ת. זה משהו עצום. וזה גם מסר לעמ"י. קודם כל, כל מה שהוא כתב על הסוף – כל זה עומד להתקיים, ובמדויק. והוא היה יהודי ענק, והוא כתב ודיבר הרבה דברים על התקופה שלפני משיח. אחרי מלה"ע הראשונה הוא אמר מתי בדיוק תהיה עוד מלחמה, ושהיא תהיה יותר גדולה ממלחמת העולם הראשונה, והוא הוסיף שאחרי מלחה"ע השניה תהיה מלחמת עולם שלישית שלעומת זה - זה משחק ילדים [ר' 'לב אליהו', שמות עמ' קע"ב]. יש אומרים שהוא דיבר על שבעים שנה, שבעצם זה עכשיו, אם אכן זה נכון. וזה לא רק הדבר הזה שהוא אמר, הוא גם דיבר הרבה על צניעות ועל שמירת הלשון.

ש. בתקופה שלאחר מלה"ע הראשונה החלה ירידה דראסטית קשה בכל העולם, שהצניעות פשוט הגיעה למצב של חורבן...

ת. נכון, מדגישים את שמיה"ל מאד. אבל הוא דיבר הרבה מאד על צניעות [ס' 'גדר עולם' ועוד], ואלו הם שני הדברים של הקדושה: קדושת הפה, וקדושת הגוף והמחשבות ['ברית הלשון', סוף ס' יצירה].

אבל הוא היה חלק של מלחה"ע הראשונה, והוא ראה מלחמה ללא סיבה, והֶרֶג של מליונים של אנשים. ואחרי המלחמה, בגלל שכולם היו כל כך חלשים, וברחו ממקום למקום וכו' - אז בכל העולם עברה איזו מחלת שפעת שזה הרג עוד כמה מליונים. במקומות שהיתה תזונה טובה וכו' אמנם זה לא כ"כ הזיק להם, אבל באירופה שהיתה כל כך פגועה מהמלחמה זה גרם תמותה גדולה מאד.

ש. סבלו מאד מהמלחמה הזאת...

ת. המלחמה הזאת - זה היה משהו נורא. ובנוסף, אחרי המלחמה הזו היה משבר כלכלי מאד קשה גם בארה"ב, וגם בגרמניה, ובעוד מקומות באירופה. והחפץ חיים שנפטר בשנת תרצ"ג – 1933, באותה השנה שהיטלר עלה לשילטון - הוא לא ידע שהתחילה מלהח"ע השניה, אבל הוא כן ידע להגיד מתי זה יתחיל.

ש. הוא דיבר על עשרים וחמש שנה...

ת. נכון, וזה היה בדיוק, הראשונה התחילה ב-1914, (נגמר ב-1918), וזה בדיוק 25 שנה עד 1939, (תרצ"ט), זמן פרוץ מלה"ע ה-2.

ש. ועכשיו שמתפרסמות התמונות שלו, הרבה רגשות מתעוררים...

ת. זה סימן. הוא הסימן. כזכור הוא גם בא בחלום לתלמידו (הרב שכנא זאהן זצ"ל, מירושלים, ראש כולל ללימוד קדשים, ענייני הקרבנות), שצריכים להתכונן לגאולה-השלימה שתהיה בקרוב, והורה לו לפרסם את זה בעולם, אז זה מאד-מאד חשוב. זה לא-סתם שה' פתאום שולח את זה עכשיו לעולם בתקופה הזו. ולראות את הדמות כשהוא יוצא מן הכנס הזה, עם הקסקט שלו, ועם המגפים שלו... יהודי בן שמונים ושלש-ארבע, הוא היה חזק, ורואים יהודי שהיה יכול להזיז הרים...

ש. ואנשים לא גומרים להסתכל על זה שוב ושוב... זה מראה לנו כמה שעמ"י אוהב את הצדיקים, את היהודים הגדולים שלנו...

ת. זה שהיהודי יכול להוזיל דמעות בשביל לראות אותו, או לפחות להרגיש שהוא יכול, שהוא בא עוד פעם לראות ועוד פעם לראות – זה יהודי אמיתי.

ש. וזה קורה דוקא בשבועות אלו...

ת. אנחנו קרובים כ"כ למלחמת עולם, אין לנו בכלל מושג. ולא רק זה, אנחנו מאד קרובים לנפילה כלכלית, משהו נורא. וזה יבוא האחד אחרי השני. ובכלל כשנגיע לסוף - זה ילך מהר מאד.

