עמוד זה כולל את הפרקים 25 עד 27 בסידרה ב'

חלק 25:

רק צבא-השם יכול לנצח

כ"א אדר א' תשע"ד

אני כה עצוב, למרות שאני יודע שזהו רק חלק בלבד של התהליך של פריקת עולו של עולם-השקרים הזה ['וּשְׁבוֹר עוּלֵנוּ...'] כדי להיות מסוגלים לקבל משיח-צדקנו ולצעוד אל תוך העולם של האמת, בכל אופן אני יצור-אנוש, והדברים שמתרחשים לאחרונה מדאיגים ומטרידים אותי מאד כך שאינני מוצא מנוחה לנפשי.

ה"מדינת-ישראל" הזו כבר 'עולה לי על העצבים'. היצירה הזו של הערב-רב המרושע שבנו מדינה שכבר מתחילת יסודה -מטרתה היתה להיות מדינה חילונית לגמרי ['אֶפְרַיִם בָּעַמִּים הוּא יִתְבּוֹלָל', 'כְּכָל הַגּוֹיִים בֵּית יִשְׂרָאֵל'], ובהחלט ללא שום קשר עם הקב"ה, אז כעת אנחנו רואים את הפרצוף האמיתי של מה שמכונה "מדינת ישראל". אנחנו רואים שלמרות שהיא מנסה או ליתר דיוק, מנהיגי המדינה ניסו לנגן על מיתרי-הלב של יהודים תמימים ['לְכוּ וְנֵלְכָה...'] שסבלו עריצות ומוות מידי גויים זועמים, גויים קנאים שרצו להרוס את עם ישראל, ולהכחיש את מציאות ה', אותם האנשים שחפצו בארץ-מולדת שם יוכלו להיות יהודים-אמיתיים ולהתקרב אל ה' [סוף מזמור ק"ה] אנשים תמימים אלו כבר אינם קיימים, מפני שהמנהיגים היו והם עדיין עד היום בלתי-מאמינים ['הִנֵּה עוּפְּלָה רוּחוֹ', חבקוק ב' ד']. ולא רק שהם לא-מאמינים, הם מאוגדים בברית להרוס את כל האמונה בהשם, ריבונו של העולם ['עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרוֹתוּ'. תהלים פ"ג]. הם רוצים להיות "ריבון העולם", הם רוצים להיות ה'כל יכול' – חס ושלום ['אֱדַמֶּה לְעֶלְיוֹן'], אבל זה אבסורדי לחלוטין ולגמרי מן הנמנע ['יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, ד' יִלְעַג לָמוֹ', ור' מלכים ב' י"ט כ"א].

בכל אופן, תכניתם הגדולה מתגלית בבירור, וכל אלו היהודים שלא מבינים זאת - עומדים לשלם מחיר כבד [משלי כ"ב: 'וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ']. אנו, היהודים האמיתיים, שנשמותינו עמדו בהר-סיני, שאמרנו כולנו יחדיו 'נעשה ונשמע' [שמות כ"ד], אנו עומדים להיות נקראים לעמוד כנגד כל התכניות הללו של הערב-רב להרוס את עמ"י ותורתו. אנו עומדים להיות נקראים להכריז: 'לא! איננו עומדים להכניס את תינוקותינו בברית עִם הקדוש-ברוך-הוא על ידי דוקטור, במקום על ידי מוהל'; 'לא! אנחנו לא נשלח את ילדינו לצבא שהוא מלא אנשים גסי-רוח, מופרעים, שבמקרים רבים – הרבה מהחיילים הם גויים, איננו יכולים לחשוף את ילדינו לצבא שמאפשר שפה מזוהמת ['פֶּה דוֹבֵר נְבָלָה', כתובות ח:] והתנהגות פרועה וגסה, ביחד עם שנאת ה' ותורתו'. אנחנו עומדים להצהיר: 'לא! אנחנו לא נאכל מ'הכשרים' שמנוהלים על ידי מדינת ישראל, על ידי אנשים לא-חרדים, שיש להם את הרעיונות משלהם מה 'כשר' צריך להיות. ואנחנו נצטרך לומר 'לא!' לכל "חוק" שלפיו הלוגיקה של הבלתי-חרדים דורשת מאתנו לשים את התורה בצד, לשים את המסורת שלנו בצד, להניח את תרי"ג המצוות שלנו בצד, ולעשות מה שהם פוקדים עלינו לעשות.

ומשום כך אני מאד מודאג ומאד פוחד. כי אינני יודע כמה יהודים-של-היום יש להם את העוז, הכח הפנימי לומר 'לא', במיוחד בתקופה שכה רבים מאתנו נפלו נמוך מאד. אני רק מקוה, ומתפלל, שהנשמה היהודית, הנשמה היהודית האמיצה תצא, ותעלה, ואנחנו כולנו נצעק ונזעק בשיא קולנו: 'שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד'! [ישעיהו כ"ט: 'וְאֵת אֱלוֹקֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ'].

מר לפיד סבור שהוא יוכל לספר לנו מי נושא פחות ומי יותר באחריות על הארץ. אני מציע למר לפיד שהוא גם ישתף את כולם בנטל-האחריות, וכמו שאנחנו אמורים לשרת שלש שנים בצבא, אז שגם הם, החילונים, ישרתו ויקדישו כמונו שנים רבות ללימוד התורה בישיבה אמיתית. מפני שלא היתה מלחמה אחת מאז 1948 שניצחה ללא ניסים גמורים, ולא ע"י שום דבר אחר ['וּמִלְחָמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי', ע"ז ג:]. כך שבאמת הצבא האמיתי היחידי – הוא הצבא של השם. רק צבא-השם יכול לנצח מלחמות ['יְמִין ה' עוֹשָׂה חָיִל']. ולכן חלק של ההכשרה שלהם צריך להיות הכשרה יהודית אמיתית. מה שזה אומר ללמוד תורה, ולהתפלל, וללמוד גמרא, וכן הלאה והלאה. זה פשוט לא הוגן שלא ללמד אותם ['חָמְסוּ תּוֹרָה']. ולא על ידי 'מורים' חילוניים, אלא על ידי בקיאים בשטחם, רבנים אמיתיים, תלמידי חכמים אמיתיים, שומרי מצוות אמיתיים.

