בס"ד, מסר מבנימין גולדן, ירושלים, ז' תשרי, עשי"ת תשע"ה

אבל אין ברירה, ה' הכל יכול, הוא הרבוש"ע, הוא יודע מה שאנחנו צריכים, ואנחנו העם שלו, העם הנבחר, אנחנו מקבלים את הכל באהבה ובשמחה, אבל קשה – זה יהיה קשה. אבל מה כל כך קשה?... מה זה הערב-רב שכל כך הביא בינינו עבודה זרה?... איזה עבודה זרה?... לא, זו לא בדיוק העבודה-זרה שהיתה פעם, אבל זה מאד דומה. ומאחר שאנחנו לא מכירים את זה כל כך, את הסכנות של העבודה זרה, אז אנחנו לא שמים לב שזה נכנס בתוך חיי היומיום שלנו [משלי כ"ז י"ב, וע"ש כ"א י"ב].

הדבר הראשון – עגל הזהב, זוהי העבודה-זרה שלנו, של היהודים. ועגל-הזהב – זו הגשמיות [מבואר בהרחבה רבה במסרים, ר' מאמרי 'עגל הזהב' בקונטרס קוד"ד א', וחוה"ל ש' הפרישות פ"ב]. והעולם שלנו במאת-השנים-האחרונות ממש ספוג בגשמיות, והגשמיות כה שולטת עלינו עד שזה עושה את הגופים שלנו חלשים, והופך את החיים שלנו לרדיפה בלתי-פוסקת אחרי הממון ['אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב...'] ואם זה לא רדיפת-ממון מי-יודע-מה אז זה הריצה אחר הכסף רק בשביל לשלם את כל מה שיש לנו... ומאחר שזה כל כך 'חשוב' ו'מוכרח' אז כל המחירים עולים, וצריכים עוד יותר כסף ועוד יותר כסף ועוד יותר ממון. [ר' קהלת ה' ט': 'אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף...'] אנחנו חייבים לאכול בחוץ... חייבים שמלות כאלה וכאלה לפי ה'מוֹדַה' בכל שנה... אנחנו חייבים בר-מצוות מפוארות וחתונות מפוארות... והגענו למצב שאנחנו נראים, אפילו עם הלבוש החסידי שלנו, כמו גויים. הפרצוף, ההבעה בַּפָּנִים – של ערב-רב [ישעי' ג' ט': 'הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם, וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ, לֹא כִחֵדוּ...'], ממש מבט גויי ולא-יהודי.

ואיך אנחנו יודעים מי הוא יהודי? כבר אמרנו זאת הרבה פעמים: יהודי, אפילו אם הוא חילוני, יש לו לב, יש לו רגש ליהודי אחר, אפילו עד דמעות. הוא יכול להרגיש את הסבל של היהודי השני. ויכול להיות שבהתחלה יהיה לו פרצוף של גויים, אבל אחרי זמן קצר הוא יקבל פרצוף של יהודי רך, מלא אהבת עמ"י, ואת העדינות, ואת העומק וההבעה של לימוד-התורה [שמות כ': 'וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם...', עי' נדרים כ.].

אבל הערב-רב – תמיד יהיה להם פרצוף קשה, לא-עָדִין, ובודאי בלי לב ליהודי אחר [ביצה דף ל"ב ע"ב], ולא תהיה לו כל בעיה להלשין על יהודי, להגיד לשון-הרע נגד כל יהודי אחר [אש"ל שם ח': 'ה' מיני ע"ר יש בישראל, א' בעלי מחלוקת ולה"ר... והם גרועים מכולם והם נקראים 'עמלקים'...'], ואפילו לשבור לו את הנישואין שלו, ח"ו, או אפילו בזמן האחרון הלשינו והכניסו יהודים לבית הסוהר, הלשינו לשלטונות של הגויים או של הציונים, וממש הכניסו יהודים לבית-הסוהר. ['אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר', ח"ח בפתיחה ובכלל ח' סי"ב ע"ש, מוישל'ה הגאולה א', פרק 11] יהודי-אמיתי לא יכול לעשות את זה, פשוט לא יכול. זה לא בטבע שלו, הוא לא נולד ככה [יבמות ע"ט:, ור' מסילת ישרים פי"ט: 'אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את בניו...'].

