המשך הדף - אנחנו הרוצחים - חלק ב'

נחפשה דרכינו ונחקורה

ש. אנחנו רואים שברוב המקרים בסידרת הפיגועים הקשים לאחרונה היו מעורבים חרדים...

ת. נכון, כי אנחנו העיקר. אנחנו – זה העיקר, ואנחנו חייבים להיות הדוגמה [יומא פו.]. לצערינו אנחנו הרבה פעמים לא הדוגמה.

ש. זה נראה כמכוון שהקב"ה חולל בדיוק בתאריך זה טרגדיה כ"כ קשה, בסמוך לראש-חודש כסלו. ניתן לשער שזה יביא הרבה יותר יהודים להשתתף בתפילות של ערב ראש חודש.

ת. בודאי ובודאי. ויש הרבה יהודים שהם יודעים בפנים את האמת, אלא מה, העולם, והקהילות, הסגנון הזה שהכסף שולט פה על כולם – זה מבלבל אותם. אבל הם יודעים את האמת ['וְלִבִּי עֵר']. ואפילו בתוך הבתים שלהם יש את השקר, וכאשר קורה דבר כזה הם קושרים את עצמם להקב"ה ואז פתאום הם רואים את השקר, פתאום הם רוצים להשתנות ולשנות את דרך-החיים של המשפחות שלהם. וזה התהליך.

ש. האם קיבלו את המוסר מההספדים שהיו?

ת. האם לקחו מוסר – זה אני לא יודע. יש כאלה שכן, ויש כאלה שלא. יש כאלה שבאותו רגע זה נכנס להם, ואחר כך יוצאים, הולכים לאכול פיצה, וזה נגמר.

ש. דיברו על מחלוקת, דברו על כל מיני דברים, אבל הנושא של צניעות – לא הוזכר. כאילו שהצניעות מאה-אחוז. הכל בסדר [ישעיהו נ"ט: 'כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת'].

ת. ברגע שהצניעות יהיה בסדר – לא תהיה מחלוקת. כי ברגע שמגיעים לאמת – אז כבר מגיעים לכל האמת ['וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן']. ולמה לא מגיעים לשלמות עם המחלוקת? כי השלמות בדבר אחד מביאה לשלימות בכל הדברים, כי ברגע שבן-אדם מגיע לאמת, לקירבה עם הקב"ה, הוא כבר מבין כמעט הכל. אז לכן 'קדושים תהיו' - בראש ובראשונה. וזה כבר יסדר את המחלוקת, כי מי שקדוש באמת ומבין את זה – הוא גם מבין כבר שמחלוקת זה רצח. ופה היה הרצח. אבל גם ע"ז וגילוי-עריות וכל הדברים האלה – זה רצח לא פחות. ואנחנו חייבים על כל הדברים האלה, כל הדברים האלה בבעיה.   העגל הזהב הראשון - הוא קיפץ וזז וכו' ממש כמו עגל אמיתי ['תַּבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב'], לא ראו שום הבדל, אבל הוא היה עשוי רק ממתכת, מזהב, בלי שום חיות. והכל היה 'כאילו'. וגם אנחנו – מי שחי עם העגה"ז, הוא כמו שהעגה"ז מכתיב לו הכל, הוא לא 'חי'. זה לא חיים בכלל! חיים – זה אך ורק עם קשר עם הקב"ה. לחיות חיים של 'קדושים תהיו', לחיות חיים של רוחניות, של להיות 'ערליכע ייד', זה מה שאנחנו צריכים.

ש. השאלה פה אם באמת יפקחו עינים לעשות משהו, שינוי אמיתי בר-קימא, שלא יחלוף סתם חלילה.

ת. נכון שיש אנשים שרוצים מיד לשכוח, נכון, הולכים ללוייה, בוכים... אבל לא רוצים לסבול. רוצים לשכוח. לעשות שמח. "למה להיות עצובים"? זה מה שתמיד אומרים. אבל חייבים להיות עצובים ['וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ'], כי אם לא עצובים – אז אי אפשר להגיע לשמחה, 'הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו'.

ש. כשאנחנו מסתכלים על האירועים שקדמו לא מכבר, עם התינוקת, והבחור וכו' - יכולנו אולי לקלוט את המסר כבר מאז [עי' תענית י"א.], ולא היינו צריכים לעבור עוד דברים.

