מתוך הספר "שבחו של אהרן" על רבי אהרן ראטה זצוק"ל בעל השומר אמונים וטהרת הקודש.
פרק יז - "שנת ת"ש, לך כנוס את כל היהודים..."
רבנו הקדוש אמר תמיד לתלמידיו, וכן כתב בכמה אגרות, כי ליבו מפחד מאד משנת ת"ש. ולכן רצה להקדים נסיעתו לארץ ישראל לפני כן, וכן היה כידוע מהגזירות הנוראות בשואה. ותמיד כמה ליבו הטהור לאסוף עם רב וגדול מעם ישראל הקדוש ולזעוק ולצעוק לה' שיבטל הגזירה הנוראה. והלך לדבר עם כמה מגדולי ישראל שהיו אז בחוץ לארץ, והציע להם והסביר להם כי היות והגזרות מתחדשות מיום ליום ועם הקודש נמצא בצער ובמצוקה גדולה, אז כדאי שיתאספו בכל עיר ועיר ויעשו עצרות רבתי עם ויזעקו זעקה גדולה ומרה בתפילות ובתחנונים שיקרע הקב"ה רוע גזר דיננו, ואין כחנו אלא בפה, ואולי יוכלו לבטל את הגזירות הנוראות. אך דעתם לא נחה מדברי רבנו הקדוש, ודחו את דבריו הק', ואמרו לו שלא צריך להכניס פחד ויראה בלבם של ישראל. ורבנו הקדוש ראה שלא קבלו את דבריו, והחליט לכל הפחות להציל את עצמו ובני ביתו ולעלות לארץ הקודש ולחונן עפרה הקדוש בכל מיני מסירות נפש (ואח"כ פרצה מלחמת העולם השניה כידוע).