הימים האחרונים של העולם הזה

(4 מסרים, לפני הגהה)

1. באתי במיוחד לעולם הזה בנימין, ד' מנחם-אב תשע"א (4/8/2011)
2. העולם רועד מכל הכיוונים מוצש"ק נחמו תשע"א
3. אין לאן לברוח מנחם, מנחם-אב תשע"א
4. הימים האחרונים של העולם הזה מוישל'ה, כ"ג מנחם-אב תשע"א,

1. באתי במיוחד לעולם הזה
בנימין, ד' מנחם-אב תשע"א (4/8/2011)

אני בטוח שכמעט כל יהודי וגם גוי, מרגיש שאנחנו, תושבי כדור הארץ בבעיה קשה ביותר. חלק גדול מהם לא מבינים למה בדיוק הם מרגישים כך. הם יודעים שכל העולם משתנה מאד, והשינוי הזה נותן לכולם הרגשה של חוסר ביטחון ופחד לא קטן, הטבע השתנה, הממשלות השתנו, הבן אדם הרגיל ברחוב השתנה, אבל בכל זאת, לא יודעים עד כמה. יש מעטים היודעים בדיוק מה הקב"ה מצפה מהם, ומה ההיסטוריה של העולם, הם מבינים יותר מה שעומד להיות, והם מכינים את עצמם כראוי לתקופה הקשה ביותר שהיתה בהיסטוריה של העולם, שעומדת לרדת עלינו בעתיד הקרוב.

ואיך מכינים את עצמם?
בתפילה, במעשים טובים, בבדיקה פנימית של כל העבירות שלהם, תשובה וחרטה על כולם, ובכי גדול על כל דבר שהם עשו, נגד רצונו של הקב"ה, והם מקבלים בלב שלם עול מלכות שמים, כל רגע ורגע, והם יודעים שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובתם, ולא משנה כמה שהם סובלים מזה. הם יודעים שכל הסבל הבא עלינו , הוא כדי לתקן ולהביא אותנו למצב הרבה יותר טוב, הרבה יותר גבוה רוחנית, זה בא להציל אותנו, ממש להציל אותנו.

אבל, הסוג השני של בני אדם, הרשעים שרוצים להשתלט על העולם, הם גם יודעים שעומד להיות אסון ענק בעולם, והם גם מכינים את עצמם לזה, אבל בצורה אחרת לגמרי. כי הם שונאים את המחשבה שיש ריבונו של עולם, הם מאד מאד רוצים להילחם נגדו ה' ישמור, ולהוכיח כי יש להם כוח יותר חזק שלא נדע. דור ההפלגה, ממש, והם מכינים את עצמם בזה שהם חופרים תעלות גדולות באדמה, בונקרים, נגד כל מה שיגיע, והם חושבים שכל עשר מכות מצרים לא יוכלו לפגוע בהם. והם בטוחים בזה, שברגע שה' יוריד את המכות, הם יהיו בתוך הבונקרים העמוקים בתוך האדמה, עם כל האוכל שהם צריכים, עם אויר לנשום, ואפילו עם בריכות שחיה, והם יוכלו להמשיך לחיות, והם כאילו ח"ו יסדרו את הקב"ה, ויצאו מזה בחיים.

אבל, אני מזהיר את כל העולם, ובמיוחד את היהודים, הזמן קצר ביותר, והזמן ממש רץ מהר, ושבוע ניגמר כבר ביום שני, ברגע שמגיע יום שני, זה כבר קופץ לשבת, אז אין הרבה זמן, לא לפי הלוח ולא לפי ההרגשה. הזמן קצר ביותר וכדאי לכם להתכונן. אם אתם רוצים להיות בין הרשעים, אז תעשו לכם בונקרים, והבונקרים האלה יהיו הקבר שלכם, ואם אתם רוצים להגיע לגאולה השלמה ולקבל משיח צדקנו, תעשו תשובה, תעשו תשובה, אני מבקש מכם, אני מבקש מכם, תעשו תשובה.

אני יהודי אמיתי, אני אוהב עם ישראל, כל יהודי אמיתי אוהב ה', ואוהב עם ישראל, ואוהב בכלל את הבריאה. ואני בוכה על כל נשמה יהודית שבורחת מהקב"ה ורוצה להיות כמו הגויים, עם הגסות שלהם ועם החוסר קדושה שלהם, עם עגל הזהב שלהם. אני בוכה על כל אחד ואחד, ולא כמה דמעות, אלא דמעות שיכולות למלא אגם שלם, לא הכנרת, אגם הרבה יותר גדול.

ואני מבקש מכם, יהודים אמיתיים, תפסיקו עם המלחמות אחד נגד השני, תפסיקו עם הלשון הרע אחד נגד השני, תפסיקו לברוח מהאמת, תחזרו לקדושה. נכנסה לעם-ישראל רוח רעה, רוח של שטחיות, של תאוות, רוח גוית ביותר, והרוח הזאת הורסת אותנו, משמידה נשמות יהודיות, ואני מבקש מכם, תחזרו ליהדות האמיתית, לאידישקייט האמיתי, שזה יהודי תמים, יהודי פרוש מהעולם הזה, מהגויות שמסתובבת בכל המקומות וגם במקומות הדתיים והחרדים.

מתנועת ההשכלה ששולטת עלינו כמה מאות שנה, לחזור לגיטו, לגיטו שצריך להיות טהור, בלי ההשפעות הרעות, הקשות, של העולם בחוץ, בלי הפסיכולוגיה, בלי הרפואה המנסה להשתלט על החיים שלנו, בלי הפוליטיקה וכו', בלי השקר, בלי השקר, זה העיקר, בלי השקר.

