וְעִיר הַקּוֹדֶשׁ מוּשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה...

ירושלים! אוי, ירושלים עיר הקודש! איך שאת מושפלת! אפילו הרומאים לא השפילו אותך כמו הציונים. כי הרומאים - רומאים היו, והציונים - "כאילו-יהודים".

אוי, ירושלים! עיר דוד! עיר הקודש והמקדש! שבך על מקום-הקודש יושב מסגד. וזוהי השפלה, אבל זה לא השפלה כמו שיש כעת - ההשפלה של הציונים. והם "כאילו-יהודים". אז ההשפלה הרבה יותר כואבת, והרבה יותר מרושעת.

נכון, הרומאים רצחו כ"כ הרבה יהודים באכזריות נוראה. נכון, הרומאים השפילו את בית המקדש מאד. וגם טיטוס [גיטין נו:]. אבל כמו שהציונים עושים, הציונים עושים מהמקום הקדוש ביותר של עצמם - העיר הקדושה ביותר בעולם, העיר ששייך לכל היהודים, והם בעצמם מפילים טינופת רוחנית וגשמית בכל מקום של קדושה. [תהלים קל"ז: 'זְכוֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם-יְרוּשָׁלַיִם, הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ'].

והנה, מגיעה עוד פעם הבושה, ההשפלה הגדולה ביותר. זה כמו לירוק על ספר-התורה, ח"ו. זה כמו מה שטיטוס עשה בבית-המקדש. זה מעשה מגעיל ביותר, כואב ביותר. כל יהודי חייב לשבת על הריצפה בגלל זה, ולבכות, ולשים שק ואפר, ולבקש מחילה מהקב"ה, כי לא מרימים קול ['אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי', תהלים קמ"ב]. רק קול דק וקטן. אבל לא מרימים את הקול. הסיטרא-אחרא, הנחש, הצליח דרך הערב-רב להביא את הטינופת הגדולה-ביותר, המכה-הגדולה-ביותר נגד האידישקייט. מביאים שוב את המצעד של האנשים העקומים, המנוולים, שצועדים לפני העינים של כולם, ועושים מעשים שזה אסור מהתורה. ואין קול. אין שום קול! רק כמה יהודים תופסים אומץ לדבר נגד. העבירה שלהם זוהי אחת העבירות הקשות ביותר!, אבל הם הופכים את זה למשהו כאילו מותר ורצוי. ואין בכלל בושה. פעם, אדם שכזה היה מסתיר את זה. אבל עכשיו - אין בושה ['חוּצְפָּה יִסְגֵּי', פרק 'החוצפה מגיעה לשיא' במוקד הטלפוני]. הופכים את העקום לכאילו ישר. הטינופת זה כאילו דבר סטרילי. הרע כאילו לטוב [ישעיה ה']. הם לוקחים את רצון השם, וזורקים את זה למטה, ודורכים על זה ['אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה', תהלים ל"ו] כאילו שזה שקר, שזה רע, שאין בכלל מה לומר. רק שכאילו הסיטרא-אחרא הוא הצדיק והקב"ה הוא, חס ושלום, הפוך ['יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים - בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ'. דברים ל"ב].

ואין קול. אין קול חזק נגד זה! איפה הבנים הנאמנים של הקב"ה? ['וְאַבִּיט וְאֵין עוֹזֵר'. ישעיה ס"ג]. הם יושבים בשקט. כי הם אומרים ש'אסור לדבר על זה'. אסור לדבר נגד זה! כי הילדים שלנו ישמעו, ויתחילו לשאול שאלות. ואסור להם לדעת שבכלל כזה דבר קיים. אבל לצערי הרב, הילדים כן יודעים שזה קיים. וכמו שכתבתי, כל ילד שהולך לחידר, חייב לדעת שזה קיים. כי גם בחדרים היום יש סיפורים כאלה. ובודאי הרבה בעיות כאלו ישנן בישיבות. ולהיפך, צריכים ללמד את הילדים שבעולם שלנו יש מלא לכלוך, לכלוך רוחני וגשמי. חייבים לדעת שזה אסור. ואם זה כתוב כל כך ברור בתורה, אז למה אנחנו צריכים להסתיר את זה? בתורה כתוב שזה אסור! כתוב חזק. ויש גם הסבר.

