נבואות שהתגשמו
פרק מתוך החוברת "אמת1 - מסר מיוחד לדור אחרון" מאת הרב אלכסנדר אריה מנדלבויים
גלות ערב רב הגאון מוילנא מביא על פי הזוהר (ביאור הגר"א לתיקוני זוהר חדש דף כ"ז ע"ב), שבעקבתא דמשיחא, נשמות הערב רב יתפסו את השלטון, ויהיו ראשי העם, שנאמר (איכה א' ה'): "היו צריה לראש", והם יתנהגו בחוצפא רבה, וינסו להשפיע מההשקפות האפיקורסיות שלהם על בני ישראל המאמינים. וזה לשון הגר"א (אבן שלמה פרק י"א ו'): "הערב רב... הם פורקי עול מלכות שמים, והם דבוקים מאוד בישראל וישראל לומדים ממעשיהם והם העשירים הגאוותנים... והם גורמים כל ביטול תורה ואריכת הגלות... הם הרודפים אחר התאוה... הם ראשי ישראל בגלות וגוזלים לעניי ישראל... ומתרפים לעשות גמילות חסדים וצדקה עם בעלי תורה, ומזלזלין בתלמידי חכמים... וזה מרומז בכתוב (בראשית ל"ג ב') 'וישם את השפחות וילדיהן ראשונה' - הם הערב רב שהם ראשי העם, 'ואת לאה וילדיה אחרונים' - הם העמי הארצות הטובים הכפופים תחת הערב רב, 'ואת רחל ואת יוסף אחרונים' - הם התלמידי חכמים שהם שפלים מכולם והם נקראים על שם רחל שהיא עקרת הבית... והם [תלמידי חכמים] מבוזין בגלותא בתראה ונרדפין מן הערב רב וכמ"ש (סוטה מ"ט ע"ב) וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו". על דרך זה כותב הר"י מיגאש (שו"ת סימן מ'): "דור שבן דוד בא יהא בו שנאה יתירה מן הרשעים בתלמידי חכמים". לא צריכים להתאמץ הרבה לראות כיצד דברי הגר"א שנכתבו לפני כמאתיים שנים, מתקיימים לעינינו. שאנו ברור נמצאים ב'גלות ערב רב' - יהודים רודפים אחר התאוה, והם פורקים עול שמים ונלחמים בכוח נגד כל ערך תורני, ונגד לומדי התורה שבדור. ולפי דברי הגר"א, זה סממן ברור לביאת המשיח בקרוב. נתבונן עתה במשמעות הדברים. מה הוא תוכן ענין 'גלות ערב רב', ומה הקשר בין גלות ישמעאל, לבין 'גלות ערב רב'? כדי ליישב את השאלה הזאת, עלינו להתבונן - מי זה הערב רב שעליו דובר, ומאיפה 'נולדו' ונתהוו אלו? ערב רב - מצרים "וגם ערב רב עלה אתם" (שמות י"ב ל"ח). במדרש של רבי שמעון בן יוחאי כותב (מכדרשב"י כי תשא קצ"א), שהערב רב שהצטרפו לעם ישראל בזמן יציאת מצרים, הורכבו בעיקרו מהמצריים שהתגיירו אז באותה עת. לפי הדברים הללו נוכל להניח, שטומאת הערב רב של ימינו (שהם נשמת הערב רב יוצאי מצרים - גר"א), מקבילה לטומאת המצריים שיצאו ממצרים, שבה טמונה שורש נסיון דורנו.
"תרבות" מצרים כמה מילים על טומאת ו"תרבות" מצרים. כפירה והרגשת "כוחי ועוצים ידי" היתה בודאי מיסודות "תרבות" מצרים. פרעה מלך מצרים היה השליט החזק ביותר בתקופתו, והוא תלה את כל עוצמתו בעצמו, כמאמר הפסוק (יחזקאל כ"ט ג'): "לי יארי ואני עשיתני". ומפרש רש"י (שם): "לי יאורי - איני צריך לעליונים כי יש לי יאורי מספיק כל צרכי. 'ואני עשיתני' - בגבורתי ובחכמתי הגדלתי גדולתי וממשלתי". העוצמה שניתה לפרעה הוא שגרם לו להתחצף כלפי שמיא, ולומר (שמות ה' ב'): "לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח". בנוסף על הכפירה, מצאנו במצרים בחינה נוספת של טומאה. אמרו חז"ל (קידושין מ"ט ע"ב): עשרה קבים כשפים ירדו לעולם, תשעה נטלה מצרים". "תרבות" הכשפים שהיתה במצרים, הגיע לשיא כמו שאמרו חז"ל (אבות דרבי נתן כ"ח): "אין לך כשפים ככשפים של מצרים". הכשפים הוא אחד הענינים המופלאים הנמצאים בעולם. הקב"ה, מצד אחד, קבע חוקי טבע מוגדרים בבריאה. ומצד שני ברא כוח 'כישוף' שבאפשרותו לשנות ולבטל את החוקים הטבעיים, כדברי חז"ל (סנהדרין ס"ז ע"ב): "כשפים - שמכחישים [משנים ומתנגדים] פמליא של מעלה [בכוחות הטבעים של הבריאה]". בכוח הכישוף להפוך דבר אחד לדבר אחר - עד שהדבר נראית ממש כמו אותה מציאות, והכל דמיון ותעתוע עיניים, לדוגמא הגמרא מספרת (סנהדרין ס"ז ע"ב), שזעירי קנה חמור במצרים, וכאשר בא להשקותו, שפך עליו מים ונמס הכישוף, ונעשה החמור דף של גשר! השחרור ממחויבות ונראה כי שני הענינים הללו שאנו מוצאים במצרים - שורשם אחד. גם הכפירה וגם הכשפים מטרתם לאפשר לאדם לפעול כרצונו, בבחינת 'פרא', בלי להיות מוגבל לחוק מסויים ודבר מגביל. הכפירה משחררת את האדם מלהיות משועבד לאדון כל הארץ, והכישוף נותן לאדם את האפשרות להשתחרר מסדר העולם, וליצור מערכת מציאות המותאם לרצונו האישי. הרי התבאר לנו התוכן של טומאת מצרים, עתה נעבור חזרה ל"תרבות" ימינו שכאמור הוא מושרש ב"תרבות" מצרים.