שיהיו לנו ילדים ששוב נראים כמו יהודים אמיתיים, שיש להם פנים תמימות, פנים מתוקות, פנים של ילד שמאמין עם כל ליבו, שיש ריבונו של עולם, והוא הטאטא שלו, והוא הממי שלו, והוא הכל שלו. ושנראה שוב יהודים אמיתיים שכל החיים שלהם, מהבוקר עד הלילה, ומהלילה עד הבוקר, זה אך ורק לעשות את רצון ה', מנטילת ידים בבוקר עד נטילת ידים בקריאת שמע בלילה, שרק יהיה עם הקב"ה, ורק שירצה לעשות את רצונו.

יהודים, יהודים, ירדנו לרמה של בהמות, מסתובבים ברחוב ורואים בהמות, גם זכרים וגם נקבות, אוכלות כמו בהמות, כמו בשוק, מתלבשות כמו בהמות, או ללא לבוש, והגברים גם, מראה גס, לא עדין ולא תמים. וזה לא מראה של יהודי הקשור לקב"ה.
אוי, אוי, עם ישראל, כמה פעמים אמרנו את הדברים האלה, ואתם קשי עורף, קשי עורף, למה אתם מתעוררים רק אחרי שמקבלים את המכה, למה ?
והילדים שלכם גדלים לרוב קשי עורף, ה' ישמור מה שהם רואים ומה שעושים עד שמגיעים לבגרות.
ואוי לנו, איך מלמדים אותם עכשיו להקים משפחה יהודית, הם ממש מוציאים את הקב"ה משלשת השותפים בנישואין, ומכניסים את המדריך במקום, או את המדריכה במקום, או את הפסיכולוג במקום, ואין כבר בית יהודי, יש בית בלי קדושה, יש בית עם מושגים של העולם הזה, והמושגים האלה מתאימים לגויים, לא מתאימים ליהודים,
והיום אנחנו חולים במחלות של הגויים, כי אנחנו חיים כמו גויים, אז מביאים לנו פסיכולוגים ופסיכיאטרים, והתאוריות הגויות שלהם ממש הורגות אותנו עד הסוף, ומי שהורס את הבית היהודי, הרס את הדורות הבאים, ואם אין הדור הבא, אין בשביל מה לחיות, אין בשביל מה להחזיק את העולם הזה.

הקב"ה יהרוס שני שליש של העולם, וזה לפי הנבואות, וזה יהיה בעתיד הקרוב, שליש של העולם יהיה פגוע כ"כ קשה שלא ישאר בו דבר חי, שליש יהיה פגוע קשה, אבל לא עד כדי כך, ושליש העולם לא יפגע, אבל, מי שלא חוזר לקב"ה, יהודי או גוי, פשוט לא יהיה, הוא פשוט יעלם, אמרנו את זה הרבה פעמים, זה לא סתם.

אתם חושבים שאתם תמשיכו לקום בבוקר, לעשות מה שאתם עושים, ללכת להתפלל ובאמצע התפילה לשלוח מסר טקסט לחברים ולדבר על כל מיני שטויות, ואח"כ לרוץ לעבודה, ואולי קצת בצהריים ללמוד קצת, ואח"כ לרוץ הביתה, ולהיות עסוק עם האינטרנט או עם הפלאפון, או עם השטויות שלכם, וזה ילך בשקט? לא.

כל הצעצועים שלכם, עושים מחיצה ביניכם לבין האמת, ביניכם ובין הקב"ה

ב"כיף", המילה "כיף", המילה של הגוים "כיף", אין כזה דבר אצל יהודים "כיף".
ליהודים יש רק תורה, מצוות ומעשים טובים, שנותנים הנאה רוחנית שקשורה אך ורק לקב"ה, "כיף" זה לא בשבילנו, "כיף" זה טרף, וזה אסור לנו, אסור לנו השטויות האלה, אבל אתם לא יודעים כבר לחיות בלי ה"כיף", ה"כיף" שמחזיק לכם את החיים,
וחלק מכם יגידו - איך זה יכול להיות, לחיות בלי להשתחרר לפעמים, איך אפשר להיות רציניים כל הזמן ?

כי היהדות שלכם זו יהדות ששייכת לשקר, אתם, כמו שאתם הולכים לעבודה וצריכים לסבול, כי העבודה היא קשה, ואח"כ יש חופש, חושבים שבין הזמנים זה חופש מהלימוד. חופש מהלימוד?
איזה יהודי אמיתי צריך חופש מהלימוד? זה צריך להיות הדבר המתוק ביותר שיש לו, הדבר הטוב ביותר שיש לו בכל היום, והוא רוצה חופש מזה? זה אומר שהלב היהודי לא קרוב לה', ולא מרגיש את העומק ואת הטעם המתוק של הדבר הטוב הזה.

אני בוכה על עם ישראל, באתי במיוחד לעולם הזה רק להגיד כאלה דברים, ואני בוכה על עם ישראל, איפה היהודים האמיתיים? ברוך ה', יש עוד כמה, ועל הכמה האלה, ה' יבנה את העולם הבא, העולם השלם יותר, העולם של משיח, ואני מברך את כולכם, שתבינו את האמת, תורידו את הקליפות הקשות שהצטברו משך כל אלפי השנים ותחזרו לקב"ה.

