָצָאתָ...']. תנסו למצוא את ה'. ['כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ...', דברים ד']

ישנן קבוצות של יהודים שהם עושים זאת עכשיו. תתחברו אליהם ['הִבָּרוּ נוֹשְׂאֵי כְּלֵי ה'', תהלים ב': 'נַשְּׁקוּ בַּר', עי' סה"מ להרמב"ם מ"ע ה', סידרה ב' פרק 28] התפטרו מכל הדברים השטחיים בחיים שלכם, ותתקרבו לה' ['דִרְשׁוּנִי וִחְיוּ']. כיום, אחרי שחייתם ב'דיסנילנד' במשך כל כך הרבה זמן – זה איננו דבר קל [עי' בי' הגר"א לאגדתא דחלום חוני המעגל – 'רמכי רמכי']. אבל כעת זהו הזמן להיות רציניים, מפני שאנחנו בסוף.  אנחנו מאד-מאד קרובים לסוף. אז כדאי שתהיו רציניים.

 

 

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 5182726 פעמים
היום - 21/10/17