מסר מדניאל, תמוז התשע"ד. 

(התקשור נערך יום לפני ההודעה על גילוי החטופים)

אבא, הבחורים המסכנים, כמה שאני בוכה עליהם, עברו מעל שבועיים ועדיין לא מצאו אותם. אני חושש מאד לחייהם, אני מאד חושש. אבא, זה לא כמו שזה נראה, בכלל כל מה שקורה בעולם זה לא כמו שזה נראה. איך אני אסביר לכם שזה לא כמו שאתם רואים?

למשל - צה"ל, בהיסטוריה, משנת תש"ח (1948), מאז קום המדינה, צה"ל נחשב למי שמציל את עם-ישראל, וזה שטויות. צה"ל יכול להיות צבא טוב, עם נשק משוכלל, אבל כל אחד, מהאפיקורסים ביותר ועד למאמינים ביותר, יודע שהמלחמות הראשונות פה בארץ אחרי קום המדינה – היו רק ניסים. ניצחנו ב"ה רק בניסים משמים, גם במלחמה עם עירק, 39 סקאדים נפלו בארץ ישראל - ורק אדם אחד נהרג! והבן–אדם הזה היה אפיקורס גמור. האם זה לא ניסים...?!

מלחמת השחרור, ניסים! זה לא היה צה"ל. זה היה הקב"ה. ניסים של הקב"ה. מלחמת ששת הימים: כולו-כולו היה נס. כולם יודעים את זה (תוך ששה ימים נכבשו רמת הגולן, כל הגדה וחצי האי סיני). מלחמת יום כיפור – נס! ניסי ניסים! זה התחיל גרוע מאד, צה"ל לא היה מוכן, מעל אלפיים חיילים נהרגו, ובסופו של דבר - ה' עשה את הנס.  יש כאלה שאומרים כי שרון גרם לניצחון... אבל זה שטויות. זה הכל היה ניסים. וניסים באים רק מהשמים, מאת הקב"ה ישירות ['וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם...', הגדה של פסח]. כל ההיסטוריה הקצרה שלנו בתור מדינה – זה הכל נס אחד גדול. ואם לא היה צה"ל - הקב"ה היה מציל אותנו בדרך אחרת ['הַרְבֵּה דְרָכִים לַמָּקוֹם', דעת תבונות לרמח"ל אות פ']. וזה שהניצחון בא כאילו בדרך הטבע, ע"י הצבא - זה עניין עמוק של הבחירה החופשית שיש לנו, אבל לא ניכנס לזה עכשיו [ר' דברי הח"ח עה"ת פ' ראה עה"פ 'כי יקום כו' אות או מופת', הובאו בס' דניאל2 עמ' 229].

המשטרה - אנחנו סומכים עליהם שישמרו עלינו, אבל הם מצטיינים בלתת דו"חות... והפנסיה שאנשים חוסכים לה כל החיים, שעוד מעט יגלו שאין פנסיה... [צפניה א' י"ח] אנחנו בוטחים בקופות החולים וברופאים שירפאו אותנו, אבל אנחנו אף פעם לא יודעים אם הם עוזרים לנו לחיות או למות... [קידושין פב. וע' רמב"ן ר"פ משפטים]

מדינת ישראל – היא לא כמו שאתם רואים. רואים מדינה חילונית שלא עושה מה שצריך לעשות. הולכת נגד הקב"ה, וגרוע מזה: בכלל לא שמים לב שיש הקב"ה. [ירמיהו ה' י"ב: 'כִּחֲשׁוּ בַּה' וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא, וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה...', ועי' רמב"ן סו"פ בא]. נכון שהציונים עבדו את האדמה ובנו בניינים גבוהים וערים גדולות, אבל יחד עם זה – השחיתות שקיימת עוד מלפני קום המדינה - חוגגת. והבסיס של כל המדינה הזו מתחיל להתפורר, כי שכחנו את הדבר הכי חשוב – שזו ארץ הקודש, והקב"ה נתן אותה לעם ישראל על מנת לחיות לפי התורה ולא לחיות כמו חילונים [סוף מזמור ק"ה: 'וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם... בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ...']. שכחו את זה, ועכשיו אנחנו מדינה כמו כל המדינות בעולם ['נִהְיֶה כַגּוֹיִם'], ואנחנו שמחים עם ההשתוללות סביב עגל-הזהב בדומה לכל הגויים [מזמור ק"ו: 'וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב...'].