ש. מה קורה כיום בארה"ב? האם ממשיכה מחיקת הדמוקרטיה?

ת. איזו דמוקרטיה?!... כבר מזמן אין שום דמוקרטיה! איך יכולה להיות דמוקרטיה כאשר גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים הם באותו הצד והם מקבלים הוראות מאותם האנשים. וישנן כבר מדינות שרוצות לצאת מן הברית של הפדרציה! יש כמה וכמה מדינות שמעוניינות בזה - אם רק הם יתנו להם, וזה כבר אומר הרבה! ולא לשכוח שאובמה - יש לו את הצבא, בצורה מלאה, כל הצבא וכל הנשק – זה כבר בידים שלו, כביכול.

ש. וגם על התקשורת הממוחשבת הם רוצים לשלוט...

ת. נכון, הם כבר משתלטים. הם העבירו חוק, בלי הקונגרס, להקים איזו רשות שתעשה איזה פיקוח על האינטרנט, והם שיגידו 'מה כן ומה לא', ומה ש'לא' – יורידו אותם, ומי יודע מה עוד יעשו להם. כיום האינטרנט זה משהו גדול מאד וחופשי מאד שכל אחד יכול להביע מה שהוא רוצה, אבל ברגע שהוא מביע את רעיונותיו – אז עכשיו יכולים לגלות מי הוא, איפה הוא, ומאיפה הוא, ולתפוס אותו.

ש. ראינו יום אחד קבוצה ענקית של כמרים, עם כל התלבושת, הכניסו אותם הישר אל הכותל המערבי, ה' ישמור...

ת. אני חושש מאד שעושים איזה משהו בשביל הנוצרים שם בכותל, ובודאי שמופיעים עם הבגדים, כי הם קתולים, ורק הקתולים הולכים ככה.

ש. לאור כל מה שקורה - כל התיזה שלהם בקריסה... ['קָרַס נְבוֹ', מגילה כ"ה ע"ב]...

ת. הם מוכרים את זה שהם השתלטו על כל העולם ככה, לפי דעתם. ולא רק זה, הם מתכוננים להכניס פה דת חדשה שכולם יצטרכו להצטרף לזה. הם הולכים מהדת הקתולית שהיתה עד כעת, והם כעת עם האפיפיור הנוכחי, שהוא רשע גדול, והוא עובד איתם. אני לא יודע איך הם בדיוק עושים את זה, אני רק יודע מה הם רוצים לעשות, את המטרה הסופית. והמטרה - זה להביא דת אחרת לעולם שכולם יהיו חייבים להיות חלק של הדת הזאת. אבל הקתולים מאז ומתמיד היו עובדי עבודה זרה.

ש. מה דעתך על הבכיר ההוא שמת עכשיו באיראן?

ת. כן, זה מעניין, מוישל'ה הרי אמר משהו כזה, שיהיה איזה רשע שנתפטר ממנו ['דברים שיתרחשו'], אני לא יודע אם הוא חי או מת, אבל זה לא משנה הרבה, כי הוא לא חי ממש, ואם הוא מת ממש – אז בסדר, אבל יש עוד הרבה רשעים שנצטרך להסתדר איתם... יש מספיק רשעים בינינו...

ש. ואיך באמת מתמודדים איתם?

ת. גם כן, צריכים להתפלל לה', כי רק הוא יכול לעשות את זה. מה שעוצר אותם ושאנחנו כן יכולים לעשות - זה להתקרב יותר לקב"ה ושתהיה לו קהילה שלימה ['חדא כנישתא', זו"ח פר' נח], קהילות שלימות שבאמת לא עזבו אותו, ושרוצים אותו יותר מאשר את הגשמיות.

ש. הייתי בניחום אבלים, סיפרו שלא נתנו לקבור את האבא בירושלים בקבורה רגילה, רק בקבורת קומות, אם לא מעוניינים – צריך לשלם הון עתק במזומן, אחרת לא יקברו אותו. מה זה צריך להיות?!...

ת. עוד מעט יתחילו לקבור את האנשים בחצרות שלהם... תראו, הם, גם הרשעים האלה יודעים איפה שיש אנשים שצריכים כסף, ונותנים להם לעשות כל מיני 'דילים', וגם זה, בודאי ובודאי שהם בכלל היו רוצים להתפטר מכל בתי הקברות, הם גם יכולים לשרוף את כולם, וזה מספיק להם. אבל ככה לפחות יש קומות בינתיים עד שיהיו כל מיני חוקים פה, שה' ישמור עלינו. אז נתפלל שזה יבוא מהר, הגאולה השלימה, ושלא נסבול מהם יותר מדי, וכל הכספים האלה - זה הכל אנשים חלשים שמצאו דרך להרויח כסף.