ואם לומדים את זה, אז למה אנחנו לא יכולים ללמד את הילדים שלנו את זה? שתהיה להם הגנה! שידעו ברור: ה' לא נותן! זו עבירה קשה מאד! זה עבירה שאדם מקבל על זה עונש קשה מאד. מאד מאד קשה. הוא צריך לדעת את זה כמו שהוא יודע שאסור לגנוב. העולם מלא גנבים. אז אסור לדעת שאחד עומד במשפט על גניבה?! אסור להגיד?! הילד יהפוך לגנב?! לא! הוא יודע שאסור.

אבל במדינת ישראל, "ארץ היהודים", המנהיגים נהיו כמו הגויים. רוצים לקחת את הדבר הזה, ולהפוך את זה לדבר רגיל. כמו בכל ארץ. כמו באנגליה ומקומות באירופה, כמו בארצות-הברית. הדבר הזה שאסור בתכלית האיסור, שזוהי אחת העבירות הקשות ביותר, שאפילו הנוצרים, בודאי המוסלמים, ובודאי היהודים רואים את זה כעבירה. אמנם הגוים מרשים לעצמם הרבה דברים שהיהודי לא ירשה לעצמו. הגוים - אם משהו אסור – אז לא נורא. אפשר להביא כל מיני סיבות למה זה בסדר. אבל יהודי?! יהודי לומד תורה - ולא מרים קול נגד?!

מה אני אגיד? מה אני אגיד? אני רק רוצה להזכיר לכולם שזו בושה שאין כמותה לעם-ישראל ולעיר-הקודש. אבל זה קורה כל-הזמן דברים שכאלה.

וחילול-השבת זה לא פחות גרוע, והזלזול גם בתשעה-באב ממש לשבת ולבכות. שהצעירים ה"יהודים-כביכול" הולכים לחפש אוכל במסעדות בתשעה-באב. ואין קול נגד. הם בכלל לא יודעים מה שהם עושים. הם הגיעו לרמת טיפשות שאי אפשר לתאר. ההסברים שלהם אין לזה בסיס.

הציונים הצליחו. לרוב, הפכו את מדינת ישראל למדינה כמו כל הגוים. יש רק בעיה אחת: שגוים עדיין מסתכלים על כולנו כיהודים. ולא משנה אם זה 'יהודי-כביכול', שהוא ערב-רב שאפילו צועד בצעדה כזו, ה' ישמור ויציל, או שהוא יהודי-חרדי. בעיני הגויים אין הבדל. כולם - יהודים מלוכלכים. כולם יהודים שמותר להרוג אותם, לשחוט אותם, כמו שעשו בכל ההיסטוריה.

ועכשיו יש בעיה אחרת. עד כדי כך. קבר דוד. קבר דוד! עכשיו הכחישו שזה לא נכון, שלא נתנו את זה לכנסיה הקתולית, שבאמת זה רק ענין של מה בכך...

ש. אמרו שנתנו חלק...

אני לא יודע. אבל מה זה 'חלק' ומה זה 'הכל'? הם שולטים על הכל! הם רוצים לשלוט על הכל. קבר דוד המלך! מה? מכרו להם את חצי הקבר? או מכרו להם פינה בקבר? מה הם עושים שם בכלל בקבר?! איך יהודי יכול לתת להם לדרוך שם בכלל?! ולהשתלט שמה? אני מאמין שיש להם את כל הקבר. אני מאמין שהם רק חוששים להודיע, כי מפחדים מהיהודים 'מה יגידו'. אבל אני גם מאמין שחוץ מקבוצה קטנה של חרדים – אף אחד לא ירים קול. יתנו להם גם לקחת את זה.

ויש שמועות שנתנו להם עוד מקומות של קדושה! ה' ישמור. מי יודע? אולי אפילו 'מאמע-רחל' יהיה קרבן, ח"ו, אולי 'שמעון-הצדיק' יהיה קרבן, בן-ערובה, אולי 'שמואל-הנביא', אולי מירון... מי יודע מה. אבל דבר אחד ברור לי: הערב רב עובד עם הכנסיה! הע"ר עובד לגמור את האידישקייט!

ואנחנו יושבים ולא אומרים כלום. אבל אנחנו נסבול מזה. נסבול מזה קשה. כל יהודי ששותק ולא פותח פה, על הדבר המלוכלך, והדבר המופרך-לחלוטין, הדבר הזה שלא-יתכן כמו לתת את קבר דוד-המלך לכנסיה, יהיה עונש עצום על השתיקה, על זה שהורידו את הראש.