ומכל הגשמיות הזאת יש לנו בעיה קשה [נח י"א: 'וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר...', סנהדרין ק"ט: 'אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב''ה...', שירי משכיל כלל ד']. בעולם הרחב זה הגיע למצב של כזו טינופת רוחנית, כזה חוסר-צניעות, מצב כ"כ ירוד, שזה נראה יותר כמו בית-זנות מאשר עולם, עם כל מיני טעמים עקומים, עד שאפילו בן-אדם שיש לו כיוון כזה – זה לא מפריע לו להיות נשיא של ארץ גדולה מאד וחזקה... או שזה לא מפריע לו להיות מאד מקובל בחברה, ['בֵּית וַעַד לִזְנוּת', סוף סוטה] כי כל החברה מבוססת על העבירות הקשות ביותר בקדושה, הגרועות ביותר. [הושע ז' ד', ע"ש]

ואנחנו חייבים להבין שישנה כזו בעיה, כי אם לא – אז בטעות אפשר ליפול בזה [מס"י פ"ג]. וזה נכנס לנו גם לתוך העולם שלנו. הערב-רב הביא את זה [אש"ל י"א ז': 'לפי שהדורות מתמעטין והולכין, והערב רב הולכין ומתגברין... לגדור הפירצה שפרצו הע"ר...']. רק הם הביאו את זה, כי יהודי לא מסוגל לכזה דבר. הוא יכול לטעות, אבל הוא לא מסוגל לחיות חיים שכאלה. הוא עלול אמנם לעשות טעויות, כי זה דבר שמושך מאד אם הבן-אדם אין לו את הקב"ה [רמב"ם איסו"ב פכ"ב הט"ו והי"ח]. אבל יהודי אמיתי יֵצֵא מזה, ויעשה תשובה. אבל יהודי שהוא לא-יהודי, ערב-רב, הוא לא יכול לצאת מזה [זוה"ק נשא קכ"ו ע"א: 'חַזְרִין לְשָׁרְשַׁיְהוּ, וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר: 'כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶּפַע'...', ר' מאמר 'הפעם באמת']. הוא נולד על רמה נמוכה, בלי נשמה, בלי תורה, והוא גם לא יכול לשנות את עצמו, כי אין לו רצון לשנות את עצמו.

ויכול להיות שבתוך יהודי יש חלק ערב רב, יש יהודים רבים שהם עִם חלק של "ערב-רב", אבל החלק הוא קטן, והחלק של היהודי-האמיתי שהיה בהר-סיני מתגבר על זה. אבל אלו שהם ספוגים עם הטינופת של הערב-רב ['הָרָוָה אָת הַצְּמֵאָה', פר' ניצבים ע"ש] עם כל העבודה זרה של הערב-רב, ועם הגויות של הערב-רב ['וַיִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם... וַיִזְנוּ בְּמַעֲלְלֵיהֶם...', תהלים ק"ו] – הם אבודים [אש"ל שם: 'ואין בן דוד בא עד שימחו מן העולם...'] ולא יכולים לחזור בתשובה.

והיהודים שלנו, האמיתיים, החרדים, אוי לנו איך שאנחנו נראים, איך אנחנו רודפים אחר העגה"ז, רצים אחריו, תופסים לו את הזנב רק להיות אתו, רק שהוא לא ישאיר אותנו חלילה... רק שיקח אותנו אתו... ואנחנו כבר לא רצים, כי הוא רץ מהר יותר מאתנו... והוא מעיף אותנו באויר... אבל אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לעזוב את הזנב שלו... כי שמה נמצאות כל התאוות, כל התשוקות. אבל זה יהיה מאד קשה לחזור ['אביק בה טובא', ע"ז י"ז.].

הנשים היום, לא כולן ברוך ה', יש רצון להרבה נשים לחזור להתלבש בצורה צנועה, אבל רוב הנשים של החרדים היום – הן לבושות ממש לא-בצניעות, בצורה כזו שזה מושך עין ומחשבות לא-טובות [קד"ד גליון 38]. וזה רע מאד. ומי שמרגיש את זה – יסבול מאד מאד מאד מזה [רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"י]. כי הגברים שלנו לא מחוסנים מספיק, כי לפי הגויים מה שרואים יותר – רוצים פחות... אבל למעשה זה לא הגיוני כלל, מה שרואים פחות – רוצים פחות, מה שרואים יותר – רוצים יותר. ['וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם...', אוהחה"ק ויקרא ר"פ י"ח, ר' סנהדרין קז. משביעו כו', סוטה ח.: 'גמירי כו'']. וזה פשוט ממש קשה מאד במצב כמו שהנשים 'לבושות', או כמעט לא-לבושות, והן כביכול "חרדיות", והפיאות – כמו אשה לא-נשואה, שער ממש ארוך, ומאד מושך-עין, ואין בעיה של איפור על העינים, דבר אסור! אבל יש איפור על העינים [ר' גליון 'על הפנים' מתוך חוברת החיזוק 'המפתח לנצח', ועי' תר' יונתן סו"פ בראשית ו' ב']. וישנן כאלו שאפילו צובעות את זה עם כימיקלים או משהו שזה נשאר שלש שנים! ועם זה – יש גם בעיה של חציצה, וזה כאילו 'כלום'.