כן, אדון לפיד, אתה סבור ששיכור המקפץ ומפזז על השולחן בפאב ['אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים...'], יש לו מספיק שכל, דֵי חוצפה ויהירות ['וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר', ר' מכתב מאליהו, ח"ג עמ' 216], לומר לקדוש ברוך הוא, לעמו של הקב"ה, לאלו שמנסים לפחות לחיות בדרך הנכונה, להגיד להם: 'לא! עליכם להשתתף! עליכם ליטול חלק במה שאנו החלטנו שזה האחריות למדינה! מדינה שמעולם לא היתה צריכה לבא לקיום. ובודאי לה' יש את תכניותיו ['מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ..., וְאַתָּה מָרוֹם...'. תהלים צ"ב. עי' רגמ"ה תמיד לב.], אבל ללא הסכמת ה' - זה לא היה יכול להתרחש.

כשאני מסתכל על האנשים העומדים מאחורי כל זה, אני יכול רק לומר בעצב שזה לא נראה שלאף-אחד מכם יש נשמה יהודית. אין להם שום רגישות ליהדות שלהם, או ערך לתלמידי-חכמים [סנה' צט:] או לשום-דבר ['כִּי דְבַר ה' בָּזָה']. אמת, אנחנו חיים בתקופה מבולבלת. חרדים עושים דברים שהיו בעבר אסורים בהחלט. אמת, כיום אפילו יש מהרבנים שיוצרים פסקי-הלכה שרחוקים מלהיות יציבים ונוקשים ['סוֹף פָּסוּק'...]. ראינו נפילה מאד גדולה בצניעות ובלימוד-התורה. כן, אנשים לומדים, אבל זה לא במדרגה הגבוהה, ובמקרים רבים זה בלי לב ונשמה ['וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב', סנ' קו:, ר"ן נדרים פא.]. אנו רואים הרבה מאד יהודים חרדים שאינם מתפללים כמו שצריך, רואים הרבה מאד חולשות בחברה החרדית שלנו. אבל, מר לפיד, עם פחית-הבירה שלך ['אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ...'], עם הריקוד שלך כמו גוי על שולחן-הפאב ['בֵּן פָּרִיץ'] – אתה אינך עומד להצליח לעשות זאת [מזמור ע"ה, ע"ש]. אף אחד, אף אחד בעולם, כולל האבא שלך, כולל כל אחד במדינת-ישראל, כולל כל הרשעים הגדולים ביותר בהיסטוריה - כל מי שהלך כנגד הקדוש ברוך הוא – נפל! ['תָּרוֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ, וְכָל אוֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ'] וכך גם אתה!

דבר אחד אני אומר לך: אתה לא תצליח! לעולם-לעולם לא תצליח! לא אתה, ולא הפריים-מיניסטר שלך, ולא נשיא-המדינה שלך, ולא כל אחד אחר שנותן לך גיבוי [חולין ד:], ולא שום אדם בכל העולם, מהגדול ביותר עד הקטן ביותר, אף אחד לא יוכל נגד הקדוש ברוך הוא. והוא בתנועה אחת קלה, כביכול, ['וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶיךָ', תפי' 'הביננו', ע"ש. 'כְּהִמֵּס דוֹנַג מִפְּנֵי אֵשׁ...', תהלים ס"ח] יהרוס את כולכם, ולא תהיה לכם שום נצחיות [תהלים ס"ט: 'יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים'. ר"ה יז.]. אני מזהיר אתכם לא להתחיל עם הקדוש ברוך הוא, אתם יכולים לעשות את כל סוגי העבירות, אבל להלחם נגד הקב"ה ישירות – לעולם לא תנצחו ['וְכָל מְשַׂנְאַי אֶהֱבוּ מָוֶת'. משלי ח'], ואתם עומדים ליפול כל כך קשה שאני באמת לא מקנא בכם ['יֵבוֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי-עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ', מזמור פ"ג].

וכעת, אני רק רוצה לומר ליהודים שלנו, ליהודים האמיתיים. אנו נכנסים לתקופה מאד-מאד קשה. היו חזקים! אל תיכנעו! תדעו שיהיה עליכם להקריב, ולהדוף, ולא לשכוח שאנו - יש לנו את האחריות לשמור על כל דין ודין, על כל מצוה ומצוה ממצוות ה', ולא להתרפות באף אחת מהן. אסור לנו להכנע לאף אחת מן הדרישות של "יהודים", שזה בכלל בספק עד כמה שהם יהודים.

אני מתחנן לעם ישראל וקורא אליכם: הדרך היחידה לשרוד את החורבן העצום והנורא שעומדת להקיף את כל העולם, זה ראשית, לנסות להיות בארץ ישראל. יהודי אמריקה, אנגליה, אירופה או כל מקום אחר, היהודים האמיתיים, ה'ערליכע יידן' יינצלו ['לקט רשימות', חנוכה, בשם המהרי"ל דיסקין זצ"ל], אבל זה יהיה מאד קשה. וכל מי שנמצא כאן, בארץ ישראל - יעבור את זה הרבה יותר בקלות מבחינות רבות. אפילו שבתחילה כשמגיעים – זה יכול להיות קשה - אבל בסופו של הסיפור זה יהיה יותר קל.

שנית, עלינו לסגור את עצמינו. בעבר - הגויים הכניסו אותנו לגטאות, אבל אנחנו קינאנו באלו שיכלו לצאת מן הגטאות ולחיות בין הגויים. ברגע שהגויים התירו ליהודים לעזוב את הגטו, היהודים שעטו בזרם החוצה, בנסותם להתנער מהאידישקייט שלהם ולהיות כמו גויים. אבל אנחנו, עם ישראל בארץ ישראל, עלינו לבנות ולהקים מחדש את חומות הגטו, ולהכנס פנימה, ולנעול את הדלת ['לֵךְ עַמִּי, בֹּא בַּחֲדָרֶיךָ, וּסְגּוֹר דְלָתֶיךָ בַּעֲדֶךָ'] ולא לנסות להיות עִם אף אחת מן הקבוצות שמנסות להיות חלק מן העולם הגויי, ההלניסטי [ור' מאמר הזוה"ק מפרשת נשא המובא בהמשך שמבסס דבריו על הפסוק: 'ה' בדד ינחנו'].

