השלג - מה ה' רוצה לומר לנו

בס"ד, עם מנחם, ירושלים, י"ג טבת תשע"ד 

השלג – מה ה' רוצה לומר לנו?


 אני מאד סובל. אני סובל בשביל עם-ישראל. אני סובל - כי השלג שירד, סערת-השלג שהיתה בירושלים, זה לא היה סתם. זוהי אזהרה גדולה לעם-ישראל! וזה פגע בעיקר בירושלים ובצפת, כי שתי הערים האלה – קדושות. אבל ירושלים סבלה הכי הרבה. כי היא הַקְדוּשָׁה! ['עִיר הַקּוֹדֶשׁ'. ר' סוף יחזקאל וירמיהו ל"ג ט"ז] ואנחנו יכולים לראות ברור במה שהיה מה ה' רוצה לומר לנו. וזה - שהתלות שלנו בכל הדברים הגשמיים - זוהי תלות של אחיזת עיניים. ומהתלות הזאת ניפול לפח, וניעלם מהעולם, חס ושלום.

והנה, חברה שלמה תלויה לחלוטין בחשמל! וזה דבר שכבר דיברנו על זה [גליון מס' 73], אבל לא שומעים ולא רוצים לדעת. החשמל זה אחיזת עיניים! בני אדם יצרו את המערכת הזו, שכל החיים שלנו מסתובבים מסביב מכשירים תלויי-חשמל, בזרם החשמל. כל החיים הגשמיים המיותרים - תלויים בדבר הזה שמכונה: 'חשמל'. וכעת ראינו ברור עד כמה שזה לא כדאי שהכל תלוי בחשמל. וראינו שבלי חשמל - אין אוכל. בלי חשמל - גם אין בנזין. בלי חשמל - אין דרך לחיות. פשוט סידרו אותנו ככה בצורה כזאת שנהיה תלויים על הדבר הזה.

ומי ששולט על זה – שולט על הבן-אדם. וזה בכל שטחי-החיים שלנו. וגם אנחנו תלויים כביכול בצה"ל ['אֲשֶׁר שָׂם בָּשָׂר זְרוֹעוֹ... ', ירמיה י"ז]. אבל צה"ל לא עזר הרבה בבעיות שהיו לנו עכשיו. ['שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה'. תהלים ל"ג] עד שהתעוררו והחליטו לעזור - הרבה אסונות יכלו לקרות. אבל ה' הוא ששמר עלינו.

והרפואה, הרופאים, זק"א, מד"א, וכו' איפה הם היו?! כל האירגונים, בעיקר החילוניים, לא זזו עד שהתחילו לצעוק מכל הכיוונים ['וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה...', ישעיה מ']. השאירו יותר מאלפיים-חמש מאות אנשים בכביש שלא יכלו לעלות לירושלים עם מכוניותיהם. נתקעו בקור. והרבה מהם כבר לא היה להם בנזין - אז אי אפשר היה לחמם את המכונית! היתה סכנת מות! אבל ה' שמר עליהם, ולא קרה כלום לאף אחד ['שׁוֹמֵר פְּתָאיִם ה'', פרקי ההלל].

אנחנו סומכים על המשטרה, אז המשטרה גם כן לא עזרו. עד שצעקו ופחדו על הג'ובים שלהם. בכל-אופן ישנה השפעה עדיין לדעת הקהל. וכו' וכו' וכו'. ככה בלי סוף. אתם רואים ששום דבר לא עזר - רק להתפלל. בסופו של דבר הגיעו אמנם, אבל זאת רק אחרי שבילו עשר, ארבע-עשרה, שמונה-עשרה שעות בכפור, בתוך האוטו.