ויש נשים שלובשות צמוד, קצר, גרבים שקופות, והעקבים בזמן האחרון – מאד גבוהים שעושים רעש, והרעש הזה פעם הרס דור שלם ['וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה', ישעיהו פרק ג', ע"ש]. ואנחנו ממשיכים בכיוון הזה ['שְׁרוֹ חַכִּימַיָא...' סוף סוטה, ועי' דברי הגר"א במשלי ט"ו כ"ד], ואפילו היהודים היותר הגונים, שהם יותר משתדלים – אבל הם לא יודעים את ההבדל. מגדלים את הילדים להתרגל לכזה דבר. אז אפילו אם הם עצמם לא ככה, אבל הילדים הולכים, או הולכות, לבתי-יעקב, ל'חֲדָרִים', חסידים, ליטאים, וזה נראה 'בסדר', נראה 'בסדר גמור', כי התרגלו שזה "בסדר".

וכשרואים אשה שהיא לבושה יותר צנוע – אז היא 'חֶניוקית', והם עושים צחוק ממנה ['וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל', חלק צ"ז.]. ואם היא הולכת עם 'שאל' – אז הצחוק עוד יותר גדול ['וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֲסוּ']. ואפילו יש חוצפנים שיגידו לה בַּפָּנִים דברים לא-טובים [איכה ג' י"ד: 'הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכָל עַמִּי...'], אפילו שהם בחורים עם פאות ארוכות, וזקנים, ומעילים ארוכים או אפילו קצרים, ליטאים או חסידים. הדור שלנו מלא בבחורים שאין להם שום בעיה להסתכל על בחורות ['דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו, וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ...', משלי ל' י"ג], ואנשים נשואים – גם כן אין להם שום בעיה להתלוצץ עם בנות, ולדבר איתן, וכו'.

ברוך ה', יש קבוצה קטנה שמתנגדת לזה ["ראה הקב"ה שצדיקים מועטים..."]. והם – מכל הסוגים, זה לא רק חסידים או ליטאים, אשכנזים או ספרדים, זה בין כולם. ישנה קבוצה, אמנם לא-גדולה, אבל כבר מורגשת, שהם אנשים שמתנגדים בלבוש שלהם, בעלים שרוצים שהנשים שלהם תהיינה צנועות ['וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא'], בעלים שרוצים לשמור עיניים. והם יהיו הבסיס של העוה"ב של משיח כי הבסיס של הכל – זה 'קדושים תהיו'. ואם אנחנו לא-קדושים אין לנו עתיד, ח"ו.

'וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם', עי' רש"י ישעיה ד' ג', עובדיה א' י"ז: 'תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קוֹדֶשׁ', ס' 'טהרת הקודש', מעלת נוטרי יסוד, המעלה הכ"ד-כ"ו, נ"ה ועוד, ר' דניאל פרק 160

ובואו נחשוב גם על הילדים שלנו היום, בשום-דבר הם לא בצניעות: מהאוכל, עד לַלְבוּש, והדיבורים, ואיך שהבנות נוסעות היום על הכביש באופנים, או בסקוּטרים, ובכלל לא מלמדים אותן היום שאסור לאכול ברחוב! שפעם זה היה דבר בסיסי שכל אחד ידע את זה.

ותראו איזה אוכל, הרבה מהילדים חיים על ג'אנק [אוכל תעשייתי, 'זבל'], על גלידות מכל הצבעים, על ש'וקולדות מכל הצבעים, העיקר: צבע וסוכר, וכל מה שהגוף דורש, כל התאוות. וזה, כל התאוות האלה – הורג אותנו, רוצח אותנו [הגר"א למשלי ב' י"ח, ר' קד"ד גליון 56]. ואנחנו לא שמים לב, כי אנחנו כל כך מטורפים, ו'חייבים' את כל הדברים. אבל זה עצמו רוצח אותנו, אם זה הסוכר שרוצח את הבריאות שלנו, וכל מה שמוסיפים באוכל, או כל הנסיעות שעושים, שבודאי הטיסות זה ממש לא טוב לגוף בכלל – כל הטיסות האלה. ויש אנשים שטסים כל הזמן, כל הזמן. וגם כל האנשים האלה שנוסעים לאסוף כספים, אז כל אלה, ממש על טיסות הלוך-חזור-הלוך-חזור, ועכשיו כבר לא כל כך... ברוך ה', העולם כבר לא כל כך מקבל, העולם מאד עויין, ואין כל כך הרבה כסף לאסוף, אבל זה דבר שאנשים ממש נתפסים לזה.