אני רק רוצה לומר שהלואי שהיו מגיבים על הדברים האלה כמו שמגיבים נגד הצדקניות שהולכות עם "שאלים-רדידים". אבל זה - הם לא מוכנים. לא מוכנים לעשות את זה במקום הנכון. רק על צניעות. כי יש בינינו ערב רב! והערב רב הזה שונא צניעות (כי הם נשמות של המצריים שלא התגיירו באמת, במדבר י"א. וארץ מצרים היא מקור הטינופת, ויקרא י"ח), אפילו שהם 'חרדים'. ושונאים יותר מדי אידישקייט בכלל. אפילו שהם "כביכול חרדים". ויש הרבה סיבות לזה.

הם מכניסים את הליבה לבתי הספר בלי בעיות עכשיו. בלי מלחמות עכשיו. כי רוצים את הכסף. ויש כל-מיני סיבות למה לא פותחים את הפה נגד. אבל על כמה-מאות-נשים שבאים מרקעים וחוגים שונים, צועקים: 'נזירה', צועקים: 'ערביה', ויורקים. ואפילו עושים דברים יותר גרועים. ולמה? כי זה קל! [רש"י סנהדרין צז. 'וסר מרע']. ואין בעיה שהכנסיה תיקח את קבר דוד המלך ע"ה, אבל כן יש בעיה, שהחליטו שנשים נראות 'כמו-נזירות'...

אז אולי יתנו לנשים-של-השאלים גם את קבר דוד המלך?... זה יהיה הכי-טוב! וכל הליברלים שאוהבים את הערבים. אז מה? הנה, יש יהודים כמו הערבים, לפי דעתם... אפילו שזה הכל שקר, ולאמיתו-של-דבר ככה בדיוק התלבשו נשים צדקניות לפני מאה שנה או-יותר או-פחות, ויש מספיק צילומים ועדויות להוכיח את זה ['קָרוֹב מַצְדִּיקִי', ישעיה נ' ח'].

אז איפה האידישקייט??? איפה הצדיקים?? איפה היהודים?? איפה הנשמה היהודית?? איך אנחנו יושבים בשקט ולא בוכים עם נחלי דמעות רותחות על מה שקורה בירושלים עיר הקודש, על טינופת שכזו שמתרחשת בירושלים עיה"ק?

והיהודים עצמם, ה'כביכול-יהודים' עושים את זה לעצמם. זה כמו אדם שהוא מזוכיסט, שהוא עושה רע לעצמו. הוא מקבל הנאה לעשות רע לעצמו. אבל יש עוד הסבר: כנראה פשוט אין להם נשמה של יהודים. ['וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה (בְּרֵיש גְּלֵי) אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף, כִּי דְּבַר-ה' בָּזָה. שלח י"ד]. הם ממש "ערב רב"! ['הנהו בריוני'].

היה עכשיו צום תשעה-באב. דיברו הרבה על איך אפשר לבכות על בית-המקדש כשאנחנו בכלל לא מכירים אותו, את  ביהמ"ק, שבכלל אין לנו קשר עם זה. זה היה לפני כמעט אלפים שנה - בית המקדש השני. זה נחרב לפני פחות מאלפים שנה, אז "איך יכול להיות קשר עם זה?"

ואני לא יכול להבין, איך יהודי לא יכול לקשור קשר? הוא רק צריך לחשוב על כל היהודים שנרצחו בכל מיני צורות, על כל הילדים, על כל התינוקות היהודיות שנרצחו בצורה אכזרית ביותר בימינו. בימינו! על כל היהודים בכל הדורות, על הסבים שלנו, הסבתות שלנו, האמהות שלנו, שכה סבלו מהאנטישמים האכזריים ['וַיַּהַרְגּוּ בְּזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן'. תפילת נחם]. כל נשמה-יהודית ששומע סיפור על יהודי שסבל - באופן טבעי הוא בוכה. אז מה זה אומר: "איך קושרים קשר עם כזה דבר רחוק?", אני מתפלא על הרבנים שבכלל מעלים את הנושא הזה.

אבל צריכים רק לעורר את הנשמה היהודית. ואם יש למישהו נשמה יהודית - אני לא מבין איך הוא לא בוכה בדמעות רבות כשהוא שומע שקבוצה של דגנרטים הולכים מחובקים ברחובות ירושלים. איך אפשר לא לבכות ולצעוק??? ואם היו הילדים שלכם, ח"ו, מה הייתם עושים? הייתם מזמינים אותם עם בן-הזוג הביתה?! מה הייתם עושים? לא הייתם בוכים?! ואם לא הייתם בוכים ויושבים "שבעה" עליהם - אז אין לכם נשמה יהודית!