בכנסת - מעבירים חוקים איומים נגד ברית-המילה, מאפשרים לכל מיני זוגות משונים להתחתן וכו'. יש מלחמה נגד החרדים, מלחמה כלכלית, כי רוצים שהחרדים יֵעלמו או שיהיו כמו החילונים. רוצים שיפסיקו להוליד ילדים כי לא יהיה להם כסף להאכיל אותם. יש מלחמה של החילונים נגד החרדים, בעיקר.

ובתוך כל הבלגן הזה, ואולי מישהו במכוון עושה את כל הבלגן הזה על מנת שלא נרגיש כיצד המדינה מוצפת בגויים, והאפיפיור עצמו רוצה לבנות כאן את הוותיקן השני!... הוא קרא לקתולים לבוא ולמצוא את השורשים שלהם בגליל, בארץ ישראל!... [מזמור פ"ג י"ג] ובעולם ישנם מיליארדי קתולים, ואם רק מליון קתולים יבואו לשבת פה - יש לנו בעיה...

והנה בתוך הבלגן הזה שיש פה עם כל ההתמוטטות של המדינה - נחטפו שלשה בחורים צעירים צדיקים. נחטפו ע"י מי?... יש אומרים שזה 'חמאס', ואם זה באמת 'חמאס' – אני לא יודע. אני יודע דבר אחד: - המנהיגים הציונים הראשונים, עוד לפני שהתיישבו פה, רצו שזו תהיה מדינה חילונית לגמרי, מדינה כמו כל המדינות. רק מה? בהתחלה לא יכלו להראות את זה כל כך ברור, כי אז - מה יגידו כל העמים... – מה הזכות שלנו על ארץ ישראל בלי התורה...? אך בכל אופן הם היו מושחתים מאד [ישעיהו ס"ה ג': 'הָעָם הַמַּכְעִסִים אֹתִי עַל פָּנַי תָּמִיד'], ועד היום השחיתות חוגגת [שם א' כ"ג], כמו שאנחנו יודעים מחדשות היום-יום.

והנה במדינה כזו שמתמוטטת מהשחיתות של המנהיגים שלה - פתאום שלשת הצדיקים נעלמים!  צה"ל הולך ובודק כל מיני מקומות, עוצרים כל מיני ערבים, אבל זה הכל הצגה. אני לא יודע איפה הבחורים האלה, ואני מאד מפחד לגורלם. אבל זה הכל הצגה. המנהיגים של המדינה היום שייכים לאירגון הרבה יותר גדול ממדינת ישראל, והם עושים דברים על פי חשבונות אחרים ממה שאנחנו חושבים. ולכן, אני מרגיש שלא יקח הרבה זמן ויתנו לחיילים זרים להגיע לפה, חיילים שכביכול יבואו "לעזור" לנו. ולא יקח הרבה זמן אחרי זה, שינסו להוריד כל זכר של התורה, של הדת היהודית ['וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת - וַיִּרָשׁוּהָ עוֹבְדֵי זָרִים']. אולי זה מפתיע אתכם, אבל יש הרבה שזה לא מפתיע אותם.

והבחורים האלה, אני חושש ומפחד מאד, ואני מאמין שגם פה בארץ ישראל היו כאלה שידעו שהחטיפה עומדת להיות. ולמה עשו את זה?... לא יודע בדיוק, אך דבר ראשון - הפופולריות של הממשלה כבר ירדה, וצריכים להראות שהם 'חזקים', והם נלחמים ועושים משהו - לא רק גנבים שיושבים בבתי הסוהר. ודבר שני – לבלבל את העם, כי זה מכניס פחד בעם. דבר שלישי – זה עוזר לצבא לעקור את החמאס שרוצים להיפטר ממנו כמה שאפשר.

זהו עולם מפחיד היום. ובִשְנִיָה אחת הכל יכול להשתנות, בִשְנִיָה אי אפשר להכיר את השטח שלנו, את המדינה שלנו, את ארץ-ישראל שלנו, את האזור שלנו. מצד אחד - סוריה שהייתה פעם האוייב הגדול שלנו, היתה חזקה ומפחידה, והיום – סוריה כמעט גמורה אחרי כל המלחמות שמה. ומצד שני – פתאום, שוב אִיומים! מופיע איזה צבא, כובש כמעט את כל עיראק, פולש לירדן, ונמצא 60 ק"מ מגבול ישראל, 100 ק"מ מאילת!... מאיפה הצבא הזה הגיע?!... מאיפה הנשק שלו?... הציוד שלו?... ככה... פתאום... לפני שבוע לא שמענו עליהם כלל... והם רוצים להשתלט על כל האזור הזה, כולל ארץ ישראל. העולם מבולבל, קשה לדעת מי שייך לְמַה, אי אפשר לדעת מה יֵלֵד יום. תוך חצי שעה יכול להיות בעולם משהו אחר מפחיד.