2. העולם רועד מכל הכיוונים
מוצש"ק נחמו תשע"א

אני רוצה לומר לכל היהודים ולכל היהודיות שרוצים כבר ברגע זה את הגאולה: סבלנות!
זה באמת יגיע בעתיד הקרוב, אבל צריכים לחכות עם לפחות איזו מנה קטנה של סבלנות. כי אם לא נעשה כך - אז זה מביא לדיכאון. כי העולם החיצוני דומה למשהו כמו איזו חיה, איזה יצור רגע לפני המוות שלו, שעוד נסחב קצת ועוד אוכל קצת, ולפעמים כשהוא רעב הוא עוד יכול להרוג איזה קרבן בכדי לאכול אותו, אבל ברגע אחד - הוא יתן שאגה, וישכב, וימות.
וזהו עולם השקר שלנו. הוא כבר במצב של חולי, חולי סופני, שאנחנו רק מחכים לשאגה האחרונה שלו לפני המות.
ולכן, אני יודע שאתם מחכים לחדשות, ובאמת יש הרבה סימנים ענקיים שהעולם הזה חולה בצורה סופנית. ואפשר רק לספור דקות מעטות עד למוות. וכל דקה זה כמו מאה שנים, בשביל אדם שמחכה לגאולה. לאדם שסובל את הגלות הקשה-ביותר הזאת - כל דקה זה כמו חיים שלמים. אבל באמת זה לא יקח הרבה זמן. כי העולם רועד מכל הכיוונים, וזה לא יקח הרבה בכדי שהוא יקרוס לחלוטין.
אבל לפני הסוף - השם יגלה ניסים ענקיים, נסים גדולים יותר מיציאת מצרים. ובכדי לקבל את כל הדברים הקשים הענקיים האלו ולא לאבד את האמונה והביטחון, ובכדי להשתחרר מהפחד של המוות - אנחנו חייבים עכשיו - ברגעים האחרונים שלפני סוף עולם-השקר, לקחת את כל הנסיונות שה' שולח לנו, ולנצל את זה, ולעשות אימונים רבים. ובכל דבר שמפחיד אותנו או בכל דבר שלא הולך בדרך שאנחנו צריכים, ואני מדבר בין על דברים רציניים וגם על דברים קטנים יותר, פשוט להגיד עם כל הלב: 'גם זו לטובה'. גם זו לטובה. ה' עושה לנו רק מה שטוב לנו. ואנחנו מאמינים שאין עוד מלבדו, אין עוד מלבדו. ולכן אין דבר שיכול לפגוע בנו, או להפריע לנו.
להגיד עוד ועוד 'גם זו לטובה', ו'אין עוד מלבדו'. עוד ועוד. על כל דבר - בין אם זה קל יותר או קשה יותר. ה' ישמור. ובאמת הולכים להיות דברים קשים וגדולים בעולם הזה, וגם בישראל יהיו דברים מפחידים, ולא מעט דם ומוות. אבל נמשיך להגיד 'גם זו לטובה' ו'אין עוד מלבדו', ונעבור את זה יחסית בקלות בע"ה. ואפילו השבוע הקרוב יהיה מלא וגדוש בדברים קשים, אני יודע שזה חייב להיות בעתיד הקרוב ביותר. דברים גדולים.
אני לא אומר רק להגיד 'אין עוד מלבדו' ו'גם זו לטובה' סתם. חייבים להרגיש את זה. לכוון את הראש ואת השכל ואת הלב להאמין עם כל הכחות ש'אין עוד מלבדו', ושהוא עושה את הכל לטובתינו, צריכים להאמין בזה. וזו העבודה שלנו: לשבת ולחזק את האמונה הזאת.
שוב: לא לפחד, לא לפחד, וה' יציל אותנו. הכל לטובה. ה' עושה לנו הכל לטובה. לטובתינו. הוא רוצה באמת להציל אותנו. אין עוד מלבדו. סוף.

שאלות ותשובות:
ש. היתה צריך להיות שמחה בשבת נחמו...
ת. נכון, האמת היא שצריכים להיות בשמחה, אבל יחד עם זה צריכים להיות רציניים, כי הזמן אוזל וחולף, ואנחנו מגיעים לדברים קשים ביותר. וזה זמן אחר. הכל נופל - כל העולם שמסביבנו. וכשזה קורס - אי אפשר כיהודי לצאת לרחוב ולשמוח. אנחנו יכולים להגיד הכל לטובה, אבל מצד שני אנחנו צריכים להיות עצובים על כך שיהודים הגיעו לרמה כה נמוכה. ואפילו אם זה כתוב שזה יהיה כך, בכל זאת זה עצוב ליהודי, כי זה מסכן את הילדים וזה מסכן את כולם.

ובכל אופן צריכים לפעול בשני המישורים: גם להבין שהכל לטובה, אבל גם להיות עצובים. וכמו שבמשך מלחמת העולם השניה שהתמשכה על פני כל החגים בתוך המחנות של ההשמדה, האנשים היו צריכים ממש לעורר את עצמם בכדי לשמוח, אם זה היה חנוכה או פורים, אבל זה לא אומר שצריכים לשכוח את מה שקורה מסביב, וצריך לדעת את הרצינות של הדברים.

אדם שמחכה עכשיו לגאולה - לא יכול להיות עכשיו שמח כל כך, כי הוא כל-כך מחכה, והוא רואה שזה מתחיל, ורואים שיש עכשיו דברים שלא היו אף פעם בעולם, אבל הוא מחכה ומחכה. קשה לחכות וגם לעשות את כל מה שצריכים ברוח הנכונה. אבל אפשר להשוות את זה לאדם שהוא בנסיעה שהוא פטור מהרבה מצוות, וגם ממצוות של תפילה, כי הוא בנסיעה ואין לו מחשבות יציבות ורגועות, כי אין לו סדר ואין לו מקום יציב שהוא ישן שם ואוכל שם וכו' ולכן הוא פטור מהרבה מאד דברים.

ולאורך כל הגלות אנחנו נמצאים בתנועה. לפעמים אנחנו נמצאים כמה שנים במקום אחד, ולפעמים במקום אחר. לפעמים רודפים אותנו ולפעמים לא. אבל התרגלנו לזה, זה נהיה סדר של חיים, וזהו. אנחנו יכולנו גם לחגוג את החגים, וגם לחיות את החיים הרגילים אפילו בזמנים קשים. אבל עכשיו כשמגיע הסוף לגלות המרה הזו, אז אין לנו כבר ישוב דעת, אין לנו סדר-יום שיכול להחזיק אותנו, כי אנחנו רואים איך שהעולם קורס ומחכים לסוף. וזה דבר קשה. קשה לארגן את היום שלנו כמו שצריך, קשה להתפלל, קשה לעשות הרבה דברים, אבל אנחנו צריכים להלחם נגד חוסר-הסדר ולהכניס את עצמנו שוב לסדר, כדי שנוכל באמת בקלות לקבל משיח צדקנו ברחמים ובשמחה.

