פרק 33:

י' תמוז תשע"ד

וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרוֹךְ...

אין עסק מוצלח כמו 'שוֹאוּ-ביזנס'... (עסקי מחזות ומשחקים). האם אין לכם תחושה שאנחנו חיים בתוך משחק?!... מרגע אחד למשנהו אנחנו לא יודעים מה עומד לקרות. בבוקר יש חדשות רציניות, בצהרים יש חדשות עוד יותר 'חזקות', ובערב יכול להיות 'פיצוץ' של חדשות, וככה זה ממשיך הלאה והלאה. לפעמים יש איזה זמן שָקֵט יחסית, אבל תמיד לאחר מכן מגיעות חדשות מוזרות, דברים שלא-יֵאָמְנוּ, דברים שלא היינו מסוגלים אפילו לחלום עליהן.

מה שאנו רואים עכשיו בתקופה זו, דומה מאד למה שנכתב בנבואות [ישעיהו כ"ד י"ט: 'רֹעָה הִתְרֹעֲעָה הָאָרֶץ... מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ..., יחזקאל פרק ז', ועוד], ואני משער שרובנו מרגישים שזהו סימן שהמשיח כבר כמעט כאן, ואכן זו האמת, אך בכל אופן משהו כאן מתרחש שאנחנו לא מבינים, כי הדברים קיבלו תפנית דראמטית מאז נפילת מגדלי-התאומים, ומרגע זה והלאה אסונות משונים החלו להיות דברים של יום-יום. בעוד שמקרה משונה אחד מתרחש המקרה הבא כבר מתפוצץ.

כולנו מרגישים את זה. כולנו חשים פחד. אנחנו מרגישים ריקנות בלב. החיים איבדו הרבה מן הטעם שלהם, במיוחד חיי הגשמיות. טיסות הפכו להיות דבר מפחיד, ואם לא מפחיד - אז משפיל, כאשר עליכם לעבור דרך מתקן-רטנגן שחושף את תמונתו של האדם ללא מלבושיו, כאשר כל עובר ושב יכול להעיף מבט, ואם הינכם מסרבים לבדיקה זו אתם צפויים לבדיקה פיזית משפילה עד מאד.

העולם הפך להיות עולם חסר-שמחה, ללא העליצות הטפשית של הגשמיות וגם ללא השמחה האמיתית, העמוקה. הפכנו להיות עולם של אנשים מבולבלים שלא ממש מוצאים את הכיוון. אנחנו ממשיכים את השיגרה של הדברים שהתרגלנו לעשותם, אבל מתוך חוסר-משמעות, זה לא נראה שמסלול-החיים מוביל אותנו לאיזה יעד מסוים.

אנחנו לא יכולים לתכנן דברים כפי שעשינו בעבר. פעם יכולנו לתכנן שבעוד חצי שנה בדיוק אנחנו ניגשים לרופא-שינים, היו לנו תכניות לאיזה בתי-ספר עומדים להכנס הפעוטים בני-השלש שלנו, ומה בדיוק הם אמורים ללמוד... אך כיום האנשים חשים ריקים ונפחדים. כסף הפך להיות דבר קשה להשגה לְמַעֵט עבור אותם שמונים-וחמשה אנשים בעולם המחזיקים תחת ידם את רוב העושר של העולם. לכל השאר – זה פשוט מאבק יומיומי ללוות עוד כסף ועוד כסף. אנחנו נכנסים למסלול של פחד ועצבנות, גדוש חששות ודאגות על ילדינו ועתידנו. זו היא ההרגשה בכל מקום בעולם.

כאן בארץ-ישראל, במשך השבועות האחרונים היינו עסוקים בטרגדיה-אחר-טרגדיה. ראשית, היו הרבה תאונות-דרכים, ילדים רבים טבעו, ובנוסף התרחשו עוד דברים רבים נוראים, אך כאשר שלשת הילדים נחטפו ולאחר מכן נודע שהם נרצחו בצורה קשה ביותר, וקודם לכן נרצחה אשה צעירה באופן אכזרי ומרושע – כל זה הביא אותנו לסוג מסויים של התפכחות למציאות הריאלית, להבנה שאנחנו נמצאים בצרה גדולה.

כיצד מסוגלים יהודים צעירים, נערים יהודים, להרוג נער ערבי בצורה כה אכזרית?! זהו הלם גדול עבור יהודי לראות שיהודי אחר מסוגל כך להרוג ולשרוף אותו חי. נכון, זו מלחמה, אך כיצד יתכן שיהודי בדורנו יכול לרצוח בצורה כה אכזרית, אפילו כאשר הערבים הם אויבים?!

הדבר הראשון שאני אומר לכם הוא שהנבואות ומה שמתרחש כיום תואם לחלוטין. [ר' מלבי"ם ישעיה נ"ב ח']. מפליא לראות כיצד ה' מנהיג את עולמו. כולנו יודעים ששמונים וחמישה אנשים שולטים על רוב עושר-העולם, וחוץ מאותם האנשים קיימת קבוצה שלמה של אנשים שיש להם את כל סוגי העמדות האיסטרטגיות בעולם בכדי להביא את העולם אל תחת שלטונם של הרשעים. [איוב ט' כ"ד: 'אֶרֶץ נִתְּנָה בְיַד רָשָׁע']

הרשעים הללו הם אֱדוֹמִים, והם לא אוהבים את הערבים, והם גם לא אוהבים את היהודים. את היהודים הם מוכנים לסבול אם נסכים להיות כמוהם, האֱדומים, אך אנחנו מעולם לא היינו כמוהם ולעולם לא נהיה כמוהם. בעזרת העושר שלהם ושליטתם בעולם הם הורידו כמעט את כל המדינות הערביות 'על הברכים', וזאת מבלי שהיו צריכים בכלל להיכנס עם כל הצבאות של אמריקה ואירופה וכו', אלא פשוט על ידי התסיסות והמאבקים הפנימיים שהם חוללו.

הם כותבים את התסריט, הם מספקים את השחקנים, והם בטוחים שהם מנהלים את העולם. ואנחנו כבר יודעים עליהם את הכל מהנבואות, והם מתנהלים בדיוק כמו שזה כתוב שם בנבואות [תהלים מזמורים ב', פ"ג, צ"ד, זוה"ק שמות ז' ע"ב ועוד] , וזה גורם לנו לחוש, ובצדק, שכל הנבואות עומדות להתגשם [עי' סומ"ס מכות]. לכן, יש לכולם מחשבות והרהורים על העולם הבא, על הקדוש ברוך הוא. ולאלו שאינם מאמינים תיתכן התחלת-מחשבה של אמונה.