ש. צריך להגיד תודה רבה שלפחות לא קוברים אותנו בחיים...

ת. אל תתנו להם רעיונות... טוב, זה לא יגיע לזה. הם רוצים כמו שבבלגיה, אחרי תשעים-ותשע שנה זורקים את כל העצמות או בפח או שורפים או לא יודע מה, וקוברים שמה מישהו אחר, ויש להם תשעים-ותשע שנים להיות בשקט בקבר. אבל פה – בטח התכניות שלהם זה לשרוף את הגופות.

ש. בזמן האחרון מעודדים אנשים לקחת הלוואות. למה הם עושים את זה, האם הם לא חוששים שיפסידו את הכסף ברגע שהכלכלה תיפול?

ת. אתם לא מבינים שככה הם השולטים על כולם. ברגע שאתם חייבים - אז אתם בידים שלהם. אז רוצים יותר ויותר שהאנשים יהיו חייבים. וכשהחוב יגיע למקסימום האפשרי - אז יפילו את הכל, ואז 'הבית שלך' לא יהיה הבית שלך, ואתה תהיה העבד שלהם. ושיהיה ברור לכם: כל המשכנתאות, הלכתית, ישנה בעיה בזה, ושלא יבלבלו את המח שזה בסדר, שיש 'היתר עיסקא', יש בעיה קשה בכל זה. אבל כמו שרב אחד אמר - אין מה לעשות, אי אפשר לחיות בלי זה.

ש. האם במשך עשרים וחמש שנה יחזירו חובות?!...

ת. אני לא יכול להציע מה לעשות, אני רק יודע שזו בעיה קשה. בן אדם שהוא יכול - עדיף שלא להכנס לשיעבוד אליהם. וזה לא רק בשביל משכנתא, הם מבקשים, וכמעט מתחננים שאנשים יקחו את הכסף שלהם, ובנק ירושלים נותן חמשים אלף ש"ח בלי כלום, בלי כלום. אתם לא צריכים שום דבר, רק חותמים,  וגם אין צורך באנשים שיחתמו לכם ערבות. כלום לא צריך. אז מה זה צריך להיות?... זה ממש מדהים! מודעות! פרסומות ענקיות! 'באים ולוקחים'. מה זה?! צריך רק חשבון שהוא מסודר פחות-או-יותר, וזהו.

כל זה כי הם רוצים שכולם יהיו בחוב, שיהיו משועבדים לבנקים. הבן-אדם מסכן... לוקח בבנק א' חמישים אלף ש"ח, אח"כ בבנק השני לוקח עוד ששים אלף ש"ח, אז הוא בבעיה, כי גם ככה הוא לא יכל להחזיק את זה. ורוב האנשים חיים על אשראי.

ש. וכשהכלכלה תיפול – אז זה בכלל יהיה 'סיפור', משהו לא פשוט...

ת. כשהכסף יפול - אז זה כמו ביון, זו אחת הדוגמאות, שם  עשרים-וחמש אחוז מהאנשים הם בכלל בלי עבודה, וגם לשאר האנשים אין להם עבודה שמספיקה בשביל להאכיל את הילדים שלהם ואת המשפחות שלהם, ויש כמה עשירים. אבל זה מצב מאד-מאד קשה. וזו רק דוגמא של מה שעומד להיות. אבל מה שבאמת עומד להיות - זה יהיה עוד יותר גרוע מזה. כי שם בכל זאת עדיין יש כסף, ואנשים עם כסף באים ומשתמשים, תיירים וכו', קצת כסף מסתובב שמה.

ש. בהר ציון יש ים של מבקרים, תיירים נוצרים...

ת. כן, כן, הם פשוט מציפים את המקום, ויש להם מיליארד וחצי קתולים בעולם! כשבכל העולם יש שבע מיליארד אנשים. אז הם ענקיים. והם, מספיק שהם רק יביאו קצת מכל ארץ - אז הם פשוט ימלאו את הארץ כמו נמלים. ונכון, זה בדיוק מה שהם רוצים - אבל ה' לא יתן!

