|
המשך סידרה ב' – פרקים 9 - 11 הגאולה  הכפרות של תשע"ד
השעות הסופיות של הגלות הזאת תחזרו אל השטעטל !
בס"ד חלק 9: הכפרות של תשע"ד ט' תשרי, ערב יום כיפור תשע"ד
אבא: מוישל'ה, היית כל כך שמח כאשר יצאת הבוקר לעריכת ה'כפרות', והיית כזה שמח כשחזרת, אבל אז נשכבת והתחלת לבכות, מדוע? מוישל'ה: אני ראיתי את התרנגול החי, וראיתי אותו לאחר שהוא נשחט. ראיתי אותו שוכב בתוך שלולית דם, והרגשתי שזה אזהרה עבורנו על האלימות הרבה שתהיה בעולם בשנה הזאת. שנת תשע"ד תביא אל פני השטח את הרשעות הגדולה ביותר [דניאל י"ב: 'וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים' ע"ש]. ברור, אני יודע שהכל לטובה, אבל עדיין זה מאד מפחיד. זה בדיוק כמו התרנגול לאחר השחיטה. אתה רואה את הגוף חסר-החיים ואת הדם שלו מטפטף על הארץ. והלב שלך יוצא מרחמים על היצור המת המסכן הזה, ואתה מרגיש מדוכא. אבל התרנגול הזה הומת בהתאם לדיני הכשרות שקיבלנו אנחנו, עם ישראל, במעמד הר סיני כפי שנכתב בתורתנו הקדושה [פ' ראה: 'וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ כו' כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ']. על ידי כך הוא נהפך להיות אוכל מזין עבור יהודי צדיק שעושה עליו ברכה, ושמודה לה' לפני שהוא אוכל את התרנגול ואחרי כן [ר' שמואל א' ט' י"ג: 'כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח']. ובאמת, התרנגול הזה שהיה כה חיוני זמן קצר קודם לכן, ושהומת באופן קשה למראית-עין, חוזר לחיים על ידי הברכה. יש לו את הזכות להיות אוכל שמקיים את הצדיק או אפילו יהודי פשוט. ותרנגול כזה – לעולם איננו מת באמת, הוא רק פושט צורה ולובש צורה חדשה. הוא פשוט מחליף את הופעתו הגשמית לצורה רוחנית. (בענין עילוי הנבראים בשמשם אדם עובד ה' וכן ענין השולחן שמכפר כקרבנות המזבח: עי"ס יסוד ושורש העבודה שער הבכורות פרקים א' ב' י'. רוח חיים למס' אבות פ"ג מ"ג, סידורו של שבת ח"א ש"ה, ס' השולחן הטהור. ור' ס' מסילת ישרים בפ"א מחז"ל עה"פ 'אור צדיקים ישמח' וכן בפכ"ו בענין מידת הקדושה, השל"ה שער האותיות ק' קדושה, ראשית חכמה שעה"ק פט"ו). כעת לאחר שאמרתי את כל זה, אני יכול גם לומר שכאשר הסתכלתי על התרנגול המת חשתי שהשנה הזאת – תשע"ד תהיה שנה מאד קשה. אני פונה בתחנונים לעם ישראל: בבקשה, עשו תשובה עכשיו! השליכו את כל הצעצועים הטפשיים שלכם. השליכו את זמני הטפשות שלכם מן העבר [יחזקאל י"ח ל']. וחיו אך ורק לעשות את רצון יוצרכם [ברכות יז. רבי יוחנן כו', מתני' סומ"ס קידושין ואני נבראתי כו', או"ח סי' רל"א]. אהבו איש את רעהו, ואל תרצו ברעת הזולת [שבת לא. דעלך סני כו']. כל היהודים, בין אם חרדים או לא-חרדים, שעושים נזקים ליהודים אחרים, שיש להם שנאה או קנאה בלב על יהודים אחרים כמותם, אותם יהודים שמשתתפים בפועל במעשי מלשינות (מסירה לרשויות), או פשוט ממש מתענגים לראות איך יהודים אחרים נפגעים או מבויישים, אותם יהודים, יהיו מי שיהיו, בין אם הם אנשים חשובים בקהילה או פחות חשובים – הם אינם יהודים! הם ערב רב! [ביצה ל"ב: ר' אבן שלמה להגר"א