אבל התכנית שלהם מסתיימת שמה, היכן שהנבואות ממשיכות. ומנקודה זו ואילך זה ממשיך בדרכים שונות [איוב ה': 'מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים']. כי תכניתם של האדומים היא להשתלט על ארץ-ישראל, ולשבת כאן בירושלים [מזמור פ"ג י"ג, ישעיהו כ"ה ו', ע"ש במפרשים], ולנהל מכאן את העולם, וזה מה שמביא אותנו למה שמתרחש כיום.

אתם מרגישים כאילו שאתם בתוך משחק, בתוך מהלך של הצגה, כאילו הכל כאן מתוזמן, ואפילו הרוצחים תוזמנו. האם הערבים עשו את זה?... האם מישהו אחר עשה את זה?... האם הכל אמת-באמת?... איכשהו יש 'חורים' בכל הסיפורים שמספרים לנו, כך שזה לא נראה לנו האמת על דיוקה, וכמו הרבה דברים שקרו בארצות הברית. ואם אנחנו חוזרים אחורה בהיסטוריה - במקרים רבים אנחנו יכולים למצוא את חוסר-ההתאמות האלו.

אנחנו מרגישים כמו בתוך איזו הצגה שהתסריט שלה נכתב מראש, וששחקניה נבחרו מראש, אך במקרים רבים הם אינם שחקנים מוצלחים במיוחד, אבל המשחק הוא משחק מסוכן מאד, מסוכן עד מות. והשחקנים המובילים בכל ההצגה הם רוצחים חסרי-לב. הדם נשפך, והם עומדים לנסות לכבוש את ארץ-ישראל.

ארץ ישראל היא נקודת-המרכז של העולם עבור שלשת הדתות הראשיות [ירמיהו ג': 'צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם']. וברור שארץ ישראל הובטחה מאת ה' רק ליהודים, ולא לגוים, והיא תשאר אך ורק עבור היהודים בלבד [תהלים ק"ה: 'וַיַּעֲמִידֶהָ... לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם... לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן... סנהדרין צא.], כך שכל אדומי שסבור שהוא עומד לבוא ולשלוט כאן עומד לקבל הפתעה גדולה ביותר.

עד עתה הקב"ה איפשר להם לעשות מה שהם רצו לעשות ['מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם...'], הוא נתן להם לתכנן ולהצליח ['אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ... כְּגֶלֲלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד...', איוב כ' ו'], אפילו שזה היה כמעט בלתי-אפשרי עבורם להצליח אבל ה' הוא שאיפשר להם להצליח, אך בנקודה מסויימת הם לא עומדים לעשות זאת יותר. הם יתפרקו ['וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה''. סנהדרין קט.]. ה' יעניש אותם, והם עוד יתפסו שהם עשו את הטעות שלהם. [סוף מזמור פ"ג]. ה' עומד להראות להם שהשטן איננו 'כל-יכול', הוא רק יצורו של הכל-יכול, של הקדוש ברוך הוא, ובגלל זאת שהוא רק יצור של הקב"ה הוא איננו יכול לעשות מה שהוא רוצה. הוא יצור של הקב"ה בלבד, כמו כולנו, כמו כל העולם, כמו כל דבר שקיים ביקום, ורק ה' מחליט מתי זה יסתיים. השטן, או היצר הרע, או מלאך-המות, או 'הרע' או מה שאתם רוצים לכנות אותו, ירוסק לחתיכות, כביכול, והוא 'ימוחזר' בנקודות שונות של הבריאה [סוכה דף נ"ב. ר' מאמר 'בלע המות לנצח', ר' איוב מ' ל', השל"ה הק' מאמר 'בית דוד'], כך שחלקיו יהפכו להיות חיוביים. אבל היצר-הרע ייעלם, והרשעים ייעלמו, אבל לא לפני שהם יֵענשו בצורה הקשה ביותר.

עם ישראל, אני מתחנן בפניכם. כעת לאחר שפרסתי בפניכם את כל הרקע של ההיסטוריה שעד לנקודה זו, אני מתחנן אליכם: פיתחו את עיניכם! האם אתם לא רואים מה שהם מנסים לעשות לנו כאן בארץ-ישראל?! הם מנסים להפוך אותנו לגויים! וזה לדעתם יהיה 'הפתרון הסופי', חס ושלום. והם מנסים לעשות זאת עם מהלכים ומשחקים מכל הסוגים, עם כל סוגי הפעולות, במטרה להפוך אותנו לבלתי-מאמינים, חס ושלום, בבורא העולם, הקב"ה.

הם מנסים לבלבל אותנו. הם מנסים להביא הנה גוים באלפיהם בכדי לעשות אותנו כמו גוים. הם תוחבים את הכסף שלהם אל תוך הגמחי"ם שלנו, אל תוך בתי-הכנסיות שלנו, אל הישיבות שלנו, אל הכוללים שלנו, כך שנהיה תלויים עליהם. הם אוספים ומרכזים אינפורמציה אודותינו כך שיוכלו לעקוב אחרינו בכל עת שזה מתחשק להם, ויותר מן הכל – הם מנסים לשנות את הדת שלנו [דניאל ז' כ"ה: 'וּמִלִּין לְצַד עִלָּאָה יְמַלִּל... וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָה זִמְנִין וְדָת...', ע"ש].

הם מנסים לקחת מאתנו את ברית-המילה. הם מנסים לקחת מאתנו את הקידושין והנישואין. הם מנסים לאלץ אותנו להפוך חילוניים: או להיות חסרי-דת לחלוטין או שנקבל את הדת שהם עצמם יצרו. הם מנסים לאלץ אתכם לצעוד במסלול שהם קבעו בכך שהם מעניקים לכם את מה שאתם הכי רוצים: כסף, אוכל, מה שאתם צריכים.

אמת, הם גם אלו שגרמו לנו מצבים מאד קשים מבחינה כלכלית, בכל העולם. וזה נראה כעת, גם בארץ ישראל, שהם השאירו אותנו לַסוף. עד לעת האחרונה לא היו לנו כל כך קשיים כלכליים, אבל כעת אנחנו 'בראש-הרשימה' עבור כל נושא, מפני שהם מתכוננים לכבוש ולהשתלט כאן. [זוה"ק נשא קכו.]

