יש לנו עוד-עוד דברים לעבור. ואני רוצה לומר לעמ"י: ה' הכל יכול, ורק ה' ['אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ'] זה כל המסר: ה' הכל יכול, ולא לעזוב את ה'. ה' הוא המציאות היחידה בעולם [רמב"ם רה"ל יסוה"ת, דרך ה' לרמח"ל ש"א פ"א, 'הגאולה2 פרק 18], ואין מציאות אחרת ['אֵין עוֹד']. ומה ומי שלא קשור אליו - אין לו מציאות בעוה"ז, אין לו חיים, אין לו זהות, הוא לא קיים!

ולא לשכוח: הכל זה הקב"ה. ויהודי-אמיתי וגם הגוי שמבין את כל זה: אנחנו חלק של הקב"ה, זה לא "אנחנו והוא", אנחנו שייכים להאחדות שלו, להאחד ['אֶפֶס בִּלְתָּךְ גּוֹאֲלֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ']. ואנחנו חייבים להיות, לחיות לפי התורה, ולהיות מה שה' רוצה שנהיה ['חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ'], כי אם לא - זה פשוט לא הולך, זה לא מתאים. א"א להיות אחד עם הקב"ה!

'להיות חלק של הבריאה המושלמת', דניאל פרק 84: ...ולקבל את משיח צדקנו, זה לא רק לחיות לקבל אותו. זה להיות חלק של הבריאה המושלמת (עולם הבא, הנצחיות). הקב"ה משלים את הבריאה. אם אנחנו רוצים להיות חלק של זה בעזרת ה', אז חייבים להיות ראויים להיות חלק מזה. כי אדם שהוא לא ראוי לזה, לא יכול להיות שהוא יהיה חלק מהשלמות. זה כמו לשים בורג מדי גדול או מדי קטן בתוך חור שצריך מידה מסוימת. זה לא ילך. אי אפשר לתקן, זה בורג שלא מתאים. עם ישראל, אנחנו צריכים להיות חלק של השלמות, ואם לא, אז אדם כזה לא יהיה חלק של כלום, ח''ו.

ומה זה הגאולה השלמה? הגאוה"ש זה שאנחנו מתקרבים עוד יותר להיות אחד עם הקב"ה. אמנם אנחנו כבר, אבל זה עוד לא מספיק שלם. לא בשלמות. ואנחנו נעלה, ונעלה, ונעלה עד שנהיה פשוט 'חֵלֶק', חלק בלתי-נפרד, תמיד לנצח [מאמר העיקרים לרמח"ל, ר' גליון 24]. וזו תהיה ההנאה הכי גדולה שקיימת בעולם [תהלים ע"ג: 'וַאֲנִי קִרְבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב...'].

עכשיו אנחנו עוברים דברים קשים ביותר, וצריכים ביטחון. צריכים לא לפחד. ומי שמרגיש אחד עם ה' - איננו פוחד! לא פוחד מבני אדם... לא פוחד ממזג-האויר... לא פוחד מכל מיני מחלות, שלא נדע... לא פוחד מכלום.  כי שום דבר לא יכול להפריע לנו אם ה' לא רוצה. ואם ה' נותן - יש לזה סיבה, אם זה ח"ו עונש, אם זה נסיון קשה, שלא נדע, או אם זה לתת לנו פרס על זה שהיינו ילדים טובים... [משלי ג' י"ב, ברכות דף ה'] לא משנה מה, זה הכל מה'. הכל לטובתינו ['כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים']. ואם אנחנו רק מצליחים להתגבר על הפחד שלנו ועל היאוש שלנו, ופשוט מקבלים בלב שלם, בהגיון מלא שזה הכי טוב בשבילנו, אז אנחנו נצא מזה, נצא באיזושהי צורה. נסבול ונצא. כי כל הסבל – זה לא נשאר לנצח. זה נעלם. הסבל נעלם אצל כל אלו שהם יהודים אמיתיים, זה חולף. ואח"כ - זה טוב, זה קל, זו הרגשה של שלימות. ['יסורין ממרקין']

ועכשיו, אנחנו נעבור דברים קשים כמו שאמרנו לכם, ועוד אני אומר לכם, אין לי מסר אחר: רק לא לפחד! להשתדל שתהיה לכם קצת אנרגיה. שלא תלכו מכסא לכסא ולהגיד: 'אין לי כח...', לקום ולעשות בשביל עם ישראל, לקום ולעשות בשביל הקב"ה ['אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה', 'וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ... יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ...'], אפילו שאתם שוכחים אם אמרתם 'שמע ישראל' באותו יום, או ששוכחים אם באמת אמרתם את הברכות. זה באמת מפריע מאד, אבל זה הכל בגלל המצב. המצב כבד, ומבלבל.