ש. מובא בחז"ל שבני ישראל צריכים להתפלל ולבקש שלשה דברים כדי שתגיע הגאולה, שיראו סימן טוב של הגאולה: מלכות שמים, מלכות בית דוד ואת בית המקדש [ילקו"ש שמואל א' רמז ק"ו, מדרש שמואל פרק י"ג, רש"י ורד"ק על הושע ג' ה']. השאלה איך באמת מחזקים את הענין הזה, להביא לכך שיהודים יבקשו יום-יום את שלשת הדברים האלה?

ת. טוב, זה לא רק מספיק לבקש, הם צריכים לרצות באמת. הדבר הזה - קצת בעיה, כי אין כ"כ זמן, והם צריכים לטפל באשה שהלכה לבית-חולים ללדת, או לטפל בילדים, או שיש בדיוק חתונה בארה"ב, או שיש כל מיני טיולים שהם צריכים לעשות... [ישעיהו נ"ג: 'כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ...'] אז ישנה בעיה. אבל כל יהודי לכשעצמו יכול לבכות ולבקש את הדברים האלה ששוב יבואו לנו. צריך לבקש את משיח צדקנו, וזה כולל את הכל. צריכים לעשות דברים פשוטים. אני אמרתי שיהודים צריכים יותר ויותר להתבודד ['הֵן עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן', ור' מוישל'ה ב'-11 ובמקורות שם] ולבנות משפחות שלא יוצאות הרבה אל החוץ, ולא הולכים ברחוב יותר מדי, וחיים סגורים ['לֵךְ עַמִּי בּוֹא בַּחֲדָרֶיךָ...'], ואלה צריכים להיות הבסיס של מה שיבוא. וצריכים להתפלל [ור' פי' הרמב"ן למאמר 'הנה ישכיל עבדי', וכן בפי' לתורה במדבר ט"ז כ"א, עבד המלך שמואל ב' כ"ד]. דוקא אנשים אלו צריכים להתפלל על הדברים האלה. ודוקא אלה עושים את זה. ובגלל זה כעת דוקא ה' שלח שוב את החפץ חיים, כדי שנראה אותו, את הדמות הקטנה בגובהה והענקית ברוחניות, ועם כל החכמה, והצידקות, והקדושה שלו, שהוא נלחם בדיוק על הדברים האלה, שזה יזכיר לנו מה אנו צריכים לעשות.

ש. מה דעתך על חג הפורים שזה עתה עברנו?

ת. ברוך ה', הפורים הזה עבר עם הרבה פחות 'בומבות'. היה שקט. ולא היה אנשים ברחוב כמעט, והיה קצת עצוב, אבל גם בלי הגשמיות, הרבה מזה לפחות כבר לא היה. האנשים עייפים, יש להם בעיות כספיות ואין להם כח. נכון שזה יצא לפני שבת, אבל בדרך כלל בשנים קודמות זה היה יותר ססגוני, למרות שהרבה פעמים זה יוצא ביום שישי.

ש. לפני כשנה בזמן כנס-המיליון בירושלים דיברתם שה' מוציא אותנו ממצרים לאט לאט, שלב אחרי שלב...

ת. בודאי, בשביל אנשי-אמת, זה שלב שהם פשוט עוצרים ואומרים: 'אוי! מה קורה?... מה קורה כאן?!', והיהודי מנסה לשנות דברים, או לעשות תשובה, או להבין איפה הוא עומד. שוב אני אומר לכם: מעט מאד יהודים ישארו.

ש. מה אתה אומר על המתרחש בתוך המחנה החרדי...

ת. מה יש להגיד, זה משהו איום ונורא. פשוט אין מילים בשביל זה. אין מילים. מעל ומעבר. זה המצב של יהודים שלא רוצים לדעת מה שקורה. הם רוצים את הגשמיות. הם ממש מחזיקים בכוחותיהם האחרונים את זנבו של עגל הזהב המתפורר ['אביק בה טובא...'].

ש. אבל בסוף הם ישארו רק עם הזנב ביד...

ת. כן, והם נופלים על מקום אחד, והם תקועים, לא יכולים לזוז [סנהדרין סד.], הם לא רוצים לקבל את זה.

ש. המדרש תנחומא אומר שבזמן מחיית עמלק, רק מי שילך בדרך של אברהם אבינו ינצל, אבל כל אלו שלא – הם יחזרו לשעבוד של מצרים [הובאו דבריו במאמר 'הקץ'], עכשיו אנחנו תופסים את המשמעות במלואה...

ת. נכון. אנחנו רואים ברור-ברור, איזה "חזרו למצרים" יש, שלא נדע.