הם בונים דירות, דירות-פאר בארץ ישראל עבור האנשים שלהם. הם בונים בניינים, מרכזים-מסחריים, רכבות ומסלולי-רכבות, ואת כל סוגי הדברים שיש להם את המימון בשביל זה. הרכבת-הקלה נבנתה בכדי שיהיה קל להסתובב ולטייל בירושלים, העיר שמאז ומקדם היתה המרכז של העולם, מרכז-הלב של כל בן אנוש, המרכז של ה' [מלכים א' פ"ט: 'וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים...'], היכן שהם רוצים לבא ולהשתלט במקומו של הכל-יכול, במקום השכינה, חס ושלום. אבל זה לא יקרה, בשום פנים ואופן זה לא יקרה. ['אָבְדוּ גּוֹיִם מֵאַרְצוֹ', מזמור י' ע"ש].

לכן, עם ישראל, היה חזק! התקרב אל השם. הגשמיות עומדת להתמוטטת בצורה הקשה ביותר [ישעיה פרק ב' בארוכה], אבל אל תפחד, כי ה' איתנו, וכל אלו שהם אתו – הוא יהיה איתם [דה"א פכ"ח: 'אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ, וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד'].

כמו שכבר אמרתי פעמים רבות: שום נשמה-יהודית לא תלך לאיבוד. אך אם אתם בוטחים באלילים של העולם, ואם אתם מאמינים בעגל-הזהב - בודאי שזה יהיה לכם הרבה יותר קשה לעשות תשובה שלימה. אבל אם הינכם בוטחים בה' – שום דבר לא יזיק לכם. ה' ישמור עליכם, והוא ישגיח עליכם לחלוטין [מזמור צ"א], בין אם אתם זקוקים למזון או ביגוד או מקום מגורים [דברים ב' ז'], חימום בחורף או קירור בקיץ ['יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה...'],

אל תדאגו. הוא ורק הוא – הכל יכול. הוא יכול להביס כל שונא, הוא יכול לעצור כל פצצה-אטומית, הוא יכול לעשות הכל, ואנחנו - הילדים שלו שהוא אוהב במיוחד, הבנים והבנות המיוחדים שלו. אל תפחדו! אנחנו נשרוד. אנחנו נינצל ['אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵי יִשְׂרָאֵל...'], ואילו הם – לא ['עַם נוֹשַׁע בַּה'...', פרשת וזאת הברכה].

כאשר יֵרֵד המסך האחרון על המשחק הנלעג הזה שהרשעים כתבו – אנחנו כולנו ניכנס אל תוך העולם-הבא של משיח, אל תוך הנצחיות, והם ייעלמו כליל מעל במתו של העולם הזה, ומכל העולמות.

חייבים להכין את עצמנו להיות קרבנות תמימים

ג' אב תשע"ד

תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלוֹקֶיךָ...

מאז הפעם האחרונה שאני כתבתי - הרבה דברים קרו. העולם כמעט התהפך מלמעלה למטה. מלבד המלחמה שיש לנו כאן בארץ ישראל – הרבה מלחמות אחרות החלו, והעולם הפך להיות מקום הרבה יותר מסוכן ומפחיד. אחת מן הסיבות שזה כה מפחיד, מחוץ לעובדה שהמלחמות האלו הם אכזריות, מתפרצות בפתאומיות, ורצחניות, ודם שזורם בחופשיות, מלבד עובדה זאת, מה שהכי מפחיד אותנו זה שהרבה ממה שקורה כיום פשוט לא מובן לפי שכל הגיוני, מח הגיוני נורמלי. חסרות לנו פיסות מן ה'פאזל' שהיו אמורים להיות גלוים. אנחנו לא יודעים מי הוא האיש הטוב. אנחנו לא יודעים מי הוא האיש הרע.

אנחנו לא יודעים מדקה אחת לחברתה מי נמצא באיזה צד. פתאום ישנם דברים מסויימים נסתרים, שלא היה לנו שום רמז שזה היה קיים בכלל אי פעם, והם מספרים לנו ב'חלונות הגבוהים' אלו, הידענים המלומדים הגדולים כביכול, שזה כבר היה בעשר, עשרים, חמישים שנים האחרונות, זה ינק וצמח וגדל עד שנהיה כה מפלצתי, ואנחנו מגרדים את ראשינו ואומרים: איך בעולם זה יתכן להיות? איך זה נהיה כ"כ גרוע? איך זה נפל עלינו בצורה כזו פתאומית? איך זה שאף אחד לא ידע, ואם הם כן ידעו – אז מדוע אף אחד לא עשה כלום?...

אנחנו בטוחים בממשלות שיוודאו עבורנו שכל התרופות שלנו אינם מסוכנות. אנו בוטחים בבתי-המשפט שיתנו לכל אחד פסיקה הוגנת כביכול. אנו בוטחים בדוקטורים שהם יתנו לנו את האבחנות המדוייקות. אנו בוטחים בכלכלנים שיגידו לנו שהדברים נראים בסדר מבחינה כלכלית, או שיתנו לנו עצה כיצד להשקיע. אנו בוטחים בכל האספקטים השונים של עגל-הזהב – אבל אנחנו לא בוטחים באמת. והאמת – זה הקדוש ברוך הוא. אנו בוטחים באדם יותר מאשר ב'אמת-עם-א'-רבתי' ['חִידְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם...', ישעיה ב'].

אני יודע שאנחנו מתקרבים מאד למשיח. אני יודע שבקרוב אנחנו עומדים להתפטר מכבלי הגלות הנוראה הזו. ואני יודע שרק אלו שמכירים אמת עם א' רבתי יוכלו אי פעם לחיות בעולם של אמת-עם-א'-רבתי, ולכן אני רוצה להסביר לכם שהדברים נראים מעורבבים ובלתי-הגיוניים בגלל שזו לא האמת. זו לא הדרך שבה העולם נוצר. מה שמתרחש כיום זה הולך נגד האמת, זוהי השחתה, וזה סוחב אותו למצב השחתה. וזה הולך ומשתלט על כל העולם, ועלינו להתנגד לזה. והדרך היחידה לעצור את זה - זה להכיר בכך שמשהו מאד לא-נכון כאן, ואנו נשענים על הצלת-חיים לא-נכונה בשביל החיים היקרים שלנו. אנחנו חושבים שיש לנו גלגל-הצלה על פני המים בכדי להנצל, אבל זה כלל לא נכון. זה טעון בעופרת, וזה עומד להוריד אותנו עד לתחתית הים, חס ושלום. [תקוה"ז תי' ס"ט: 'יִתְעָרוּן בְּנוֹי דְּקַיִן לְחָרְבָא עָלְמָא...', ע"ש]