י"א]. לכן, אני מתחנן לכל היהודים האמיתיים, יהודים שמסוגלים לאהוב בכל לבם יהודים אחרים: עשו תשובה עכשיו! התפטרו מכל הגשמיות המיותרת, תבנו בית-יהודי אמיתי אשר בו הבעל הוא 'עובד השם' ו'אוהב ישראל' ו'בעל חסד' ולומד תורה [אבות א', ב'], בית שבו האשה היא 'אשת חיל' אמיתית וצנועה, והילדים הם תמימים, מתוקים, יראי שמים, מתנהגים בדרך ארץ ובאמת מאמינים בה' יתברך. זה הוא בית-יהודי אמיתי [מזמור קכ"ח], ממש 'בית מקדש מעט' ['מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב'. פרשת בלק]. שובו, שובו, עם ישראל! כאשר התבוננתי בתרנגול נטול-החיים, הייתי מאד עצוב. אבל אז תפסתי שהתרנגול נתן את החיים הפיסיים שלו כדי לקיים ולהזין את הצדיק. התרנגול עדיין קיים אבל בצורה הרבה יותר גבוהה. ואנחנו, בני האדם, גם כן נחיה בעזרת השם. לא נזדקק ח"ו לשחיטה אם אנחנו מוכנים להקריב את עצמינו, את כל מהותינו לעשות את רצון בוראינו, הקדוש ברוך הוא. [תפילת ובלצ"ג: 'וְלַעֲשֹוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם'. ראה אבות ג' ז']. לחיות כך 'על קידוש השם' ['כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם'. תהלים מ"ד. ר' ספר חסידים סי' מ'], המרה זו של צורת חיותינו הפיזית לצורה רוחנית יותר, תוכיח שהנשמות שלנו הם הנשמות של היהודים שעמדו למרגלות הר סיני. אבל אותם המכונים 'יהודים', שאינם עושים תשובה בדרך כזו – הם ישחטו כמו התרנגולים, אבל לא בדרך של קדושה [תיקוה"ז נט. ע"ש], הם פשוט ייעלמו מן המציאות. [תהלים סו"פ ק"ד]. נבלותיהם יהיו מושלכות לכלבים [ירמיהו ז' ל"ג], ויהיו מזון לסיטרא-אחרא, ה' יצילנו. [תהלים ס"ח: 'לְשׁוֹן כְּלָבֶיךָ מֵאֹיְבִים מִנֵּהוּ']. סילחו לי על התיאור הציורי שלי, אבל מעט מאד אנשים מתעוררים. ואולי זה מה שיעזור לכמה אנשים לעשות משהו מיד עכשיו, כך שהסבל שלהם יהיה הרבה פחות בשנה הזאת שלפנינו. שנת תשע"ד, בעזרת ה', תוביל את כל העולם לתקופה הרבה יותר קשה, אבל תגלה בבירור את הדרך, את המסלול שיוביל את כל עם ישראל אל הגאולה השלימה. [ישעיה מ"ט ח'-י"א: 'לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ כו', ע"ש]. ~~~~~~~~~~~~~~~
בס"ד חלק 10: השעות הסופיות של הגלות הזאת י"ב תשרי תשע"ד
אני רוצה לומר היום שהעולם הפך להיות כה פרוע, כה חסר-רגש, וכל כך בלתי הגיוני. ואם אנחנו לא בוטחים בה' – אזי אין אפשרות שנוכל לקום מידי בוקר ולעבור את היום. כאשר כל ההתרחשויות המטורפות האלו קורות מסביבכם, כל הדברים האלה שאמורים להיות אחד נגד השני, והם בהיפוך הגמור אחד מול השני, כאשר אותם האנשים אומרים שני דברים מנוגדים באותה מידת השכנוע – אז זה מטריף לחלוטין, וזה דבר שקשה מאד לעבור את זה. האוכל שלנו מורעל. המוחות שלנו מורעלים. אנחנו לא יכולים לסמוך על החיסונים שהם נותנים לנו בקופות החולים בכל העולם. אנחנו לא יכולים לסמוך על שום דבר. ["וְעַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן - עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם". משנה סוף סוטה בענין סימני עקבתא דמשיחא]. אנחנו