ולשמוח שזה כבר הסוף

ולשמוח שזה כבר הסוף

בס"ד, תקשור עם דניאל, ירושלים, ה' חשון התשע"ד

אבא, אבא, אתמול אני כל-כך בכיתי בלב. בכיתי בגלל מספר סיבות. קודם כל בכיתי בגלל שהרב עובדיה יוסף זצ"ל עזב את העולם הזה, בכיתי עליו כיהודי גדול, תלמיד חכם ענק, כיהודי שהיה לו לב פתוח לכל היהודים, הוא עזר להרבה אנשים בודדים שבאו אליו, עַמך, שבאו לקבל עזרה מאדם שהוא גדול בתורה שיכול לכוון אותם. הם מצאו יהודי עם לב גדול ורגיש, ואפילו היה בוכה עם האנשים על הצרות שלהם.

גדול הדור, שעם הידע העצום שלו בתורה – יכול היה להגיע ולכוון כל יהודי שהיה במצוקה עד שהרגיש שהיהודי יכול להשתלט על עצמו, על הצער שלו, עד שהוא הרגיש שיש לו תקוה וקרבה לה' – וזו הייתה הגדלות שלו.

אנחנו בתקופה מאד קשה, הרב עובדיה זצ"ל – לקח את היהודים הספרדים, שלמעשה פה בארץ ישראל, במדינת ישראל, מהרגע שהייתה מדינה – הם היו נחשבים לאזרחים דרגה ב' ולפעמים אפילו ג'. גם החילונים וגם החרדים הסתכלו עליהם כפרימיטיביים. הציונים החילונים לקחו מהם את הדבר הכי חשוב שיש ליהודי, וזו - היהדות.

כאשר הגיעו ארצה לקחו מהם את הדת שהחזיקה אותם כל השנים, לקחו מהם את הפאר, את האצילות, את הסיבה לחיות. וההתנהגות המזלזלת הזו כלפי הספרדים גרמה להרבה שירדו מהדרך.

אבל הספרדים תמיד החזיקו את האמונה בלב. את האמונה הזו רובם הגדול לא עזב. והם גם שמרו לרוב על טהרת המשפחה, וזה שמר על הדורות.

ובא יהודי כמו הרב מרן זצ"ל – והוא הרים אותם ונתן להם את ההרגשה שזה כבוד להיות יהודי, כבוד להיות קרוב לה', כבוד להיות יהודי ספרדי.

הוא החזיר להם את ההרגשה הנכונה, שיש להם מסורת עשירה לא פחות מהאשכנזים, והרבה מאד חזרו בתשובה בזכות הרב עובדיה, הרבה בחורים נכנסו לישיבות.

במשך השנים – היהודים באירופה התקלקלו הרבה יותר מהספרדים, ולכן לספרדים לא הייתה בעיה קשה לחזור בתשובה. הרבה מאד עוד זכרו את הסבתות שלהם, איך הן היו לבושות, איך הם שמרו מצוות. רוב הספרדים ואפילו החילונים שביניהם צמו ביום כיפור, הלכו למקווה, ידעו להתפלל, אז הם חזרו בתשובה בהמוניהם, בחורים מישיבות ספרדיות כבר, ובנות בבתי ספר חרדיים – ויש כבר דור לתפארה.

זוהר הקדוש, שמות ד' ע"א: "זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְאַף עַל גַּב דַּהֲווּ בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, אִסְתָּמָרוּ מִכָּל הָנֵי תְּלָתָא, מִנִּדָּה, וּמִבַּת אֵל נִכָר, וּמִקְּטּוֹל זַרְעָא, וְאִשְׁתָּדָּלוּ בְּפַרְהֶסְיָא בְּפִרְיָה וּרְבִיָּה. דְּאַף עַל גַּב דִּגְזֵרָה אִתְגַזְרָת (שמות א') כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְּאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ, לָא אִשְׁתְּכַח בֵּינֵיהוֹן מַאן דְּקָטִיל עוּבָּרָא בִּמְעָהָא דְּאִתְּתָא, כָּל שֶׁכֵּן לְבָתַר. וּבִזְכוּתָא דָּא נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא..."