תרבות הפרא של ימינו אם נתבונן ב"תרבות" הסובבת אותנו נראה, כי אותה "תרבות" טמאה של ראשית גלויות ישראל חוזרת ומתגלית עתה בסוף גלויות ישראל, כדברי שלמה המלך (קהלת א' ט'): "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש". הערב רב של ימינו חוזרים שוב על הסיסמה של פרעה מלך מצרים - "מי ה' אשר אשמע בקולו", הם הדוגלים בדגל הכפירה בבחינת "כוחי ועוצם ידי", סומכים על כוחם, כופרים במלכות שמים, ונמנעים מלתמוך באותם תלמידי חכמים המגלים את כבוד ה' בעולם. בנוסף על כך, הולכת ומתרבה בעולם "תרבות" המקבילה ל"תרבות הכישוף" של מצרים. "תרבות" הבנויה על דמיון ובריחה מהמציאות הכובלת. ניקח לדוגמא ה'ספורט', התופס מקום נכבד בכל כלי התקשורת העולמיים. אדם שלא הורגל לזה אינו מסוגל להבין: מה מעניין במשחקי הספורט, ומה מעורר אלפי איש להתעורר ולהריע בחוזקה כאשר בן אדם מצליח להכניס כדור בין שתי מקלות? אמנם שורש הדבר הוא, לתת ערך רציני לענין לא רציני, כדי להראות שהעולם הוא לא רציני! כמו כן מתרבה בימינו "תרבות" הבידור, הבילוי, המוזיקה הפראית, הדיסקו, הסרטים, משקחי מחשב, האינטרנט, הסמים - כל עניני "כישוף" הללו, פרי יצירת העידן המודרני - הם צורות ואופני בריחה מהמציאות הכובלת, שעל ידי יצירת מערכת דמיונית זו, האדם מנסה לברוח מהמציאות הכובלת אותו ולהתאים את הכל לרצונו ותאוותו. אמנם הערב רב של ימינו (יהודים ששורשם מהערב רב), מרימים את דגל אותה "תרבות" שמקורה בארצות ה"נאורות" של העולם, וחיים חיי הפקר בלתי מחייבים. "תרבות" זו גורמת גם להנהגת המתירנות והפריצות, שגם היא שורשה בטומאת מצרים (שהמצריים היו מקוללים בענין זה יותר מכל האומות - רש"י ויקרא י"ח ג'). "תרבות" זו משפיע על כל מהלך המחשבה של הדור, עד שקשה למצוא אדם הנקי לגמרי מאותה השיטה הגורסת כי עיקר מגמת האדם בכל עניינו הוא להיות משוחרר ובלתי כבול - הפך השיעבוד לה'.
מידה כנגד מידה כבר התבאר בתחילת ספר זה, כי כוח של אומה לשעבד את ישראל ניתן על ידי ישראל בעצמם, שככל שהם פגומים במידה הרעה של אותה אומה, כך יהיה לאותה אומה הכח לשעבד את ישראל. אמנם הדברים נראים לעין, שככל שמתגברת השפעתה של אותה "תרבות" בעולם, כך מתגבר כוח ה"פרא" של ישמעאל להתנגד לכל סדר ומשטר, בבחינת "ידו בכל...", והוא אשר מקנא את קנאת ה' כנגד רוח המתירנות (כמבואר במאמר הקודם). ואכן הטרור המוסלמי מגיע לכל מקום בעולם, והוא כבר הצליח לערער ולהחליש במקצת את "תרבות הפרא" של העולם המערבי. שמאז הפיגוע בבנין התאומים, העולם אינו כפי שהיה, ולכל אחד ברור היום כי העולם אינו מגרש משחקים, כי "היום לעשותם" - עולם הזה הוא מקום העמל והעבודה, ורק "למחר" בעולם הבא - "לקבל שכרם" (תנחומא בראשית א').
סיום לצערנו, אנו עומדים היום בלב מלחמה כפולה - מלחמת התרבות של ערב רב, ומלחמת דמים של ישמעאל. אמנם, ככל שננקה את עצמנו מהשפעת "תרבות הפרא" של הערב רב, כך ננצח במלחמת הדמים נגד ישמעאל. וה' יתן לנו אומץ וגבורה להתגבר על כל אויבנו מבפנים ומבחוץ, ונזכה לקבל פני המשיח מתוך שמחה, במהרה בימינו אמן.
|