ת. כל הנשמות האלה – ה' לוקח אותם בשביל לזעזע אותנו, בשביל להראות לנו שמשהו לא בסדר. כאשר הבן אדם נהיה חולה, שלא נדע, קודם יש לו כאב-ראש, אח"כ כאב אוזן, אח"כ יש לו כאבים בגוף, ויש לו חום, ולאט לאט עד שהוא תופס שהוא חולה, אבל אנחנו לא תופסים. [הגאולה, סידרה ב' 23, ככל שתתעוררו מוקדם יותר...']

ש. אך האם בכל זאת היתה התעוררות כתוצאה מכל האירועים, ה' ישמור?

ת. עם כל דבר שקורה - עוד ועוד מתעוררים. זה לא 'במכה אחת'. אבל אנחנו גם נקבל 'זבנג' אחד, לא פה בארץ ישראל, אבל זה ילמד אותנו, ואם לא – אז לא, מה אפשר לעשות.

ש. מה אנו יכולים לעשות לזכרם של הנרצחים, עילוי לנשמותיהם?

ת. להחזיר אנשים בתשובה, בעזרת ה'. מה יותר טוב מזה?! בזכותם יחזרו בתשובה!

'לא לקטרג...'

ש. האם אנחנו חייבים לצעוק על דברים לא טובים? האם אין זה נקרא שאנחנו מקטרגים?

ת. אם בן אדם בולט בהתנהגותו חסרת-הלב כלפי יהודים אחרים או שהוא בעל-עבירות – אפשר להגיד.

ש. השאלה כללית. נגיד שישנם קבוצות של אנשים בשנת השמיטה שהם מתעשרים מהעושק של מחירי הפירות והירקות על חשבון הנצרכים, איך להגיב על זה.

ת. זהו ממש דוגמא טובה של משהו עקום. אבל זה לא כל הענין, כי הם עושים את זה לא רק בנושא הזה. יש הרבה גנבים בינינו, והרבה כאלה שמרויחים על חשבון היהודים המסכנים. והנה יש 'שמיטה' – אז מצאו איך להרויח על זה. למעשה הרי בשנת השמיטה זה היה צריך להיות זול ביותר ['וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ'], זה הכל צריך היה להיות בלי כסף, אבל על חשבון זה, על חשבון כל אלה שצריכים לקבל את החלק-של-העוגה – אז זה נהיה יקר מאד. ויש אנשים שאין להם כסף בשביל להאכיל את הילדים שלהם, וזה פשוט עושה בעיה קשה. וזה לא אנושי. וזה לא לפי הדין. וזה לא לפי התנהגות של לב יהודי.

ש. השאלה אם מותר להזכיר את זה, האם זה לא מביא קטרוגים?

ת. אפשר לדבר על זה. זה לא קיטרוג.

ש. יש טוענים שבזמנים הקשים האלו, אז צריכים רק להגיד טוב על עם ישראל.

ת. בזמן שיש צרות על עם ישראל – זהו הזמן לחפש למה יש צרות! [תענית יב: 'מעיינין במילי דמתא'] ה' לא שולח צרות בלי סיבה ['לא חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא', ברכות ה:]. ואם אנחנו צדיקים עד הסוף – לא יהיו לנו בעיות. אבל אנחנו לא צדיקים עד הסוף – ואם יהודים מעלים מחירים של אוכל, סתם, כי הם רוצים להרויח, ובגלל זה יש יהודים שאין להם אוכל – אז זה גרוע מאד. וצריכים לפתוח את הפה ולצעוק, מה זה להשאיר כזה דבר...?! [ישעיה נ"ח ו'] זה אסור! מה זה אומר 'לקטרג'... זה לא נקרא 'לקטרג'. זוהי גניבה! גונבים מהפה של ילדים קטנים שאין להם מה לאכול.

ש. ונגיד, על הצניעות ועל הפיאות, איך אפשר לדבר על זה בלי לעורר קיטרוג ח"ו?

ת. על הפיאות ועל צניעות או על חוסר-הצניעות - חייבים לדבר. מה זה?! איזה שטויות. הנשים הולכות כמו ממש מהרחוב, ונראות רחוביות עם הכל צמוד וקצר, ועם פיאות שברור שזה עם שיער, והן נראות כמו שיער. זה לא קיטרוג. זה לעזור לעם ישראל לעשות תשובה!