לא יכולים לסמוך על המשטרה. אנחנו לא יכולים לסמוך על הממשלה. במקרים רבים אנחנו לא יכולים אפילו לסמוך על המנהיגות הדתית שלנו [הדור האחרון פרק ז']. אז מה נשאר? אין שום דבר שאנחנו עוד יכולים לסמוך עליו! יש רק דבר אחד שאנחנו כן יכולים לסמוך: וזה הקדוש ברוך הוא, ריבונו של העולם! אם יש לנו אמונה וביטחון אמיתיים בה' – אזי אנחנו מסודרים. אנחנו יכולים אפילו לאכול את המזון המורעל, אנחנו יכולים אפילו לא לפחד מדי מהמשטרה, ואנחנו יכולים אפילו להיות במצבים המסוכנים ביותר, ואנחנו לא צריכים לפחד. [תהלים כ"ג: 'גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי']. הוא יתברך הוציא אותנו שלמים ממצרים. והוא יוציא אותנו שלמים מהגלות הזאת. הוא ינטרל את הרעלים. הוא ינטרל את הקרינה הרדיואקטיבית. הוא ינטרל כל דבר שעלול לגרום לנו נזק. ואנחנו נעבור בעזרת ה' את כל הקשיים האלו בניסים גדולים ורחמים מרובים. אבל זאת בתנאי שאנחנו מחזיקים בו בחזקה, כביכול, ולא עוזבים אותו. [תהלים פ"ד ו': 'אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ']. ואנחנו מחזיקים חזק בתורתו, ומשתדלים למלאות את רצונו. וזו ההגנה היחידה שקיימת בעולם המבולבל, המזוהם, והאיום הזה שמלא וגדוש באנשים רשעים. כמה יהודים ישרדו? אני לא יכול לומר. [ר' סנהדרין קי"א.]. המספר לא יהיה קרוב למספרם של האנשים הטוענים ליהדותם, כך שאינני יודע. אבל אל תשכח, העולם מורעל מעשב הארץ עד השמים, מהאדמה עד למעמקי האוקיינוס. זה מורעל. מורעל על ידי אותם האנשים הרעים שמנהלים את העולם, או חושבים שהם מנהלים את העולם. אבל אנחנו נהיה מוגנים. הם לא יכלו להרוג אותנו במצרים. הם לא יוכלו להרוס אותנו בשום מקום. הם לא יכולים למחות את היהודים בשום-מקום, לא עם רעל, לא עם גז, לא עם כדורים, ולא עם חרבות. [מלאכי ג' ו': 'וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם']. הם לא יוכלו להתפטר מהעם היהודי. וכעת אנחנו כן נינצל. אפילו המנהיגים של "מדינת ישראל" לא יוכלו להכחיד את היהודים האמיתיים. אנחנו חיים בעולם נורא. אנחנו לא יכולים לבטוח בכלום. אנחנו היהודים, לא יכולים בשום מקום בו אנו חיים לסמוך על הממשלות כולל בארץ ישראל, ולא על המשטרה – כולל בארץ ישראל, ולא על הביטוח הלאומי ולא על ה-Social Security, ולא על שום דבר. אנחנו לא יכולים לסמוך על האוכל. אנחנו לא יכולים לסמוך על ה'הכשרים'. לא יכולים לסמוך על שום-כלום - רק על הקדוש ברוך הוא [תהלים מזמור קכ"א], והוא ישמור אותנו. לא הרופאים ולא התרופות שלהם. רק הוא יציל אותנו! [תהלים צ"א: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת. ע"ש כל המזמור]. אני לא יכול כבר להמתין את השעות הסופיות של הגלות הזאת ['מִשּׁוֹמְרִים לַבּוֹקֶר שׁוֹמְרִים לַבּוֹקֶר'. תהלים ק"ל, ערש"י שם]. אני כבר לא יכול לחכות לראות את ה'שוק' את ההלם ואת הפחד של האנשים הרעים האלה כאשר הם יתפסו שהם יִימָחוּ לנצח [שירת הים: 'תִּפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד']. אני לא יכול לחכות לראות את היהודים, את היהודים