ש. נחמו נחמו עמי. על מה יש לנו לנחם את עצמנו עכשיו?
ת. שאלה גדולה. התשובה כי בעתיד הקרוב נקבל משיח צדקנו אי"ה. אני כהן, ואני ארוץ ואעלה לביהמ"ק השלישי, ויהיו שוב קרבנות, ואז יהיה לנו את הכל: כל הדברים הרוחניים והגשמיים הטובים ביותר שנבראו, שבכל הבריאה לא היה דבר יותר טוב מזה. והביהמ"ק השלישי יהיה הרבה יותר מהשנים שקדמו לו, ואני אזכה להיות שמה גם כהן, וזה מנחם אותי יום יום.
נכון, לא ניסע יותר לאומן... וגם כל הצדיקים יגיעו לפה, ואנחנו לא נמות, ה' ישחוט את מלאך המות, וגם בכלל לא תהיה סיבה למות, כי לא יהיה כבר יצר הרע. האם יש דבר יותר גדול לנחמה מאשר הדבר הזה ?!

אבל לצערי הרב רוב היהודים בכלל לא בכיוון הזה, ולא כל כך מעניין אותם הגאולה. יותר מעניין אותם שימשיכו לקבל את המשכורת וימשיכו לסוע לחוץ לארץ 'לשנורר געלט', ושיהיה הרבה געלט ל'שנורר'. וחבל מאד על כל היהודים האלה, כי אנחנו עומדים לפני הדבר הגדול ביותר שהיה מאז מתן תורה. ומי שיזכה להגיע לזה - זה יהיה דבר עצום. ולמעשה כל הנשמות שהיו בהר סיני יזכו. ואז אנחנו נשמח שמחה אמיתית, שמחה בלי פגע, שמחה בלי שטויות, בלי ליצנות, שמחה גדולה ונצחית, שמחה רוחנית ביותר, ונזכה להרגיש את זיו השכינה חזק חזק, וזה לבד יעלה אותנו, וזה מה שמנחם אתי. נחמו נחמו עמי.
זו הנחמה, ואין נחמה אחרת, ואין שום דבר במקום זה. בודאי לא נוכל לנחם את עצמנו עם המשכורות, לא נוכל להתנחם עם המסיבות או החתונות או החופשים שלנו או כל השטויות שלנו או לא משנה מה. רק בזה אפשר לנחם את עצמנו. אבל אם היהודי לא רוצה את זה עם כל הכוחות שלו, עם כל מהותו, אז הוא לא יזכה, כי כנראה שהוא לא נשמה יהודית, כי נשמה יהודית כל הזמן מתגעגעת רק לזה - רק לקירבה עם הקב"ה, רק לגאולה השלמה.

ולכן, יהודים אמיתיים, באיזשהו שלב, בין אם הם רוצים או לא, ה' יאיר את ליבם, וימשוך את השכל שלהם לכיוון האמת. ואז גם הם, כל היהודים - רחוקים כקרובים - יזכו לקבל משיח צדקנו.

אבל מי שיוצא לרחוב - קשה לנחם על מה שיש ברגע זה. אפשר לנחם רק עם העתיד, העתיד לבא, עם הגאולה השלמה. אבל כשרואים את הרחוב החרדי, ובודאי החילוני ובודאי איפה שמסתובבים הדתים-לאומים וגם אצל החרדים, אי אפשר להתנחם. זה הכל כאב לב. הכל יורד ויורד ויורד עד התהום, ויורד ויורד מעבר לתהום.

אי אפשר אפילו לעכל, אפילו לתפוס איך יהודים יכולים להגיע לרמה נמוכה כל כך, רמה רוחנית וגשמית כל כך נמוכה. נכון, הערב רב שרקדו מסביב עגל הזהב הורידו את עם ישראל מאד מאד, אבל זה עבר את המצב הזה בהרבה. ועכשיו הע"ר הם נחשבים ליהודים ממש לפי הדין, אז אי אפשר להבדיל בין זה לזה.
רצח אכזרי, זה משהו שאף פעם לא היה בין היהודים, שייכנסו ויהרגו ככה אדם צדיק - זה דבר שלא היה אף פעם. זה רק מראה איפה אנחנו נמצאים בעולם-הזה עכשיו, לאיזו רמה כה נמוכה שאף פעם לא היתה הגענו. והרגו דווקא איש שהוא היה סמל של הצניעות, סמל של הקדושה: 'קדושים תהיו', וזה בדיוק מה שאנחנו עושים לקדושה.
נחמו נחמו עמי. בעתיד הקרוב ה' ישרוף את העולם הזה, הוא יהרוס את העוה"ז וישאר רק העולם הבא, העולם של משיח, ובית המקדש והקרבנות והשלימות.

ש. דובר על כך שהאנשים השתנו, במה האנשים השתנו?
ת. היהודים השתנו וירדו למטה מאד, אבל בעתיד הקרוב ה' ימשוך את אלו שהם יהודים אמיתיים, גם את אלו שאולי אנחנו לא יודעים שהם יהודים אמיתיים, אבל באמת הם כן יהודים אמיתיים, ה' ימשוך אותם לאמת. ואז הם ישתנו לגמרי, ואז הם יהיו מוכנים לקבל משיח צדקנו בע"ה.
ש. מה לעשות בדור יתום כזה, איך נתקשר לצדיקים?
ת. בדור יתום צריך ללכת לאבא, שהוא אבינו שבשמים. אין על מי להשען - רק על אבינו שבשמים.