ובכלל, האוטו, בזה אנחנו גם כן תלויים! בלתי אפשרי היום להגיע ממקום למקום בלי רכב. ואם אין בנזין? אה! חזרנו לחשמל. אי אפשר להוציא בנזין בתחנות-הדלק בלי חשמל. אבל המכונית - זה המשל של החיים הגשמיים שלנו. צריכים כל מיני דברים. צריך בנזין בשביל זה, צריכים גלגלים בלי פנצ'רים, וצריכים גם מערכת-חשמלית בזה, בטריה. ואם אין בטריה? אם אין בנזין? אז תקועים בשלג! תקועים בלי מענה. ואז מחפשים את המשטרה... אז או שיגיעו או שלא יגיעו. יחליטו. או שמחפשים מ.מ.ס.י. - או שיגיעו או שלא יגיעו... לפי רצונם.

וישנם עדיין אנשים שיושבים בבית כבר חמשה ימים או יותר - בלי מים ובלי חשמל. אז איך הם שורדים? דבר אחד ברור: לא חברת-החשמל עוזרת להם, ולא אף-אחד אחר. יושבים לבד. אולי השכנים עוזרים אחד-לשני. אבל ישנן שכונות שלמות שאין מים ואין חשמל. ימים שלמים. עם ילדים קטנים. ולא אכפת לאף אחד. באים לעשות ראיונות מהטלביזיה... מהרדיו... אבל זה לא מעניין אותם. קיבלו את הראיון ובזה הסתלקו. לא הביאו להם מים, לא הביאו להם דברים חיוניים אחרים שצריכים. עשו את הראיון ונעלמו. זה מענין! פשוט מענין. שומעים... מענין... 'אוי אוי אוי'. זה הכל. אנחנו תלויים בדור שלנו בשקר, באחיזת-עינים, בדבר שלא קיים רק בדמיונות שלנו. וסופת-השלג הזו עשתה את זה ממש ברור ביותר שאין על מי להשען - רק על הקב"ה, אבינו שבשמים ['וְנִשְׂגָּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא', ישעיה ב'. משנה סוף סוטה].

אבל לא מאמין שרוב האנשים תפסו את זה. כשאני ראיתי את השלג - זה פשוט עשה לי רע. כשראיתי את העצים שנפלו אחד-אחרי-השני עשה לי רע. הרוחות העזות - עשו לי רע. הפחד, אולי יגמר החשמל, אז איך נתחמם?! פעם הבתים היו עם אח (תנור עצים), הלכו, הורידו כמה ענפים מהעצים, הבעירו אותם, וזה חימם את כל הבית הרבה יותר טוב. אבל עכשיו אין לנו. אנחנו לא יודעים לעשות את זה, לא מסוגלים לעשות את זה. אנחנו צריכים להיכנס לבית מסודר, עם חשמל בכל מקום, בשביל לסדר את כל המכונות שיש לנו, בשביל לעשות סלטים, בשביל לעשות מיצים, בשביל לבשל, בשביל לאפות, ואין לנו שום עצמאות! שום פיתרון חוץ מזה! אז אנחנו במצב קשה. והמנוולים בכל העולם יודעים טוב את זה, ואז אם הם רק שולטים על חברת-החשמל ועל האוכל – הם שולטים על כולם. אם שולטים על המים - שולטים על כולם ['נוֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי...', הושע ב'].

אבל זה לא מספיק. הסערה הזאת, סופת השלג הזו - זה בא ללמדנו, בצורה קלה-יחסית, שהעולם הולך להתפרק. והמקום שסובל מזה הכי-הכי חזק - זה ירושלים והסביבה. כי ירושלים זה מרכז העולם. וזה מסר לכולם, לכל היהודים בכל העולם, וגם הגויים יכולים לשמוע. והמסר הוא: שהגיע הזמן לפרק את הקשר התלותי הזה ולהשען רק על הקב"ה. אבל להשתדל [חוה"ל שער הביטחון]. לא להשען יותר מדי על החשמל ועל כל הדברים האלה שרוצים שנהיה תלויים בזה. אבל לדעת שלא-משנה-מה, אם אתם עושים משהו במקום חשמל, לפחות חלקי, אז לא לחשוב שגם על זה אפשר להשען. לא להשען על שום-כלום ולא על שום בן-אדם עד שמשיח מגיע. לא להשען על אף אחד מהפוליטיקאים, על אף אחד מהמנהיגים. לברוח מכל זה. ורק להשען על הקב"ה ועל תורתו.