ואם אנחנו יושבים ומסתכלים על מה שקורה היום בירושלים עיר-הקודש – אז זה רק משקף לנו את מה שקורה בכל העולם. בכל קהילה יהודית, בכל העולם, אותו הדבר! הטינופת נכנס עמוק. יש הרבה גילוי-עריות בין היהודים. לא כמו הגוים, נכון, אבל מאד קשה. וזה לא מעט - זה הרבה. זה אחוזים לא-קטנים. לא כמו החילונים, אבל מספיק גרוע בשביל החרדים. מה שנקרא "החרדים".

אוי לעם ישראל! מה יהיה? רק משיח צדקינו צריך לבוא. וה' חייב דרכו להוציא אותנו מהבוץ הזה. אין לנו אפשרות אחרת. זה נהיה עד-כדי-כך גרוע שהרבנים לא מוכנים להגיד מילה! כולם שותקים [תהלים קמ"ב: 'וְאֵין לִי מַכִּיר']. כולם שותקים. לפחות היהודים בירושלים של החורבן-השני, וגם הראשון, הם נלחמו לפחות. אמרו, דיברו, לא היו נותנים לכזה דבר להיות. היו להם עבירות אחרות. אבל אצלינו יש שקט.

נכון, אסור לנו להיות בריונים. אבל לשתוק לגמרי?! ואז היו גויים! עכשיו זה "כביכול-יהודים". ונגד יהודים חייבים לצעוק. זה החובה שלנו! לצעוק! ולא לתת! ולא להיות בשקט! [ראה גליון 75: 'מי רצח את רבי אלעזר']. לגויים - אין מה לעשות. ואולי אפשר להגיד שהממשלה – זה למעשה גויים, אז בגלל זה צריכים לשתוק. אולי כל אלה שעושים את זה הם פשוט "ערב רב" - אולי בגלל זה צריכים לשתוק. אינני יודע.

אני רק יודע שאני בוכה, ובוכה, ובוכה, ולא יכול להירגע. ובגלל זה רציתי לדבר היום. לא יכול להירגע. היה בתשעה-באב מלא תוכניות ברדיו שדברו מאד יפה, היו כל מיני אנשים שבאו ביחד לשמוע כל-מיני שיעורים. אבל בסך-הכל, לרוב, לא הורידו שום דימעה. ורק חיכו עד שהצום ייגמר. ולא השתמשו בזמן-הזה להתקרב לה', להתקרב להקב"ה.

כי הקב"ה יושב 'שבעה' על הקרבנות כל שנה. ואנחנו צריכים לשבת עם השכינה, ולבכות יחד איתה. ואנחנו לא תמיד עושים כך. רק כמה מעטים עושים את זה באמת. השאר מחכים שהצום ייגמר, ואפשר כבר לאכול. ורצים לקנות פיצה וקולה – ולצחוק, ולהיות שוב שמח. לא אוהבים להיות עצובים. לא מבינים שכל הנסיונות שלנו, של עם-ישראל, זה צריך להעלות אותנו, להוציא אותנו מהגשמיות הכבדה [אבן עזרא דברים י' ט"ז], ולהעלות אותנו קרוב-קרוב לאמת. קרוב לקב"ה ['שׁוּבוּ אֵלַי'. מלאכי ג' ז']. ואם לא - אז אנחנו אבודים, ח"ו.

יהיו תמיד כאלה שמבינים את האמת [מלבי"ם ישעיה נ"א א']. אפילו שהם מועטים. אבל הסוף קרוב מאד. והרשעים כולל הערב-רב, הנחש, וכל האדומים, והעמלקים, יחד עם הע"ר, יש להם תוכניות קשות מאד נגד העולם, ובמיוחד נגד היהודים המאמינים. ובין "היהודים המאמינים" יש גם ערב רב שעובדים נגד האחים והאחיות שלהם, החרדים. וכל אלה, כל הגוים, רוב הגוים והיהודים-הע"ר, העמלקים, הנחש, והאדומים, הם - התוכניות שלהם נגדינו, נגד כולם, נגד כל העולם - הן קשות ביותר. וזה עוד מעט יגיע למצב שלא היה כזה דבר בעולם.