ש. אבל היהדות בנויה הרבה על התקשרות לצדיקים. זה ממש עושה לנו בלבול...
ת. ברור, זה זמן מבלבל מאד, אבל כל יהודי צריך להחזיק מעמד, לתפוס את התורה, ופשוט זה מה שצריך להנהיג אותו ולהחזיק אותו. כיום ישנה בעיה אפילו לשאול את השאלות הפשוטות ביותר. למשל לשאול על כשרות מפוסק זה קשה מאד, כי מי שמקבל את השאלה עושה כל מיני חשבונות איך לענות לבן אדם כזה או אחר.
ושלא לדבר על בתי דין, יש פה ושם בתי דין שאולי יותר ישרים, אבל זה לא הדבר המצוי. אפשר לסמוך רק על רבנים שמוכנים להלחם נגד השקר. יש אמנם צדיקים מהדור הקודם - אבל אי אפשר להתקרב אליהם בגלל הקיר שסגרו אותם.

ש. דוקא הדברים שלכם, של האוטיסטים הם מגיעים ללב ...
ת. כי רק האמת יכולה להגיע ללב ולשכל. אז לכן מי שאומר אמת זה מגיע ללב.

אין מה לדבר. בשבוע הקרוב אנשים יפסיקו באמצע ליקוקי הגלידה ובאמצע זלילת האוכל ויעצרו באמצע המסיבות ובאמצע הטיולים בכדי לעשות 'רגע חושבים', כי יקרו כאלו דברים - שבאמת יעצרו את אלו שחיים בעולם השקר.
ומי שחי באמת, מי שמחכה למשיח ישמח מאד שהדברים זזים, אבל בכל זאת זה יהיה קשה לעכל. סוף.

3. אין לאן לברוח
מנחם, מנחם-אב תשע"א

העולם קורס. קורס. ותושבי כדור-הארץ מתחילים לשים לב שהכל רועד מתחת לרגליהם. ומתחילים להרגיש חוסר שיווי-משקל נפשי ורוחני. ומסתובבים עם פחד בלב בלי להבין בדיוק למה. הם יודעים ומבינים שהכלכלה בכל העולם נופלת בצעדים גדולים. ואפילו אלו שעוד יש להם עבודה, ואפילו במדינות שעדיין לא חשים בצורה קשה את המצב הכלכלי הקשה בעולם, גם הם דואגים על העתיד שלהם.
והגיע מצב שהרבה אנשים דואגים מאד לעתיד שלהם ושל משפחותיהם. הם דואגים אם יהיה חשמל, אם יהיה להם אוכל, אם יהיו להם מים ראויים לשתיה. ואלו שתלויים בתרופות דואגים איפה הם יקבלו את זה. ודואגים ומפחדים מקבוצה של רשעים גדולים שמנסים להשתלט על העולם, ולהפוך את רוב האוכלוסיה בעולם לעבדים. וכל העולם בסכנה.
ויש גם מלחמות בהרבה מקומות בעולם. ובכל אירופה, ובארצות הברית, ובהרבה ממדינות-ערב ובעוד הרבה מדינות בעולם יש סכנה של מהומות אלימות של האזרחים שלהם. וגם הפשע עלה מאד בעולם המערבי, כי אין לאנשים עבודה ואין כסף לדברים בסיסיים. ויש דור של נוער שנולדו בבתים עניים ביותר והם גרים בארצות עם הרבה גשמיות, ואין להם רגש של בני-אדם רגילים, כי עגל-הזהב הוריד מהם את העדינות והרגישות של אדם רגיל. ואין להם בעיה להרוג, לשרוף, לשבור, לגנוב. אין להם שום בעיה. פראי אדם. וכל העולם שנקרא 'העולם המערבי' העשיר ומלא-הגשמיות - ממש נופל מכל הכיוונים, והופך להיות הריסות גדולות.
וגם פה בארץ יש לנו הפגנות, לפעמים אלימות. וזה לא שייך ליהודים, כי מאחורי זה עומדים גויים. גויים שרוצים להרוס את היהדות, ובמקום זה לבנות עוד שלוחה של הרשעים, של אלה שמנסים להשתלט על העולם. וגם פה אנחנו בסכנה גדולה, לא כל כך מהערבים כמו מהיהודים עצמם, אלה שעדיין קשורים לרשעים, לאנשי דור-הפלגה.

וזה מספיק להיסטוריה. ועכשיו נגיע לשורה התחתונה: עם ישראל, עם ישראל חייב להתעורר, כי הזמן קצר מאד, ואין דרך אחרת לשרוד. רק מי שהוא עם הקב"ה - ישרוד.
ואמנם יש כל מיני תכניות שאנשים מתכננים כיצד לשרוד כאשר המצב של כל העולם יהיה בסכנה, וכאשר לא יהיו כל הדברים הבסיסיים שהאדם המודרני נזקק בכדי להמשיך את החיים הגשמיים שלו. הם אומרים לאגור אוכל ומים, וכל מיני מאכלים כמו אגוזים ושקדים וכו' ובטריות וכו' כל מיני דברים כאלה, אביזרים שיסייעו לאדם לשרוד. אבל זה לא יעזור כלום לאדם. זה רק 'כאילו'. כי הקב"ה יאפשר לשרוד - רק לאלו שהם נאמנים לו.

ומהי המטרה של כל החיים האלה, של כל הכמעט-ששת-אלפים-שנה מאז שנברא האדם הראשון?
המטרה אז וגם היום זה להאמין ולבטוח בקב"ה. ולחיות אך ורק בכדי לעשות את רצונו. וזוהי הדרגה שכל יהודי חייב להגיע אליה. ועכשיו - כי אין זמן. והעולם יראה ניסים גדולים בהרבה יותר מהניסים שהיו במצרים וביציאת-מצרים.
וה' נותן לנו קצת להציץ ולראות בקטן-מאד מה הולך להיות, עם כל אסונות-הטבע למיניהם שקורים בכדור-הארץ יום-יום, דברים שבהיסטוריה המודרנית אנחנו מעולם לא זוכרים כזה דבר.
ואפילו הגויים מדברים על סוף העולם, והנוצרים וגם המוסלמים - לא רק היהודים - מדברים על משיח.
אז מה עוד יש להגיד חוץ מ: עם ישראל, תתעוררו! תחזרו! תפסיקו עם כל השקרים, עם כל הגשמיות המיותרת! תחזרו להיות יהודים אמיתיים! תהיו קדושים, תהיו קדושים!

