תקשור עם שמואל ואלתר, כסלו, תשע"א.

אלתר:
גם אני מחכה מאד למשיח.
ואתם אין לכם בעיות? באמת הכל שטויות.
בוכים פה יום ולילה איפה משיח, איפה משיח.
תנסו ח"ו פעם להיות אוטיסט, ואז יהיה לכם בעיות.
כל השטויות שלכם עם הבעלים עם האבות עם האמהות הכל שטויות. גם עם המחותנים... הכל שטויות.
אני רק רוצה לומר לכם שאני למדתי מזמן, שכל הקושי בחיים זה הסיבה שהגענו לעולם הזה.
וצריך לקבל את זה בשמחה ולהלחם עם עצמנו ועם הסביבה, נגד היצה"ר.

ואנחנו עם זה גומרים את התיקון שלנו.
אבל עכשיו בעולם החשוך הזה עם כל השקר כל הדברים הקשים, אני לפעמים כמוכם מאבד את הסבלנות ולא יודע מה לעשות.

אני כועס ומרגיש כמו סכין בתוך הקישקעס.
והכאב הזה הכי קשה שיש בכלל, ואני יודע שכולכם מרגישים את הסכין הזה לפעמים.
וזה הרגשה גם של בדידות נוראית. ואני יודע שזה דבר הקשה ביותר שיש בעולם הזה.
הרגשה של בדידות, הרגשה של אבדון. הרגשה של ניתוק מהטוב.
אבל צריכים להלחם. גם אני נלחם. נלחם ונלחם ונלחם.
ויום אחד, הכל יעלם, כל הרע יעלם, וזה יהיה כמו לצאת מבית הסוהר. בדיוק.

העולם הזה זה בית הסוהר, בית הסוהר.
והסוהרים הם רשעים, רשעים גמורים ואין לאן ללכת. אפילו אלו שבבית הסוהר אתנו - רשעים.
כל כיוון שהולכים מרגישים את השקר ואת החושך. אבל באמת בעתיד הקרוב, באמת קרוב, הכל ישתנה. רק צריך סבלנות עד אז. ובאמת אני רוצה לראות אם יהיה לכם את הכח, את הביטחון העז לעמוד במה שמחכה לנו. אמנם בצורה מסויימת זה יהיה קל יותר, וכולם יעמדו בזה. אבל חלק לא ישרדו, חלק גדול.
וכשרואים שנופלים על שמאל ועל ימין, נראה כמה כח יהיה לנו, כמה שלא נפחד, כמה שלא נרצה את השקט. השקט של השקר.

אוי, מה אני מדבר.
אני אפילו לא יודע, אני מבולבל גם.
אבל אני רק מבקש מכם לא לאבד את הכח.
כח רצון להיות עם הקב"ה, לעשות את רצונו תמיד, לא לשמוע לבני אדם. רק לשמוע את הקול דממה דקה שבתוך כל אדם, כל יהודי. רק זה.
לצערי הרב אפילו רבנים בדרך כלל לא יכולים לעזור, רק הקול דממה דקה בתוך כל יהודי, זה הכל.

תקשיבו טוב !

לכולם יש דברים שמושכים אותם מהדרך, שהם בטוחים שצריכים ללכת. וזה המבחן, שאברהם אבינו הלך לעקדה כמה שלוחים שלח הסיטרא אחרא היצר הרע לעצור אותו, שהוא לא יגיע למצוה הגדולה שהוא חשב שצריך לעשות. אבל זה גם היה יכול לבלבל את אברהם אבינו. תשים את העינים על האמת ולא לעזוב את זה. צריכים בעקשנות ללכת לכיוון הנכון ולא להסתכל לא לשמאל ולא לימין. ולא להתבלבל.

צריכים לשבת לעשות קצת התבודדות, ולעשות חשבונות, האם זה יכול להיות סיטרא אחרא או שלא. תחשבו. תעשו את זה הגיוני, תהיו אמיתיים עם עצמכם. האמת לא באה בקלות, צריכים להלחם עם הסיטרא אחרא על שמאל ועל ימין. ובתוך עצמנו.

שמואל:
מי יודע כמה זמן יהיה אוכל בכלל, עכשיו אני נהנה. אבל זה לא סתם מה שאני אומר. תראו, מה אתם חושבים. שבע שנים של בצורת וזה בכלל קיץ עכשיו ולא חורף ובכל העולם בשטחים ענקיים יש בצורת. לעומת זאת שטחים ענקיים יש גם הפוך מבצורת. וגם שיש יותר מדי גשם זה גם הורס את היבול, אז עוד מעט נרגיש חוסר באוכל, ומחירים גבוהים ביותר. הדברים משתנים עכשיו במהירות הבזק.

אני גם רוצה לומר לכם שמי שבוטח בה' לא יהיה לו דאגה של אוכל, רק אם הוא אדם שאוהב לדאוג. אבל ככה לא צריך להיות שום דאגה של אוכל. אם הוא עם השם, אם הוא בוטח בו. אני גם רוצה לומר שהמסר שאלתר נתן זה האמת ואין לי באמת מה לומר יותר, רק אם ישאלו אותי. חוסר הירקות זה רק מבוא שנתרגל למצב, הקדמה. יהיה מצב קשה ביותר, זה יכול ליפול כל רגע, לא רק בארץ - בכל העולם.

בכל העולם המצב יחמיר כלכלית וזה יביא גם רעב וגם מצב שבמקומות שונים לא יהיה קורת גג להרבה אנשים. ואני יודע שזה ממש יעשה רע להרבה אנשים. ואפילו שפה לא ירגישו את זה כל כך כמו בחו"ל, אבל ללכת לירקן ולסופר ולקנות כל מה שעולה על דעתנו - זה לא יהיה.
אבל... אין מה לומר יותר.

עוד מעט באמת יהיו הפתעות חזקות וקשות. עוד מעט עוד מעט עוד מעט. זה כבר קורה. אתם חושבים שאין חדשות, פשוט מספרים מה שרוצים. ואתם חושבים שלא קורה כלום, זה קורה כל הזמן, כל יום, כל יום. ופתאום נודע לאנשים אז זה כאילו שזה פתאום קורה, אבל זה תהליך שמתמשך, הולך ומחמיר.
אני רוצה לומר שאמנם יש לכם הרבה סבלנות אבל לא תצטרכו עוד מעט סבלנות. יעבור הכל אחד אחרי השני, כל הצרות שאתם דואגים להם עכשיו ייעלמו כי לא יהיו כל כך חשובים. רק להחזיק בה' זה מה שצריכים כל הזמן בראש, לעשות את רצונו בכל מצב שהוא. ולא להפסיק לבטוח בו, ה' עזר, עוזר ויעזור לנו.