נכון, כשאנחנו באים לפני הקב"ה אנחנו צריכים להגיד אנחנו חטאנו, אבל הגלות הזאת מרה וארוכה [הגאולה סידרה ב'-1], ואנחנו חייבים להגיד לקב"ה שאם אנחנו לא כמו שצריכים להיות – הוא צריך לעזור לנו לחזור בתשובה ['רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ...', תפילת רבי אלכסנדרי, ברכות יז.], כי זה מדי קשה, זה קשה לנו [תהלים ס"ה: 'דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי']. זה קשה המצב שפתאום אין כסף שתמיד כ"כ התרגלנו לזה, קשה כל המצב של החיים האלה שאין מספיק אוכל לילדים, ולא יודעים מה לעשות וכו' וכו' – זה קשה וזה קשה. ואנחנו אוהבים את הקב"ה, ועד היום אנחנו שמים טלית, ולובשים תפילין, ומתפללים שלש פעמים ביום וכו'. אבל כשאנחנו מדברים עם האחים והאחיות שלנו אנחנו צריכים לעזור להם לחזור בתשובה, כי אם לא – זה כמו להגיד: לא אכפת לנו עליכם, אתם תיכשלו, ולא תגיעו לעולם הבא, וזה לא אכפת לנו. וזה אסור! יש לנו לב יהודי, וצריכים לעזור להם לדעת מה זה אמת.

ש. ובנוסף אם לא מוחים – אז בעצם הסכנה עוד יותר גדולה...

ת. דור שלא מוחה – אוי ואוי [שבת דף נ"ה, עקדת יצחק פר' וירא, שער כ'], אבל הדור הזה במיוחד. דור שהגענו בו לרמה הנמוכה ביותר – ולא מוחה?! רע מאד [ר' מקורות 'הגאולה' סידרה ב' 2]. אבל זהו דבר טיפוסי שגם אנשים שיש להם מספיק עבירות משלהם, אז הם לא רוצים שמישהו יֵדע, ואם מישהו מוחה והוא בעצמו עבר עבירות כאלה ולמרות זאת הוא "מוחה", כי הוא רוצה שאף אחד לא ידע שגם הוא עושה את זה – אז הוא גם כן יקבל את הדין באיזה שלב.

ש. יש לדון לכף-זכות בגלל כל הנסיונות שבדור הזה – וזה דבר שלא היה פעם...

ת. זה אנחנו יודעים, וזה אנחנו עושים עם הקב"ה, ולא עם בעלי-העבירות [ליקו"מ כ"ב א']. אבל להשאיר אותם עם הנסיונות ולא לעזור להם להכנס לאמת?! זה כמו לראות שמישהו טובע ולהגיד 'אשה טובעת – אני לא קופץ פנימה, כי זה לא צנוע. אני גבר, אני לא יכול להציל אותה. אסור לי'. ['חסיד שוטה', סוטה כא:]. אז אנחנו צריכים להציל את היהודי ['אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ']. ואיך אנחנו נעזור לו? איך נציל אותו ונעזור לו להתקדם, ולצאת, להשתחרר מהתסבוכת של חטאיו בכדי שהוא יוכל לקבל משיח צדקנו? האם בכך שנגיד לו שהוא בסדר, שהוא מתוק, שהוא נחמד, וכו'?! זה בודאי לא יעשה את העבודה.

ש. בכל הנושא של 'הקיטרוג' יש פה 'טיוח' גדול...

ת. אבל הקב"ה מחכה שנגיד [אוהחה"ק פר' כי תצא פרק כ"ב], הוא מחכה שננסה להציל את עם-ישראל. הוא לא רוצה שנשב בחיבוק הידיים ולא נעשה שום-דבר, אנחנו חייבים, חייבים, זה חוב שלנו, ויש הרבה מקורות לזה ['לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ', יחזקאל פרק ל"ג], אבל יהודים עם לב יהודי באמת, ברגע שיהיה מצב באמת קשה מאד, כמו שהיה אתמול, ה' ישמור ויציל אותנו, יש סיכוי שינצלו. אז מה עדיף, האם עדיף להגיד להם ולקוות שבכל זאת הם יתפסו את האמת, או להשאיר אותם מבולבלים בטמטום שלהם?

עת יולדה...

ש. שמענו שמויש'לה בכה הרבה לאחרונה, גם בתקשורו האחרון מלפני שלש שבועות הוא כתב על כך שעומדים להיות דברים קשים ביותר ושפיכות דמים, האם לזה היתה הכוונה?

ת. ודאי, יהיו דברים מאד-מאד קשים, וגם מובא בנבואות [צפניה א', יחזקאל ז', ישעיה ב', מלאכי ג' ועוד], אם רק נקרא מה שכתוב ברור בנבואות - אז זה יהיה נורא נורא, קשה מאד. אין לי אפילו מילים בשביל זה. וזה יהיה.