ואני יודע שרוב האנשים לא רוצים לשמוע את זה, לא רוצים לשמוע דברים קשים ועצובים. אבל חייבים לשמוע. כי אולי מזה תעשו תשובה [אמונות ודעות לרס"ג מאמר ח' פ"ה]. כי מהטוב אתם לא עושים תשובה. מלהגיד רק דברים טובים או קלים - אתם רק מתרחקים מהאמת. אבל התכלית של העולם-הזה מגיע לסוף שלו. ואז יהיה עולם חדש, עם משיח. ואז אנחנו נראה עולם-של-אמת.

אני מציע לכל יהודי להרים את קולו נגד כל-מה שקורה נגד היהודים, נגד הקב"ה. יש מלחמה עכשיו נגד הקדוש ברוך הוא, שה' ישמור ['אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ הַשֵׁם'. תהלים פ"ט]. גם הגוים וגם היהודים שהם ערב רב - עובדים ביחד, פועלים נגד הקב"ה. והם כאלה טיפשים, שהם מאמינים שהם יכולים להצליח. אבל הם לא יצליחו! ['כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֶיךָ הַשֵּׁם'. שופטים ה']. וכל היהודים האמיתיים – יינצלו. אבל נראה כמה מהיהודים, שהם לפי-הדין יהודים, כמה מהם באמת נשמות-יהודיות שעמדו בהר-סיני, וכמה מהם ערב-רב ['וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמּוֹרְדִים וּפוֹשְׁעִים בִּי'. יחזקאל כ'] שהם יעלמו בכלל מהמציאות [איוב כ' ה'-ח'].

שאלות ותשובות:

ש. ממה באמת נובעת השתיקה הרועמת הזאת? איך לא פוצים פה נגד אסון מזעזע שכזה?

ת. השתיקה באה - דבר ראשון - מהע"ר, שלא נותן בכל מיני צורות ליהודים-האמיתיים לפתוח את הפה. ולמה הם בכל זאת לא פותחים את הפה? כי גם ביניהם יש ע"ר, שעוזרים לשלטון להשתיק את היהודים.

ואני רק מקוה שהיהודים-האמיתיים יתעוררו ויבינו שאם רוצים עולם-הבא, אם רוצים לקבל משיח צדקנו, יצטרכו לעשות את רצון השם. וזה רצון-השם ברור שלא לשתוק ['וְלֹא כִילִיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי' פרשת פינחס. עיין שבת נו.]. אפשר לשתוק - אם זה גויים שמטילים עלינו את הדברים האלה, אבל אי אפשר לשתוק אם היהודים עושים את זה. יהודים זה משהו אחר. זה דין אחר.

ש. מה זה הציונים? מה ההגדרה של זה? אותם שרוצים לעקור את התורה?

ת. כשאני מדבר על "ציונים" - אני מדבר על החילונים ששולטים פה בארץ. אבל לא רק הם ע"ר. יש ע"ר בכל הסקטורים של היהודים. והרבה מאד מהצדיקים הקודמים דיברו על הדור הזה ואמרו ברור, שרוב היהודים, ולא אמרו דוקא 'יהודים חילונים' - רוב היהודים, וגם מנהיגים [זוה"ק שמות ג:] יהיו ע"ר. אני מדבר ברור על החילונים שמנהלים את המדינה הזאת, ועל החרדים שהם ע"ר, וגם על הדתיים-לאומים שהם ע"ר, אני לא יכול להגיד מי הם. הרבה יותר קל לראות מהחילונים מה שקוראים 'ציונים'.  ברור שזה מי שרוצה לעקור את התורה, אין ספק. הם רוצים לעקור את התורה, הם רוצים להלחם מלחמה עם הקב"ה ולנצח [ס' עובדיה]. הם מאמינים שהם יכולים לנצח, ח"ו. ויש בין החרדים - שגם רוצים לעשות את זה.

ש. האיחוד האירופי החליט להחרים את ההתנחלויות...

ת. סתם שטויות. אין מה לדבר. זה לא שייך לנו. אנחנו לא שייכים למדינה. להיות שייכים למדינה - זה 'אוי ואבוי'. זה הכל הולך ליפול...

ש. המקור של המילה "ציונות" זה מהמילה 'ציון'. והר-ציון זה המקום, ההר של דוד המלך. כמה זה מגוחך שעכשיו הם מכרו לקתולים את קבר דוד-המלך... וזה מראה לנו את ה'בלוף', שכל "הציונות" זה שום-כלום, סתם 'חתיכת כסף', מהתחלה ועד הסוף...