וכמו שאנחנו רוצים להשתחרר מהתלות הקשה על חברת החשמל, או התלות הגדולה על חברת 'סלקום' או חברה אחרת כזו, אנחנו צריכים להשתחרר מן המנהיגים שלנו [תהלים מ': 'וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב'. ע"ש]. לא משנה. הם בכלל לא צריכים להיות המנהיגים שלנו [תהלים קמ"ו: 'אַל תִּבְטְחוּ בִּנְדִיבִים...']. וזה העיקר. החשוב הוא שנעשה מה שנכון לפי התורה - ולא להתכופף בשום צורה לשקרנים שמשתדלים לשלוט עלינו [יחזקאל ל"ד].

דוגמה אחת. עבורהחרדים. אי אפשר לעשות הסכמים עם החילוניים, כי אותם אלה שמנסים בממשלה לכופף אותנו - הם 'ערב רב'! ואם הם לא ע"ר - אז גויים-ממש. והם רוצים לפרק ולדלל את האידישקייט עד שזה ייעלם ח"ו. אבל אנחנו לא צריכים לתת! אנחנו צריכים להיות כמו המכבים ולומר: 'עד כאן'! ולא צעד אחד יותר ['אָחוֹר לֹא נְסוּגוֹתִי', ישעיהו נ' ה']. ואם נהיה חזקים, ואם לא נתכופף להם, אז ה' יעזור לנו, ולא יוכלו לעשות לנו כלום. ולא לפחד, לא מהם, ולא מזה שפתאום יפסיקו לנו גם את המים וגם את החשמל. לא לפחד ['מִי אַתְּ וַתִּרְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת', ישעיה נ"א י"ב]. לא לפחד שגם יאיימו עלינו בבתי-סוהר. לא להתרגש מהם. [תהלים ל"ז: 'יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ'].

העולם מלא רשעים. הרישעות עכשיו חוגגת בעולם, בין הגויים, ובין החילוניים, וגם בין החרדים והדתיים. אבל אלה שהם אנשי-אמת, אפילו בין הגויים, ועומדים נחרצות באמת ולא מוכנים לוותר - ה' יציל אותם. אבל הרשעים ייעלמו [תהלים סו"פ צד. משלי י' כ"ה: 'כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע...'].ייעלמו לגמרי מהקיום. לא לוותר. לא להתכופף. אנחנו לא יכולים אמנם להיכנס לדירות ולעשות כל מיני תנורים מעצים - כי הבתים לא בנויים לזה, וזה מסוכן, אבל אפשר להשתמש מה-שפחות במה שהם רוצים שאנחנו דוקא כן נשתמש בזה.

כדאי לקנות כמה-שפחות אוכל מוכן בקופסאות וכדו', ולהכין אוכל פשוט בבית בלי הרבה מרכיבים, זה יותר טעים והרבה יותר בריא.

ובעיקר - לא להתכופף למה שהם רוצים לעשות, הם רוצים להרוס לגמרי את היידישקייט, שלא נדע. לדבר הזה – אסור לוותר. אסור אפילו לעשות 'כאילו'. (ביגוד, חינוך, חוסר-צניעות, צבא וכו'.) [כדין חילוה"ש דשעת הגזירה, סנהדרין ע"ד].

 

השלטון פה זה לא שלטון של גויים-ממש. זה שלטון של ערב-רב! וזה משהו אחר. לפעמים היהודי חייב לעשות משהו שאסור לעשות, אבל זה מותר במקרה שרוצים להרוג אותו [עי' שו"ע יו"ד סי' קנ"ז], כגון אם בן-אדם אחד מאיים להרוג אותו והוא דורש ממנו לאכול טרף, או שאיזה שליט מורה לו לעשות איסור.