ש. אז מה הולך לקרות?

ת. אנחנו נראה, אבל כמו שאמרנו: לא תהיה מנוחה עכשיו. זה ילך וימשיך, ילך ויגדל. המצב הוא על סף קטסטרופה בכל העולם ['נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר... וְנָפְלָה וְלֹא תֹסִיף קוּם'], ונעמוד בזה, וזה יהיה הנס. הנס שנראה כמו שבתוך כל המבול יצא נח ומשפחתו וכל החיות, ואפילו עוג יצא בחיים...

ש. מה יש לומר על חודש כסלו, על חנוכה שעומד בפתח?

ת. אני רק יכול להגיד שנרגיש את החנוכה הזה מאד חזק, נרגיש אותו חזק 'כמו שצריך', וה' יעזור לנו.

ש. מה הפירוש?

ת. כשזה יגיע תבינו את המילים שלי. זה יהיה כמו החנוכה האמיתי, הראשון. וה' יעזור לנו.

ש. מסתבר ששוב נצטרך להילחם עם היוונים...

ת. מתייונים, כנראה. עכשיו המתייונים הם הבעיה שלנו יותר מאשר היוונים.

ש. אז מה הלאה, האם בתקופה הבאה תהיה לנו הקלה?

ת. לא יהיה יותר קל עד משיח. יהיה לנו יותר קל אך ורק כשנסמוך עליו במאה אחוז [מזמור ב': 'אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ']. ולא לפחד בכלל. נהיה רק אתו, עם ה', ואז יהיה לנו יותר קל, יהיה לנו הרבה יותר קל מאנשים אחרים, ונעבור את התקופה הזאת שזו לא צריכה להיות תקופה ארוכה – בהרבה יותר בקלות.

ש. איך אפשר לעבור את זה בקלות כשרואים כאלו צרות שעוברות על עם ישראל, איך אפשר להחזיק מעמד?

ת. אני מבין, אבל מי שאוהב את עם ישראל יודע שעד שמשיח לא בא – אין לנו עתיד. ואפילו אם הלפיד אומר ש'יש עתיד'... הוא לא יודע בכלל מה הוא מדבר. אין עתיד. בלי הקב"ה, בלי הגאולה השלמה שהוא מביא משיח - אין עתיד!

שנזכה ונחיה ונראה...

ש. שמענו לאחרונה כמה פעמים את המושג העמוק שהבריאה לא הסתיימה ואנחנו הולכים להכנס בימות-המשיח לשלב הבא של הבריאה, האם נוכל קצת יותר להבין את המשמעות של הדברים?

ת. תראו, בשביל מה הקב"ה ברא את האדם? זה אין-סוף לבריאה. זה ממשיך. זה תהליך-אחרי-תהליך-אחרי-תהליך – עד לנצח. יותר מזה אני לא יודע. אבל אנחנו לא עומדים במקום אחד, כביכול. אנחנו נמשיך לעלות ['אֹרַח חַיִּים לְמַעְלָה לְמַשְׂכִּיל']. ומה זה אומר 'לעלות' – אני לא יודע. אני לא עברתי את זה. אני לא יודע להגיד. אבל נדע ['תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים...', תהלים ט"ז]. אנחנו נהנה עם הנאה רוחנית שקשה לתאר [רמב"ם הל' תשובה פרק ח']. מה יהיה הלאה? זה אני לא יודע. אני יודע שזה יהיה משהו מעל-ומעבר לדמיון שלנו בתור בני-אדם רגילים. אבל כבר לא נהיה בני-אדם רגילים. נהיה הרבה יותר גבוה מזה. יותר מזה אני לא יכול להגיד. אבל לא יהיה רע, הרע יֵעָלֵם ['בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח']. לא יהיה לנו רע. רק לחשוב: עולם בלי יצר הרע... תחשבו, עולם בלי יצר הרע! [סוכה נב.] אז בטח זה לא יכול להיות עולם כמו היום.