האמיתיים צועדים בשמחה ובחיוכים אל תוך הגאולה השלימה, יוצאים מהאפילה אל האור הכי יפה, אל האור הרוחני הקדוש ביותר שירפא את כולנו, גופנו ונשמתינו [ר' חלק 5]. אני רוצה להתחנן אל השם לעשות כבר סוף לגלות המרה הזאת. זה מדי קשה, וזה מדי כואב, ואני לא מסוגל לראות כמה שהיהודים סובלים. כל העולם סובל – אבל רוב הגויים הביאו את הסבל הזה על עצמם, והם עושים תיקון ענקי על כל הרע שנעשה במשך כל הדורות. אני לא יכול להמתין לראות את משיח בא ומגלה את עצמו, ומוחה את כל אמונות השקר של כל האנשים שמאמינים בנביאי השקר ומשיח-השקר. [הפטרת ויקרא. תפילת 'עלינו לשבח': 'לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן וכו'. תפילות ר"ה: וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ כו'. וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ כו'.]. אני כבר לא יכול להמתין לראות את זה. [כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּוֹם]. לא יכול לחכות! אני כל כך אשמח! [מזמור קכ"ו]. וכל היהודים כל כך ישמחו! [ישעיה ס"ו י"ד: וּרְאִיתֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְעַצְמוֹתֵיכֶם כַּדֶּשֶׁא תִפְרַחְנָה]. והעולם יהיה שמח! ['יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ'. מפרקי קבלת שבת]. וה' יטהר את הרעלים [יחזקאל ל"ו כ"ה], ויקבור את כל המתים [יחזקאל ל"ט י"ד]. ושוב נהיה אחד עם הקדוש ברוך הוא, אבינו שבשמים! אנחנו, הילדים השובבים שלו, סוף-סוף נשוב לאבא'לה שלנו, ואנחנו נהיה שלמים ואהובים ורגועים בחיקו! [תהלים צ"א ד'] ~~~~~~~~~~~~~~~
בס"ד חלק 11: תחזרו אל השטעטל ! ערב חג הסוכות, י"ג תשרי תשע"ד
אני רוצה לומר לכם, שאני מרגיש מאד חזק שאנחנו עומדים בקרוב לעבור כמה התרחשויות מאד משונות ומפחידות בעולם. יתכן שנראה מעט אירועים קטנים בארץ ישראל, אבל עכשיו אני חש שזה הולך להיות בעיקר בעולם מבחוץ, מעבר לגבולות של ארץ-ישראל. [צפניה ג': 'הִכְרַתִּי גוֹיִם... ע"ש ברש"י, דרשות הר"ן דרוש ו']. אני רוצה להגיד לכם, אמא ואבא, שאנחנו, זאת אומרת כלל ישראל, חייבים לזכור את הציווי: "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ" [פרשת קדושים, ויקרא י"ט]. וזה כל הסוד של "תשובה שלימה"! [ישעיה מ"ג: 'גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל', 'וִהְיִיתֶם לִי קְדוֹשִׁים', עי' רש"י סו"פ אחרי-מות וסו"פ קדושים. 'שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִי"ם'. ירמיה ד']. אני מרגיש שהדבר המיוחד והיסודי הזה נשכח בחלקו הגדול, בכלל ישראל. [פרשת ציצית: 'לְמַעַן תִּזְכְּרוּ... ']. זה פשוט נורא לעבור את רחוב רבי עקיבא בבני ברק, או את רחוב מלכי ישראל בירושלים, או אפילו במרכז המפורסם של החרדים – שכונת 'מאה שערים' בירושלים. אוי, איך שהקדושה והצניעות התדרדרו! [ר' נבואת 'יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן', ישעיהו פרק ג' ורפ"ד, כה"ע ובמפרשים]. ובודאי בניו-יורק: בורו-פארק, סיגייט, אפילו ויליאמסבורג וכו', מונסי, לייקווד, איפה שתרצו, בכל