הבנים של עשיו, צאצאיהם של היוונים והרומאים מנסים להשתלט על ארץ ישראל. וזה נראה שהם מצליחים לעשות זאת. בקרוב - יהיו חיילים זרים על אדמתנו, וכאשר זה קורה - אתם תדעו שכל מה שסיפרתי לכם הוא מדוייק ['בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ']. כבר כעת יש לנו חיילים זרים, אבל בקרוב יהיו לנו הרבה יותר. ואני מבקש מכם לזכור את מה שאני אומר: היכנסו אל תוך הבתים שלכם, היו קרובים לבתי-הכנסת שלכם ['מַה טוֹבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב', עי' ב"ב ח.]. היו קרובים לקדוש ברוך הוא. הקימו את חומות הגטו, ואל תאפשרו לזרים להכנס [זוה"ק נשא קכה:]. תשמרו שהם ישארו בחוץ – ואנחנו נהיה קרובים תמיד אל הקדוש ברוך הוא. זה מה שהוא רוצה ['בְּךָ חָשַׁק ה'...']. הוא רוצה מאתנו להיות שונים ['וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי', סו"פ קדושים. ערש"י שם]. הוא רוצה שאנחנו נהיה קרובים אליו. הוא רוצה שנעשה את רצונו ולחיות אך רק בשביל זה [אבות ב' ד'].

אני רוצה לומר שבקרוב מאד זה יהיה נראה כמו שהעולם עומד להתהפך מלמעלה-למטה, ובאמת העולם יתהפך מלמעלה למטה [ירמיהו ד', יחזקאל ז']. אבל תזכרו שהעולם הזה הוא רק דמיון. העולם הזה שנולדנו בו - הוא דמיון בלבד. וכל פיסה ממנו, מהכוכבים בשמים עד לארץ מתחת – זה הכל דמיון. וכאשר נגיע לזמן של משיח, אנחנו נכנסים למציאות חדשה שמעולם לא ראינו קודם לכן, שמעולם לא חלמנו עליה קודם לכן. ואפילו אלו שהם תלמידי חכמים גדולים ירגישו לפתע מה זה אומר 'להיות משוחררים מכבלי היצר הרע'. בלי שום יצר הרע ['וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם... כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת'. יואל ב', סוכה נב.]

אתם אינכם מבינים עד כמה זה ישפיע עלינו, אתם אינכם מסוגלים להבין זאת! מפני שאינכם יודעים את כל 'הפינות הקטנות' במהויותינו שם חָדַר היצה"ר ['חַדְרֵי בָטֶן']. כאשר אנחנו משוחררים מזה – אנו כולנו נהיה בטוחים, ושמחים, ורגועים, ופתוחים אך ורק לעולם הרוחני. ואנחנו כולנו נהיה כל-כך קרובים לקב"ה, וזו תהיה השמחה המושלמת שלנו ['שִׂמְחוּ בַּה' וְגִילוּ צַדִּיקִים', תהילים ל"ב. תפילות ימים נוראים: 'וּבְכֵן צַדִּיקִים כו']. וזהו הדבר שאנחנו נאהב הכי-הרבה, פשוט להתענג בזיו אורו של הקדוש ברוך הוא ['וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם'].

אני רוצה לומר לכל עם ישראל: היו חזקים ברוח, בדעת ובנפש ['חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם']. אנחנו מגיעים אל הקץ. רק תחזיקו בקב"ה, כביכול, ולא לעזוב, ואנו כולנו נינצל ['עַם נוֹשַׁע בַּה'... וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרוֹךְ...' סו"פ וזאת הברכה].

קטעים מתוך דברי הזוה"ק בפרשת נשא ברעיא מהימנא דף קכ"ה – בתרגומם ללה"ק – בענין פורקנא מגלותא בתראה :

כְּמוֹ זֶה יִשְׂרָאֵל (דהיינו כמו פרשת השקיית הסוטה לנסותה ולבדקה האמור כאן בפרשה), כְּשֶׁהֵם מְחַלְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְנִיס אוֹתָם לְגָלוּת בְּנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁתַּחַת שִׁעְבּוּדָם, שֶׁדַּרְגָּתָם כֶּלֶ"ב וְנָחָ"שׁ, וְנִדּוֹנִים שָׁם, וּבָהֶם יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וִיצֹרְפוּ כִּצְרֹף הַכֶּסֶף וְכִבְחֹן הַזָּהָב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (זכריה י"ג) 'וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב', עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם, (ישעיה א') 'אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ...'. 

כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה לְנַסּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דניאל י"ב) 'יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים' - שֶׁהֵם מִצַּד הַטּוֹב, וְעוֹמְדִים בַּנִּסָּיוֹן. וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים - הֵם מִצַּד הָרָע, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (יחזקאל י"ג) 'וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבאוּ', וְהוֹרֵג אוֹתָם... וּמִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַזֶה, יֵצְאוּ בוֹ מֵהַגָּלוּת, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (דברים ל"ב) "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר".

וְעֵרֶב רַב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, (שמות כ') 'וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק'. כָּךְ יִהְיוּ רְחוֹקִים מִן הַגְּאֻלָּה, וְיִרְאוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים וְהָעָם הַקָּדוֹשׁ בְּכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה, וְהֵם רְחוֹקִים מֵהֶם. וְאִם יֵרְדוּ לְהִתְחַבֵּר אִתָּם, מַה כָּתוּב בָּהֶם? (שם י"ט) 'לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה'. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים ל"ב) "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר", וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. (שמואל א' ב') 'וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ' - הֵם עֵרֶב רַב. וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר עֲלֵיהֶם הַנָּבִיא, (יחזקאל י"ג) 'וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָבֹאוּ'.