אבל כל זה באשר לגויים, אבל בנוגע ליהודים - בזה אסור לעשות את הדבר הכי-קטן נגד התורה! והשלטון פה - זה יהודים. וזה כבר דין אחר.  [עי' סנהדרין  שם].

אנחנו יהודים. אנחנו מחפשים אמת. אנחנו בני-ישראל, הבנים של הקב"ה, הילדים האהובים של הקב"ה. אסור לנו להתכופף. אסור לנו לרדת. אסור לנו, החרדים, להילחם אחד-נגד-השני! זה אסור! אנחנו חייבים ללכת נגד השלטון הזה שרוצים להשתלט עלינו. והרבה חרדים רוצים להיות חלק של הדבר הזה שקוראים לזה "מדינת ישראל", להיות במרכאות כפולות "האנשים היפים", ששייכים ל'עולם הגדול' ['וַתַּעְגַּב עַל מְאַהֲבֶיהָ', יחזקאל כ"ג]. יש לנו כל מיני ארגונים שמנסים לקשור קשר עם החילוניים ועם העולם הגדול. וזה רק כדי להרוס את עם-ישראל.

אנחנו צריכים, כמו שאמרנו, להיכנס לגטאות ולסגור את הדלת, ולסגור את השער, [ישעיהו: 'לֵךְ עַמִּי בּוֹא בַּחֲדָרֶיךָ וּסְגּוֹר דְּלָתֶיךָ בַּעֲדֶךָ'], ולא לצאת אליהם. כי הרחוב –מלוכלך. הכנסת–מלוכלכת [הושע ב': 'הוֹבִישָׁה הוֹרָתָם', ערש"י]. החוקים – מלוכלכים. אלו חוקים של גויים הכי נמוכים [סו"פ קדושים: 'מֵחוּקוֹת תּוֹעֲבוֹת כְּנַעַן', ע"ש]. ואי-אפשר, אסור לשבת שם בכלל. זוהי טינופת מההתחלה-עד-הסוף. וה' שלח את הסערה הזאת רק כדי שנרגיש טיפ-טיפה מה זה אומר "המנהיגים שלנו" במרכאות-כפולות [יחזקאל ל"ד י', ישעיה נ"ו י"א]. ואני אומר לכם שזה לא הסוף! אם אנחנו לא תופסים - אז יֵרדו עלינו הרבה יותר חזק עד שנבין. ואלה שלא יבינו - יֵעָלְמוּ. 

שאלות ותשובות:

 

ש. היה כאן מימד גדול של הפתעה. החזאים לא דברו בכלל על שלג כזה כבד, ולכן כל המערכות קרסו. זה רק מראה עד כמה שמאמינים בזה, עושים מזה ממש 'עבודה זרה'...

ת. נכון, יש כמה סיבות שה' עשה את זה. יש סיבות שאני גם לא יודע, אבל מבחינת אלה שצופים מראש את מזג-האויר - הם הרבה פעמים בהחלט לא יודעים, וכולם סומכים עליהם. וה' דוקא רצה שלא יתכוננו, שלא יֵדעו מראש. כמו רוב הנסיונות שלנו. הם טעו בגדול מאד. לא חשבו שזה יהיה מי-יודע-מה. תפסו אותם בהפתעה. ובהפתעה הזו - כשנתקעו לילה שלם בכביש וכו', ובלי מים, ובלי חשמל וכו', רק אז מוכנים להתחיל להבין שאולי-אולי יש משהו יותר גדול פה. אולי יש כאן מסר מן השמים.

עכשיו, חוץ מזה וביחד עם זה, הקב"ה, עם כל הנסיונות האלה - מנסה לחזק אותנו כדי להביא אותנו לאמת. זה גם זה וזה גם זה. כי כל בן-אדם שתופס שהוא תלוי בסתם שטויות, בסתם-אנשים שאין להם בכלל שום עניין בו, שזה רק בשביל הבחירות, כדי להכנס לאיזה ג'וב, איזה תפקיד, אז הוא מתחיל אולי לחשוב מהי האמת-באמת, וללכת לכיוון הנכון.