מה ה' רוצה מאתנו?... כיצד יכולים אנו לשרוד את האסון הזה, את ההרס הזה, את כל הרוע הזה שהתפרץ ויצא מכל פינה שבעולם, הרוע - שאף אחד לא קלט שהוא קיים בכמויות אדירות שכאלו?!... כיצד אנחנו יכולים לשרוד את כל זה?!... ומי הם ה'אנחנו'? בסך-הכל מעט אנשים עלובים, מסכנים, חסרי כל כח, כיצד נוכל לשרוד בשיטפון של השחתה כה איום?... ישנה רק דרך אחת: עלינו להכין את עצמינו. עלינו להתכונן כיצד לקבל משיח. עלינו להכין את עצמינו להיות קרבנות מושלמים, נכון, קרבנות תמימים. ואנחנו צריכים להיות שלמים, תמימים, או לפחות לנסות במאמץ רב להיות שלמים.

ואם אנחנו לא מגיעים אל השלימות, ה' יביא את השלמות, אבל זה יהיה כל כך קשה וכל כך מכאיב. לא פחות כואב מאשר ניתוח, אלא שזה יהיה ניתוח רוחני שעלול להיות הרבה יותר מכאיב מאשר ניתוח פיזי. ולא קיים שום משכך-כאב עבור סוג כזה של ניתוח, ואנחנו נרגיש כל תחושה של כאב, כך שאנחנו צריכים להכין את עצמינו להיות קרבנות, להיות טהורים וזכים ככל האפשר.

אל תהיו מדי מפוחדים. אין כוונתי שכולנו נצטרך למות על קידוש ה'. אני מתכוון שה' רוצה מאתנו שנחיה על קידוש ה', והוא רוצה מאתנו להיות מושלמים ככל האפשר. והדרך להיות מושלמים ככל האפשר – זה לבטוח בה' לחלוטין. לבטוח בו בכל דבר שהוא דורש מאתנו. לא לשאול ולא להרהר על שום דבר שהוא דורש מאתנו ['תָּמִים תִּהְיֶה...' עי' רש"י דברים י"ח י"ג]. אנחנו רוצים לעשות את רצונו בשלימות. אני לא אומר שנוכל להגיע למדרגה הגבוהה ביותר, אבל אנחנו נצטרך לעשות באמת-באמת נסיון להגיע לזה. באמת-באמת עלינו לשים את מוחינו, ליבינו, נפשותינו וגופינו לתוך המאמץ הגדול ביותר, בודאי המאמץ הגדול ביותר שהיה אי-פעם בעולם.

יצחק אבינו היה קרבן שלם, מושלם, תמים. אביו היה מוכן לציית לקב"ה ולהקריב את בנו יחידו, את הבן היחיד שיכול היה להמשיך להיות אביו של עם ישראל, אחד מן האבות. רק יצחק היה יכול לעשות זאת ['כִּי בְּיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע']. והוא התרצה למות רק בגלל שכך ה' אמר. זהו סוג הביטחון שעלינו לרכוש. בסופו של דבר – היה זה מספיק שיצחק איפשר לעצמו להיות נעקד על גבי המזבח, כך שהוא לא יזוע בעת שהסכין מגיע לצווארו. הוא הושיט את צווארו כדי שזה יהיה קל יותר לאביו כאשר הוא יצטרך לשחוט אותו. והוא שמח לעשות את רצון השם ['וַיֵּלְכוּ יַחְדָּיו'], ואברהם אבינו לא היסס לרגע לשחוט את בנו היחיד, בגלל שהקדוש ברוך הוא רצה זאת, והוא ידע שכל דבר שהקב"ה עושה – זה לטובתינו. הוא גם ידע ששום דבר שיש לנו, שום דבר ממה שאנחנו סבורים שאנו כאילו בעלים עליו, שום ילד מילדינו אינו שלנו. כלום לא שלנו ['לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ']. הכל שייך לה', ואנחנו עצמינו ג"כ שייכים אליו. וזו הדרך שאתם מגיעים לשלימות. ['כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ', אבות פ"ג מ"ז].

עליכם להיות בטוחים בכל צורה שהיא שה' הוא הכל-יכול, וכל מה שהוא עושה – זה הכי מתאים עבורינו [ברכות ס': 'בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר...', עי' פסחים נ.], ויהיה הדבר הטוב ביותר עבורינו, ולא משנה כמה סבל שזה יגרום לנו. מפני שהסבל שלנו הוא רק דמיון, זה רק מתוך התשוקות העקומות שלנו. עלינו להבין שהעולם הזה הוא רק ביקור קצר ביותר עבורינו, שאחריו אנחנו מגיעים לעולם הבא [אבות פ"ד: 'פְּרוֹזְדוֹר לַטְּרַקְלִין']. אבל כעת אנחנו לא נלך לעוה"ב. אם ירצה ה' אנחנו נצעד היישר אל תוך העולם-הבא של משיח.

אז כעת, יהודים יקרים שלי, היו חזקים! זה הזמן לעשות חשבון-נפש על החיים שלנו, על כל חלק של חיינו, ולנסות להיות הרבה יותר טובים, מפני שאם אנחנו לא עושים זאת – אנחנו נהיה בצרה גדולה.

אני מתחנן אליכם: עשו חשבון נפש. עירכו מאזן של 'ספרי-החשבונות' שלכם עם הקב"ה, תמצאו מה אתם חייבים לו ותמצאו מה אתם חושבים שהוא צריך לתת לכם, ואני בטוח שכולנו נגלה שאנחנו בחוב עמוק-עמוק כלפי ה', ושאנחנו צריכים להראות לה' עד כמה שאנחנו אוהבים אותו ובוטחים בו, ושאנחנו נעשה כל דבר בעולם שהוא יבקש מעמנו, אפילו אם זה אומר לתת את החיים עצמם. זה מה שאנחנו צריכים להראות לו.

