מתוך מכתב אשר נישלח למארגני עצרות התשובה

"וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי" (בראשית, מ"ה)
כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה,
כך הקב"ה אינו גואל את ישראל, אלא מתוך בכייה,
שנאמר "בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם" (ירמיה ל"א).

"אמר רבי אלעזר: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה,
שנאמר " גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי" (איכה ג', ח').

ואף על פי ששערי תפילה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו (בבא מציעא נ"ט ע"א)

שנאמר "שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ"
(תהילים מ"ט, י"ג).

אנחנו רואים כי הבכי כל כך חשוב, אבל מתי בכינו בפעם אחרונה בתפילה ?

אחים יקרים, אומרים חז"ל שהגאולה תהיה כמו ביציאת מצרים,
יהיו ניסים גדולים ועצומים, אבל אנחנו גם יודעים כי רק חמישית יצאו ממצרים, אז תחשבו על זה כי ארבע חמישיות לא יגאלו ח"ו.
וכמה פעמים זה כבר קרה לנו בהיסטוריה, אוי לנו.

אז, אם אנחנו לא זכאים, לא צדיקים, ועוד לא חזרנו בתשובה מלאה,
אז בטח אנחנו צריכים לבכות ולהתחנן לה' שיציל אותנו,
ואם אנחנו כבר צדיקים, אז בטח צריכים לבכות על עם ישראל, על האחים שלנו שיחזרו בתשובה.

מה נגיד ביום הדין, אם יתבעו אותנו שהתפללנו בלי כוונה, בלי נשמה ?
איפה ה - "ואהבת לרעך כמוך" שלך ?

אחים יקרים, למה שלא נתפלל ונבכה עכשיו, לפני המכה, למה ?