 

במשך כל הדורות לא היינו במצב הכי טוב, אבל עכשיו אנחנו נחשבים כדור הנמוך ביותר, גם האשכנזים וגם הספרדים. הגשמיות, חוסר הצניעות וחוסר הקדושה הורסים לנו את הכל [סוטה: 'הזנות כו' כילו את הכל. רש"י פר' נח ו' י"ג], והרב עובדיה יוסף זצ"ל – הוא עודד את הצניעות וחיזק את הקדושה.

 

 

ישנם אנשים שלא מקבלים אותו כגדול הדור, אבל הוא היה גדול הדור. מה זה "גדול הדור" ?

גדול הדור הוא יהודי שלומד תורה, שהוא גאון בתורה, יהודי עם ידע רחב ביותר בתורה, שלוקח דור שלם ומנסה בכל מיני דרכים להעלות אותו ולהחזיר אותו לקב"ה.

הוא קיבל כל יהודי ויהודי, והשתדל לעשות הקלות, למרות שהיו תלמידי חכמים שהיו נגד זה – אבל הוא עשה את זה כדי לעזור לעם-ישראל, ואם זה טוב או לא טוב – זה לא התפקיד שלנו לשפוט. והתוצאה היא שאלפי-אלפי יהודים חזרו בתשובה, בנו בתים, ממלאים את הישיבות ובתי הספר החרדים.

וזה גדול הדור – הוא לוקח על עצמו את הצרות של הדור – ובזה הוא גדול הדור ['כאשר ישא האומן את היונק'].

הוא האחרון, ועכשיו אנחנו נכנסים לתקופה אחרת שאנחנו יתומים.

נשארו לנו עוד צדיקים ברוך ה' – אבל הם לא יכולים לקחת את כל העול של הדור על עצמם. וכמו שכתוב [הדור האחרון פרק ז', ממקורות רבים] שבדור של משיח נהיה יתומים ולא יהיו לנו גדולי הדור.

ומשום כך כל יהודי ויהודי יצטרך לעבוד, להתאמץ ולחפש את הקב"ה ואת האמת ולעשות תשובה. כל יהודי יצטרך לבד בעצמו להגיע לזה. ה' יעזור לו ['הבא ליטהר...', יומא לט.], והוא יצטרך לעבוד קשה בעצמו. וזה יהיה מפחיד. לאלה שאין להם כל-כך אמונה וביטחון בה' - זה יהיה מפחיד מאד. אבל ה' יעזור ויציל כל יהודי ויהודי. ה' יציל את כל היהודים האמיתיים והוא יביא אותם לגאולה השלמה.

אבל יהודי שכפוף כל כך בגלל הגשמיות, לא יכול להשתחרר מזה ולרצות את הגאולה השלמה, לא יכול להבין את זה, איזו הנאה זו, הנאה רוחנית. לא יכולים להבין.

אז לכן, לפני שנגיע לגאולה, הקב"ה יעביר אותנו דרך 'המִדְבָּר' כביכול, 'המדבר' שאין לנו מנהיגים שיכולים לכוון אותנו למקום הנכון. יש אמנם צדיקים שאנחנו יכולים ללכת אליהם לשאול שאלות, אבל זה לא יהיה מספיק. הצדיקים שלנו, הרבה מהם מוקפים בגבאים ועסקנים, ויש להם אג'נדה אחרת לגבי החזרה בתשובה, ושמה יהיה קשה מאד למצוא את הדרך.

רק אנחנו בעצמנו, חייבים להראות לקב"ה שהרצון הגדול ביותר שיש לנו - זה להיות עבד ה', לחיות בשביל לעשות את רצון ה'. וברגע שנרגיש את זה, ונדע שזו האמת - נהיה מוכנים עם כל המהות שלנו להיות עובדי השם ועבדי השם.