ת. נכון, בודאי. זה ברור לחלוטין.

ש. ומה עם האינטרנט? הרבה משפחות זה כבר הרס – האינטרנט הלא-חסום...

ת. אין הבדל בין האינטרנט לבין 'מלכי-ישראל'. אין הבדל בין האינטרנט ובין רחוב רבי-עקיבא. אין הבדל בין האינטרנט לבין הטינופת ברחוב ש'אסור לפתוח פה על זה'. האינטרנט זה תוצאה! אינטרנט - זה מכשיר שאפשר גם לטוב וגם לרע - תלוי מה שמכניסים בזה. זה אותו הדבר כמו החיים שלנו.

ברור דבר אחד: יהודים שרוצים להיות תמימים, צריכים להתרחק מזה. וגם מרדיו, וגם מעיתונות, מהכל. אבל לא-פשוט היום להאשים דבר-אחד. כי אם לא יהיה אינטרנט - אז יקנו אייפוד. לא יקנו אייפוד – אז ימצאו מקום אחר לקבל את האינפורמציה. יש ליהודי סלולרי כשר - אבל יש לו גם פלאפון אחר שהוא יכול לשחק את כל המשחקים. אז זה הכל שקר. הכל שקר. זה פשוט יצא משליטה. לגמרי. וכל אחד שהוא מנסה למשוך את המשפחה שלו ואת הסביבה שלו בחזרה, קצת חזרה למה שפעם היה - הוא יתברך ['בְּעִקְבֵי הַצֹּאן', ערש"י סוף מלאכי].

וכל הענין של למחות [סוטה לז: שע"ת ג' נ"ט] חייבים. חייבים. למה? כי אי אפשר לתת לה"כביכול-יהודים" להשפיל, להשפיל את כל דבר ששייך לקודש! הלב-של-היהודי פשוט לא יכול לסבול את זה. ויהודי צריך לפתוח את הפה! הוא לא חייב ללכת למצעד ולראות איך שהם מתחבקים, אבל הוא חייב לקחת קבוצה גדולה, לעמוד בככר-השבת או במקום אחר, ולצעוק, ולהתפלל, ולהגיד תהלים נגד המכה הקשה הזו.

כל הענין של הצבא - זה הכל סתם שטויות. הם לא יקחו את כל הבחורים. הם הולכים עכשיו לעשות כאילו צבא קטן-מאד ומקצועי מאד. הולכים לפטר כבר חמשת-אלפים חיילי-קבע, כי לא צריכים אותם כבר. ואני אומר לכם שהתכנית הזו כבר היתה קיימת מלפני זמן רב, רק שעכשיו מוציאים את זה. אבל לפני שמוציאים את זה - עושים חגיגה לחרדים עם כל הענין של הגיוס. איזה שטויות! הם לא צריכים בכלל את החרדים. כן, הם ינסו למשוך חרדים שיש להם נטיה לטכנולוגיה, כי זה יהיה צבא שבנוי יותר על טכנולוגיה. כבר לא צריך צנחנים, ולא צריך טנקים ודברים כאלו. הם צריכים טילים. זה משהו כמו לשבת במקום ולשחק משחק-מחשב עם טילים ומטוסים וכו'. אפילו לא צריך מטוס! מזל"ט זה מספיק. בלי טייס. לשלוח ולהפציץ. למה צריך מטוס? בשביל מה צריך טייס שישב שם ויסכן את החיים שלו? הולכים לעשות את זה קטן ומקצועי.

אז מה יעשו עם כל החרדים שרוצים לגייס לצבא? זה הכל שטויות! זה הכל בשביל לעשות רע לחרדים, ולהסיח דעת. יש להם תוכנית שהם לא רוצים שנראה אותה. גם כל מה שהם עושים עם הכלכלה - זה להפיל את הכלכלה על הראש של כולם פה. במיוחד המעמד הבינוני, ואלה שהם עניים. ורואים את זה, וצועקים מכל הכיוונים את זה, אבל יש את החרדים שאפשר לרדת עליהם, וזה תופס את הכותרות, וזהו.