ש. השנה חל צום עשרה בטבת ביום שישי, ערב שבת, וזה דבר גדול...

ת. זה שעשרה-בטבת יצא ביום שישי ואחרי זה באה שבת - ברור שזה מסר גדול [ר' גליון 67]. כי עשרה-בטבת זה צום מאד-מאד חשוב בעם-ישראל ['כתוב לך את עצם היום הזה']. זוהי ההתחלה של חורבן בית המקדש. ושבת - זה כמו הזמן של משיח [קד"ד מס' 55]. וזה הולך יחד, אחד-אחרי-השני. אנחנו נעבור את הנסיונות - נגיע למשיח. אבל יש עוד. יהיו עוד נסיונות. לא גמרנו. זה לא ביום אחד. אבל זה התחיל כבר. וכמו שאז בי' בטבת זה התחיל - המצור על ירושלים, אז גם עכשיו התחילו השלבים האחרונים הקשים ביותר. ואז נגיע לשבת.

ש. וכל זה משתלב עם השלג...

ת. השלג, כשהוא נופל - זה מאד יפה. שלג יורד בשקט. כשיש גשם ופתאום שקט - רצים לחלון ורואים שיורד שלג. כי השקט מאפיין את השלג. והשלג הלבן הזה מכסה את כל הלכלוכים. הכל נראה צח ונקי... מאד יפה... אבל זה לא לוקח יותר מיממה עד שהכל מתלכלך וזה הופך לבוץ. ולא רק בוץ, אפילו בלי הרוח - רק ללכת ברחוב - זה סכנה מאד גדולה. וליסוע עם הרכב במצב הזה - זה סכנת-חיים במקרים רבים. השלג הוא כמו העולם המודרני שלנו, העולם של השקר. זה נראה כ"כ יפה, אבל זה מביא הרבה צרות...

ש. אנשים אוהבים ליצור בובות שלג...

ת. כמו שכולם מנסים לעשות מהרע משהו נעלה. כמו אשה שמגדלת וצובעת את הצפרניים שלה. מה זה צפרניים? סימן של היצה"ר, של הנחש ['וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ', פר' כי תצא], וצובעים את זה, ומטפחים את זה. אותו הדבר. השלג זה מאד מסוכן. רק בהתחלה כאשר זה יורד - זה יפה. אבל זה לא לוקח הרבה זמן עד שיש הרבה צרות מזה.

ש. מאידך גיסא, שלג מסמל ג"כ לובן, טהרה, כפרה, 'כשלג ילבינו'...

ת. כל דבר שתופסים אותו כשהוא טהור - זה מעולה [בראשית פרק א']. אבל מאחר שכל דבר בעולם-הזה מתלכלך ויורד, אז או שאנחנו מעלים את זה כמו שהצדיקים עילו את זה, ואם לא - אז אנחנו עושים מזה בובות-שלג. לא מתגלגלים בזה בשביל להיות יותר קדושים. עושים בובות שלג...

ש. אבל אפשר להעלות את זה...

ת. הכל אפשר לעלות ולרומם, חוץ ממה שזה ממש נגד-הדין, כל דבר טבעי אפשר לעלות את זה למעלה ולהשתמש בזה לקדושה [מס"י פ"א]. אבל אנחנו דור שאוהב להוריד את זה לליכלוך [אבות ר"פ ה']. אוהבים להתגלגל בלכלוך - ולא בשלג...

ש. האסונות שהתרחשו - זה גם כן בגלל המודרניזציה... לא יכולים לשבת בבית כמה ימים...