וְחָזְרוּ אוֹתָם עֵרֶב רַב רוֹעִים עַל יִשְׂרָאֵל, צֹאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל ל"ד) 'וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם', וְאֵין לָהֶם יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת טוֹב עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְאוֹתָם עֵרֶב רַב הֵם עֲשִׁירִים בְּשַׁלְוָה, בְּשִׂמְחָה, בְּלִי צַעַר, בְּלֹא יָגוֹן כְּלָל, גַּזְלָנִים, בַּעֲלֵי שֹׁחַד, שֶׁהֵם דַּיָּנִים רָאשֵׁי הָעָם. (בראשית ז') 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם'. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (איכה א') 'הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ'...

חלק 26:

הם רוצים להרוס את האידישקייט

ב' אדר ב' תשע"ד

אני רוצה לדבר על עצרת-התפילה המרשימה שהיתה אתמול בירושלים.

ללא ספק – זה היה משהו מיוחד מאד, משהו שיכול היה להעשות רק על ידי כה הרבה יהודים חרדים המתכנסים יחדיו לקריאת 'שמע ישראל', ולענות אמן לאחת הברכות הכי-מיוחדות שקיימות אצל היהודים. כמובן, התפללו מנחה וכו', אבל אלו היו שתי הנקודות המיוחדות של היום.

התאספות זו של כל הקבוצות השונות של עם ישראל ביחד, במקום אחד, מבלי להתווכח ומבלי לריב על דברים טפשיים, רק להתאסף כאחד ['הֵאָסְפוּ...'], במטרה משותפת אחת ['בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ', בית הלוי ריש פר' וישב]: להתפלל אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש ממנו שיציל אותנו מהעמלקים האיומים ומהערב-רב השולטים על ארץ-ישראל. אך מעבר לכל זה, רק לראות את כולם מתפללים ביחד בלי הבדל אם בעל-התפילה הוא חסידי או ליטאי או ספרדי – רק פשוט להתפלל אל ה' ביחד - זה משהו בלתי יאומן. היו שחשו שמאחורי זה היו פוליטיקות, ומשום כך העצרת הזו אינה יכולה לממש את מטרתה האמיתית, כי כצפוי הנקודה של הדברים היא פוליטית. ולמרות זאת, אף שעדיין אין זה מושלם, אך זו בהחלט התחלה. אפילו שזה לא יקרה שוב עד שמשיח מגיע - בכל אופן, זה מביא תקופה חדשה לעם ישראל. זה מכניס אותנו לתקופה שבה עיקר המטרה היא לרצות להיות "בעלי מסירת נפש". עלינו לקבל על עצמנו למסור אף את חיינו [ר' חרדים ט' ט"ז] (מתוך תקוה שלא נצטרך לעשות זאת) ולרצות לעשות הכל כדי להיצמד ליהדותינו ['וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ'].

אנו מוקפים באנשים רעים. אנו מוקפים באנשים שרוצים להרוס את היהדות (אידישקייט), לא רק בארץ ישראל. עליכם להבין שהערב רב, והעמלקים, והאדומים, שולטים לא רק בארץ ישראל - הם שולטים בכל המדינות בעולם. רעים אלה רוצים לחסל בהדרגה את היהדות החרדית. במוח העקום שלהם - הדת נתפסת כסכנה שיש להתפטר ממנה. ובכל מקום בעולם הרעים הללו רוצים להתפטר לא רק מהיהודים, הם מעוניינים להתפטר גם מכל הנוצרים המאמינים. הם רוצים להתפטר מכל הנוצרים שמעדיפים למות בכדי לא להיות עבדים, או להיות נאלצים להפוך להיות משהו שהם יודעים שזה רע.

הם רוצים להתפטר מכל דת שהיא בעולם, מכל מי שדבק בדתו. אך בכל אופן, היהדות – היא בראש הרשימה שלהם, מפני שזה הכי 'מסוכן', לטעמם. מפני שזוהי אמונת האמת היחידה, והקדוש ברוך הוא – הוא הק'ל האחד. אין אלוקים זולתו [פרשת ואתחנן פרק ד']. השאר זה הכל הֶבֶל [רמב"ם מלכים פי"ב], המצאות של דמיונות-אנוש ['לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵ'ל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה', ישעיה מ"ג י', ע"ש. ור' רמב"ן במאמרו בס' הגאולה]. הקב"ה הוא אמת, ולכן אנחנו נמצאים בראש הרשימה שלהם שאנחנו צריכים ח"ו להיפרד מאמונתנו בק'ל האחד והיחיד, חלילה. משום כך, ארץ ישראל הפכה להיות המקום בו רשעים אלו חושקים לשלוט ['אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹקִים'. מזמור פ"ג]. כי מכאן הם רוצים לשלוט על העולם, כפי שכבר הסברתי. והם הצליחו לחדור אל הממשלה עד ה'שפיץ' שלה, ובקרוב הם יסתננו לכל בנין ממשלתי, לכל משרד ממשלתי במדינה. הם חדרו אף לתוך הצבא, והם רוצים להרוס את החרדים, המאמינים.

אנחנו חיינו חיים של נוחות. כספים רצו בקלות דרך ידינו. לא היינו במצב של מחסור בדבר מאז הגענו למדינת ישראל הזו. הייתי אומר שלאחר תקופת-הצֶנַע אף אחד לא היה במחסור. תמיד היה לנו אוכל, תמיד היה לנו דברים שנצרכנו, ואם לא היה לנו – אז פשוט קפצנו על מטוס ונסענו לעשות 'שנור' באמריקה או באנגליה או באירופה, ובדרך כלל – שבנו עם כיסים מלאים. אך העולם השתנה. הכסף לא מגיע כ"כ בקלות, ואלה האנשים הרעים פתחו במלחמה נגד עם-ישראל, הנשמות היהודיות האמיתיות, אלה שמנסים לחיות ולעשות רצון השם.