ש. למה אתה שמח?
ת. אני שמח שאני כותב. ואני מאד מפחד על עם ישראל, ואני מאד מפחד על כל העולם הזה, אבל זה יביא אותנו לגאולה השלמה בע"ה. ואני מקווה שה' ירחם עלי ועל כולנו, ושכולנו נזכה לקבל משיח-צדקנו בעתיד הקרוב.
ש. למה יש כזו הרגשה של כובד, של 'אין כח'?
ת. 'אין כח' - זה סימן טוב. כי אלו שאין להם כח, שמרגישים חלשים, זה בגלל שהם מחכים כל-כך חזק למשיח. והם גם רואים ברור את השקר, וזה מה שמעייף, מייאש. אבל אלה שהם לא מודעים לשקר והם לא דואגים מכל הדברים כמו הפריצות וחוסר-האמונה והביטחון בה' - הם עוד שמחים. כי הם עוד חולמים על העתיד שלהם. הם חולמים על הנסיעות שלהם, ועל החופשות שלהם, ועל ההעלאה-בדרגה בעבודה. ואלו הם הערב-רב. הם לא יכולים להבין, והם לא יכולים להינצל. כי הם לא יכולים לתפוס את זה. הם נולדו עם השכל, עם ה'ראש' של 'מצרים', של גשמיות, של עבודה-זרה. וזה לא משנה אם הם הולכים עם מעילים ארוכים, וזקנים ופיאות. ולא משנה אפילו אם קוראים להם 'רב'. למרות זאת הם באים מתרבות מצרים.
ומי שמחכה ממש למשיח - הוא לא יכול להיות ערב-רב. והוא סובל.
הערב-רב לא סובלים. אבל בסוף הם יסבלו את הסבל הקשה ביותר שהיה בעולם.

ש. יש שמועות שבקרוב הערבים יתקיפו.
ת. אגיד לכם. כנראה שהם כן יתחילו, אני לא יודע בדיוק איך זה יהיה. אני רק יודע שזה הדבר היחיד שיעיר את היהודים, חוץ מהכסף. פעם כשהיה קשה כאן בכסף, או כשהיו בעיות 'בטחוניות' - הם היו רצים לארה"ב או למקום אחר. עכשיו גם שם יש סכנה, והמצב הכלכלי זה 'על הפנים'. בעולם שלנו היום אין לאן לברוח.
גם הזמן הוא לא כמו שהיה פעם, הזמן רץ. וזה לא דמיון. זה אמיתי, ממש אמיתי.

4. הימים האחרונים של העולם הזה
מוישל'ה, כ"ג מנחם-אב תשע"א,

אני רוצה לומר ליהודים בארץ ישראל:
הפסקת-אש או לא, הבעיות לא הפסיקו, וגם לא יפסיקו בעתיד הקרוב.
אל תחשבו שאם ישנו הסכם להפסקת-אש כביכול, זה כבר אומר שאין כבר פחד, שאפשר יהיה לחזור לשטויות היומיומיות שאתם כל כך נהנים מזה. זה פשוט רחוק מן האמת. כי זה רק הפסקות קטנות. ולא לתמיד. כי משיח מחכה להתגלות, ושום-דבר בעולם ברגע זה לא יכול לעצור את זה. ולכן, כל הצרות שהיו בשנים האחרונות - זה רק בשביל להעיר אותנו, להעיר את עמ"י מהתרדמה החזקה שלכם. להעיר אתכם, שתתחילו להבין שכל הגשמיות שלכם, וכל 'הכיפים' שלכם, וכל הדברים הלא-משמעותיים של העולם-הזה שלכם, לא יעזרו לכם לחיות חיים נצחיים. כי הדבר היחיד שיעזור לכם - זה לחזור בתשובה, ולהשתדל מאד עם כל מהותכם לחיות חיים של רצון ה'.
ואין זמן. באמת אין זמן. הימים האחרונים של העולם הזה כמו שאנחנו מכירים את זה, הימים האחרונים האלו, הם ספורים ממש. ולא לצחוק ממה שאני אומר, כי הצוחק באמת - זה הצוחק האחרון. והשורה התחתונה היא ש"אין עוד מלבדו". ואם אתם לא מאמינים בזה, ולא חיים בצורה כזו - אז אתם עומדים לפני הפתעות קשות ומפחידות ביותר. ולא תוכלו לעכל את זה, ולא תוכלו לעבור את זה בשלום.
כי אתם בוטחים בצה"ל, בממשלה, במשטרה, בבתי-החולים עם הרופאים וכו', אבל לא יהיה להם שום כח. והם לא יוכלו לעזור לכם בכלל בכלל. רק מי שבוטח בקב"ה - הוא ינצל. כי רק הוא יכול להציל את כולם. כן, רק הקדוש ברוך הוא.
שוב אני אומר לכם: אם אתם רוצים להמשיך להיות בעולם-של-החיים - אז עכשיו, ברגע זה, עליכם לשנות את הדרך שלכם. לשנות את החיים שלכם. ולהשתדל לבטוח בכל דבר אך ורק בקב"ה. כי הוא זה שברא אותנו, הוא זה שברא את העולם, את כל הכוכבים, ואפילו את ?העליונים?, והוא מחליט מה לעשות איתם ומה לעשות איתנו. ומי שלא בוטח בו, מי שאין לו בטחון דומה לבטחון של היהודים שיצאו ממצרים, אז לנצח לא תהיה לו אפשרות בכלל לחיות.