כיהודים – אנו עומדים להתנסות בצורות הקשות ביותר, ואנחנו צריכים להיות קרובים אליו. אנחנו צריכים להוציא מתוך עצמינו את כל השטויות השטחיות של עולם-השקרים הזה, של עולם עגל-הזהב הזה, של עולם-הדמיונות הזה – ולהגיע אל האמת. אך זה מאד מפחיד, כי כל 'מהלך-החיים הרגילים שלכם', כפי שאתם מכנים זאת – עומד להשתנות לגמרי-לגמרי. יהיה עליכם לוותר על דברים שהפכו להיות נחוצים עבורכם בצורה-בלתי-פרופורציונלית, ויהיה עליכם להוציא מתוך הלב שלכם את כל השטויות הטפשיות והקטנוניות שהפכתם להיות כה תלויים בהם, בכדי לעזור לכם להעביר את הזמן בצורה שטחית.

יהיה עליכם להתעסק עם אמת. זה מאד מפחיד, והחיים שלנו ישתנו. העושר הגדול של מה שנקרא 'העולם-המערבי' הזה יהיה כלא-היה. זה עומד להיעלם [מלאכי א': 'כִּי תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ...']. יהיה  עלינו ללמוד לחיות בדרך הרבה יותר פשוטה, וזה יעזור לנו להיות קרובים אל ה'. זה כבר קורה עכשיו, ומלחמת העולם השלישית כבר החלה, ואני חושב שאנחנו כולנו יכולים לראות את זה. וזה הולך להתרחב. זה הולך להיות מלחמה גדולה-גדולה, מלחמה עצומה ומפחידה, ואני יודע שכל היהודים-האמיתיים יודעים שמה שאני אומר כעת – זו אמת.

הכינו את עצמכם, יהודים יקרים שלי, אחים יקרים. ה' אוהב אותנו והוא רוצה אותנו בחזרה, הוא רוצה אותנו שוב עמו. זהו דור נמוך אבל הלב והנשמה היהודית עדיין ישנם, ועל הלב והנשמה היהודיים האלה של כל יהודי ויהודי יתייסד עולם-הבא של משיח [יחזקאל סו"פ ל"ז: 'וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם, וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹקִים, וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם...', ע"ש].

שאלה: מדוע אינך ישן בלילות?

תשובה: אני לא ישן בלילה מפני שאני יודע שבעתיד הלא-רחוק אנחנו באמת נצטרך לבטוח בה'. אנחנו עומדים לקלוט שאוכל וביגוד וקורת-גג כלל לא יהיו ברי-השג בכזו קלות כפי שהיו, ויהיה עלינו לבטוח בה'.

כאשר אני אומר 'אנחנו' – אני מתכוון לכל העולם. כוונתי לכל אחד ואחד בעולם, למעט אותם אנשים מעטים, אלו שסבורים שהם יכולים לשלוט במקום ה', חס ושלום. אבל אנחנו נהיה המנצחים, מפני שבסופו של דבר ה' יעלים אותם אל החידלון ['וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ...'], ואנחנו נקבל את כל הדברים הטובים. אנחנו לא נרעב למוות, ואנחנו לא ניוותר בחוץ, בקור, אם אנחנו בוטחים בה', אם אנחנו בוטחים בעובדה שהוא הוא הכל-יכול.

ולכן אני בוכה, מפני שאני יודע שזה עומד להיות מאד קשה עבור יהודים רבים, ודרך אגב, האם אתם קולטים כמה מן העולם הולך להיות חורבן, ה' ישמור?!... זה כתוב בנבואות כל כך ברור ומפורש! [זכריה י"ג, יחזקאל ז'] האם אתם תופסים איזה הלם זה יהיה הדבר הזה?! אני לא חושב שיהיה איזה CNN (סוכנות עיתונות) בשטח בשביל לצלם את זה ולשלוח תמונות. אבל מה אני יכול לומר לכם, רק לחשוב על ה'שוֹק', על ההלם הזה, זה לבד מספיק בשביל להביא אותי לבכות, לבכות בשביל עם-ישראל, לבכות בשביל כל העולם.

הרשעים משחקים את המשחקים המרושעים של רצח ושפיכות-דמים. הם אנשים כאלה טפשים, במיוחד הגוים, אבל גם היהודים טפשים, מפני שהם לא מתקרבים לאמת, לקדוש ברוך הוא. הפכנו את כל החיים שלנו ל'אידישקייט' שיטחית, וכל מה שאני יכול לעשות זה רק לבכות על זה. התפצלנו למיליוני חלקיקים במקום להיות אחד עם ה', אבל ה' ילַמֵד אותנו. הוא אוהב אותנו, הוא רוצה להציל אותנו, אבל אנחנו עושים את זה מאד קשה בשביל עצמינו. [ישעיהו מ"ח ד': 'מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה, וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ...]

רק תזכרו שלפי הרבה מהמקורות בתורה רוב היהודים שבדור הזה, הדור שלפני הגאולה השלימה, יהיו ערב רב. הם יכולים להיות חרדים או חילונים – אבל ממש לא יהודים-אמיתיים, והם ינסו להרחיק אותנו מן האמת.

כן, הבכי שלי בלילות קשור לעם-ישראל. אני כל כך מודאג. זה לא כל כך פשוט. עלינו להיות חזקים, ועלינו להיות תמימים, ללא כל חיסרון. [ר' ספר מעלת המידות פי"ב: 'מעלת התמימות']

ניתנה לי רשות לגלות לכם דברים שיתרחשו

ט"ז אלול תשע"ד

 בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם...

אוי, מאמי, אוי, טאטי, מה אני יכול להגיד לכם?... אני מצטער שבשבועות האחרונים קצת הוצאתי אתכם משיווי המשקל, אבל אני חייב להודות שהעולם משתנה במהירות הקול. ומיום ליום או מדקה לדקה, אנחנו לא יודעים מה עומד להיות. התרגלנו לחיות בעולם שהיה קצת-מסודר לפחות. יכולנו איכשהו לצְפּות מה יביא היום הבא או הרגע הבא, אך כיום כולנו מבולבלים, ואף פעם איננו יודעים מאיפה תגיע הטרגדיה הבאה, הפיצוץ הבא, שלא נדע.

טאטי, מאמי, השבועות הקרובים עומדים להיות מאד-מאד מפחידים. בשבועות הבאים יהיו המון שינויים שיגרמו לנו לסחרחורת-ראש [מזמור ק"ז: 'יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת...' ע"ש], שינויים על פני כל העולם, שינויים מפחידים וגם התרחשויות מפחידות.