זה מפחיד מאד, וזה הולך להיות גרוע עוד יותר. הם כבר מתכננים את כל החוקים הנוראים שהם זוממים להעביר בכדי להרוס את האידישקייט שלנו. וזה יהיה תלוי בנו. עלינו יהיה להחזיק יחד ולומר: 'לא! לעולם-לעולם לא נלך נגד הקדוש ברוך הוא! לעולם לא! ולא משנה מה! יהיה עלינו ללחום בזה על ידי סירובינו, על ידי הרחקת עצמינו והתכנסות באיזורים שלנו, וע"י הצבת מחיצות בינינו ובין הרעים. אנו חייבים להקים את בתי הדין שלנו, ולוודא שהמוהלים שלנו אינם הדוקטורים שהם רוצים לשלוח. אנו חייבים לוודא שגר צדק נהיה גר-צדק בדרך הנכונה, ואנו חייבים לוודא שאין בתוכנו מלשינים ['אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר'. ח"ח כלל ח' י"ב, ובפתי' הספר עש"ה]. אנו חייבים לנסות מאד חזק לחיות רק עם רצון השם. אסור לנו להלחם אחד עם השני. אסור לנו ללחום נגד האמת. עלינו להחזיק חזק ביחד מסביב הערכים שתמיד שמרו את עם ישראל חי ['אֲגוּדָה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ'. עי' תנדא"ר פכ"ג, ור' חרדים סי' ז'].

מעולם לא היה רשע שהתקיף את עם ישראל, בין מבפנים או מבחוץ, שלא נענש בצורה הקשה ביותר. לא היה אחד שהרים את ידו נגדינו שמעולם חי ['כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ', הניזקין נז.]. תמיד הוא נהרס. כך שאלה הרעים שהם כצפוי כה אינטליגנטים, לא יודעים אפילו היסטוריה בסיסית שמראה ברור שכל מי שהרים יד להרוס את היהודים – הוא יהרס בעצמו ['וּכְסִילִים מָתַי תַשְׂכִּילוּ']. הם אפילו לא יודעים ממה לפחד [משלי ד' י"ט]. שנאתם ל'יעקב' היא כה חזקה - שהם אפילו מוכנים להתאבד בכדי להתפטר מאתנו [תכונתו של 'עמלק' – עקד"מ להגרא"ו]. אבל זה לא יעזור להם, מפני שאלו הם השעות האחרונות של הגלות. ואנו כולנו יכולים לחוש זאת כבר. אנו יכולים לטעום את זה בפיותינו, אנו יכולים להריח את זה באפינו, אנו חשים את זה על עורנו. והטעם הוא מר מאד, אבל אנו נצליח, ואנו נעלה יותר ויותר גבוה, ואנו נהיה עִם השם, ואנו לא נעזוב ולא נרפה, ולא ניכנע להם.

אנו, עם ישראל, עומדים לשרוד בעזרת ה', ואנו עומדים לקבל משיח, בעזרת ה'. אבל אתם הרשעים, לא תזכו לזה, אלא אם כן תעשו תשובה, וזה דבר שאני מאד מסופק אם אתם מסוגלים לעשות. בסוף אתם עוד תתפשו את הטעות הקשה והנוראה שלכם. וישנם אלו מביניכם שאפילו אז, כשתתפסו את הטעות שלכם – לא תעשו תשובה ['על פתחו של גיהינום...'], ויהיו גם כאלו שבדקה האחרונה ינסו לעשות תשובה, אבל יפסידו. מפני שהם לא יודעים אפילו מה הכוונה 'תשובה', ולכן לעולם לא יהיה להם עולם הבא.

כך שאנו נכנסים כעת לתקופה שונה. החומרניות (המטריאליזם) לא ימשיך לזרום כבעבר. וזה כבר עצר את הזרימה שהוא היה מורגל בה [קד"ד 42]. אנו עומדים להיות נרדפים בשל אמונתנו בכל מקום על פני תבל ['כְּצֹאן טִבְחָה', מזמור מ"ד]. אתם, יהודי אמריקה, ויהודי אנגליה ואירופה, אל תחשבו שאתם לא תהיו גם כן נרדפים! אנו כולנו עומדים להירדף. הם עומדים לנסות לסלק את הכשרות שלנו, את השחיטה שלנו, את ברית-המילה, כמו כל הדברים שהם רגילים לתקוף כאשר הם מנסים לעקור את יהדותינו. הם ינסו לעקור את לימוד התורה שלנו. הם ינסו לעקור את התפילה שלנו, את בתי הכנסת שלנו, את התורות שלנו, וכל דבר שהם רק יכולים לעשות כדי למנוע ממנו ליצור קשר עם הקדוש ברוך הוא.

הם עומדים להביא לעולם עבודה-זרה חדשה במקום כל הדתות. הרוע הענקי ביותר שהיה אי פעם עומד להתפרץ על פני העולם. וזה כבר כיסה את הארץ, אבל זה עדיין לא כל כך גלוי. זה יהיה גלוי וברור כאשר כל פיסת רוע יוצאת וחושפת את עצמה לעין כל ['צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן', יחזקאל ז' ע"ש], ואז ה' יהרוס אותה לחלוטין ויעקור אותה משורשיה העמוקים ביותר. וזה יתבטל לנצח [ישעיהו כ"ה: 'בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח... וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ...'].

ציונים בענין ביעור הרשע מן העולם באחרית הימים: 'יתמו חטאים מן הארץ', סוף מזמור ק"ד. עי' ברכות ט:  'ולא יהיה שריד לבית עשיו', תהלים ט': 'שמם מחית לעולם ועד'. ע"ש כה"ע. תנדב"א זוטא פרק י"ט, זוה"ק בראשית כה: בשלח סז. תיקוה"ז דף נה. זו"ח יתרו מ' ע"א.