וכשהם עוזבים את הארץ ועולים למטוס – הם הרבה פעמים יכולים גם לעשות מה שהם רוצים [ערש"י בראשית מ"ד כ"ט], או אפילו בואו נגיד שהם יותר צדיקים, אבל רק להיות במטוס – זה משהו לא-צנוע! אנשים יושבים מאד קרוב אחד-לשני, בתי-השימוש צפופים וקרובים מאד אחד-לשני, ועומדים שם בתור נשים וגברים, אין מה לעשות, הבן-אדם חייב להיות שם. וכאשר מתפללים – אז עומדים ליד אלה שיושבים... וזה הכל-הכל להוריד אותנו מהיהדות שלנו. אין לנו עתיד ככה. אין עתיד. [מאמר 'אם אין גאולה – אין דור הבא'].

אנחנו נהיינו מאד קשים ומאד לא-רגישים מכל העבודה-זרה הזאת. אבל ה' יחזיר את אלה שרחוקים רק שיש להם נשמה יהודית. שוב אנו חוזרים: זה מעט מאד אנשים, מעט מאד יהודים, אבל הוא יחזיר אותם. לא לדאוג. אבל אתם, אלה שהגעתם רחוק, אלה שלא קוראים את מה שאני אומר, ועושים צחוק מזה, אלה שיודעים בִּפְנִים שֶׁמַה שאני אומר זה נכון: אם תתחילו עכשיו – זה יהיה לכם הרבה יותר קל, אם תתחילו לשנות את המראה החיצוני למשהו הרבה יותר צנוע, להוריד את הפיאות, לשרוף אותן, ולשים כיסוי-ראש שבאמת מכסה את הראש ואת הצוואר ואת השיער, וללבוש שמלות ארוכות עד הקרסול, ורחב, ולא צמוד, אתן צוחקות?... זה מצחיק?... זה לא מודרני?... תחכו, תחכו, מה שיהיה לכם אם אתם לא תעשו את זה. תחכו מה שיהיה לכן. אוי לכן. אוי לכן.

והבעלים, אלו שמעודדים את זה, אוי לכם, אוי לכם [גדר עולם פ"ו]. ואף אחד לא יודע בדיוק מה שנעשה בבית שלכם, אוי לכם אם אתם לא הולכים לפי טהרת-המשפחה, אוי לכם [ר' ספר 'מחנה ישראל' להח"ח פרקים ט"ז עד י"ט]. אוי לכם ואוי לילדים שלכם [יחזקאל כ': 'וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמֹּרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים בִּי...', נדרים כ' ע"ב]. אוי לכם.

אנחנו יודעים, העסקנים יודעים כמה בעיות קשות יש בין החרדים בנושאים האלה [רמב"ם איסו"ב פכ"ב י"ח-י"ט]. יש בעיות בהרבה נושאים, אבל זהו הבסיס, כי כשהמשפחה לא טהורה - אז שום דבר לא טהור, הכל לא-טהור. וגם הכשרות לא תהיה בסדר, כלום. שום דבר לא יהיה בסדר ['אנדרלמוסיא', ר' רש"י נח ו' י"ג], והמנהיגים שלנו לא יוכלו לנהל את הקהילות [ר' הושע ז' ז'] כי הכל, הכל, או לפחות הרבה ממה שיש – מטונף.

ולכן אלה עם לב-יהודי, אני מבקש מכם, לחזור לאמת. תהיו קדושים. גם הגברים וגם הנשים – תהיו קדושים ['דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ...']. תפרידו את עצמכם מהעוה"ז כמה שאפשר ['לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר'. תהלים מזמור פ"א], ולא לנסות להיות חברה'מנים שמסתובבים עם פיאות ארוכות ועובדים בכל מיני מקומות אסורים. ה' הוא נותן פרנסה, ולא לדאוג. ה' הוא המפרנס! אין עוד! רק הוא! [תהלים נ"ה: 'הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ...', חוה"ל ש"ד פ"ד] אתם מקבלים ש'ק מהמפעל?... זה מה'! אתם מקבלים ממשרד-החינוך?... זה מה'. ואם אתם מקבלים ממקומות שזה לא בסדר – זה מה', הוא שולח את זה עם הסיטרא-אחרא. הוא מעביר לכם את המשכורת דרך הס"א.

אז אני מזהיר אתכם, אני מזהיר אתכם, לא יהיו הרבה שיהיו מוכנים להזהיר אתכם ['וְאֵין תּוֹכֵחָה'], אבל אני מזהיר אתכם: תשנו את דרכיכם [שע"ת ש"א י"א, ועי' 'בית אלוקים' להמבי"ט, סוף ש' התשובה], כי אם אתם יהודים-אמיתיים – אתם תינצלו, אבל בקושי, עם סבל מעל-ומעבר [פרדר"א סופמ"ג]. אבל בסוף תינצלו [נצבים ל' ד']. סוף.