ת. זה נכון. ברור שאנשים לא רוצים להיות הרבה זמן בבית, כי זה קשה להם. במיוחד אלה שבלי טלביזיה, כי אין חשמל... ובלי כל מיני משחקים כי אין חשמל, והפלאפונים גם כן לא פועלים, וכל הצעצועים שלנו לא פועלים... אז זה מאד-מאד קשה! ברור שגם זה הוא מסר: שהבן-אדם שלא מסוגל לשֶבֶת, להוציא ספר, ליהנות מזה שהוא כמה ימים בבית ויכול ללמוד בשקט - הוא בבעיה קשה.

וזה הדור שלנו: כל הזמן בידור. כי אם אין בידור – משעמם. והבידור חייב להיות יותר ויותר מעניין, ויותר מגרה. כי מאחר שזה לא מעניין לשכל, לנשמה, אז זה נהפך למשהו מגעיל. כמו משחקים. זה הופך למשהו מגעיל, כי אין להם מה לחדש, רק ללכת לדברים עקומים. אז מה לעשות? צריכים לשנות את הבן-אדם. לחזור למה שהוא אמיתי.

ש. התחילו לעצור בחורים שלא רוצים להתייצב בלשכת הגיוס...

ת. הגיע הזמן שנילחם על היהדות שלנו! מי שמתנגד לגיוס שלהם - מתנגד לרישעות שלהם. כי הם רוצים לדלדל את האידישקייט. הם רוצים למשוך את הבחורים למקומות שיעשו עבירות. זוהי המטרה שלהם! הם לא צריכים אותם בצבא. בכלל לא. הם רוצים למשוך אותם לעולם הרחב ['השועל והדגים', סומ"ס ברכות]. בדיוק כמו שעשו לעולים החדשים שהגיעו מכל מיני ארצות, וקלקלו אותם. נתנו להם מכנסים קצרות, חולצות-טריקו וכובע-טמבל ['שִׁינוּ אֶת מַלְבּוּשָׁם']. והם נתנו את האידישקייט לסיטרא-אחרא ['כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ'].

עכשיו אנחנו צריכים לעמוד ולהראות: 'עד כאן'! נכון, הרבה מהבחורים שלנו הם לא כמו שצריכים להיות, נכון, בישיבות שלנו היום - הכסף זה הדבר שמושך הכי-הרבה [ספורנו שיה"ש ח' ח']. אבל אם ילחצו חזק על עם-ישראל האמיתי - היהודים האמיתיים יעמדו נגד. גם בכל הישיבות, בכל הקבוצות, הם יראו שהם לא מוכנים. עד כאן. אני מאמין שבעתיד-הקרוב תהיה קבוצה לא-קטנה שיתנגדו למה שמנסים לעשות, עד-כדי-כך שהם לא יוכלו להכריח אותם [ישעיהו סו"פ כ"ט: 'כִּי בִּרְאוֹתוֹ יְלָדָיו...']. אבל יהיו עוד הרבה דברים, נסיונות שנצטרך לעמוד בזה, להתמודד [תהלים ס': 'נֵס לְהִתְנוֹסֵס', ע"ש ברש"י]. אבל הגיוס - זה רק אחת הדרכים שמנסים לדלל את היידישקייט, ובודאי שצריכים להתנגד לזה. וישנם הרבה פרחחים בין החרדים, 'כביכול חרדים', ויש הרבה ששייכים לכל-מיני עבירות שלא מתאים ליהודים אלא לגויים. אבל יש כח של יהודים-אמיתיים שיעמדו חזק בעתיד-הקרוב. וזה יעזור לכולנו לשרוד.

ש. היו עצרות חזקות מאד בעקבות המעצרים. דיברו על מלחמת-שמד שמתנהלת פה...

ת. בודאי שזו מלחמת שמד. הכל זה שמד. וגם הליבה שהכניסו לכל מיני בתיספר. הכל זה שמד ['שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית'. גליון 'נעמוד ונבכה'].

ש. התחילו במספר קטן של עצירים, לשבור אותם אחד-אחד...