לפיכך, עם ישראל, עשו הכנות. ואין כוונתי שעליכם לאגור מזון, אני מתכוון שההכנה תהיה עשיית תשובה. הפסח מגיע. עלינו לנקות לא רק את הבתים שלנו, אלא גם את הלבבות, ואת השכל שלנו. נקו אותם עם מלקטת, הוציאו כל פיסת לכלוך, כך שכאשר אנו מגיעים לקבל משיח – אנו נהיה נוצצים, נוצצים בטוהר ['וְטַהֲרֵם כַּכֶּסֶף מְזוּקָק שִׁבְעָתָיִם', מתפילת 'יום כיפור קטן'].

חלק 27:

תעמדו ותגידו: 'לא'!

כ"ב אדר ב' תשע"ד

אני רוצה לומר לכם כאן ועכשיו, שבין כעת עד פסח – העולם שוב ישתנה משהו בערך כמו 180 מעלות. אני יודע שאם מרוץ החיים של בני אדם עד כעת לא הקדיש תשומת לב מרובה למה שקורה – אך לפתע העיניים שלהם יפקחו והם יגרדו את מצחם או ימרטו את שערותיהם בבכי, תלוי היכן הם מתגוררים, ויאמרו לעצמם: 'מה קרה לעולם הזה?! האם אנו חיים בתוך חלום?! או שאנו חיים בתוך סרט בלהות הוליוודי?! מה אנו עושים? מה קורה פה?! [יחזקאל ז' י"ח]

מצמרר מאד לספר את הניבויים המפחידים והאיומים האלה ולראות אותם מתממשים בפועל, אבל זה לא יעזור לנו רק לפחד ולהסתכל על המתרחש בעינים פקוחות בלי לאפשר לשכלנו לנסות להבין, מבלי לאפשר לעינים שלנו, בלי לתת למח שלנו את ההבנה של המורכבות ועומק החורבן העצום של העולם שמתרחש כעת.

אני יודע שהפחד לכשעצמו איננו יכול להביא את האדם ל'תשובה'. אז הבה ואסביר לאלה מכם שהם יהודים אמיתיים, יהודים עם נשמות יהודיות, שעמדו בהר-סיני ואמרו 'נעשה ונשמע' תחת ההר שהקב"ה הרים מעל לראשינו במדבר-סיני, אני רוצה לעזור לכם לשוב אל הקדוש ברוך הוא, לבטוח בו שהוא הכל-יכול, ושהוא יציל אותנו אם אנחנו אתו [תהלים צ"א. נפה"ח ג' י"ב].

נאמר לנו בנבואות [זכריה י"ג] ששני שליש של העולם יהרס, שליש אחד לחלוטין, ושליש אחד יהיה במצב קשה מאד, ושליש אחד לא יפגע. וברוך ה', בשליש הזה שלא יפגע כלולה ארץ ישראל. אך עלינו לדעת כיצד להבין את כל הדברים המפחידים והמדהימים שאנו עומדים להיות עדים להתרחשותם, ועלינו לדעת מתי ליהנות ולהתענג על ראיית המשיח, מפני שאם איננו יודעים איך לעשות תשובה, לעולם לא נהיה מסוגלים להכיר את המשיח. ולכן אני רוצה כאן לתת לכם מספר קוים מנחים ולהסביר איך אנו אמורים לחיות מנקודה זו והלאה. ולאמיתו של דבר היינו צריכים לחיות בדרך זו מאז ומתמיד, ואז היינו יכולים לקבל משיח ביתר שמחה, וביתר עונג ובלי לסבול כ"כ הרבה [ר' ספורנו תהלים סו"פ י"ד].

דעו והאמינו בכל עומק-הלב שלכם שרק ה' הוא הכל יכול! ['וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם... כִּי ה' הוּא הָאֱלוֹקִים... אֵין עוֹד'] אף אחד, שום כח אחר בכל העולם, בכל הקיום לא יכול לתפוס את מקומו. לא הרופאים שלנו, לא עורכי הדין שלנו, ולא ביטוח לאומי, ולא שום דבר אחר יכול לקחת את מקומו.

אם אנו רוצים לשתות - המכולת שמוכרת לנו את השתיה היא איננה זו שנותנת את השתיה. זה ה' שנותן לנו לשתות. ואם אנו רוצים לאכול - הכסף שהרווחנו איננו הדבר שנותן לנו אוכל. זהו ה' שנותן לנו את הכסף עבור האוכל, וכאשר אין לנו כסף - אנו מתחננים אל ה' לתת לנו מה לאכול, והוא גם יתן לנו אוכל ['וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ']. אל תדאגו. תמיד הוא יהיה אתנו אם אנחנו אתו. עליכם להיות בעלי אמונה ובטחון שלם בהשי"ת [חגיגה יד.: 'בעלי אמנה'] כדי להצליח ולעבור עם זה את הפעם הנוספת בהיסטוריה. ולכן הבטחון בה' - זהו הדבר הכי נחוץ לנו בכדי לשרוד ולקבל משיח צדקנו. ['בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ'. מקורות לחיזוק צוינו במאמר 'נעמוד ונבכה'. ור' מאמר 'זכור למרים' לבעל הח"ח מפרק כ'. ליקוטים נוספים מפסוקים רבים ומאמרי חז"ל ודברי רבותינו, ראה ס' 'מצוות הבטחון' מאת הרב הומינר זצ"ל]

וכעת אנו מגיעים לאספקט נוסף שעלינו לבחון מאד ברצינות בנקודה זו של ההיסטוריה. כאן בארץ ישראל וכמו גם בעולם כולו, אבל זה מודגש במיוחד עכשיו בארץ ישראל, מתנהל קמפיין שמנסה לאלץ את היהודים החרדים לנטוש את האידישקייט שלהם. זוהי תוכנית שהיא רוע מעצם יסודה. הכנסת מעבירה חוק אחרי חוק הקובע לנו שכדי להיות אזרח שומר-חוק יהיה עלינו להסכים ללכת לצבא-הטריפה שלהם, המקום בו חוסר הקדושה משתולל. יהיה עלינו להסכים לאפשר לחילונים לנהל את הגיורים, את הקדושה, ואת הכשרות, חס ושלום. יהיה עלינו להסכים, חלילה וחס, לכל סוגי הגזירות שהם הולכים לנסות לאלץ אותנו, הכל במטרה להרוס את האידישקייט שלנו.