כאשר אנו מגיעים לראש השנה נהיה כולנו במצב רוח קודר ורציני, ועם רצון להתפלל מאד חזק ולהתחנן אל ה' להציל אותנו, ולהכתיר אותו כמלכנו. כך שאנו צריכים להכין את עצמנו שלא להיות 'שחוקים' בגלל כל ההתרחשויות של העתיד הקרוב, ועלינו תמיד לזכור שהדרך היחידה לייצב את עצמנו ולשמור את יכולתינו להתגבר נפשית ופיזית בהתרחשויות התקופה העתידה – זה להחזיק בקדוש ברוך הוא, כביכול, להחזיק את החבל, החבל הרוחני שקושר אותנו, עם ישראל, אל יוצרנו [דברים ד': 'וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה' אֱלֹקֵיכֶם...'].

אז כפי שאמרתי, בשבועות הקרובים עד ראש השנה יהיו חדשות חדשות ומדהימות לכולנו, לכל העולם, ויהיו חדשות שהאנשים לא יבינו. הם יעמדו ויתפלאו: 'מה קורה כאן בעולם שלנו?!...' אך בהמשך הזמן אנחנו נקלוט ונבין מה באמת היא תכניתם של האנשים הרשעים. לאחר ראש השנה, במשך עשרת ימי התשובה – יהיה זה זמן של איסוף וריכוז כל הכוחות שלנו בבכיה אל ה' כפי שלא בכינו מעולם. וכאשר מגיע יום-הכיפורים, אני חושש שהדמעות שלנו כבר יִכְלוּ מרוב הדאגות מהעתיד לקרות. ואנחנו ננסה 'לסחוט' עוד קצת דמעות בכדי לנסות להציל את עצמנו. [ירמיהו ל"א ח'. 'שַׁעֲרֵי דִמְעָה', עי' זוה"ק וישלח קע"ה ע"ב, ובפרשת פקודי דף רמ"ה: באורך, ובתיקוה"ז דף כ"ו:].

כאשר יגיע חג הסוכות אנחנו כבר נהיה שחוקים מרוב מאמצים, ואני מאמין שחג הסוכות, לפחות זמן קצר, יביא לנו משהו שמזכיר מעט יציבות למראית-העין, מעט שמחת יום טוב, אבל שמחת-תורה יחזיר אותנו אל המציאות המרושעת, ואנחנו נרקוד עם התורה תוך כדי שדמעות בעינינו. אנחנו נחזיק את התורה קרוב-קרוב אלינו כך שהיא לא תוכל להפרד מאיתנו, כך שאנחנו לא ניפרד ממנה. אנחנו נרקוד ונרקוד, ואנחנו נתחנן אל ה' תוך כדי הריקודים שלנו שהוא תמיד ישמור אותנו קרובים אליו ['לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעֲזְבֶךָּ'], ושאנחנו נשמור את התורה קרוב אלינו, וכאשר חג שמחת-תורה מאחורינו – המלחמות האמיתיות יתחילו.

עם ישראל, אתם יודעים שיש משהו בדברים שלי. בשנתיים או בשלש השנים האחרונות אתם ראיתם את התרחשותן  של טרגדיות כל כך מטורפות. אנחנו יודעים שהעולם הפך להיות בית-אישפוז למשוגעים, וכפי שהרב דסלר זצ"ל הגדיר זאת, האנשים שמטפלים במשוגעים הם המשוגעים עצמם. זהו העולם של חולי הנפש [ר' דבריו במאמר 'היהלום הקטן'].

אך ישנם יהודים שהם כן מנסים להפריד את עצמם מן השקר, ועל אלו מעט היהודים יִבָנֶה בע"ה העולם של הגאולה-השלימה. אנו, עם ישראל, חייבים להחזיק חזק, ולעולם לא לעזוב.

 נמשיך הלאה.

לאחר סוכות ושמחת תורה – העולם יהיה כל כך שונה, שונה עד אֵימה, זה יהיה עולם בלתי ניתן להכר לחלוטין. והדבר היחיד שאנחנו נכיר – זה הקשר שלנו עם השם. הדבר היחידי שיהיה אמיתי – זה הקשר עם ה', עם תורתו ועם מצוותיו.

עם ישראל, אלו שהם מחוץ לארץ ישראל! אירזו את חבילותיכם אם אתם יכולים. ארזו את חבילותיכם ובואו. עשו זאת!

לבוא לארץ ישראל – זו לא עבירה. זוהי זכות גדולה, אבל אל תבואו אם אינכם רוצים באמת להתעלות באידישקייט שלכם. אל תבואו רק בשביל להציל את עצמכם, מפני שזה לא יעבוד ['וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא...', יואל ג' ה', עי' במפרשים]. עליכם להאמין, להאמין שהשם הוא הכל יכול. אין עוד מלבדו! עליכם להאמין בזאת עם כל הלב והנשמה שלכם. עליכם להאמין שאין שום דבר גדול ונעלה יותר מן התורה הקדושה. עליכם להאמין שמשיח עומד להגיע, ושעומדת להיות תחית-המתים, ועליכם להאמין בכל אחד משלשה-עשר עיקרי האמונה. אתם חייבים להאמין בזה. זהו כרטיס-הכניסה שלכם אל הנצחיות ['בֶאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'. ר' הקדמת הרמב"ם לפרק חלק בארוכה]. עליכם להאמין בזאת עם כל הלב והנשמה שלכם ['באמונה שלימה'].

לאחר שמחת-תורה עומד להיות בירור ענקי, והבירור הזה עומד להיות קשה ביותר, אבל זה לא יהיה קשה לאלו המבינים את האמת, לאלו שנצמדים אל ה'. לאלו הצמודים אל האמת – זה לא יהיה קשה.

אז אנא, עם ישראל, בבקשה, בבקשה! אם אתם מרגישים קרובים לזה, אם אתם חשים שאתם רוצים לגדול מבחינה רוחנית, בואו לארץ ישראל. לא ל'מדינת-ישראל' שעומדת ליפול בקרוב מאד, אלא לארץ ישראל. בואו לארץ ישראל אפילו שיתכן שזה יהיה מאד קשה, ואפילו אם אתם אינכם יודעים היכן אתם עומדים לגור, ואפילו אם אינכם יודעים מאיפה תגיע הפרנסה שלכם, בכל זאת יהיה לכם יותר טוב פה מאשר שם – אם אתם באמת רוצים להיות קרובים אל ה'.

אם אתם באמת חפצים מסיבות רוחניות להיות קרובים אל הקדוש ברוך הוא ולקבל בפועל משיח צדקנו, אזי בואו לארץ ישראל עכשיו! [הגאולה בארץ ישראל, ר' מקורות במאמר 'נעמוד ונבכה']

מי שיש לו רעיונות גשמיות בנוגע לגאולה – תשכחו מזה. תשארו איפה שאתם נמצאים.