בעתיד הקרוב יהיו בארץ ישראל, ובכל העולם, מצבים קשים ומפחידים ביותר.
דברים שאתם לא יכולים לחלום על מצבים כאלו. תקומו בבוקר ותחשבו שאתם במימד אחר לגמרי. בסרט דמיוני - ולא בעולם-הזה. תפחדו מאד מאד. אבל אלו שהם בוטחים בה', ויודעים את הנבואות, וקרובים לקב"ה, ומשתדלים לעשות את רצונו, אין להם שום דאגה. וכמו עשרים האחוז שיצאו ממצרים למרות הכל, הם בטחו בקב"ה, והם יצאו.
והם אלו שעמדו בהר-סיני, ובדיוק הנשמות הללו, מעשרים-האחוז האלה, הם אלה היהודים-האמיתיים שבעזרת ה' יקבלו משיח-צדקנו.

במצרים, כל היהודים שמרו על שלשה דברים יחודיים: דיברו בשפה שלהם, לבשו בגדים של יהודים שהבדילו ביניהם ובין הגויים, והשמות שלהם היו מיוחדים ליהודים. וגם אנחנו כיום עושים את אותו הדבר. על אותם שלשת הדברים אנחנו שומרים. [מבחינת הזיהוי היהודי]. לא משנה ששינו קצת את המראה של היהודיות - אבל בסך-הכל שומרים על מאפיינים אלו. אבל גם אצלנו - כמו במצרים, אפילו ששמרו על שלשת הדברים האלו, בכ"ז רק עשרים-אחוז הם ממש בטחו בקב"ה, והאמינו בו. וכל השאר, כל אלו שנשארו עם האלילים המצריים לא יצאו. אז גם עכשיו, כל היהודים שיש להם אלילים כמו עגל-הזהב ולא הקב"ה, אפילו שחושבים שהם חרדים והם כן מאמינים בקב"ה, אבל בלב - לא. והיהודים האלו לא ישרדו, בדיוק כמו במצרים.

שוב אני אומר: בימים הבאים, בשבועות הבאים, תהיינה הרבה הפתעות קשות מאד ומבלבלות. גם את האוכלוסיה של העולם, וגם את זו של ארץ ישראל.
אני מברך את כולנו, כל אלו שקוראים את המילים שלי, אני מקוה שהם יהודים אמיתיים ולא ערב-רב לבושים בלבוש יהודי-חרדי, שנחזור לה' ונקבל משיח צדקנו בשמחה וברחמים.
וכל אלה שצוחקים מהמילים שלי ומהמילים של עוד בחורים שדומים לי, אני מרחם עליכם מאד, כי האמת - זה אמת. ומי שהולך נגד האמת לא ישרוד.

שאלה: כבר שנים שאתם, הבחורים שדומים לך, אומרים את אותם המילים שהסוף מתקרב וכו', אז איך אנחנו יודעים שעכשיו זה הזמן ?
תשובה: כל טמבל יכול לראות שזה הזמן. כי אף-פעם לא היה המצב כל כך קשה, כלכלית, 'בטחונית', מכות טבע וכו', מעולם לא היה מצב כזה מבולבל בכל העולם. אף פעם. אולי רק כשהיה העולם בראשיתו תוהו ובוהו. וזה מה שיש עכשיו: כמעט תוהו ובוהו לגמרי. כל אחד יכול לראות את זה, ומי שחושב ומי שמנסה להמשיך את החיים הטיפשיים שלו - יידע עוד מעט מי צודק ומי לא.
ש. אם זה זמן כל כך מבולבל - אז למה לא מתעוררים ?!
ת. למה הדור של המבול לא התעוררו?! גם אז היו עבירות קשות ביותר. ולא רצו לשמוע לנח. למה? ואפילו כשירד הגשם לא רצו לשמוע, אפילו שהמים הגיעו עד לצוואר שלהם לא רצו לשמוע. למה? כי נהנו מהעבירות שלהם, ולא רצו להפסיק, ולא רצו לחיות חיים של קרבה לה', חיים של קדושה. וגם היום נהנים יותר מן הפיצה, מהחברות, ומהחברים, ומכל הלכלוך שנכנס לעולם החרדי.
והחילונים והגויים הם בכלל חיים - חיים של לכלוך, אז למה שהם ירצו להפסיק? הם מאמינים ב'לשתות ולאכול היום כי מחר אנחנו מתים'. מה אכפת להם?! [ישעיהו, כב, יג: וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת:]
יש יהודים חשובים, אפילו רבנים, ואפילו ראשי-ישיבות, שהם לא רוצים להפסיק את הדרך של העם, כי גם הם נהנים מזה. הם נהנים מהיוקרה של העבודה שלהם. הם נהנים מהכסף שנכנס. וברוך ה', יש עכשיו בעיות גדולות בכסף, ולא יכולים כבר להחזיק את השקר. ועכשיו רואים מי הם למדנים באמת ומי לא. מי לומד לשם שמים ומי לא.
ש. אם הסוף כל כך קרוב אז אולי תדריך אותנו בתמצית איך להתכונן?
ת: אני תמיד מדבר בקיצור, כי אם הייתי מדבר בארוכה על הנושא הזה, זה היה לוקח ספרים שלמים בכדי להסביר את זה. אבל בקיצור: לזרוק את כל הגשמיות המיותרת שלא צריכים בכלל, את כל החופשים, הנופשים, האוכל שזה לא טוב לכם, זה רק בשביל מה שאתם קוראים 'הכיף'. את כל הדברים המיותרים שמורידים אותנו רוחנית ונותנים לנו מיני הנאות מיידיות שהם לא כשרות בגלל המהות שלהם. לא בגלל חותמת ההכשר על האוכל. ולהשתדל לחיות כדי לעשות רצון ה'.
וכדי לדעת מה רצון ה', אתם צריכים לפתוח ספרים ללמוד. אני רק אגיד לכם בקיצור: רצון ה' זה קודם כל: 'קדושים תהיו'. בכל האספקטים של הקדושה, בכל המצבים של הקדושה, קדושת הבית, קדושת הדיבור, הכל. לא משנה מה. טהרת המשפחה טהרת הפה. קדושים תהיו - זה הבסיס של הכל. ומזה אתם יכולים ללמוד את הכל. אבל תצטרכו לפתוח ספרים, וללמוד. ממש.
ואני גם מבקש מכם, להשפיע על המשפחה, וגם על השכונה, שיוציאו מהרחובות את כל מה שלא שייך להקב"ה, כל מה שלא שייך ליהודי אמיתי - יהודי שקרוב להקב"ה. לא לשכוח.
קדושים תהיו. זה העיקר. ולא לעשות לעצמנו 'היתרים', בשום אופן לא לעשות היתרים לעצמנו, כי 'היתר' לא פועל בשמים בנושא זה. כי עכשיו זה הסוף, ואין כבר 'היתרים' על שטויות.