מדרש תנחומא, פרשת כי-תצא

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר חֲנִילַאי פָּתַח: 'זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר, לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם' (איוב י"ג). 'זִכְרֹנֵיכֶם' –  אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אוֹתָן שְׁתֵּי זְכִירוֹת שֶׁכָּתַבְתִּי לָכֶם בַּתּוֹרָה, הֱווּ זְהִירִין בָּהֶן: 'תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק', 'זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק'.  'מִשְׁלֵי אֵפֶר' –  מְשׁוּלֵי אֵפֶר. אִם זְכִיתֶם, אַתֶּם בָּנָיו שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִמְשִׁיל עַצְמוֹ כְּאֵפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר'.  וְאִם לָאו, 'לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם'. הִתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְשִׁעְבּוּדָהּ שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים וְגוֹ'. (ס"א:) וּלְשִׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים' (תהלים קכ"ט). ע"ש עוד.

ת. אם קשה לך להירדם – סימן שזה אמת. ולא צריך בשביל זה לשמוע את המסרים. כולם-כולם, בלי יוצא מן הכלל, הגויים, היהודים, כולם מדברים על 'קץ העולם'. ומה זה 'סופו של העולם'?... ההתחלה של הגאולה! [יחזקאל ז' ב': 'קֵץ בָּא, הַקֵּץ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ...' ושם ז' ו': 'קֵץ בָּא, בָּא הַקֵּץ, הֵקִיץ אֵלָיִךְ, ע"ש, ליקו"מ קמא סי' ר"נ, ממ"א ג' עמ' 205] וזה הכל – סופר על כך מראש [ישעי' מ': 'הֲלוֹא הֻגַּד מֵרֹאשׁ לָכֶם...', ושם נ"ב ח', מ' ה'], לא מאיתנו – אלא מהנביאים וכל מיני מקורות, הכל מתואר בדיוק מה שעומד להיות, ואנחנו רואים זאת בעינינו אנו.

ש. אבל בינתיים הדברים בזמן-האחרון לא היו כ"כ דראסטיים...

ת. אנחנו לא נמצאים היכן שהדברים מתרחשים, אבל אם הייתם יודעים מה שקורה בעולם – זה היה בלבול, פחד גדול, כי ברגע שזה יגיע לפה – זה כבר יהיה מאוחר. [צפניה א' י"ד, ע"ש]. בכל העולם זה פחד. ובכל העולם יש אִיום של מלחמה, ומתנהלים מלחמות. בכל העולם קורים דברים שלא הייתם חולמים אף פעם שאפשר לעשות את זה. ואם מביאים חיילים של נאט"ו לגבול של פולניה וכו' – אז זו כמעט הכרזת-מלחמה על רוסיה...! עכשיו יש מהומות בהונג-קונג, וכו', יש תהפוכות בכל העולם, וברגע שתהיה מלחמה - זו תהיה 'לחיצה על כפתור' – וערים תיעלמנה, בתוך כמה דקות, שלא נדע [ועי' רש"י ישעיה פכ"ח ט"ז-י"ז].

ש. אתה אומר שאנחנו צריכים לחזור לחיות כמו שפעם, להצטמצם, אבל אנחנו לא יודעים על מה לוותר בגשמיות...

ת. אני לא מדבר אליכם, כי אתם מקצצים את הכל. אני מדבר לאלו שלבושים כמו שאמרתי, שהם רודפים אחרי הגשמיות, והם יהיו מסכנים גדולים. וזה בא עוד מעט. אנחנו רואים את זה. ועוד מעט לא תהיה הגשמיות כמו שעכשיו. ועוד מעט, איך-שלא-יהיה, הכסף יפול. ואת זה לא רק אני אומר, זה מה שהכלכלנים אומרים, רק הכלכלנים שהם עובדים בשביל הממשלות וכו', שלא רוצים להגיד את האמת – הם אומרים אחרת. אבל הרבה אומרים את האמת. כלכלנים עולמיים שהם גם גויים וגם יהודים – רואים את האמת ומפחדים, כי הם רואים מה שעומד להיות. הם אומרים את האמת: זה עומד ליפול, ולא סתם [ישעיהו ב': 'כִּי יוֹם לה' צְבָקוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם... וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ, וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה...', ע"ש].

וה' מפיל את זה. ה' מפיל את הכל, אפילו שאנחנו חושבים, וגם הרשעים סבורים שהם שעושים את זה. למה הם עושים את זה...? כי רוצים לעשות מאתנו עבדים! כי מי שאין לו כסף, ואתה נותן לו איפה-לגור ומשהו-לאכול – הוא יהיה עבד, הוא יהיה העבד שלך! וזה מה שהם רוצים [קד"ד גליון 67]. ואם אתם חושבים שזה יהיה פשוט להיות עבד של אנשים כאלה – אוי לכם [ר' מדרש תנחומא פר' כי תצא. הובא במסגרת לעיל], הם רוצים פשוט לחסל תשעים-אחוז של האוכלוסיה של העולם! האם אתם חושבים שאתם תהיו בין העשרה-אחוז בני המזל?!... הם חולי נפש! וה' לא יתן להם לעשות מה שהם רוצים ['וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק'], ה' הוא הכל-יכול ['הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים']. הוא ברא את העולם, ואם הוא רוצה – אז הוא יחריב את העולם, ה' ישמור, אבל הם – לא. הם לא מסוגלים.