אני רוצה גם לחזור ולומר שכל נשמה יהודית תינצל. כל נשמה יהודית שעמדה בהר-סיני ואמרה 'נעשה ונשמע', כל נשמה יהודית תינצל ['אִם יִהְיֶה נִדָּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם...']. ה' יראה לוודא שאפילו אם היהודי חושב שהוא לא מקבל את האמת – בסוף הוא כן יקבל. ה' יכריח אותו לקבל אמת, והוא יהפוך להיות מאמין גדול. אבל בתהליך הזה הוא יסבול.

אבל אלו שהם כבר קרובים, אלו שמאמינים בכל ליבם ונפשם בהכל-יכול – בקדוש ברוך הוא, בריבונו של עולם, להם לא יהיו כמעט קשיים. יהיה זה אולי מפחיד לראות את כל מה שמתרחש, אבל הם עצמם לא יסבלו.

אז עם ישראל, אנחנו מגיעים לראש השנה. בבקשה תעשו תשובה. בבקשה עשו תשובה עכשיו! תיישרו את הראש שלכם. תכוונו את המח שלכם אל הדברים הנכונים. תלמדו את ילדיכם איך להגיב כאשר המלחמות הנוראות באמת מתחילות. והם כבר התחילו, אבל החלק הגרוע עומד בקרוב להגיע. תלמדו את ילדיכם איך להיצמד אל ה'. תלמדו את ילדיכם מה הכוונה מציאות-האמת [רמב"ם ריש הל' יסוה"ת וסופ"ו מהל' מזוזה], מה הכונה 'הגאולה השלמה', לְמַה הכוונה 'בית המקדש', מה הכוונה 'קרבנות'. תלמדו אותם לא לפחד – בגלל שה' הוא הכל-יכול. הוא הוציא אותנו מארץ מצרים בדרך של נס עצום ומופלא ['לְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ...', שמות י'] והוא גם יוציא אותנו מהגלות הנוראה והמרה ויביא אותנו אל הגאולה השלימה. [ר' אור יחזקאל אמונה, בתחי' מאמרי הגאולה].

 אני רוצה לומר לכם משהו נוסף, מאמי וטאטי.

אני אוהב את כולכם מאד מאד. אני יודע עד כמה אתם עושים עבורי וכמה שאתם דואגים לי. אני יודע שלפעמים אני גורם לשניכם להיות עצובים ומודאגים בגלל כל ה'מוזות' (מצבי הרוח) שלי. אני בעצמי קצת מבולבל עם החיים הכפולים שלי שאני חי. מצד אחד של החיים שלי – אני ילד קטן עם צרכים של ילד קטן, ומהצד האחר של החיים שלי – אני אדם גדול יותר, והרבה יותר מבוגר.

אז משום כך אני מבקש מחילה משניכם, על כל קושי שעשיתי לכם, ואני רוצה לומר לכם עד כמה אני מעריך את כל מה שדאגתם לי, וכל מה שאני משער שאתם עוד תמשיכו לעשות בעבורי עד אשר משיח מגיע. ואז, כשמשיח מגיע, לא אצטרך יותר את עזרתכם, בעזרת ה'. [ישעיהו ל"ה ה'-ו']

אני יודע שבקרוב מאד אנחנו עומדים לראות את האמת. אז אל תהיו מאוכזבים ואל תהיו מיואשים ברוחכם. רק תדעו שכל הצרות שלנו עומדים להיעלם, ובאמת כבר לא תדאגו אודות כל הדברים שקורים בבית... קניית דירות ומכירתן, לדאוג עבורי ועבור כל הנכדים האחרים שיש להם בעיה זאת או אחרת, או הדודות והדודים שיש להם בעיות מכל סוג שהוא. רק שתדעו שזה כמעט מאחור, כבר הכל כמעט מאחרינו.

לכל עם ישראל!

אני רוצה להגיד לכם שכאשר אנחנו מגיעים לחנוכה יהיו לנו התרחשויות רוחניות גדולות עד מאד שיזכירו לנו את המכבים, זה יזכיר לנו את הגדולה שלנו, זה יזכיר לנו את בית-המקדש שלנו, למרות שאנחנו נהיה מאד מפוחדים, ואנחנו נהיה קבוצה כה קטנטונת מוקפת בכמויות עצומות של אנשים פראיים עם כלי נשק נוראים, אך בכל זאת הלבבות שלנו יהיו מלאים בשמחה מפני שאנחנו שוב נחוש מה שהמכבים הרגישו, אפילו שאנחנו נהיה שרויים בפחד ואימה. זה יהיה נראה בלתי-אפשרי לצאת בכלל מן הסיטואציה הזאת, אבל ה' יעזור לנו ואנחנו נצא. [מזמור ק"ז: 'כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת...']

ואחרי זה יגיע צום עשרה-בטבת, ואנחנו נתאבל כפי שמעולם לא התאבלנו. אנחנו נבכה ונתחנן כפי שמעולם לא עשינו בתשעה-באב, נוסיף להתחנן ולבכות ולהתחנן אל ה' לחזור ולבנות את הבית שלנו, את בית המקדש שלנו, ושלא יאפשר לגויים לעשות את הדבר הכי שגעוני, להרוס את כיפת-הסלע ועל מקומו לבנות חס ושלום טמפל (מקדש) לפולחן-הדת האלילית החדשה שלהם, חס ושלום, ימח שמם וזכרם. זוהי התכנית שלהם – לבנות בראש הר המוריה, בראש הר הבית מקדש לעבודת אלילים, עבודה זרה מן הסוג הגרוע ביותר. ['אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹקִים...', תהלים פ"ג].

ואז אנחנו מגיעים לפורים, ואנחנו נתחנן אל ה' להציל אותנו מהמן, ויהיה לנו כאן 'המן' שנצטרך להנצל ממנו. ויהיה עלינו להילחם, להילחם בפחדים שלנו, ולהתחנן אל ה' להציל אותנו מהאיש האיום והמרושע, אדם מבעית עד אימה עם הצבאות שלו ועם המשטרה שלו. נצטרך להתחנן מאד חזק. ה' יציל אותנו.

הוא יציל אותנו – ואז יבוא חג הפסח, ואנחנו נהיה קבוצה מרופטת ושחוקה של אנשים מרוטים כאשר אנו יושבים מסביב שולחן ליל-הסדר, עם מצות ויין שה' ישלח לנו באופן ניסיי ['יין המשומר'...] ואנו נתחנן אל ה' להציל אותנו. נתפלל הרבה אל ה'. נתחנן אליו להביא את הגאולה השלימה.