הבחורים האלה נחטפו, ולאט לאט שוכחים מהם. לאט-לאט עַם ישראל מפסיק להתפלל עליהם, וחוזרים לחיי היום-יום הרגילים. התרגלו שהם אינם, שלא נדע. החדשות האלה טובות לשבוע ימים - ואחרי כן שוכחים. לא מעניין אף אחד. אני מבקש מהקב"ה להחזיר את הילדים הביתה, שיהיו רחמים של שמים על ההורים השבורים, אני מבקש שהילדים האלה יזכו לקבלת משיח צדקנו יחד עם כל עם ישראל.

אבל אני מפחד על עם ישראל. זה לא סתם שהם נחטפו. זה גם מֶסֶר לעם ישראל שאנחנו לא הכל-יכולים. רק ה' הוא הכל-יכול. זה מסר שאנחנו בעצמנו רוצחים את הדור הבא שלנו עִם החוקים המגעילים ש'הכנסת' הזו מעבירה, עִם לימודי הליב"ה שאנחנו מכניסים למוסדות-החינוך שלנו, ועם חוסר-הצניעות שלנו ברחובות. ה' מצווה "קדושים תהיו". ואנחנו שכחנו ['וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים לֵאלוֹקֵיכֶם... לְמַעַן תִּזְכְּרוּ...' ר' קד"ד גליון 38].

אנחנו לא יכולים להיות מדינה יהודית אם אנחנו לא חיים לפי התורה. אבל המנהיגות החילונית לא רוצה באמת להיות מדינה יהודית, כי הם הולכים נגד הדת היהודית. והילדים האלה לא אשמים, הם גם שומרי מצוות, אבל החולי נכנס גם לתוך הדתיים ולתוך החרדים. וצריך להודות בזה, כי ה' לוקח את הבנים הצדיקים על מנת שאנשים יתחילו לעשות דין-וחשבון, אך אני חושש שהרוב לא יעשו דין וחשבון. אני מפחד על עם ישראל. אני יודע שבעתיד הקרוב יהיו מלחמות קשות מאד בכל העולם, ואחרי זה נקבל משיח צדקנו.

אבל עד אז, אנחנו במבחן, בנסיון ['לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ', פרשת המן, שמות ט"ז]. ה' רוצה שנסמוך רק עליו, כי כבר אי אפשר לסמוך על אף אחד, ועל אף מסגרת אחרת. רק עליו ['וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא'].

אני מבקש מכולם: לדבוק בקב"ה ולא לעזוב אותו. ולבטוח בו. כי אנחנו עומדים לפני זמנים קשים ביותר. לבטוח בו - כי זה מה שיציל אותנו [נחום א': 'טוֹב ה' לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה, וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ']. כאשר יצאנו ממצרים לא היה מספיק אוכל, אבל זה הספיק עד שקבלנו את הַמָּן. ה' עשה לנו נס - וגם עכשיו ה' יעשה ניסי-ניסים, אם אנחנו מאמינים, ומבינים שזה ניסים [נפה"ח ג' פי"ב, ע"ש]. אבל אם אנחנו לא רוצים להאמין בזה – אוי לנו, אוי לנו.

אני רוצה מאד ששלושת הילדים האלה יחזרו כי הם צדיקים, הם הקרבנות של הדור. ושנזכה לקבל משיח-צדקנו במהרה-בימינו יחד עם שלשת הילדים שנחטפו.

לפני זמן קצר קבלנו את ההודעה כי שלשת הבחורים שנחטפו נמצאו ללא רוח-חיים. ברוך דיין האמת. הם נרצחו בצורה אכזרית והלכו לעולמם בתור קרבנות ציבור. הם צדיקים גמורים שנרצחו על קידוש ה', וברור דבר אחד - לאן שהם הלכו, יהיה להם יותר טוב ממה שיהיה לנו, האנשים שנשארים פה. כי אנחנו קרובים מאד לגאולה השלמה, ונעבור עכשיו, לפני הסוף, תקופה קשה ביותר. נצטרך כיהודים להחזיק מעמד, כי יהיו בילבולים קשים מאד [דניאל פרק י"א]. אבל יהודי-אמיתי, שיודע את האמת – לא יתבלבל. ועל שלשת הקרבנות אני יכול רק להגיד: מה שאנחנו רואים עִם העיניים, ומה שמספרים לנו על הרצח – הכל זה 'סימן שאלה'. ועם כל הכוחות שלי - אני יכול רק לצעוק: ה' יקום את דמם.