והם חושבים שהשטן ימש"ו הוא יעשה את זה, שהוא "הכל-יכול" ח"ו, אבל ה' יַראה להם שגם את השטן הוא ברא, ומאחר שהוא ברא אותו – אז הוא גם ינטרל אותו. אבל, יהודים טובים, אני מבקש, אל תעברו גיהנום ואף יותר גרוע מגיהנום בכדי לקבל משיח-צדקינו, כדי לחזור לאמת. למה לסבול, למה לסבול?...

ש. בנוגע לגזירה על הכפרות, שנאת התורה והיהדות פשוט יוצאת בצורה כה בוטה וגלויה... מדהים...

ת. הציונים, כבר מההתחלה, כל המטרה שלהם היתה לעשות כאן מדינה נויטראלית, להביא את היהודים לפה אחרי המלחמה, שבעצם זה גם היה התכנון ['וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי'], להרוג את רוב היהודים באירופה, כי שם היה אז הריכוז היהודי הגדול ביותר באותה התקופה. אבל זה לא הלך, כי בכל זאת נותרו יהודים.

והם הכניסו, גם לפני המלחמה, וגם בתוך תקופת המלחמה, וגם אחרי המלחמה, קיבלו בעיקר את אלו שהם רצו, את הסוג של אלה שהם חשבו שהם יכולים להשפיע עליהם להחליף את הדת האמיתית תמורת הציונות, בשביל החופש לעשות מה שרוצים – אבל להרגיש "יהודים", כי הולכים לצבא... ונלחמים נגד הערבים... ובעד המדינה, וכו' וכו', אבל אפשר לעשות מה שמתחשק. איך אומרים: 'לא צריך לעשות וידוי'. ואפשר גם להיות לא-בצניעות, ולעשות את כל המעשים של הגויים, העיקר שאנחנו 'יהודים', וכו'. ['וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב...']

ועכשיו הם מגיעים לסוף של התיכנון שלהם ['וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד']. הם הצליחו להרוס הרבה מאד יהודים, הם הרסו עֵדוֹת שלמות שהגיעו לפה, את התימנים, המרוקאים, את רוב האשכנזים, עיראקים, בלי סוף. מי לא סבל מהם. וברוך ה', הרבה חוזרים בתשובה, רבים חוזרים לאמת, כי הם רואים שהשקר הוא פשוט לא-דרך, זה לא יביא אותנו לשום-דבר, חוץ ממוות טוטאלי.

אז לכן, המנהיגים של המדינה הגיעו לתקופה שיש פה כל-כך הרבה יהודים, ולפי המספרים זה ששה מיליון יהודים שיש פה עכשיו! והם רחוקים מאד מהדת, והם עושים הרבה עבירות קשות. אז עכשיו לאט-לאט המדינה עושה דברים נגד הדת, דברים שפעם לא היו מעיזים לעשות. למשל, מסיבת-העיתונאים שלפיד עשה בשבת, מי היה מעיז לעשות את זה?!... פעם זה לא היה כ"כ טוב בשביל הקואליציות והפוליטיקה, ועכשיו היהודים-החרדים לא יושבים בממשלה, אז הם יותר עושים מה שהם רוצים. אבל זה הכל היה מתוכנן, זה לא קרה רק בגלל שהצביעו ככה.

עכשיו, היהודים-החילוניים ממש הגיעו כ"כ רחוק, שהם כבר לא יודעים מה זה להיות יהודי באמת. הם מבולבלים. אז זו לא בעיה לקחת את הכפרות. כי מה... זה צער בעלי חיים!... וזו לא בעיה לתת לכל אחד שרוצה להתגייר – להיות יהודי, ולבחור מי שיגייר אותו. למה לא?!... תראה, זה מספיק שהוא רוצה להיות יהודי...! ואם הוא רוצה להיות יהודי, אז כמה שיותר – זה יותר טוב, יותר שמח. ועוד מעט יתחילו עם ברית-המילה, וכו', וכו', זה ילך הלאה-והלאה-והלאה. כי הם רוצים שנהיה דת אחת, שנהיה כולם ח"ו דת המאמינה בסיטרא-אחרא, שזה השטן ימש"ו. וזה ממש יהיה עבודה-זרה לפי מה שהם רוצים. אז ככה הוא התיכנון, ועכשיו הם פשוט מבצעים את זה, כעת מוציאים את זה לפועל ['בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ']. ושוב אני אומר לכם: עוד מעט אנחנו נראה חיילים זרים פה בארץ.