ואנחנו צריכים להמשיך להלחם ['רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד..., יהושע א'], להמשיך עם כל כוחותינו להלחם נגד היצה"ר, נגד מה שהוא מנסה להפיל אותנו, נגד הס"א שמנסה לייאש אותנו, הוא רוצה שאנחנו נרגיש שאין לנו תקוה, חלילה וחס. אבל יש לנו. יש לנו עתיד, ויש לנו תקוה, ויש לנו נצח. ואנחנו רק צריכים להלחם נגד היצה"ר שמנסה להוריד אותנו לאפס.

אנחנו צריכים להלחם. אנחנו צריכים לדעת שכאשר אנחנו נקום על הרגלים ונלחם נגד הפחד, ונקבל את הקב"ה, ואת האמת, ונשתדל לחיות לפי זה - אז יהיה לנו הרבה יותר קל. אבל אם אנחנו מתיישבים על הריצפה ואומרים: 'אין כח...', ו'אין רצון...', ו'הכל נגדינו...', אז זה יהיה הרבה יותר קשה להרים את עצמינו ולסחוב את עצמינו לכיוון האמת, לכיון הקב"ה. לכיוון הנצח. אבל ה' יכריח אותנו, הוא יאלץ אותנו לעשות זאת אם לא נעשה את זה לבד, אם לא נעשה את זה בשמחה ועם רצון גדול.

תתכוננו למצב קשה, בעיקר בעולם, אבל גם פה יהיה לנו קשה. משאירים אותנו קצת לסוף, אפילו שגם פה יש כבר בעיות קשות. והעולם מתהפך [ישעיה כ"ד: 'פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ... מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ...', ירמיהו פרק ד']. העולם הרחב ממש מתהפך. זה מלא אלימות, רצח בצורה איומה, וכל מיני דברים שבלתי אפשרי אפילו להעלות על הלשון בכדי לתאר את זה, אכזריות בצורה בלתי רגילה ['שעות החצופות הקשות', ירושלמי ברכות פ"ה ה"א]. והצגות גדולות מאד [הגאולה פרק 34] המנסות לשכנע אותנו שישנה סכנה, שלמעשה זו לא סכנה אמיתית אבל אפשר למות מזה.

אז לכן – לא לפחד! להחזיק כביכול בידו של הקדוש ברוך הוא [תהילים ע"ג: 'אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי...'], ולא לעזוב את אבינו שבשמים. לא לעזוב אותו לרגע ['אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ...']. ונעבור את זה חָלָק, ואין... אין... אין לפחד. אין לפחד. רק לא לפחד. להיות עם ה' ברגיעה ובשמחה ['כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ...', ר' מקורות בעניני הבטחון]. ולא לשכוח: אין עוד מלבדו. הוא הכל יכול, הוא האבא, הוא הכל בשבילנו. הוא הכל. זהו. נקודה.

ירושלמי ברכות פ"ה ה"א: א"ר יוחנן לעולם אל יזוז פסוק זה מפיך: 'ה' צְבָקוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹקֵי יַעֲקֹב סֶלָה'.      
ישעיה ל' ט"ו: 'בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם'.   
הפטרת לך לך, ישעיה פרק מ"א: 'אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי, אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹקֶיךָ, אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי... כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ, הָאֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ: אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם ה' וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל...     
משלי ג': 'אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא: כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד... משלי כ"ט: 'וּבוֹטֵחַ בַּה' יְשֻׂגָּב'.     
ציונים נוספים: גמ' ברכות ס' ע"א. חוה"ל ש' הביטחון, כד הקמח ע' אמונה. ס' הליקוט 'מצות הבטחון'. נפה"ח ש"ג פי"ב, 'בית הלוי' על 'מצות הביטחון', ס' 'הכנה דרבה' לבעל ערוגות הבושם בריש הספר, ועוד.