המנהיגים שלהם פה הכריזו מלחמה נגד הקב"ה [תהלים ב'], מלחמה שהם לעולם לא יוכלו לנצח, בעזרת ה'. אבל כדי שאנו נשרוד - עלינו לומר: לא! איננו מוכנים! איננו מוכנים שדוקטורים יעשו לנו ברית מילה ['וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ...'] איננו מוכנים לאכול מהכשר חילוני וכו'. נצטרך לומר 'לא' - אפילו אם זה מסכן אותנו. חובתינו לומר 'לא'! ואסור לנו לשתוק על כך. ויהיה עלינו לבנות את הגטאות שלנו, ולסגור את עצמינו בפנים, ליצור בעצמנו את העולם הפנימי שלנו בו התורה שולטת. ולא קבוצה של אדומים, עמלקים וערב רב. אנו – עַם השם. ואנו חייבים לשמור את תורתנו. [ישעיהו ל"ג כ"ב: ' כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ, ה' מְחֹקְקֵנוּ, ה' מַלְכֵּנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ']

אין פשרות. לא עם הגויים ולא עם הערב רב. אנו חייבים לומר: 'לא', ואנו חייבים להיות באחדות. אנחנו לא צריכים "לקבל כל אחד כפי מה שהוא". נכון, אנו צריכים לקבל במידה מסויימת, אבל אנחנו לא צריכים לקבל כל אחד שמכונה 'יהודי' והולך נגד התורה. עלינו לקבל את אחינו שומרים התורה, שאינם יוצרים מחלוקת בין נאמני התורה [אש"ל י"א ו', ר' פלא יועץ ע' 'אחדות'].

אסור לנו לדבר לשון הרע או רכילות או הוצאת שם רע כנגד יהודים שבודאי היו בהר סיני ['רָכִיל בְּעַמֶּךָ'], אבל כאשר זה נוגע ליהודים שהולכים נגד התורה, שמנסים לאלץ אותנו ללכת נגד התורה - עלינו להתייחס אליהם כשונאים מוחלטים, מפני שהם שונאי ה'. ודבר זה, אוטומטית - הופך אותם לשונאים שלנו [תהלים ק"מ]. ולכן עלינו יהיה לבטוח בה', להתייצב בתוקף ולהגיד: 'לא'! מתוך ידיעה והבנה שבאמירת ה'לא' – כל חיי הגשמיות-השטותית שחיינו כאן בתוכם בשלשים השנים האחרונות עומדים ליפול. ואז יהיה עלינו לבטוח בקדוש ברוך הוא בלבד, דבר שיהיה כה קשה להרבה אנשים, אבל יהיה עלינו לעשות זאת.

יהיה עלינו לרצות להיות מוכנים לוותר על כל דבר שבעולם עבור תורתינו. והרבה יהודים עשו זאת לפנינו ['דורו של שמד'], אבל אנו דור מפונק במיוחד, והרעיון הזה של 'למות על קידוש השם', שלא נדע, או 'לחיות על קידוש השם' - שזה דבר שה' רוצה עוד יותר מאתנו ['בְּדָמַיִךְ חֲיִי', עי' אוה"ח פ' בלק עה"פ 'תמות נפשי מות ישרים'] זה מאד זר עבורו.

אבל היהודי האמיתי בשבריר-של-שניה כאשר הוא 'נלחץ אל הקיר', והם מורים לו: 'תאכל טריפה או שנרביץ לך' – אני בטוח שהוא לא יאכל 'טרייף'. ואם הם לוקחים אותו ומנסים לאלץ אותו לעשות משהו נגד התורה, אני בטוח שהוא יספוג את המכות ['אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי...' זכריה י"ג], ויוכנס לכלא, אבל בשום אופן הוא לא ילך נגד התורה חלילה. וזה יגלה מיהו יהודי-אמיתי שמעדיף לוותר על חייו הרגילים או מה שנחשב כ'בטחון' ורמת-חיים גשמיותית טובה, והוא מוכן לוותר על זה בעבור יהדותיותינו. אנו עומדים להתבקש לחיות על קידוש השם. ולכן אני פונה אליכם: הכינו את עצמכם!

גם היהודים בחוץ לארץ: אתם גם כן עומדים להתבקש לעשות זאת, אלא שהגויים יהיו אף יותר אכזריים, מפני שגויים הם בטבעם רוצחים ואכזרים כאשר זה נוגע ליהודים [ב"ק קי"ג: 'כְּתוֹא מִכְמָר'], ואין הכוונה שכאן בארץ ישראל אין לנו את הגויים, הערב רב והעמלקים. אכן יש לנו כאן מהם די והותר.

עם ישראל, אנו במצב קשה ביותר, וזהו העידן האחרון, המועד האחרון שבו נוכל להוכיח לה' שאנו עַמו, עם ישראל, ואף אחד אחר לא יהיה כה נאמן לו כמונו [ערש"י שיה"ש פרק ה' עה"פ 'מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד']. ואנו לעולם, לעולם לא נהרהר בכלל לעזוב אותו, ח"ו.

כאשר המשיח מגיע, בעזרת ה' – החיים יהיו כה שונים לחלוטין. כן, כתוב אמנם שהחיים ימשיכו כרגיל [שבת סג: אין בין כו']. בכל זאת אני רוצה שאתם כולכם תשבו ותחשבו, חשבו על כך רגע... מה תהיה צורת החיים ללא יצר הרע... וזה מה שעומד להיות: חיים ללא יצר הרע! רק תדמיינו את כל הדברים שאתם עושים במשך היום, תחשבו על כל הדברים שיצר הרע הוא שדוחף אתכם לעשות בגלל החולשות שלכם ובגלל הפחדים שלכם, כל סוגי הדברים שאתם אומרים, וכל הדברים שאתם שואפים להם, כל הדברים שאתם חושבים עליהם כשאנשים לא יודעים את מחשבותיכם. במשך חיינו אנחנו עושים את כל סוגי הדברים שהם לא-תואמים לרמה הגדולה שלנו ['בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל', 'וְגוֹי קָדוֹשׁ'], וזה הכל מהיצר-הרע שסוחף אותנו, שדוחף אותנו כל הזמן, ביודעו והכירו את נקודותינו החלשות ['וְאֶת הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם... כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת'. עי' סוכה נב.].