ש. מה הם יחפשו פה?

ת. הם ישתלטו פה, כאילו הם הידידים שלנו, ורק באו לעזור לנו. ולא להיות מופתעים כשנראה את 'הוואתיקן השני' בהר-ציון [מזמור פ"ג י"ג], כי זהו חלק של התיכנון ['מדינה לא יהודית', הפטרת סוכות: 'אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִָם...', סו"ס זכריה]. אז אני מזהיר אתכם: תחזרו עכשיו לאמת! כי המבחן יהיה קשה, כי תצטרכו להחזיק ביהדות – לא-משנה-מה. ככה הדין. זה שמד וזהו הדין [מאמר 'יונים נקבצו עלי'].

ש. ולמה התחילו דוקא עם הכפרות?...

ת. הכפרות – זה רק דוגמא, סמל בלבד. עוד דבר שלוקחים מהחרדים. זה בשביל לשבור את החרדים, שיקבלו את הכל. הם נגד כל מה שעושה יהודי-יהודי. והם יכולים להאשים כל מיני דברים, וגם בברית-מילה הם יכולים להגיד ש'זה לא סטרילי'... ושרופא צריך לעשות את זה... והוא לא חייב לעשות את זה בדיוק כפי שצריך... זה מתחיל ככה בדבר קטן, וזה מגיע לדברים קשים ביותר. ['יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ']

ש. אולי יש כאן רמז שמראים לנו שלא מרוצים מהכפרות שלנו...

ת. הקב"ה רוצה שנבין שבגלל שאנחנו עזבנו את הדת שלנו, אמנם לא כולם, אבל הרבה מאד היו מוכנים לעשות כל מיני עבירות קשות, אפילו שהם 'יהודים חרדים', עם מראה חיצוני של חרדים, הם עושים זאת בלי פחד, אז מה שוים הכפרות שלנו?... [רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ג: 'כָּל הַמִּתְוַדֶּה בִּדְבָרִים וְלֹא גָּמַר בְּלִבּוֹ לַעֲזֹב – הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ...']

ש. אבל ישנם יהודים שאכן כן עושים את הכפרות עם הכוונה הנכונה...

ת. נכון, זה לא כולם, אבל זה לא מספיק. אנחנו צריכים להוכיח זאת. צריך להיות רק כאלה שמוכנים, כאלה שיש להם נשמה-יהודית, ויחסית – אין הרבה לעומת העולם, לעומת האוכלוסיה של העולם.

ש. גם לפני השואה, בפולין ובגרמניה צצו כל-מיני ארגונים ורעיונות שדאגו מאד לבעלי-החיים... אחרי זה נוכחנו לראות עד כמה שהם רחמנים...

ת. נכון, הם מדברים על זה, הם מדברים שזה בגלל "צער בעלי חיים", אבל באמת הם אכזריים ביותר, אין להם שום בעיה להרוג אנשים, אין להם שום בעיה לעשות דברים הכי-גרועים, אבל את זה – לא! ['זֹבְחֵי אָדָם עֲגָלִים יִשָּׁקוּן']. האנשים 'הטובים והיפים'... ['מַפְרִיס פַּרְסָה...'] ובאנגליה החיה שוה הרבה יותר מאשר הבן-אדם! הסוסים בחילופי-המשמרות של משמר-המלכה נחשבים יותר מהחיילים שרוכבים עליהם, זה ידוע. אבל צריכים משהו על מה לבסס – אז מצאו.

הם רוצים לשבור את היהודי-האמיתי, רוצים לקחת ממנו את המסורת, רוצים לעשות אותו חלש, והם מצליחים מאד, מאד מצליחים. אבל בכל-אופן, בגלל שהם עוברים את הגבול, אז היהודים-האמיתיים, אלו שיודעים שמשהו לא-בסדר, אלו שמשתדלים להיות בסדר, הם כבר מתחילים לראות את זה, ולקלוט שמשהו פה מאד לא-בסדר, ושהם צריכים לחזור למשהו הרבה יותר קרוב לאמת.

והם אכן עושים את זה אבל הם 'יהיו-על-הכוונת'. כל יהודי שינסה להיות יהודי – יהיה על הכוונת ['עַמְּךָ ה' יְדַכְּאוּ'. תהלים צד, וערש"י ישעיה כ"ט י"ט]. כי זה הכי מרגיז אותם: היהודים שרוצים להשאר יהודים ['וְהָיָה לֶאֱכוֹל...', חגיגה ה' ע"א, 'קָשָׁה כִּשְׁאוֹל קִנְאָה', שיה"ש ח', 'סיני' שירדה שנאה...' שבת פט., 'אגרת תימן' להרמב"ם]. שונאים אותנו, מתעבים אותנו, כי אנחנו העם הנבחר! וזה מקפיץ אותם, הם לא מסוגלים לסבול את זה. לא יכולים להכיל את זה.