העולם, הצניעות ירדה במידה כה רבה, ואף אחד לא מבין מה שקורה! הם שכחו שזה בכלל לא יתכן לכנות את זה 'צניעות' - לראות את הגוף של האשה מתנועע, תוך מלחמה עם כיסויו להשאר במקומו. זה נראה כאילו שאף אחד לא יודע שרוב הרבנים, לפחות בארץ ישראל, אמרו שאינכן יכולות ללבוש בגדים נמתחים כמו לייקרה או בדי טריקו. אבל אנחנו מתעלמים מכל זה, ואנחנו מחליטות שהשרוול יכול להיות בדיוק מתחת למרפק, וכמובן שכאשר את מרימה את הזרוע – זה כבר זז יותר גבוה מזה, והחצאית הצרה יכולה להיות בדיוק מתחת לברך, טוב, אני לא אכנס לזה. וכיצד יכולות נשים שכאלו שהולכות לעבודה בכל סוגי המשרדים עם פיאותיהן הארוכות ופניהן המאופרות, כיצד הן יכולות להחזיק תלמיד-חכם? הן 'בעלות-עבירה'! ['קָשֶׁה הַמַחֲטִיאוֹ מִן הַהוֹרְגוֹ'. עי' רמב"ם הל' תשובה פ"ד. 'גָדוֹל הַמְעַשֶׂה'. ר' אורחות צדיקים ש' הגאוה]. כי רק בעצם הליכתן ברחוב הן מושכות את תשומת-הלב של הרבה אברכים. וזו עבירה גדולה ביותר! והכסף שהן מרויחות לתמוך בבעליהן תלמידי-החכמים לא שווה כלום [עי' פסחים נ: ובתוד"ה מתקולתא]. ואם בכלל, אז זה רק מוריד את בעליהן למטה ברוחניות [גדר עולם פ"ו, ועי' רמב"ם סו"ס נשים: 'וּפָקַדְתָּ נָוֶךָ']. אז אתם יכולים לטעון שישנן נשים אחרות שהן כן לבושות "צניעות'דיק" (בצניעות). אבל אנחנו שכחנו מה זה בכלל "צניעות"! אפילו אם בגדיהם מעט יותר רחבים – הפאות שלהם נראות, והן כך באמת, שיער אמיתי. ['קול דממה דקה' גליון מס' 48]. וכשהן עוברות ברחוב – העובדה היא שהן חשות כמו שראשיהן מגולות עם התסרוקת היפה והמסוגננת שלהן. ואפילו אם הן פשוטות – בכל זאת הן אלגנטיות, וזה נותן להן תחושה של חופשיות [עי' שו"ע אה"ע סכ"א ס"ב], של בלתי-נשואות. וישנן גם נשים שיש להם פיאות מהאופנה-הישנה old-fashion כביכול, ופיאות האופנה-הישנה הללו נותנות הכשר לכל הפאות המקסימות. כי פאה – זה פאה! את לובשת פיאה! ואתן מרגישות שמותר לכן לחבוש כל סוג של פיאה! וזה מאד מעניין כמה פיאות יש להם "הכשרים". אני לא יכול בכלל להבין איזה 'הכשר' בכלל יכול להיות על פיאה... אין בכלל אפשרות לדעת אם זה שיער הודי או לא! אבל נראה לי שהרוב מאיתנו שכח בכלל את הבעיה של ה'עבודה זרה' בשער-הודו [רמב"ם סהמ"צ מל"ת כ"ב, כ"ה], וזה בכלל לא משנה כבר לאף אחד, אפילו שהבעיה היא גדולה ועדיין עומדת בעינה ['וַיִּצָמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר, וַיֹאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים', סנהדרין סג:]. וישנם הרבה אברכים שנהנים מהעובדה שנשותיהן מושכות מבטי זרים. זה מביא להם תחושה של גאווה שיש להם כזאת בת-זוג 'בובת-בארבי' ['תִּפְאֶרֶת הָעַכָּסִים', ישעיה שם. עי' סוטה ה. ושירי משכיל כ"ה פ"ז]. אז כל מה שאני יכול לעשות - זה לשבת ולבכות. זוהי הסיבה מדוע יש לנו כיום כל הרבה בעיות בחיי הנישואין שלנו [סוטה מז: 'משרבו נטויות גרון...', מאירי כתובות עב. ועי' ס' מעלות המדות פ"ט סוה"פ], ולמה יש לנו כה מעט קדושה בקהילה, ולמה הקדושה אצלנו נופלת לגמרי ומתרסקת. אתם לא יכולים להמציא