מה שמתרחש פה – זה כמו הגוים באירופה. ישנה ארץ אחת שקוברים שם גוים לתשעים-ותשע שנים. אחרי זה – פשוט מוציאים אותו, ומי יודע איפה שמים אותו [כי עשיו כפר בעולם הנצח ובעיקר תחיה"מ. ב"ב טז:, ו'עשיו הוא אדום']. אבל היהודים החרדים לא קוברים שמה. זה בלגיה. לא קוברים שמה. קוברים בארץ אחרת. למה? כי  'מה זאת אומרת? להוציא עצמות של יהודי?!' [סנהדרין צ"ח:, ירמיהו ח': 'בָּעֵת הַהִיא יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת כו'].

אבל לנו אין בעיה. פה בארץ – אנחנו מתקדמים. מתקדמים לגהינום. לא כולם, ברוך השם. יש אמיצים, אוהבי הקב"ה [מס"י פי"ט, חוה"ל שער עבודת האלוקים פרק י', ור' "פלא יועץ" ע' קנאה וע' תוכחה, קב הישר פ"כ ופס"ב], שמוכנים להילחם, ואפילו לקבל מכות מהרשעים ['גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים'. ישעיה נ' ו'], הרשעים האלה, שהם לא יכולים להיות יהודים בכלל – רק "ערב-רב". ולוקחים אותם לבתי הסוהר, ומי יודע מה שעושים להם שמה... יש הרבה סיפורים. ברוך ה' – יש מישהו להרים קול. אז אם לא נגד המנוולים שעשו את מצעד-התועבה, אם לא מוכנים להרים קול ולהלחם נגד אלה שחיים – אז יצטרכו להרים קול נגד אלה שמפריעים למתים.

וככה זה. זה לא נגמר. יבואו עוד דברים. כל המדינה הזאת ממש רקוב מההתחלה עד הסוף. כל העולם המערבי – זהו גם כן ריקבון מהתחלה עד הסוף. ומאחר שהציונים הראשונים, בן-גוריון וכל הקבוצה שלו, החוליה שלו, הם רצו לבנות מדינה כמו כל הגוים, כמו כל המדינות, [יחזקאל כ': 'אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת...'] הצליחו מעל ומעבר למה שחלמו. עכשיו, הם חֵלֶק, הם ממש חלק, הממשלה הזו – הם חלק של בני-עשיו ובני עמלק ששולטים על העולם [תהלים י', ה'], שחושבים ששולטים על העולם [שם פי"ד, ב"ב עח: 'וַנִּירָם'].

ועכשיו, אנחנו החרדים, גם כן חלק של זה. חלק של החרדים. ברוך השם, יש עוד קבוצה קטנה-מאד יחסית שמשתדלת ללכת בדרך האמת, אבל רוב החרדים נמשכים לשקר, לעגל-הזהב של הערב רב, לחיים של תאוה ושל הממון, לחיים של עשיו. וזהו המקום שאנחנו עומדים עכשיו. [ספורנו שיה"ש ח' ח'].

ובין היהודים – יש מבולבלים, אבל עם נשמות של יהודים. ויסבלו הרבה, כי ה' לא יתן להם לאבד את-עצמם לדעת. [עי' תנחומא ר"פ שמות] הם יהיו חייבים לחזור בתשובה – אם רוצים או לא ['וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל... וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ', סוף עמוס, ור' ישעיה כ"ז י"ב, דברים ל' ד']. וזה יהיה להם מאד קשה. רוב היהודים האמיתיים – באיזה שלב ירצו מאד-מאד לחזור בתשובה, פתאום יִפָּתַח להם השכל והלב [יחזקאל י"א: 'וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם...'] ויבינו מי הם וּלְמַה הם שייכים [ס' 'ונפשי יודעת מאד' עמ' 99, מאמר 'גאולה'], פתאום יתחילו לבכות ולהרגיש את הקשר עם הקב"ה. ['קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ'. תהלים ס"ט]. אבל הע"ר האמיתי? לא! הם ישארו כמו אבנים. לב של אבן. שכל של עשיו. ראש ולב שמשתוקק רק לתאוות. ['חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע'. ירמיהו ד']