אז הכל יפתח לפנינו, ואנחנו ניכנס לעולם הבא, העולם של משיח, בשמחה, בששון, ובהכנעה. המשיח יוביל אותנו לבית-המקדש והקרבנות ['שלח אורך... המה ינחוני, יביאוני אל הר קדשך...'], נרגיש את האור הגנוז, ונבין שעד היום לא ידענו באמת מה זֹה שמחה. לא יהיו לנו דאגות, הכל יהיה ברור, לא יהיו ספקות [הגאולה 2, פרק 30, ע"ש] הכל יהיה מסודר, הכל יהיה טוב.

אוי אבא, כמה שבכיתי אתמול, כי אני יודע כמה שיהיה קשה מהנקודה הזאת עכשיו ועד הגאולה. אוי כמה שיהיה קשה.

 

אבא, אני לא יודע מה להגיד יותר, רק שה' יעזור לכולנו, לכל עם ישראל, לראות את האמת, להבין את האמת, ולקבל על עצמנו עול מלכות-שמים לנצח נצחים.


 

 

הסתלקותו של גדול הדור

עם בנימין, ירושלים, ה' חשון תשע"ד

 

אני רוצה להוסיף לדבריו של דניאל על פטירתו של הצדיק הרב עובדיה יוסף זצ"ל.

כן, אמרתי צדיק, הוא היה גדול הדור! ואפילו שהרבה אנשים התנגדו לכל מיני דברים שהוא עשה, ושהוא פסק, אבל הוא היה גדול. הוא היה גדול - כי הוא הרים ממש את העדה הספרדית, את כל העדות הספרדיות. הוא החזיר את הבחורים לישיבות, את הבנות לבתי-ספר חרדים, ואת ההורים שלהם לְמַה שהיה פעם, לפני שהחילונים כמעט חיסלו את הדת היהודית בין הספרדים. ['כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָּאָרֶץ...', תהלים קי"ט. מזמור פ'] והוא החזיר אותם [מלאכי ב': 'וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן', זוה"ק שמות כ"א. יסוש"ה שער הכולל סופ"ח].

וזה מפני שהיתה לו אהבת ישראל מאד גדולה ['כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק', במדבר י"א. עי' רמב"ם הל' מלכים סופ"ב]. הוא היה מקבל את כל העם, כל מיני אנשים עם בעיות קשות. והוא היה תלמיד חכם ענק! והוא עשה הכל לפי התורה. הוא אהב את עם ישראל, הוא לקח את עם-ישראל על הכתפיים שלו, וניסה לפתור בעיות קשות בשבילם [ברכות ד.].

הוא היה פוסק-הדור בשביל הספרדים, וכל מה שדיברו נגדו, לא התקבל בשמים.

 

עכשיו שאמרתי את הדברים האלה, אני רוצה להמשיך.

הפטירה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ודרך אגב, החילונים מאד קינאו במספרים שהופיעו בלויה שלו. איזה ראש ממשלה [קהלת ח' ח'], איזה מדען [שם ט' י'], אפילו אלו שקיבלו היום את פרס נובל [ישעיה מ': 'יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ'], איזה מהחילונים זכה לשמונה-מאות-וחמשים-אלף אנשים בלויה?

ובדרך כלל, בגלל השנאה והקנאה, החילונים, במיוחד ברדיו ובטלביזיה וכו' אומרים מספרים קטנים יותר, אז בטח היו מעל למיליון... וזה מרגיז אותם מאד מאד.