והיום עוד ראינו שהברכה של החזון איש זצ"ל מתקיימת [ישעיה ל"ז: 'וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ...']. החזון איש הבטיח לנו כי לא יהיו בומבות, פצצות בבני ברק. האם לא רואים?!.. לא מבינים?!.. עם כל "כיפות-הברזל" והיכולות שלה – זה לא רגיל! איך זה יכול להיות שאלף טילים נופלים על ארץ-ישראל וכמעט לא קורה דבר?!... רק קצת הפסדים ברכוש, והיו כמה בודדים שנפצעו. ['יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ... יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן...', הפטרת 'חזון'].

ה' נתן לנו את זה כנסיון - בכדי להראות לנו שהוא הכל יכול, שזה נס גדול ענק. ואנחנו צריכים להבין את הנס! ['שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו', ר' תהלים ק"ו ז', ע"ח י"א ועוד] וגם בניסים גדולים כאלה יש בחירה. אז מה ה' עשה?... הוא נתן לנו את 'כיפת-הברזל', שהיא יכולה לבלבל אותנו, שנחשוב שבאמת הטכנולוגיה - היא זו שהצילה אותנו, חס ושלום... ['אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם, וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ, וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ', ירמיהו י"ז].

אבל כל בן-אדם עם קצת שכל, כל יהודי עם נשמה אמיתית, מבין היטב שרק הקב"ה – הוא שמציל אותנו, ולא שום כח אחר. הוא ברא אותנו, הוא ברא את העולם, רק הוא יכול להרוס אותו, ורק הוא יכול להציל אותו.

ויש לנו ראש ממשלה ששומר על הפה שלו שלא יעיז להגיד "ברוך ה'"..., שלא יעיז להודות לה' על זה שהציל אותנו. והממשלה שלו ממשיכה עם השקרים שלה, ממשיכה להשתדל להרוס את עם-ישראל, להפוך את עם-ישראל לעם ככל העמים ['הגאולה2' חלק 25], ה' ישמור ויציל אותנו מהרשעים. ראש-הממשלה ממשיך להשתדל להעביר חוקים נגד גיור אמיתי, נגד ברית-מילה כמו שצריך, להכניס אפיקורסיות לתוך בתי הספר החרדים, ובודאי לבתי הספר החילוניים וכו'.

אנחנו יודעים שמנסים לפרק את עם ישראל לחתיכות קטנות, ולפזר אותנו בין העמים שכבר גרים פה בארץ ישראל. אנחנו יודעים שקיימים הסכמים סודיים עם הוותיקן, לתת להם להשתלט על קבר-דוד-המלך, ועל הרבה מהמקומות הקדושים שלנו. והם גם רוצים להשתלט על כל הארץ, ויש לנו ממשלה שכנראה גם רוצה את זה. ומי שלא רואה את הרע שבזה, אז ספק רב אם יש לו נשמה יהודית.

אבא, אני כועס. אני כועס אפילו שאני יודע שככה זה צריך להיות לפני שמשיח בא. צריך להגיע לפה מישהו שישלוט עלינו תשעה חודשים, ובזמן הזה אני יודע שנסבול מאד חזק, והוא יהיה קשה יותר מהמן, ורשע יותר מהמן, וכנראה אנחנו מגיעים לזמנים האלה. ככה זה נראה. [יומא י'.: 'עַד עֵת יוֹלֵדָה'. 'אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט מַלְכוּת הָרִשְׁעָה תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים עַל יִשְׂרָאֵל', תרגום זו"ח, ספרא תנינא].

אבא, מצד אחד אני כועס מאד, ומצד שני אני שמח, כי כשזה קורה – זה סימן שמשיח כבר פה. כי משיח לא יכול לקבל את השלטון ממה שאנחנו קוראים 'הציונים' [ר' מאמר 'תברחו מהממשלה של הרשעים']. וזה מראה לנו שאנחנו בשלבים האחרונים של הגאולה השלמה.