מצחיק. יתחילו רק ב-2017. למה 2017? אז אולי יעשו עכשיו ג'סטה, וכל אלה שקראו אותם - עכשיו משחררים אותם? לא! לא יקחו אתם עכשיו. כי עוד אין עדיין חוק. לא היה עוד חוק. הם לא-כל-כך טובים. הם ממש לא-כל-כך טובים. הם רשעים [עי' בר"ר פ"ט ט']. למה את שעון-הקיץ הם מעכבים עוד שלשה שבועות, כך שסוכות ויום-כיפור יעבור עם שעון-קיץ? למה הם מחליפים רק אחרי שלשה-שבועות? הרי הם כל-כך אכזריים, אז הם לא יכולים להיות נדיבים עם איזה שלשה-שבועות? לא! כי הם רשעים. הם רק רוצים לעשות רע. נהנים מזה [ראה שו"ת הר"י מיגאש סי' מ'].

אבל יש להם גם תוכנית. רוצים לפרק את העולם החרדי. ומצליחים מאד. הכניסו כל מיני תוכניות לבתי-הספר. והצליחו להשתיק את הקול החרדי לגמרי! שותקים. שותקים לגמרי. לא אומרים כלום-על-כלום. שותקים. [איכה א': 'הָיוּ שָׂרֶיהָ כְּאַיָּלִים'. שבת קיט:]. ואם מישהו עוצר בחורה שמסתובבת כמעט לגמרי פרוצה - אז החרדים עצמם מתנפלים עליהם ואומרים להם: "אבל זה לא תרבותי, זה לא יפה, זה אסור לעשות את זה". החרדים עצמם. אבל מי שלבושה יותר מדי - יש להם הרבה מה להגיד. וזה תרבותי מאד גם לירוק עליהן.

ש. כמה נשים צנועות עברו בשכונה וצעקו עליהן 'חרדקיות'...  שמענו גם שבצום תשעה-באב עצמו - ישבה אשה במלכי-ישראל בחנות-פיצה פתוחה ואכלה שם פיצה לעיני עוברים שבים...

ת. אני לא מופתע לצערי הרב. לא רק זה. אף אחד לא יגיד לה מילה, לא יעיזו להגיד לה מילה...

ש. מה אתם אומרים על הקריקטורות, המודעות של ה'חרדקים'?

ת. ברוך ה' שמישהו אומר משהו. הבעיה של זה - שזה רק הירושלמים. יותר מזה - אין. הרבנים שותקים. כולם שותקים. מי שצריך לדבר - שותק. ומי שקצת שבבני'ק אוהב את ה'אקשן'. זה בלי כוון, ובלי הכוונה. זה אותם האנשים שיורקים עלינו ['הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ'. תהלים ע"ט]. לא כדאי בכלל לרדת לרמה שלהם.

ש. בתקופת בית שני כשהרומאים רצו להציב פסל בירושלים, אלפי אנשים השתטחו על הארץ תוך סיכון חיים עצום בפני החיילים האכזריים כדי לעצור את זה. טבחו שם אלפי אנשים...

ת. אבל באותם הימים היהודים הרגישו את זה בתוך עצמם. הם היו כל כך קרובים לקב"ה. עם כל העבירות שהם עשו, אבל קרובים לקב"ה - הם היו [יומא ט:]. ואז פגיעה בקב"ה, בכבוד השם, היה פגיעה בכבודם. ופשוט לא יכלו לסבול את זה. היום כל אחד עם-עצמו. רוצה שלוה, רוצה נחת רוח ['אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ'. ישעיה נ"ג. ועע"ש פס"ד ו']. לא רוצה שיפריעו לו. הוא לא מבין שזה הדרך לגיהנום [ברכת 'אֲשֶׁר קִדַּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן']. זה לא הדרך לגאולה - ממש לא! הרומאים היו גויים - וזה היה גרוע. אבל עכשיו זה יהודים - וזה יותר גרוע.

ומה עם זה שרוצים לעשות מהכותל המערבי איזור-של-גברים ואיזור-של-נשים ואיזור מעורב? השכינה שנמצאת כל הזמן בכותל, בוכה ובוכה. בוכה ובוכה [המסרים של מויש'לה, חלק 12]. על הזילזול. מה יש להגיד? מה יש להגיד? יהודי חייב להרגיש כאב גדול. ואני מקוה שזה לא יתנו. לפחות לא יתנו בקלות. יַרְאוּ לקב"ה שזה כואב, כואב לנו. שאנחנו כאובים כמו שהוא כאוב [ר' פיוט האלשיך בתיקון חצות: 'הקבצו ושמעו', והקדמת בעל ספר ה'חרדים', עש"ב]. אנחנו מרגישים את הכאב של הקב"ה, ולא יכולים לסבול. ואנחנו נבוא לשם בהמונינו ולא יתנו את זה.