גדולי הדור האחרונים כמו הרב אלישיב זצ"ל והרב עובדיה זצ"ל - קיבלו כל יהודי והשתדלו לעזור להם [רש"י שמות י"ט י"ד]. הם היו הפוסקים של רוב היהודים המאמינים בעולם. היום אין לנו כבר יהודים כמותם, ועכשיו אנחנו יתומים. ['כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד...', זוה"ק ויקרא ו:]

אנחנו עכשיו צריכים לראות מה אנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים להתקרב לה' כל אחד לבד, כל אחד בעצמו. כל אחד, צריך להיכנס לתוך הנשמה של עצמו, לעשות דין וחשבון [מסילת ישרים פ"ג, ור' גליון 27 הדרכה מפורטת, ס' דניאל2 חלק ד'], ולהתחזק בכל מקום שאפשר. אם הוא רחוק מהדת - הוא צריך להתקרב לאיזה צדיק [אבות א' ו': 'עֲשֵׂה לְךָ רַב'], ללמוד איך להיות יהודי, יהודי אמיתי. אם הוא כבר בכיכול 'יהודי חרדי' אבל לא בדיוק כמו שצריך, אז גם כן, אם הוא יכול לבד, אם הוא בן אדם שלומד והוא יודע, אז הוא יכול בעצמו להביא את עצמו בחזרה ['ונפשי' פרק ח' מאמר 6]. ואם לא - שיחפש צדיק שיביא אותו בחזרה [רמב"ם סהמ"צ מ"ע ו', הל' דעות פ"ו, אש"ל סופ"ד], שיגיד לו תוכנית איך לחזור. זה רציני עכשיו. זה רציני.

העולם הולך להגמר! ['בָּא הַקֵּץ', יחזקאל ז'] רוב העולם הולך להיגמר [ישעיה ד' ג', דברים ד' ג']. ואנחנו רוצים לשרוד [ב"ק ג:]. ואנחנו רוצים לקבל משיח צדקינו. אי אפשר להמשיך, אי אפשר להמשיך ככה. אז חייבים לחזור בתשובה [צפניה ב'], לחזור לה'. אנחנו צריכים באופן חיצוני להשתנות, וגם פנימית צריכים להשתנות [תענית ר"פ ב', רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ד].

אנחנו צריכים לבטוח בה' במאה אחוז - ולא בשום דבר אחר ['בטח אל ה' בכל לבך...']. כי נגיע לזמן שלא יהיה לנו את הדברים הבסיסיים. ורק על ידי תפילה וקירבה לאמת, נקבל, ונוכל לשרוד. כמו היהודים שיצאו ממצרים.

ואם אנחנו לא נסמוך על הקב"ה, נתחיל להתבלבל, נתחיל להיכנס לפאניקה, אז אנחנו נפסיד. היהודים האמיתיים שיכנסו לפאניקה, להיסטריה, לא לדעת איפה לרוץ, איפה לחפש להציל את עצמם – הם יסבלו מאד [דברים כ"ח ס"ו]. אבל יהודי-אמיתי שעמד בהר סיני - הוא יצטרך רק לָשֶבֶת, או לעמוד, להתפלל לה', לקבל עול מלכות שמים, ולדעת באמת שכל מה שה' עושה לנו זה לטובתינו [משלי ג' י"ב, חוה"ל ש' הביטחון פ"ה], ולהשתדל לפתח ברגעים האלה הקשים את הביטחון והאמונה בקב"ה שהוא הכל יכול [ס' 'נפש החיים' שער ג' פי"ב].

ואם אנחנו רוצים לשרוד - צריכים לדעת שאנחנו חיים רק בשביל דבר אחד, וזה - לעשות את רצון ה' ['שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ']. לא בגלל שום סיבה אחרת, ואם אנחנו לא משתדלים לעשות את זה - אין לנו שום זכות להיות בעולם הזה, ח"ו ['כִּי זֶה כָּל הָאָדָם', קהלת י"ב].