ובחג שביעי של פסח נשמע את השופר ['תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ']. נשמע את קול השופר, ובליל הסדר יראו בכל בית את אליהו הנביא. כל היהודים שהם אמת'דיק (אנשי אמת) יראו אותו [תהלים מ"ג: 'שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ...']. וזה ינסוך בנו כח, אבל עדיין זוהי לא עת קץ הגאולה. אני לא יכול להמשיך להסביר מעבר לכך, אבל כאשר אנחנו רואים את אליהו הנביא אנו נדע שבקרוב מאד הגלות הארוכה והמרה הזו תהיה מאחרינו, וסוף-סוף אנחנו נהיה בני חורין [תיקוה"ז קמו:].

מרגע זה והלאה יהיו מלחמות רבות יותר וגדולות יותר. יהיו נביאי-שקר ומשיחי-שקר, אבל אנחנו נהיה דבקים לקדוש ברוך הוא, ולזרעו של דוד המלך, למשיח צדקנו, משיח האמת שלנו. הוא יגלה את עצמו – ובמוצאי שביעית אנחנו ניכנס לבית המקדש ונקריב קרבנות ['אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל...'], ונשמח, ונעלוז, ונרקוד, ונהיה מאושרים בשמחה הגדולה ביותר שהיתה אי פעם בכל העולם [ישעיהו ל"ה: 'וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם...'], אפילו שמסביבנו שני-שליש מן העולם יהיה הרס וחורבן, ורק מעט מאד יהודים עם עוד פחות מזה גויים – ישרדו.

הערה: ענין בירור וצירוף וכילוי הרשעים מאוה"ע והע"ר שמבין ישראל, ומועד זמנו ע"פ שי' הגר"א, נתבאר בארוכה בס' אמונה והשגחה לר"ש מאלצאן אות י"ז, ועי' גם ס' הקדו"ש להגרש"א ש"ו פ"ה ואילך.

 קיבלתי את הרשות לגלות לכם את ההתרחשויות העתידיות הללו בכדי לתת לעם ישראל חוסן ועידוד כדי שנוכל לעבור את הזמנים הקשים הללו.

אני מתחנן אל עם ישראל מתוך מעמקי ליבי שכל יהודי ירגיש את האחריות שיש לו ליהודי אחר. כל יהודי-אמיתי חש אחריות כלפי יהודי זולתו, הוא מרגיש שהוא חפץ לעשות חסד עם יהודי אחר – וכך אתם יודעים שזה באמת-יהודי. אני כל כך אוהב את עם ישראל שרק להגיד את זה – זה גורם לי לבכות ['עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ'], ואני מתחנן אליכם, בבקשה הקלו על עצמכם. שובו אל ה'. סלקו את הגשמיות שהיא כל כך חסרת-משמעות, את כל הצעצועים, את כל צעצועי המבוגרים הטפשיים, כל סרטי הוידיאו, את כל הדברים שגורמים לנו לבזבז את זמנינו [ישעיהו ה': 'הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא...'] ובמקום כל זאת להקדיש את כוחותינו לצמיחה רוחנית. והדרך הטובה ביותר להתפתח רוחנית זה כאשר הזמנים קשים. אנחנו לא רוצים אמנם שהזמנים יהיו קשים, אבל אנחנו מוכרחים להשתמש בזמני העתיד הקשים בכדי לעזור לנו לצמוח.

בבקשה, הבה נרכז את ליבנו ונשמתינו וכל כוחותינו לצמיחתנו הרוחנית, למרות שמסביבנו ישרור חורבן ומות. אנא, המשיכו להתעלות, אנא המשיכו להתקרב יותר ויותר אל הקב"ה.

 שאלה: האם עלינו לחשוש מהדאע"ש?

תשובה: קבוצת הרוצחים הזו נוצרה על ידי הרשעים בשביל להטיל פחד בעולם. אין להם כח אמיתי של ממש. זה הכל פארסה (בדיחה), והאירופאים בהחלט לא רוצים אותם בשטח, ובודאי ינסו להתפטר מהם בהקדם האפשרי. בכל אופן הם ירדו למחתרת והם יגרמו הרס בעולם, מפני שכיחידים הם יכולים לפוצץ מאות מקומות באירופה, ובאמריקה, ולא רק במזרח התיכון. כצבא – הם אינם צבא. הם בסך-הכל קבוצה של אנשי-פרא. הם משתמשים בטקטיקות מחרידות של עריפת ראשי אנשים, לא עלינו, או רציחתם בצורות איומות בכדי להפחיד אנשים. אבל אל תשימו אליהם לב. זה הכל משהו לא-אמיתי. כן, אנשים נרצחים, והם מאד אכזריים, אבל אין להם שום כח, וה' יהרוס אותם.

אין שום דבר להוסיף כעת. אני נתתי לכם סוג של צפיה מקדימה מראש. עד עתה האוטיסטים כתבו הרבה דברים וכולם התממשו ['הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ...'], אך לעומת זאת, מעולם לא הגדרנו לוח-זמנים, מפני שהאנשים היו צריכים 'לסחוב' את עצמם לאורך שנים ארוכות מבלי סוג-החיזוק הזה. לא היתה כל תועלת בנתינת מסגרת זמנים, מפני שלבטח האנשים היו אומרים: "אואו, מצויין, יש לנו עוד עשר שנים, נו, טוב, בואו נמשיך לחגוג עד אז, עדיין יש לנו עוד זמן לעשות תשובה". כעת אין זמן. הבה נעשה זאת עכשיו! עכשיו! עכשיו! ['אין 'ועתה' אלא תשובה']

ישנו דבר נוסף שאני רוצה לומר.

בעתיד הקרוב ביותר מדינת ישראל עומדת לקרוס. והיא כבר בתהליך של התפוררות עם כל הריקבון והניוון של עצמה. וזה מה שעומד לקרות – אם ירצה ה'. בקרוב מאד ה'כַאוֹס' (התוהו ובוהו) עומד להתגבר עד שהגויים משתלטים, ואז משיח יקח את השליטה מהגויים, והגאולה השלמה תתחיל בעזרת ה'. [עמוס ט': 'הִנֵּה עֵינֵי ה' בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה... בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת... וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם']  אין לי משהו נוסף לכתוב כרגע.