שני שליש של העולם צריך להיחרב! תבינו, כששני שליש העולם נהרס – אז אנחנו, כשנזכה ונקבל בע"ה משיח צדקינו נקבל מימד אחר. ואז זה יהיה משהו שקשה לתאר. קשה לתאר [עי' ברכות סו"פ אין עומדין]. כשאנחנו יושבים פה עם כל היצר-הרע, עם כל מה שקורה בעולם, עם היצה"ר קשה לדמיין את זה בכלל. משום כך, כשמדובר על העולם-הבא-של-משיח זה לא יכול להיות שהחיים ממשיכים לזרום כמו שעכשיו, כי רק הדבר 'הקטן' והענק הזה, ש'לא יהיה יצר הרע', זה לכשעצמו משנה את העולם לגמרי לגמרי! ואולי רוצים להגיד שאנחנו נאכל אוכל, וננשום אויר או משהו כזה ['כמנהגו נוהג']  אבל אותו הדבר - זה לא יהיה. זה לא יכול להיות.

ש. האם בימות המשיח אנשים ימותו?

ת. זה לא בשבילי להגיד. יש כאלה שאומרים שכן ויש כאלה שאומרים שלא [פסחים סח. ע"ש]. אבל איך שלא יהיה – אנחנו נהיה קרובים להקב"ה, אז זה לא משנה. כל המעברים האלה יהיו הרבה יותר קלים, הרבה יותר טובים בשבילנו ['בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן'], נעבור את הכל בקלות ובשמחה, ועם ביטחון מלא, אז זה כבר מוריד את רוב הסבל. ['רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ', ליקו"מ תורה ס"ה].

הידים – ידי עשיו

ש. כידוע בגלות הזו עיקר הצרות והיסורים באים מאדום [פיוט 'מעוז צור'], אבל כפי שזה נראה במציאות אז הערבים הם אלה שפוגעים בנו...

ת. זהו השקר של אדום ['הַצָּד צַיִד', 'אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה']. ה'אֱדום' סידר שכל הארצות הישמעאליות הם באמת נלחמים אחד נגד השני, והדאע"ש נלחם יותר נגד המוסלמים האחרים מאשר נגדינו או משהו כזה, טוב, אולי הם יגיעו גם אלינו ח"ו, אבל השנאה שלהם - זה למוסלמים האחרים. וזו ס"ד מאד גדולה. וכאשר הם נלחמים זה בזה בצורה איומה, והם רוצחים אחד את השני, אז זה בגלל מה שההם עושים, האדומים. הם תכננו והם יצרו מצבים שכאלו, הם הרכיבו קבוצות של לוחמים כך שתהיינה מלחמות בין מוסלמים למוסלמים. וזה המצב.

והם יגיעו לפה עם כל הצבאות שלהם. וגם עם המשטרות שיש להם, כמו באירופה, ובאמריקה, ובקנדה, ובכל המקומות האלה, שהם מצוידים בציוד רב ביותר. והם כמו חיילים – המשטרות. והם ישתדלו להשתלט פה, ואז אתם תראו מי שמשתלט. וזה אדום בלבד. והם גם אלו שנותנים את כל הכסף ואת כל הציוד לערבים, כי הרי אם הם יפסיקו – אז לא יהיה להם עם מה להלחם, יצטרכו לקחת גרזן, כמו שעשו פה...

ש. ובכלל, כל צורת ההתקפה הפראית הזו, מזכירה מאד את הדאע"ש.

ת. נכון, ובגלל זה אנחנו יודעים שהם כולם ביחד, הדאע"שים, כן, כך הם מורידים ראשים וכו' וכו', אז לכן הם אירגון אחד. והם מעודדים את הצורה האכזרית הזאת בכדי להפחיד אנשים. וזה בטח לא בכדי שאנשים יהיו עבדים של הישמעאלים... ברור. הם משתמשים בישמעאלים כדי לגרום לאנשים לרוץ אל האדומים האלה בכדי 'להציל אותם', ו'לשמור עליהם', ה' ישמור.

ש. מה שקרה פה בעצם מלמד שאין קוים אדומים, אין גבולות, הכל אפשרי, רח"ל...

ת. קודם כל, אנחנו יודעים מכל הדורות שלערבים אין גבולות, ובגלל זה הוא נחשב לפרא-אדם [בראשית ט"ז]. אבל מה, חשבנו שה' לא יתן לדבר שכזה לקרות, אבל מאחר שאנחנו לא סומכים על ה' כמו שצריך, אז הוא הוריד את השמירה, כי אנחנו בוטחים בחברת-ביטוח יותר מאשר הקב"ה [הק' שער הבטחון בחוה"ל].

ש. אלה שנמצאים כעת בחו"ל, הם רואים מה שקורה כאן אז הם מרגישים שעדיף להם להשאר שמה...

ת. עוד מעט לא ירגישו ככה.

ש. אז איך הם יגיעו?