ת. הצדיקים הגדולים, הם היו אחד עם הקב"ה. הם היתה להם כבר את הגאולה, הם לא היו צריכים לחכות לגאולה שבאה עכשיו, הגאולה השלמה. הם כבר היו בני חורין. אבל עכשיו זו רמה אחרת, ולכולם זו רמה אחרת. והם גם כן יבואו, הם יקומו לתחיה. זה גם שלב עוד יותר גדול, עוד יותר גבוה. הם הגיעו לגן עדן שלמים, והם יגיעו לעוה"ז גם כן שלמים. ונעלה כולנו יחד. אמנם תמיד יהיו נשמות גבוהות וגדולות יותר, אבל כולנו נעלה. והגאוה"ש של משיח צדקנו וכו', זה לא סוף פסוק. אנחנו נעלה עוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר, וגם לא תהיה לנו את הטומאה שיֶשְנָהּ כיום בעוה"ז מאז החטא של האדה"ר. [דברים ל': 'וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ...', סוכה נב.]

ש. אם כך בעצם מה שהצדיקים כל כך ביקשו ופעלו למען הגאולה השלימה, זה הכל היה בשביל הגדלת כבוד שמים, לא בשביל התועלת האישית שלהם, כי הם היו גם קודם לכן בני חורין...?

ת. בודאי, וגם מה...? זה לא מספיק שכמה עשרות צדיקים רק הם בלבד יהנו, ושכל עם ישראל לא יהנה מזה?! הם - הנשמות הגדולות יותר, הם נשלחו להרים את כולם, לתת דוגמה לכולם. ועכשיו אנו נלמד מהם גם בעולם הבא [משלי י"א: 'וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא', גמ' חלק צב., תרגום ישעיה י"ב ג'], נעלה ונעלה, ואחרי התקופה של משיח – תהיה לנו עוד עליה. ואנחנו נהיה אחד עם הקב"ה כך שאנחנו לא נראה לא "פנים" ולא "אצבעות", ולא שום דבר. אנו נהיה אחד אתו ['וְאֵין זוּלָתְךְ מַלְכֵּנוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא...', השלה"ק בהקדמות 'בית ישראל' א', וע"ש 'בעשרה מאמרות', מאמר א', יסוד ושורש העבודה, שער השיר פ"א]. אני לא יכול להסביר את זה. אנחנו לא יכולים להבין את זה עכשיו. אלו מושגים מאד גבוהים.

ש. מה הפחד הגדול שעומד להיות עוד יותר גדול...?

ת. קודם כל אני לא יכול להגיד לכם בדיוק מה יהיה הפחד, אבל יהיה פחד ענק. עכשיו למשל, הדאע"ש הזה נמצא כעת מחוץ לגבולות א"י, אבל אם הם היו ח"ו פה - אז האם הייתם מפחדים? ועוד איך...! וזה לא היה עוזר לכם להסתגר בבית, כי הם יודעים לשבור דלתות... וזה רק דוגמא. יש כאן פחד מאד גדול. ואם לא יהיה כסף... ולא יהיה אוכל... זה פחד. נכון?... יש פחד מכל הכיוונים. ואם יהיו ערים גדולות שיפלו מפצצה אטומית...

ש. למה לפחד...? ה' יציל אותנו...

ת. בסדר. אני רק אומר שכל בן אדם צריך לא לפחד, ולקבל את כל מה שהקב"ה עושה בשמחה, ולא לפחד. לא לפחד [ירמיהו ל' י']. לדעת שהכל-הכל בשליטה של הקב"ה. והם לא מזיזים את האצבע הכי קטנה, הרשעים, מבלי שה' מסכים לזה. אז לכן - הם טיפשים. הם לא מבינים את זה - אפילו שזה מאד ברור. הקב"ה יגמור אותם [מזמור ס"ח: 'כְּהִנְדֹּף עָשָׁן תִּנְדֹּף...']. והם, הרבה מהם יגמרו את עצמם.

המצב הוא קשה ביותר, ורק מחכים להתפוצצות "לא-סתם". אין כמעט מקום בעולם שאין שם מלחמה. וזה גם קורה בין דרום וצפון קוריאה, וגם בין רוסיה ואוקראינה, וזה בתימן, וזה ממשיך בלוב, וממשיך במצרים, וממשיך בסוריה, שם זה כבר כמעט שלש שנים, כמה אפשר להלחם שם?!... וזה בעיראק, וזה קרוב לתורכיה, והכל עלול להתפוצץ בכל רגע. וזה בלבנון, וכו' וכו' וכו', ויש מקומות שזה ממש-ממש סכנה לפריצת מלחמת-עולם-שלישית. החיילים של נאט"ו יושבים על הגבול של פולניה וכו'. וזה כאילו בשביל לשמור על הגבולות שלהם נגד רוסיה, אז מה זה?...