רק תתבוננו, תחשבו עמוק-עמוק איך יֵרָאוּ החיים בלי יצר הרע. כאשר משיח בא, כאשר הגאולה מגיעה, הקב"ה עומד לשחוט את היצה"ר. ['וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ', ר' רמב"ן ניצבים ל' ו'] וכאשר אתם רק חושבים על זה, על החיים-ללא-יצר-הרע, רק אז תתחילו לדעת לאיזה גן-עדן אנו עומדים להכנס. וכאשר אנו חיים במשך התקופה של משיח ['יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ'] עומדים אנו לעלות יותר ויותר גבוה – רוחנית ['וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ...' עי' פסחים ב.] כל החיים שלנו עומדים להיות מסביב העליה הרוחנית, מפני שככל שאנו עולים גבוה יותר – כך נחוש יותר עונג והנאה, נחוש יותר ויותר קרובים לשורשינו – וזה התענוג הגדול ביותר שקיים בעולם ['עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים'. מזמור ל"ו, רמב"ם ה' תשובה פרק ח'].

האם אתם תופסים שעולם הבא, גן עדן, הגיהנום, שלא נדע, זה מאד מאד קרוב אלינו...?! זה לא במרחק מאה קילומטר או אלף קילומטר או מליון קילומטר. זה כאן! קרוב אלינו! וכאשר אנו עוזבים את העולם – אנו פשוט 'מחליקים' אל העולם האחר ['הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ']. יש אנשים שעוברים מצבים קשים ['כפיטורי בפי ושט', ברכות ח. רבנו יונה שע"ת ש"ב י"ח-י"ט, ור' ביהגר"א למשלי ו' ל"ג] מפני שהם כל כך מחוברים לעולם הזה, ולכן קשה להם 'לסחוב את עצמם' מעולם זה לעולם האחר, אבל כאשר אנו מגיעים לשם – אנחנו לא במרחק גדול. אף פעם אנחנו לא במרחק גדול מעולם הזה [ר רמב"ן בסוף שער הגמול בענין גן עדן, תחה"מ ועוה"ב].

הצורה שהעולם הבא עומד להיות - אני יכול רק לומר לכם בדרך קצרה ותמציתית [רמב"ם שם סו"פ ח']: יש לנו מליוני מימדים. אנו מכירים רק שלשה מימדים, אבל אנו יודעים שישנם מיליונים-על-מיליונים מימדים שהבורא יצר ['הֵן לַה"א הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם', סוף פרשת עקב ובתפילת 'ויברך דוד']. וכאשר אנו עוברים מהעולם הזה לעולם של משיח - אנו עומדים להכנס למימד חדש, מפני שהעולם הזה שאנו חיים בו כעת, הוא גם כן - דימיון בלבד. הכוכבים, הירח, הפלנטות וכו' הם כולם יצירות של הקב"ה לתועלתנו במשך אלפי השנים האלה שאנו קיימים כיצורי-אנוש על פני האדמה הזאת. וכאשר סיימנו עם העולם שאנו מכירים עכשיו, חלק זה של יצירה זו, ניכנס לתחום, לסביבה חדשה, מימד שונה. זה יהיה עדיין מימד מוכר לנו מפני שבכל זאת זה יהיה משהו שקרוב להיכן שאנו נמצאים.

אבל אם אתם רק חושבים על כך, בני אדם של ימינו, עם כל מה שקרה ביפן בהתפוצצות הכור הגרעיני בפוקושימה והזיהום הרדיואקטיבי שמרעיל את כל האוקיינוס השקט ואף מֵעֵבֶר... כיצד אנחנו יכולים לחיות בעולם שיהיה בו סוג מסויים של מלחמה גרעינית וכל סוגי החורבן שאיננו יכולים לשלוט? ואפילו אם ארץ ישראל איננה נפגעת – בכל אופן זה ישפיע על כל העולם! אני צוחק על כל המדינות שרוצות לשלוח ספינות–חלל למאדים ולכל המקומות האלה... מה הם עושים...?! הם פשוט בונים את 'מגדל בבל'! [כפי שמובא בשם הר"י אייבשיץ זצ"ל בענין 'מגדל וראשו בשמים'] מגוחך! אין להם שום-מקום ללכת! זה הכל רק תפאורה,  סביבת-נוף שה' יצר בעולמינו, כך שהמשחק הזה שאנו פועלים בתוכו יכול להמשיך ולהיות מובן, ויוכל להגיע לנקודה שלו, לתיקון שלו. אבל כעת אנו עומדים להיכנס למימד חדש, מימד של רוחניות שמעל הגשמיות, ובעולם הזה אנו נתענג ונהנה בחום, בחמימות של האור הקדוש. ['שֶׁמֶשׁ צְדָקָה', מלאכי סו"פ ג'. נדרים ח:]

נתרומם יותר ויותר גבוה, יותר ויותר קרוב למקורנו, לשורשנו. אבל זו רק ההתחלה, וזה עומד להמשיך הלאה והלאה לנצח, עונג מתמשך עד אין קץ ['וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם..']. וזה בודאי יהיה טוב יותר מאשר הסבל שסבלנו במשך כל הגלות, ואף במשך הזמנים הטובים יותר מתקופת אברהם אבינו עד חורבן בית המקדש השני. זה מעולם לא היה קל, וזה גם לא יהיה קל, אבל זה יהיה מבלי סבל [פסחים נ.]. ואנו נרצה ונשתוקק לעלות גבוה יותר, ואכן נעלה גבוה יותר.

אוי, אני כל כך נכסף להגיע לזמן הזה, משתוקק להשיג סוף-סוף את קרבת-ה' הזו. ['מַהֵר אֱהוֹב כִּי בָא מוֹעֵד...' פיוט 'ידיד נפש'].