 

עכשיו הולכים להיות דברים מאד קשים. גם נפילה קשה של הכלכלה בכל העולם [ישעיהו ב', ע"ש. ר' גליון 71]. וגם לא יהיה לנו מה לאכול, מה לשתות, הכל-הכל-הכל, החשמל, כל מה שאתם חושבים שהאדם צריך בשביל לחיות – לא יהיה. [ראה עלון 73: 'עולם ללא חשמל']. ובחו"ל המצב יהיה הרבה יותר קשה מאשר בארץ. אבל היהודים שהם לא כ"כ יהודים, יַחשבו, וזה יֵרָאֶה שדוקא ישראל בסכנה [גליון 69]. וזה דוקא לא יהיה נכון. כי ארץ ישראל, לא 'מדינת ישראל', לא תהיה בסכנה כמו בחו"ל. בחוץ - שני שליש של העולם יחרב! אמרנו את זה הרבה פעמים. זוהי נבואה, וזה חייב להיות! ['וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ', ברכות ההפטרה]: שני שליש העולם יחרב! [זכריה י"ג, ור' ירמיהו מ"ט י"ח, עיקרי הגאולה להאברבנאל, העיקר הא'] אבל לא ישראל, לא ארץ ישראל ['וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה'].

אבל לפני שזה קורה - זה יֵרָאֶה אחרת, ונפחד מאד. אבל הע"ר יברחו מכאן. יפחדו מאד. ויחליטו שאפשר לברוח. ואי אפשר יהיה לברוח, אין כזה דבר [תהלים סו"פ ל"ז, תפילות ימים נוראים].

יהודים אמיתיים צריכים לשבת בשקט [ישעיה ל' ט"ו: 'בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם...',מזמור מ"ו], להגיד תהלים [שם ק"ו מ"ד], לבטוח בה', ולשמוח שזה כבר הסוף. ברוך ה', כבר בא הסוף של הגלות הארוכה הזו. ולא רק זה. יהיה לנו הרבה סבל בזמן מאד קצר. הסבל הזה - זה יהיה הסבל של כל הזמנים, של כל הגלות, בזמן קצר ביותר [דניאל י"ב: 'וְהָיְתָה עֵת צָרָה...', וכן מזמור ק"ז נתייסד ע"ז כמבואר]. אבל היהודים המאמינים לא יסבלו. יהיה להם כל מה שהם צריכים. הם לא יהיו רעבים, והם לא יהיו צמאים [ישעיהו מ"ט: 'לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ...']. הם לא יסבלו. אמנם לא יהיו מסעדות, ולא יהיו להם כל מיני ברכות שחיה וכו' ואני לא יודע מה. אבל מה שיהודי צריך - יהיה לו ['וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ'. ור' פי' הגר"א משלי ג' ה'].

העיקר לבטוח בהשם. להיות עם השם, ולבטוח בו – זה העיקר [פי' הגר"א שם כ"ב י"ט]. ולא לשכוח: עכשיו אתם באימונים. מאמנים את עצמכם לזמן הקשה יותר. ואפילו שיש צרות – תבטחו בה'. הוא הכל יכול. הוא מביא, הוא נותן לנו צרות רבות - כדי שנעשה אימונים בביטחון בה' [ור' ירושלמי ברכות פ"ה ה"א]. ולא לעזוב, רק לבטוח. [חבקוק ב': 'וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה']. צריך לעשות מצוות, וקבלת עול מלכות שמים וכו'. ובעיקר - לבטוח בה' ['בִּטְחוּ בַּה' עֲדֵי עַד'. זוה"ק וארא כב.]. לא לשכוח. ['אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָ', רבנו יונה שע"ת ג', כ"ז].

 

ש. האם צריך לאגור מים ומזון?

ת. אפשר לקנות שישיה של מים ושל פריכיות-אורז או עוגיות או מה שאתם אוהבים, תעטפו את זה שלא יראו מה שיש בפנים, וכשרוצים לשתות – פשוט למזוג וה' יעזור, וכשרוצים לאכול – להכניס יד ולהוציא, בלי להסתכל בפנים, ולא לספור כמה שיש... כמו היהודים שיצאו ממצרים, היה להם הרבה זהב, אבל רק קצת בצק לאכול, וזה הספיק להם ארבעים יום עד שקבלו את המן. הם לא היו רעבים - והיה להם מספיק ויטמינים...

 

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 8052600 פעמים
היום - 21/11/24