אבא, תשמח, תשמח. אני רוצה להפוך את הכעס שלי עליהם לשמחה. אני רוצה לרקוד משמחה - אפילו שנצטרך לעבור גהינום לפני זה, חס ושלום, בכל אופן אנחנו כל-כך קרובים לגאולה השלמה, שאין לי כבר כעס. הכעס נהפך לשמחה ['שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה...', ישעיה פל"ה ופנ"א]. ברור לי שהמשיח עוד מעט יגלה את עצמו בעזרת ה', ואנחנו ניגאל, כל עַם ישראל, בשמחה ובששון, ונשכח לגמרי מכל הסבל שעברנו בגלות המרה והארוכה הזו שהיא כאילו בלי סוף [מזמור קכ"ו].

לתושבי שדרות היהודים היקרים,

אני יודע עד כמה שהחיים שלכם קשים, ומרגע לרגע לא יודעים מהיכן תבוא הפצצה. ועִם כמה שזה קשה, הקב"ה אוהב אתכם, ובמצב הזה הוא מביא אתכם לאפשרות לחזור אליו באמת. כשאדם רואה שאין לו על מי לסמוך - לא על הצבא, לא על המשטרה, לא על הממשלה, אז הוא יודע - לא רק יודע במחשבה, הוא יודע בהבנה מבפנים ומבחוץ, שאין על מי לסמוך פרט לקב"ה ['אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם...']. ועכשיו האפשרות הגדולה של תושבי שדרות לחזור אליו בתשובה מלאה, כי בעתיד הקרוב מאד, באמת, ארץ-ישראל כולה תהיה בדיוק כמו שדרות.

ואני מתפלל חזק מאד שבכל ארץ ישראל יהיו ניסים גלויים וענקיים כמו שיש היום בשדרות, ושזה יגרום לחזרה המונית לאבינו שבשמים ולתורתו, ואני מתפלל שלא יהיו קרבנות, אלא רק יפחידו אותנו מספיק על מנת להעיר אותנו ['אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר', צפניה ג'].

ואם ח"ו לא נתעורר - אז אני לא רוצה לחשוב יותר על מה שיכול להיות [ר' דרשת הגר"ח סו"ס נפה"ח]. הקב"ה אוהב את עמו ישראל, והוא רוצה שעַמו ישוב אליו, בואו נתחיל את התהליך של החזרה אליו דוקא משדרות, ושנזכה כולנו, כל עם ישראל, בשמחה וברינה, לקבל משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

(מסר למתנדבים העוסקים בזיכוי הרבים ומחלקים את העלונים)

אני רוצה לאחל לכם שנזכה כולנו לגאולה שלימה. אני רוצה להודות לכם על כל המאמצים כדי להציל את עם ישראל. אנחנו מתקרבים במהירות לסוף, וכל אחד יכול לראות את זה, כבר לא צריך להיות אוטיסט בשביל (לראות את) זה.

ואלה שמאמינים בקב"ה, אלה שבוטחים בקב"ה, אלה שבאמת מחכים למשיח, אלה שבוכים על חורבן הבית, אלה שרוצים רק לשבת כל ימי חייהם בבית ה' - אלה יזכו לקבל משיח צדקנו והם ייהנו מהעולם הבא.  בברכה שכולנו, כל עם ישראל, נזכה בקרוב מאוד לקבל את משיח בן דוד, משיח צדקינו.

(מסר לכל העוזרים בארגון עצרות התפילה בערבי ר"ח)

- אוי לנו מה שמחכה לנו. אוי לעם ישראל, ואוי לעולם. אלה התיקונים האחרונים והקשים ביותר, אבל אלה שעִם כל הלב, עם כל המהות שלהם, שמים שק על הגוף ואפר על הראש, ומורידים את הגאווה, ויושבים על הרצפה, ובוכים על כל מה שאיבדנו בגלל העבירות שלנו, ועל צער השכינה, על בית המקדש, על ארץ ישראל, כל אלה שבוכים בדמעות רבות, ועושים תשובה, ומחליטים לשנות את הדרך וללכת רק בדרך ה', ומחליטים לחיות בעזרת ה' רק לפי רצון ה' -- כל אלה יכולים להציל את עצמם והרבה יהודים אחרים. ואני מברך את כולם שנזכה כולנו לקבל את משיח צדקינו, וגם שנוכל ליהנות מהעולם הבא ['שֶׁנִּזְכֶּה וְנִחְיֶה... לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא...', מתוך תפילת 'ובא לציון גואל'].