ש. המצב בכלל לא פשוט...

ת. לא פשוט. ואני אומר לכם שעוד מעט הגויים מתחילים לחזור פה לארץ אחרי המלחמה בעזה, ועוד מעט יהיה כאן צפוף מגויים, ה' ישמור עלינו.

ש. בנוגע לתקופת העתידית, החורף שלפנינו, מה הולך להיות?...

ת. החורף הזה - יהיה חורף, ה' ישמור. וזה כבר כך, רק שלא מבינים את זה, כי זה לא בדיוק נוגע בנו עכשיו. אך ברגע שזה יִגַע באנגליה, אירופה, רוסיה, סין, וכו', ובארה"ב בודאי, אז זה כבר רק יהיה קצר מאד עד ישראל. אז אני רק מזהיר אתכם שכשזה מתחיל בגדול - זה ילך צ'יק-צ'אק (במהירות רבה). זה לא לוקח הרבה זמן לשלוח טיל. הם לא שולחים טיל לכיוון ארה"ב וכו', הם פשוט שולחים את זה למעלה, לאטמוספירה, וזה עולה ויורד בדיוק. בשניות.

ש. ומתי יהיה פה השלטון של הזרים עם הדת החדשה שלהם?...

ת. זה יגיע. לא צריכים לדעת הכל. אני לא יכול להסביר יותר כי אני לא יודע יותר. אני יודע שהרשעים רוצים את א"י כדי לשבת פה. האם יהיה להם בדיוק זמן לעשות כל מה שהם רוצים? – זה אני לא יודע. אבל יכול להיות שיהיה להם זמן לשֶבֶת פה ולשגע אותנו. אבל אולי לא. אני לא יודע בדיוק. אני יודע שיהיה בלאגן לא-קטן פה בארץ. אני לא יכול להסביר יותר.

ש. פורסם שאישרו לואתיקן לבנות כנסיה גדולה בשדה הצמוד לקברו של דוד המלך...

ת. בוקר טוב... עוד מעט יהיה 'הואתיקן השני' פה. רק תחכו. המנזר הזה – ה' ישמור, הם כבר שולטים על כל הר ציון. והערבים הם 'טמבלים', הם חושבים שיתנו להם לשבת בהר-הבית... הם גם רוצים את הר-הבית! אז סתם עשו איתם הסכם, שהם יקחו את הר-ציון, והם יקחו את הר-הבית. מחלקים את ירושלים ואת א"י כאילו שהם בעלי-הבית פה [יואל ד' ב']. אבל ה' ילמד אותם.

ש. הממונים שם מדברים שהכל שייך מכבר לנוצרים, כל ההר... זה סגור.

ת. אמרתי לכם, זה 'הותיקן השני', האם אתם לא מבינים?!

ש. האם אנחנו מצפים למלחמה בין אדום וישמעאל...?

ת. הם כבר עושים מלחמה. שוב אני אומר: ברגע שיעשו את המלחמה ממש, המלחמה הזו – זה יקח משהו דומה למה שהגר"א אמר: שתים-עשרה, שלש-עשרה, חמש-עשרה דקות...

ש. דקות???...

ת. דקות! זה לא בעיה לשלוח טיל. שוב אני אומר לכם, זה לא טיל שהולך מפה-לשם מעל פני הקרקע, זה נוסע למעלה ויורד למטה, וזה שניות! הבנתם? עולה ויורד במקום! כדור הארץ עגול, אז זה עולה ויורד במקום. וזה לוקח מחצית הזמן... וזה מאד מדויק.

ש. ומתי תגמר כבר כל המדינה הזאת...

ת. המדינת-ישראל, 'הכנסת', וכל זה, הם על סף נפילה, כי הם - כבר אין להם תוכן, אין להם כלום. יש הרבה בושות, הרבה סקאנדלים, הרבה דברים קשים שמאשימים אותם. [הגאולה פרק 32: 'מזל טוב'] רוב העם בכלל כבר לא סומך על אף אחד מהם. אז לכן זה כבר לא ציונות, זה לא כלום, זה סתם בלאגן, ועוד מעט – זה יפול [דניאל ח' כ"ה: 'וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר...', ערש"י שם].