ת. הם התחילו רק עם כמה, כי הם חושבים שאם הם שוברים את אלה - אז השאר יפחדו ['שִׁפְעַת הַקַּלְגַּסִּים', סוטה פרק ח']. אבל אני מאמין שתהיה להם מלחמה על הידיים שלהם. לא סתם ['וּבְכָל נַפְשְׁךָ']. ואם לא תהיה מלחמה - אז אוי לנו. אם מליון יהודים יצאו לרחוב - אז מה יעשו?...

ש. יש אנשים בתוכנו שעובדים בשבילם...

ת. זה ודאי. יש בינינו מלשינים [סנהדרין צז. 'משירבו המסורות', ע"ש רש"י]. יש בינינו אנשים שעובדים דוקא בשבילם. הם אנשים שלהם. הם עובדים בין היהודים ['וְהַמַּטִּים עֲקַלְקְלוֹתָם']. הם באים בין החרדים, ומנסים להפיל אותנו מבפנים ['מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ'].

ש. ודוקא בתקופה הקשה הזו יש כל כך הרבה מריבות בישיבות, בקהילות, במשפחות...

ת. הישיבות מתפרקות - כי הם חייבים להתפרק. כי הקב"ה כבר לא הוזמן בפנים. לומדים, ולומדים, בלי הקב"ה ['וְלֵב אָיִן'. יומא עב:, ירמיה ט': 'עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי'].וכבר מזה הרבה זמן שיש מריבות בתוך הישיבות [ירושלמי שקלים סו"פ ו']. ובחורים מעליבים גם ראשי-ישיבות [ישעיהו ג': 'יִרְהַבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן'] בלי-בעיות ['חוּצְפָּא יִסְגֵּי']. אבל עכשיו - זה הכל מתפרק [ישעיהו סו"פ כ"ד]. והיהודים האמיתיים יתאחדו ביחד. מאמין מאד שזה יהיה עכשיו. והשאר יהיו בצד השני.

ש. איך נדע מיהו יהודי אמיתי?

ת. נדע מי יהודי-אמיתי,כי נראה בן-אדם שהוא חזק עם-האמת, ולא מוכן לעשות שום פשרות ['אִם חוֹמָה הִיא'. סוף שיה"ש].

ש. מה יעשו אנשים שנמצאים עמוק בתוך הקלחת הזו, משפחות משוסעות...

ת. משפחות שחלק של הילדים שלהם נמצא בצד אחד וחלק בצד השני - מי שבצד האמת - הוא ישרוד. אני לא יכול להגיד משהו אחר. אולי חצי מהמשפחה "ערב רב", מי יודע... ['וּבָרוֹתִי...']

ש. ואם הם לא 'ערב רב' -אז מה יהיה איתם?

ת. אלה שחזקים - צריכים להישאר חזקים ['אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָּךְ'. תהלים פ"ד]. ואלה שהם לא כ"כ חזקים,אבל בכ"ז הם יהודים - אז הם יגיעו. באיזה-שהוא שלב יגיעו... ['כִּי לֹא יִדַּח...', ר' עמוס ט' ט'].

ש. מהי המשמעות במה שנאמר שמישהו חזק במשפחה יכול להציל רוחנית את כל המשפחה?

ת. ישנם אנשים שיש להם הרבה זכויות, ובגלל הזכויות שלהם - משמים עוזרים גם לבני-המשפחה לחזור בתשובה [בראשית פ' י"ט, עי' יומא לח:]. אז זה כאילו שבן-אדם שהינו בעל זכויות רבות סוחב את אלה שאין להם כל-כך, עד שהם מבינים. [ר' סנהדרין קיא.] יש אנשים שחיצונית זה נראה שהם לא מבינים, אבל ברגע שמגיע מצב-של-אמת אז הם קופצים לצד הנכון. והם גם יכולים לפעמים להיות אפילו יותר חזקים [מעשה דיוסף משיתא, מדרש תולדות פס"ה כ"ב].

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 8052587 פעמים
היום - 21/11/24