בעצמכם חוקים וכללים! אינכם יכולים לקבוע שבית-יהודי זה משהו שנראה כמו בית גויי, מלבד זאת שאתם שומרים שבתות וחגים וכו' או שהבעל שלכן הולך ללמוד בכולל. זה פשוט בלתי מספיק! והילדים, אפילו שיש להם פיאות ארוכות ונראים כמו ילדים חסידים קטנטנים [ר' יתרו כ' י"ז]– אבל הגשמיות נכנסה לתוך השכל שלהם, ולתוך הלבבות שלהם, ויותר הם לא יחפשו להגיע אל האמת [ע"ס החינוך מצוה שפ"ז]. וזה בכל העולם כעת! כי פעם היו סוגי יהודים, היו יהודי-פולין, ויהודי-גרמניה, ויהודי-אמריקה וכך הלאה ['עֲדָרִים-עֲדָרִים']. והיו מקומות שהיו יותר-חרדים ופחות-חרדים, אבל כעת, הכל נפל. הכל באותה דרגה רוחנית ירודה ['שְׁרוֹ חַכִּימַיָא...' סוף סוטה ע"ש. הושע ד' ה']. זה לא כמו שזה היה פעם. היו זמנים שהיהודים, אולי לא כל היהודים, אבל הרבה יהודים - ידעו מה הכוונה "קדושה". הם היו זהירים בכל המצבים, בגלל שברור שרק אדם עם קדושה יכול להתקרב לה' ['וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים לֵאלוֹקֵיכֶם'. עי' יומא ל"ט.]. הגשמיות שיוצרת את חוסר-הצניעות [עמוס ו', שבת סב:, מדה"נ וירא דף ק"י], והעובדה שהרבה מאיתנו מתנהגים כמו גויים [תהלים ק"ו: 'וַיִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִם... וַיִזְנוּ בְּמַעַלְלֵיהֶם'], זה מוריד אותנו מאד - במקום שנהיה מסוגלים להתעלות. בגלל שהקדושה - עושה אותנו 'קלים' מבחינה רוחנית, ואז אנחנו יכולים להתרומם גבוה יותר ולהתקרב יותר לאמת. אבל גשמיות - עושה אותנו 'כבדים', עם כל התענוגות של העולם-הזה [הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר... וְהִטֶּהָרוּ...', פר' וישב]. ואנשים יתווכחו איתי: "אבל אנחנו כן צנועים, וזה לא אמת". אבל האנשים שמתווכחים על כך - הם אינם חיים בצניעות. ואילו האנשים שכן מנסים להיות צנועים - לעולם לא יתווכחו על כך. הם רק ינסו עוד יותר חזק, ועוד יותר קשה להתקרב לה'. זה לא יכול להיות שאדם שאפילו לא יודע מה הכוונה 'קדושה' - יכול להתקרב לה'! אתם לא יכולים להתיישב ביחד, זוגות של אנשים ונשים, משוחחים ומפטפטים במושבות-הבונגלו שלכם, ולהתקרב לה'! [סוף ישעיה: 'הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת...', אבות א' ה']. אתם לא יכולים ללכת לסרטים או לצפות בוידיאו, ולהתקרב לה'! [רש"י ויקרא י"ח ג']. אתם לא יכולים לחגוג במסיבות עם נאומים תפלים וזמרים שמחקים את תנועות הג'ז והרוק'נ'רול, ולהתקרב לה'! [הושע ט' א', ישעיה ה' י"א]. אתם לא יכולים לרוץ מחנות הפיצה לחנות הפלאפל, ולשבת, ולזלול, ולצחוק, ולהתקרב לה'! [תנדא"רפי"ג, רמב"ן ר"פ קדושים]. אתם לא יכולים לשבת במסעדות שכל אחד יכול להסתכל פנימה ולראות איך בדיוק אתם אוכלים, ולחשוב שאם אתם רוחצים את ידיכם ומברכים לפני האוכל ואומרים בסוף "ברכת המזון" – אז זה בסדר גמור... זה כמו לאכול בשוק! [קידושין מא.] זה כמו להקיא על השולחן! [אבות ג' ג'] וזה לא בסדר! כך אינכם יכולים להתקרב אל ה'. וזה ממשיך הלאה והלאה. אני לא יכול אפילו להתחיל לספר לכם מה לא בסדר, בגלל שלצערי, יש כל כך הרבה מה