ויהיה בירור ענק. [סוף ס' דניאל] ומה שקורה עכשיו – זה בירורים קטנים יחסית, אבל עומדים להיות בירורים הרבה יותר גדולים, והרבה יותר ברורים ['דור שכולו זכאי או כולו חייב'. חלק צח.]. כי יש עדיין בלבול. אנחנו, אתם, אלה שיושבים פה, ויש יהודים שזה ברור להם, אבל לרוב היהודים – זה עדיין לא ברור. אמנם ישנם הרבה יהודים בארץ, אפילו חילונים, שהתחילו לתפוס שמשהו כאן מאד לא-בסדר. אבל בחו"ל – היהודים, רוב החרדים, בחלום ורוד. אפילו שרואים שמשהו לא בסדר, אפילו שמרגישים שהם בסכנה – אי אפשר לעזוב את עגל-הזהב! תופסים את הזנב ומחזיקים חזק-חזק. במקום להחזיק את החבל שקושר אותנו עם הקב"ה – תופסים את הזנב של העגה"ז, ומוכנים ללכת עד לסוף, וליפול אל תוך האש – רק לא לעזוב את זה ['עַל פִּגְרֵי גִּילוּלֵיכֶם'. סנהדרין ס"ג: ע"ש].

יש להם בטחון ב'עולם הזה', סומכים על הרופאים, על עורכי-הדין, על בתי-המשפט, על הממשלה... וכו' וכו' וכו' [ירמיהו י"ז: 'אַשֶׁר שָׂם בָּשָׂר זְרוֹעוֹ כו']. אבל הרבה – כבר לא סומכים על זה פה בארץ, אפילו בין החילונים. אבל החרדים בחו"ל עדיין סומכים על כל השקר. לא כולם, אבל הרוב הגדול. ואני מדבר על החרדים. החילונים מזמן-מזמן התבלבלו עד השורש. אבל גם בין היהודים שבחוץ-לארץ יהיו כאלה שיתפסו פתאום מי הם, ומה הם, ואיפה הם עומדים בעולם הזה. [ישעיהו מ"ט ט']

ויהיה מאד מענין, כל הבירורים האלה. אבל הבירורים התחילו.  המלחמה התחילה – ובגדול. אנחנו כבר נמצאים בתוך מלחמת העולם. וזה יגדל ויהיה יותר ויותר קשה. שיהיה לכם ברור: אנחנו במלחמת העולם השלישית! [ר' גליון 79, וכן בפרק: 'סדר עולמי ישן']. אנחנו כבר ממש לפני הגאולה. ולא שייך להגיד אחרת. העולם ממש בדיוק כמו שמתואר מצב היהודים לפני משיח. [ישעיהו פרק נ"ט, המשנה סומ"ס סוטה דף מט: פרק חלק דפים צ"ז-צ"ח]. עם כל הבלאגן העצום, עם הרשעים ששולטים על העולם בשקר, גניבה ואכזריות ['וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים...']. ויש תאוות כמו בדור המבול [שם קח.], כמו סדום ועמורה. יש שקרים כמו סדום-ועמורה [שם קט. ע' תפארת ישראל, בועז ריש פ' הזהב]. העולם נראה ממש מקום רע. מלא רישעות, מלא רשעים. [מזמור י"ד, ג']. אבל לפני מה שקורה עכשיו – עוד יכולנו להאמין שיש עוד משהו טוב בעולם, לא ראינו את כל הרישעות הזאת, ידענו שיש – אבל לא ראינו. עכשיו – הכל יוצא. הכל נהיה ברור. וזה יהיה הרבה יותר טוב. זה כמו שלוקחים חסה ושמים במים, וכל הג'וקים עולים על המים, ואז אפשר לשפוך את זה, ולהתפטר מזה לנצח [סו"פ חלק].

כן, כן, אנחנו בסוף. אנחנו חייבים להתכונן, כל היהודים האמיתיים. לחזור בתשובה, להתקרב לה', לשמור על הפה שלנו, להיות בצניעות, ולהתפלל, ולהתפלל, ולהתפלל לקדוש ברוך הוא, ['בִּבְכִי יָבוֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם'. ירמיהו ל"א, ור' ויקרא כ"ו מ', ומזמור ק"ו]. לבכות ולבקש רחמים בשביל כל עם-ישראל, להתפלל על כל עמ"י, שכולנו נזכה לקבל משיח צדקנו ['וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל']. לא רק כל אחד בנפרד. כי ה' רוצה לראות שאנחנו שייכים לעם-ישראל [מסילת ישרים פרק י"ט], כי רק מי ששייך לעמ"י, ואוהב כל יהודי ויהודי, ומרגיש שכל יהודי ויהודי – עבורו זה אח או אחות – היהודי הזה ינצל.

אנחנו צריכים לבכות בשביל כל היהודים [ב"ק ג:], לרחם על כל נשמה של יהודי, ולבקש מהקב"ה את הגאולה השלימה במהרה בימינו, ברחמים ובשמחה ['בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם...'].