ש. האם זה יעזור להפיץ את המסר הזה לרבנים ולאדמו"רים?
ת. בהחלט שלא. הרוב - זה לא מעניין אותם בכלל, ואפילו זה מפריע להם, וזה מאיים עליהם.
אלו שזה לא מאיים עליהם - הם יודעים את האמת לבד בלי המסרים שלנו.

ש. אם הרבנים לא מאמינים בזה, אז איך הציבור יאמין בזה?
ת. הרבנים שלא מאמינים בזה, זה הרוב, לצערי הרב. הם לא מאמינים בזה - וזה אמת. אבל הרבנים שכן מאמינים בזה, הם משפיעים עד כמה שהם יכולים, אבל הם מעט. אבל, העם, היהודים-האמיתיים, המלים של האמת תיגענה בלב שלהם. ואפילו שהרב שלהם יגיד 'לא', הם ידעו ויבינו מה האמת.
והאמת שאני מדבר עליה זה דבר מאד-מאד הגיוני, ומאד פשוט. ולא צריך להיות תלמיד-חכם מאד גדול בשביל להבין את זה, ובשביל להאמין בזה. אבל ישנם תלמידי-חכמים גדולים שהם תפוסים עם הצד הלא-קדוש של החיים, עם כל הדברים שלא שייכים ליהודים, רק שהפכו כאילו להיות שייכים ליהודי - כי יש על זה איזה 'הכשר'. כמו למשל פיאות הקאסטם, שזה בכלל לא יהודי, שזה ממש כמו גילוי-ראש של דוגמנית-אופנה, וזה לא כמו יהודיה אמיתית, אבל יש לזה הכשר. [ראה 'קול דממה דקה' גליון 48: הכתר על ראש עגל-הזהב].

אדם שקרוב לה' לא יכול להבין איך אפשר לתת לזה הכשר. ואפילו אם רב ייתן הכשר על זה, זה לא יֵרָאֶה לו שזה אמת, ויש בלי סוף דוגמאות כאלו. ה' יעזור שכל יהודי אמיתי שעמד בהר-סיני, במעמד הר-סיני, יחזור בתשובה מלאה. אפילו אם הוא חילוני, אפילו אם הוא דתי-לאומי ואפילו אם הוא חרדי...

כן. אני רוצה להזכיר לכם, שהפסקת-האש הזאת - זה לא הסוף. בשום פנים ואופן זה לא הסוף. ועוד יבואו על העולם ועל היהודים צרות גדולות, כדי שנבין ונחזור להקב"ה. ואם נבין - אז יהיה לנו הרבה יותר קל ונקבל משיח-צדקינו בשמחה וברחמים. אבל אם לא נרצה להבין, חס ושלום, אז נעבור גיהנום בעולם הזה, אבל בכל זאת נגיע. אם הנשמות שלנו עמדו בהר סיני.
אז, אנא, למה לסבול?! הרשעים ייעלמו. הרשעים, השקרנים, הערב-רב, העמלקים, כולם ייעלמו. ואנחנו, יהודים-אמיתיים, נחיה חיי נצח. אבל היהודים האמיתיים שעדיין רחוקים מהאמת, ונלחמים נגד הקדושה של הקב"ה, יצטרכו לעבור ממש גיהנום בעולם הזה, כדי להגיע למצב שיהיו מוכנים גם גופנית וגם רוחנית לקבל משיח צדקנו.

אני רק יכול לומר, הדברים שבוע זה אתם יכולים לראות הרבה דברים קורים. יום ראשון זה יום איטי קצת בחדשות בפרט בימי חופשה, חדשות לא זורמות כל כך בתקשורת כמו זמנים אחרים, אבל מהר מאד, מהר מהר העולם לא יהיה כמו שהוא היה רגיל להיות כבר, וזה משתנה במידה בלתי יאומן.

ש. אבל אף אחד לא רואה זאת?
למזלינו, זה לא נכון אנשים מתחילים לראות את זה ומתחילים להיות נפחדים. אבל הם לא יודעים מה לעשות. הם לא רוצים לעשות תשובה הם לא מוכנים לוותר על הגשמיות, לכם הם מחזיקים בזנב של עגל הזהב בחיים שלהם, הם לא יודעים שעגל הזהב שייך למות. עצור.

(שאלה לתקשור הבא)
ש. התאור שלכם כיצד צריך לחיות יהודי אמיתי, מתאימה אולי לחיים מפעם של יהודי בכפר, החיים היום אחרת לגמרי, הרבה יותר קשה, קודם כל פרנסה, יהודי שרוצה להרויח ביושר, עם כל המיסים והמשכנתא, צריך לעבוד כמו חמור ולפעמים בשני מקומות, ואחרי זה, מגיע הביתה כמו סמרטוט, וכשהולך ללמוד בערב, נרדם באמצע הלימוד, שבת בבוקר אחרי התפילה והסעודה, נרדם עד מנחה, ואני לא מדבר אם אחד מהילדים חולה, או אחד מההורים בבית-חולים, איך אנחנו יכולים להגיד ליהודי כזה שהוא צריך להרגיש טעם מתוק בלימוד?