ת. על כנפי נשרים...

ש. מתי כבר נזכה לראות בהיעלמות השלטון פה עם כל מה שקשור? ['עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ...']

ת. כבר אין ממשלה פה. הכל שטויות. כבר אין כלום. מעליבים אחד את השני, צועקים אחד על השני ['יִתְפָּרְדוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן']. בושות. ['הֹבִישָׁה הוֹרָתָם'] הם לא יודעים מה לעשות ['אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ...'], זה ממש כמו חיה. האם ראיתם פעם חיה כשהיא רודפת אחרי הזנב שלה?...

ש. מה דעתכם על שיטת ההגנה החדשה – בכל מקום שהיה פיגוע להציב ביטון ושמירה...

ת. אני רוצה להסביר לכולם: כל הדברים האלה – זה שטויות. 'הציונים' - לא ציונים, והיהודים גם כן, הרבה מהם לא-יהודים. העולם מבולבל, וכאן בארץ הרשעים הצליחו לבלבל לא-סתם, הם עומדים על סף ההשתלטות פה באופן מוחלט. הם כבר משתלטים על המשטרה ועל הצבא, ועל כל מיני דברים. והממשלה, גם כן, שלטון של הרשעים. אז אין לנו מה לעשות ['אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, עַל סוּס לֹא נִרְכָּב']. אנחנו צריכים רק להתקרב לה'. ואין לנו גם מה לברוח, כי באירופה ובאמריקה ובכל המקומות האלה – זה הולך להיות עוד יותר גרוע. אז נישאר פה, בתוך הבתים שלנו, נסתגר בפנים ['בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ'], ונתפלל לה' שיציל אותנו, ונעשה תשובה על העבירות שלנו, ונחכה לקבל משיח צדקנו.

ש. אבל הקלקול, ההשפעה הגדולה באה מהציונים...

ת. האוירה הציונית אכן בלבלה הרבה יהודים חרדים. וזה לא כל כך התיאוריה, אלא יותר הגשמיות. ושוב, נכון, התחילו להגיד 'למה אין יותר שמירה', הרי אנחנו יודעים שהשמירה באה רק מהקב"ה! אפשר אמנם לעשות איזה 'השתדלות', אבל להתחיל לצעוק שזה בגלל שאין שמירה?... אז מה?... האם יכולה להיות שמירה ליד כל בית ספר, וליד כל בית כנסת, וליד כל מקום כזה או אחר...?!

ש. אז גם בזה אנחנו רואים את הבירור, מי חי עם אמונה, ומי עם השקר. הכל יוצא החוצה.

ת. בודאי ובודאי, זה כל העיקר, שזה שהם מדברים ככה - זה אסון. חייבים להסביר למה זה לא בסדר, למה זה רק מביא לעוד יותר בעיות. [רמב"ם ריש הל' תעניות].

ש. אז הם צריכים לקרוא קצת את המסרים של האוטיסטים...

ת. אולי הם יקראו, ואולי הם יגידו: האוטיסטים? אה, הם משוגעים...

ש. כמה זמן אפשר ככה להחזיק מעמד? אפילו לא דור, אולי אפילו לא כמה שנים...

ת. דור הבא בלי משיח - לא יהיה. אז אנחנו הדור. וה' יעזור לנו שלא נפחד מכל הדברים, כי זה המבחן הכי גדול. מה אתם חושבים?! שמקבלים נצח בחינם?!... ['נהמא דכיסופא', ר' ברכות ה. ג' מתנות כו'] צריכים לעבוד בשביל זה! כמה יהודים נתנו את החיים שלהם רק בשביל הפחד שאולי הם יהיו חלשים בעת מבחן, שכאשר הגוים יתפסו אותם, שאולי בכל-זאת הם יהססו לתת את החיים שלהם, ויתנצרו, ואז הם הרגו את נשותיהם, ואת הילדים שלהם, ואת עצמם, בכדי לא לעשות את זה. ואיזה כחות נפש! ['מִנְּשָׁרִים קַלּוּ וּמֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ'] זה כח שאין לנו. אבל יש לנו את הקב"ה, שהוא מרחם עלינו, והוא יעזור לנו, אבל רק שאנחנו נרצה, שאנחנו נזרוק עכשיו את העגה"ז ['וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ'], ואנחנו נבקש ממנו לעזור לנו להיות מה שהוא רוצה שנהיה. ['לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי...', ר' 'תפילת השב' לרבינו יונה].

ומחו"ל: 972-58-328-77-00-