ש. מה קרה שלפני שבע, לפני עשר שנים היו מחאות ציבוריות גדולות וקולניות נגד המצעד, ופתאום נהיה כזה שקט... מה השתנה?

ת. כי אנשים נהיו שמנים, ואיטיים ['וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט', האזינו. ע"ש ספורנו], ושמחים עם החיים שלהם. יש להם חופש - טסים בכל העולם ולא רוצים לשמוע. יש עכשיו בתי-ספר של הילדים שהם לא צריכים לשלם הרבה. מקבלים 'צהרון', יש אוכל חם בשביל הילדים. לא משנה להם שעוד-מעט כולם יהיו עם כל האינפורמציה שלהם – הכל יהיה בתוך המחשב-של-הממשלה, והם יוכלו למצוא אותם בכל רגע - בכל יום. כי יהיו להם תעודות-זהות חדשות עם צ'יפ (chip), שמכיל בתוכו את כל האינפורמציה, ויוכלו לעקוב אחריהם.

וזה יהיה עונש גדול מאד. אנחנו נהיה העבדים של הרשעים. וכמו במצרים, שסחבו את היהודים לבא לעבוד ולבנות את הערים. עשו זאת עם כל מיני מסיבות ['וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אוֹתָם' בתיאטראות וקרקסאות כדברי חז"ל], ככה שזה מתאים להם שירצו להיות חלק של העם המצרי, כדי להראות שהם כמו כולם, והכניסו אותם לעבדות. אנחנו נהיינו עבדים של הכסף, של ההנאות, עבדים של החיים הקלים-יותר. שכחנו שאי אפשר לקבל מרשעים. כי כשמקבלים מרשעים – הופכים להיות עבדים של הרשעים, ח"ו.

ש. היום שולטים עם לווינים על כל השיחות והתקשורות...

ת. קודם כל, וזה יצא מהגוי הזה, סנודן, שהוא ברח מארצות הברית. הוא סיפר שמקשיבים לכל שיחה. ואם אתם באמת חושבים שבארץ לא עושים את זה? גם כאן עושים את זה. הם בעלי רמה טכנולוגית לא פחות מהאמריקאים. ולמה עושים את זה? זה כביכול נגד הערבים, שרוצים לעשות מעשי טירור... וזה שטויות. פשוט רוצים להשתלט על כולם. יש להם דטה-בנק (מאגר נתונים) ששם מאכסנים מיליארדים של שיחות ואימייל וכו' וכו' במקום קטן-קטן. וכל יום - הם מקבלים את האימייל עוד לפני שאתם מקבלים את האימייל... בשלמות. ושומעים כל שיחה ושיחה. וזה לא שיושבים ומקשיבים לכל שיחה, כך שבן-אדם צריך לשבת ולשמוע, אבל יש מילות-מפתח שהם יכולים לראות כמה פעמים נאמר "זה וזה" בשיחה. הם לא מחפשים כל הזמן על כל אדם. אבל יש להם על מה. טלפון, פלפון, הכל.

ש. הם רוצים שליטה גמורה, אבסולוטית...

ת. לא אבסולוטי. כי אי אפשר להשתלט על הקב"ה. הם חושבים כמו אלה שבדור ההפלגה. בנו, ובנו, ושמחו: 'או-טו-טו, מגיעים כבר לשמים...' [סנהדרין קט.]. רק שהקב"ה שינה להם את השפה. וזה נגמר. הכל נגמר בשניה...

ש. הפכנו להיות הפקר... כשמדובר בחרדים לא אכפת לאף-אחד כלום...

ת. אבל החרדים עושים את זה לעצמם. אין להם את הקשר עם הקב"ה, שנותן להם לעמוד זקוף ולהגיד: 'עד כאן! עד כאן!'. הקב"ה רוצה שנקריב את עצמינו, ולאו דוקא שנעמיד את עצמנו בסכנת-מוות, אבל לעמוד, ולא לתת. אם נבוא בהמונינו - ננצח בזה, בעזרת ה'. ולפחות - אם לא ננצח בעולם הזה, אז בעולם הבא נקבל את השכר, שכר גדול [ויקר"ר אמור פכ"ז].