ש. ומה שהערבים מתפרעים...

ת. זה שהערבים משתוללים - זה החלק של הסוף, זה חלק של האלימות שמייצרים בכל העולם. אין כמעט מקום בעולם שאין בעיות, בעיות של אלימות.

ש. ומה עם כל המחלוקות שמשתוללות עכשיו...

ת. תראה, זו לא המחלוקת היחידה, וכל מה שעושים עם המתים ומה שעושים עם הגיור... לא יכולים לעשות את החוק הזה שכל רב איזורי יכול להביא בית-דין ולגייר גר, זה פשוט מחייב שיתוף פעולה גם מצד רבנים... ['מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ'] אז מה אני אגיד לך, העמ"י, החרדים, מלאים ערב רב, וכשהע"ר ילך מפה, ויסתלק, לא ישארו הרבה אנשים. [מקורות גליון 73, ור' מאמר 'היהלום הקטן'].

ש. צדיקים אומרים שהבעיה של המחלוקת היא קשה ונוראה, אז איך יבוא משיח?

ת. משיח יבוא, כי עד שזה יתוקן - אוי ואבוי לנו... ורוב אלה שעושים את המחלוקות ['בעלי מחלוקת'] הם ע"ר [יחזקאל ל"ב: 'אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים']. אנשים אמנם מתבלבלים, אבל לא אלו הם שיוזמים את הדבר הזה.

ש.  והמלחמה על המשרות, ה' ישמור עלינו... ['בשביעית מלחמות...']

ת. נו, זה הסוף. הם עושים את הכל בכדי להוריד את האידישקייט. הכל הכל הכל. אבל זה סימן שכבר כל 'הציוניזם' - זהו. נגמר. הם פשוט כבר עברו את הגבול, והם כבר בירידה. ['חָלַף הָלַךְ לוֹ', תיקוה"ז קמ"ד א']

ש. חילונים ביזו בשמחת-תורה ספרי תורה בצורה קשה, ואין פוצה פה...

ת. יהיה להם סוף, ועוד איזה סוף ['יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ...'].

ש. השבוע פרשת נח. מסופר בפרשת השבוע שהקב"ה השמיד גם את דור המבול וגם את דור ההפלגה...

ת. כן, דור המבול ודור ההפלגה וכל הרשעים נמצאים פה עכשיו [ר' דברי הזוהר חלק ב' דף נ"ח עמוד ב', הובא בהמשך, וסוגיא דפ' חלק דף ק"ט], וה' כבר יגמור אותם עוד פעם [תהלים ט': 'יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה', ערש"י שם]. והוא יוסיף לזה גם את הערב רב  [זוה"ק ותיקונים, אש"ל פי"א]  רואים את זה, רואים את זה ברור. זהו רק ענין של זמן, ורואים שזה קורה. רואים שזה דבר-אחרי-דבר כמו שאמרנו עוד מלפני פסח [הגאולה פרק 30], זה דבר-אחרי-דבר-אחרי-דבר... ובמיוחד אחרי פסח זה התחיל לרוץ.

זוה"ק בשלח דף נח: 'רִבִּי אַבָּא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יֵיסָא סָבָא, וְהָכִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זַמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲיָיא לְכָל אִינּוּן מַלְכִין דְּעָקוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלִיְרוּשָׁלַם, לְאַנְדְּרִיאָנוּס, לְלוּפִינוֹס, וּנְבוּכַדְנֶצַר, וּלְסַנְחֵרִיב, וּלְכָל שְׁאַר מַלְכֵי עַמִּין דְּחָרִיבוּ בֵּיתֵיהּ, וּלְשַׁלְּטָאָה לוֹן כְּקַדְמִיתָא, וְיִתְכַּנְּשׁוּן עִמְּהוֹן שְׁאָר עַמִּין, וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מִנַּיְיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָיא, סַחֲרָנֵי יְרוּשָׁלַם...', ע"ש.

ש. הגשם בסוכות, בדיוק בכניסת החג פרץ גשם מפתיע, והיו גם מקומות שאנשים נשארו בלי סוכות...