ש. האם גם בחו"ל כעת ישנן גזירות על דברים של אידישקייט?

ת. בודאי, ישנה אנטישמיות וגזירות קשות מאד.

ש. בעצם כעת היהודים עם האידיאולוגיה שצריך להיות בחו"ל ולא בא"י, אז כשהמדינה הופכת להיות 'מדינה של גויים' במוצהר, האם זה לא מספיק לשכנע אותם שכבר אין הבדל בשבילם...

ת. אלו שהולכים כביכול לפי ר' יואל'יש, הסאטמר רבי זצ"ל, הם, לרוב, פשוט רוצים להשאר איפה שהם. כי אין בזה כבר שום הבדל, שום חילוק. הגויים והיהודים – זה הכל 'מישמאש' (עירבוב) אחד גדול. [ר' מאמר 'דברו דבר ולא יקום'] והגיע הזמן להגיע לפה. והם, כאשר יגיעו לפה – יהיה יותר כח ליהודים-אמיתיים. והשכינה נמצאת פה, איך שלא יהיה [תפארת יהונתן, פר' ניצבים, עה"פ: 'וְשָׁב ה' אֱלוֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ...'], ואפילו שהציונים פה – הטינופת היא באמריקה. והקהילות שבאמריקה הם אלה שהחדירו גם לכאן וגם לכל אירופה ולעוד מקומות שישנם יהודים חרדים, הם התחילו את כל 'המודות', והם הביאו את כל הגשמיות בתקופה שאחרי מלחמת-ששת-הימים, שזה גם מה שהרעיל את הקהילות החרדיות עם כל העגה"ז ['מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה...']. אז מה?... האם באמריקה יותר טוב?!... זה מלא-מלא טינופת רוחנית בין היהודים-החרדים.

ושלא תחשבו שאצל החילוניים זה יותר טוב, בודאי שזה הרבה-הרבה יותר גרוע.

ש. דרשה מעולה ל'שבת שובה', נדיר לשמוע... יום הכיפורים קרב ובא. מה תפקידנו?

ת. יום כיפורים זה בשבת ['שַׁבָּת בּוֹ תָשׁוּב'], והגאולה זה גם 'שבת' [קד"ד גליון 55], אז זה מה שאנחנו צריכים לעשות ביום כיפור, [הל' תשובה פ"ב ה"ז: 'וְהוּא קֵץ מְחִילָה וּסְלִיחָה לְיִשְׂרָאֵל...'] פשוט ולענין: תשובה. [ישעיהו מ"ד: 'שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ...', תפילת 'הביננו': 'וְתִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גְּאוּלִים'] ולבכות, ולבכות, ולבכות [יואל ב': 'שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְצוֹם וּבְבְכִי וּבְמִסְפֵּד...', רבנו יונה ש"א, עיקר ג'-ד']. לעשות תשובה. ואם אין דמעות - אז לפחות תרגישו כאב בלב, חייבים להרגיש את הכאב בלב [שם: 'וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם...']. וזה הכל. זה מה שחייבים לעשות: תשובה. לחשוב על כל המילים שאנחנו אומרים בתפילות, ולעשות תשובה ['קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, וְשׁוּבוּ אֶל ה'...']. להצטער, ממש להצטער. ולהרגיש את זה, ולבקש מהקב"ה לעזור לנו, כי בלי העזרה שלו אי אפשר לעשות תשובה. [ר' רבנו יונה שם, העיקר הט"ו]

אני רק רוצה לברך את עמ"י, שבכל אופן אפילו עם המילים הקשות שלי, שנחזור בתשובה כולנו, ושנבין מהי אמת ומהו שקר. שנראה את השקר – ונלך עם האמת, וזה יהיה המגן נגד כל מה שעומד להיות. הקב"ה - שמו אמת [יומא סט:], ואם אנחנו עם האמת – אז אנחנו מוגנים. ['צִנָּה וְסוֹחֵרָה אֲמִתּוֹ']

 גמר חתימה טובה, ושנזכה בעתיד הקרוב לקבל משיח צדקנו ברחמים ובשמחה. אמן.

מוקד טלפוני לשמיעת המסרים:

טלפון: 039-77-00-77. ומחו"ל: (972)-39-77-00-77

תפריט המערכת:

1- מסר אחרון ועדכונים. 2- ספריית גליונות 'קול דממה דקה'. 3- מאמרים באנגלית. 4- מאמרים בעברית.  5- מסרים חשובים. 6- מאמרים משנת תשע"ד. 7- מסרים לשנת תשע"ה.

לקבלת המסרים בדואר, ניתן להתקשר: 0572-111-333.