לומר. בישיבות, ה' ישמור, יש הרבה בחורים שיש להם חוסר-הבנה מוחלט מה הכוונה "קדושה" בכלל. ויש מהבחורים שמעורבים עם הרבה דברים של אנטי-תורה, שאם הם היו מתגלים, זה היה גורם להרבה יהודים פשוט להתיישב על הארץ ולבכות על הכישלון של הדור שלנו לחנך את בחורי-הישיבה. אמנם ישנם בחורים טובים - אבל זה מאד קשה להיות בחור טוב כאשר כל-כך הרבה "גישות פתוחות" – הן המובילות. וככל שה'בית יעקב' ממשיך – רוב הבנות יוצאות רדודות ושטחיות, מבלי יכולת לתפוס שום-דבר מעט עמוק יותר מאשר הרדידות החומרנית שהן כה מוצפות בה [ישעיהו ב' ו']. נכון, תמיד ישנם מעטים שמנסים לפרוץ ולהגיע למצוא את האמת. ואלו הם היחידים שיעברו את זה כעת הכי בקלות. אלו הם האנשים שפשוט 'יחליקו' אל תוך הגאולה בתנועה קלה ['בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה'. סוף ישעיה. ור' תנדב"א זוטא פ"כ, ג']. אבל כל השאר, שהם יהודים-אמיתיים, נשמות יהודיות אמיתיות, יצטרכו לעבור הרבה מאד סבל [ס' 'ונפשי יודעת מאד', עמ' 146], רק בגלל שהם לא מבינים. בגלל שזה יהיה עבורם כל-כך קשה להיות מסוגלים לפרוץ ולצאת מכל הגשמיות והטיפשות בחיים שלהם ['ערלת לב', עי' תרגום ניצבים ל' ו']. ולאמיתו של דבר, לא מיציתי את הנושא, אבל אין הרבה יותר דברים שאני מרגיש שאני רוצה לומר. וכל יהודי שהוא אמת'דיק (איש-אמת) יודע שמה שאמרתי זה מדוייק. ואני יכול לספר על עוד הרבה יותר דוגמאות ממה שנתתי. לכן, בבקשה כלל-ישראל! אנא, תעשו תשובה! תחזרו אל האמת. תחזרו אל הנכון והישר. תחזרו אל הדרך כפי שזה היה פעם. ואני לא מדבר על 'לחזור' לזמן של תנועת ההשכלה. אני מדבר על לחזור לשטעטל! (אל ה"עיירה" היהודית של פעם). אני מדבר על תלמידי חכמים אמיתיים, כמו תלמידי הבעל שם טוב, תלמידי הגר"א, או על התלמידים של האריז"ל וכדו'. עם ישראל! תבנו 'בית יהודי' ("אידישע שטוב") אמיתי, תבנו בית-מקדש-מעט אמיתי ['מַה טוֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב...', בלק כ"ד]. ואני מתחנן אליכם: 'תעשו את זה מהר! כי הזמן אוזל, הולך ונגמר!' ['כלו כל הקיצין'. סנהדרין צ"ז]. בָּדָד יַנְחֶנּוּ: – הגאולה בהבדלה מן הגויים והתועים. 'וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים' – ר' לקט רשימות, חנוכה, בשם המהרי"ל דיסקין זצ"ל. 'בָּרוּךְ שֶׁהִבְדִּילָנוּ...' תפי' ובלצ"ג. נצח ישראל למהר"ל זצ"ל פרק כ"ה בארוכה, עיי"ש סוה"פ. ר' תיקוה"ז לו: ודף ל: ובכו"כ מקומות על הפסוקים: 'הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן'. בלק כ"ג. 'וַיִּשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד...', דברים ל"ג. ור' תרגום שם עה"פ בפ' האזינו: 'ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ, וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר'. תהלים פרק פ"א. דרכי אבותינו הק': 'בְּעִקְבֵי הַצֹאן' –שיה"ש ב', ע"ש רש"י ופי' הגר"א. 'וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם'. סוף מלאכי, ע"ש. 'שׁוּבוּ לְבִיצָרוֹן', זכריה ט' ע"ש. ור' פי' הגר"א למשלי כ"ב כ"ח.
|