ת. הכל - זה אזהרה. שנתכונן. זה אומר שה' לא שמח עם מצבו של עם-ישראל, אבל עכשיו ה' יביא אותנו לגאולה. ואם נכיר את הקב"ה ונבטח בו, יהיה לנו קל יותר להכיר במשיח.

ש. היתה הרגשה שביום-כיפורים השנה ההתעוררות היתה יותר מאשר בכל שנה...

ת. האנשים היו שבורים יותר, לאנשים יש יותר בעיות. אז לאן הם ילכו? לטאטי שלהם שבשמים [הושע ג' ה']. אבל יש הרבה אנשים שהם עדיין עם הרבה שטויות ועוד עם הרבה עבירות שלא מוכנים להתמודד עם זה.

ש. האם היתה תנועה של תשובה ביום הכיפורים השנה?

ת. אני שואל אותך, תסתכל על העולם עכשיו, מה אתה אומר?...

ש. זה לא עולם בכלל...

ת. יש בודדים, בודאי. אבל ברחובות ירושלים - האם רואים שינוי מיוחד?... בודדים, נכון.

ש. אבל היתה התעוררות...

ת. תלוי, ישנם אנשים עם צרות, ומרגישים רע, ומרגישים שבכלל משהו לא בסדר בעולם. נכון, יש אמנם כאלה, אבל בסך הכל - המצב הוא קשה מאד.

וה' מזהיר אותנו, ומזהיר אותנו, ומזהיר אותנו. ובסופו של דבר, ברוך ה', גם ראש השנה, וגם יום כיפור, וגם סוכות ושמחת תורה - עברו בשקט. ואפילו מזג-האויר, עם הגשם והכל – אבל ברוב הארץ זה היה בסדר, לא נורא. והיה קריר קצת, לא כל כך חם, ובסה"כ היה נעים. אבל הקב"ה נתן לנו את הזמן הזה, ועכשיו כשנגמר כבר החג היו חדשות מאד קשות ומאד מפחידות, וזה הולך להיות מפחיד עוד יותר.

ש. השאלה היא איך לגרום לעם שיבכו עכשיו כדי שלא יצטרכו לבכות אחר כך. זו הבעיה הגדולה...

ת. זו באמת השאלה. אנחנו לא יכולים, רק ה' יכול, וה' עושה את זה כבר. יש הרבה שבוכים כבר, כי ישנם בעיות קשות. וזה לא רק עַם-ישראל, זה גם בכל העולם. אבל היהודים כבר בוכים, לא כולם, אבל זה התחיל לבוא בגדול.

ש. צדיקים רבים מסתלקים בימים האחרונים [גמ' חלק צז.: 'ואנשי מעשה נאספים']...

ת. נכון, כמו שדיברנו [גליון 61]. ה' מחזיר את השגרירים שלו. למה לתת להם לסבול בעוה"ז עם כל מה שעומד להיות?... הם, הצדיקים, אין להם סיבה לבכות ['יֵיתֵי וְלֹא אַחֲמִינֵיהּ'].

ש. אז איך נוכל להביא לכך שהיהודים באותן הארצות שאמורות לקבל את המכה כמו אדום, שהם יבואו הנה בזמן...

ת. רק הקב"ה יכול. הנה בצרפת, יש כל כך הרבה דברים שקורים. אבל יש מקומות שהם לא מרגישים את זה כל כך. אז אין להם חשק לזוז. מקבלים הרבה כסף מהממשלה, ויכולים לשבת וללמוד, בלי בעיות, וגם זה כך באנגליה, ובעוד כמה ארצות, אז הם לא זזים כל כך מהר... ואלה שכן מבינים שצריכים לזוז - קשה להם למכור את הבתים. אז חלק מהמשפחה כבר באה הנה, וחלקם נשארים שם עד שימכרו את הדירה. אבל הצרפתים יודעים שהיהודים רוצים לברוח, אז הם לא קונים עדיין את הבתים שלהם... הם מחכים שיורידו את המחיר. ויהודים מרגישים שיש להם עוד זמן. אבל יום אחד אנחנו נתעורר, ויהיו כאלו חדשות – שנהיה בהלם. ואז יתחילו לרוץ לפה.

ש. האם תהיה להם עדיין אפשרות?

ת. זה אני לא יודע אם תהיה להם אפשרות לבא, ה' יעזור.

ש. אבל ה' יציל אותם...

ת. זה נכון, כל יהודי אמיתי ינצל [ישעיה כ"ז י"ב].