אני מאמין שבשבועות הבאים לפני פסח תהיינה חדשות מאד גדולות, ועוד לפני פסח. כל המלחמות וכל הדברים האלה רק מבשרים את הגאולה, אז בדרך מסויימת אפילו שזה קשה – אלו בשורות טובות.

אות א':        כשנעיין בפרשת יציאת מצרים, נמצא, שדרושה הכנה מצד הנגאלים לקראת הגאולה. וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק "משכו וקחו לכם צאן", אמר משה לפני הקב"ה - הן יזבחו את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו, אמר לו הקב"ה - חייך, אינם יוצאים מכאן עד שיזבחו אלהי מצרים לעיניהם, להראות שאינם כלום: למדנו מזה שכדי לזכות לגאולה, צריכים לבטל בביטול מוחלט את העבודה זרה של הדור, ואז זוכים לגאולה. [ובכל דור יש סוג מכשול בבחינת "עבודה זרה" הסוחף בחוזקה להכשל בו, כגון תאוות העולם הזה למיניהן, חוסר טעם מוחשי בענייני העולם הבא וברוחניות, חוסר בטחון אמיתי בהקב"ה המתבטא בכוחי ועוצם ידי. ותיקון שלם בעניינים אלו, דורש עבודה רבה וממושכת גם לחובשי בית המדרש ואין זה נעשה כלאחר יד]: כמו כן נתן להם הקב"ה במצרים דם פסח ודם מילה "כדי שיתעסקו במצוות". להגאל אפשר מתוך מצב של התעסקות במצות:

אות ב':         עלינו להתעורר מאד בתשובה בזמן הזה, שהרי אמרו חז"ל אין ישראל נגאלין אלא בתשובה והקב"ה מעמיד עליהן מלך רשע כהמן עד שיחזרו בתשובה, כי איך יתכן בחטא לקבל פני המשיח, הלא בגלל החטא גלו. בא וראה, אחד מחמשה יצאו ממצרים וכו'. וחז"ל אמרו ייתי ולא אחמיניה:  מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים (סנהדרין צח ע"א). "יעסוק בתורה", לא מספיק ללמוד התורה, צריך לקבל על עצמו עול תורה, וכל המקבל עליו עול תורה מעבירים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ:  ויעסוק בחסד, כמה עמל ויגיעה נדרשים עד שמגיעים לחסד, כל טבע האדם אהבת עצמו, הקנאה טבועה בו מרחם, וכמה עמל נדרש לשנות את הטבע שיגיע לחסד:

אות ד':         עוד יש לדעת, שאף אותם שיזכו לביאת המשיח, לא תהיה דרגת כולם שווה, אלא תהיה כפי מה שהכינו את עצמם קודם לכן, כמידת הכנתם כך יזכו בימות המשיח, וכמו שלעולם הבא אין הדרגה של כולם שווה אלא כל אחד זוכה לפי מה שהכין לעצמו, כך בימות המשיח. ויש לנו לזכור את דברי זכריה הנביא על אחרית הימים - "והיה בכל הארץ נאום ה' פי שנים בה יכרתו יגועו והשלישית יותר בה, והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב, הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו אמרתי עמי הוא והוא יאמר ה' אלקי" (זכריה יג):

אות ה':         הכל מדברים שהתקופה הנוכחית היא תקופת ביאת המשיח, אך הדבר מחייב הרבה, כי צריך להכין עצמו להיות ראוי לזכות בימות המשיח. צריך לזכות ליראת שמים, לקבל טעם ברוחניות, להתקשר למדות טובות, וכך יתכן לקבל את אשר ינתן בימות המשיח. כי מה הם "ימות המשיח", מה יהיה כשנזכה כבר לבואו, יוכלו לזכות לרוחניות באופן מורחב. אולם האיש אשר כולו מלא במדות רעות, ורחוק מלהתקרב להשם יתברך, איך יתכן לו לזכות בימות המשיח. כדי לזכות ברוחניות בימות המשיח צריך שימצא באדם בית קיבול לכך. וכך היה ה"חפץ חיים" אומר, מלך המשיח מוכרח לבוא במהרה, כי עוד מעט לא יהיה לו אל מי לבוא, והיינו כי המשיח צריך שיהיה לו אל מי לבוא, ולא אל כל אחד הוא יכול לבוא, צריך להיות ראוי ומוכשר לזכות לבואו תשוקה אל השם יתברך, יראה מלפניו והליכה בדרכיו, הם המה המאפשרים לזכות ברוחניות וקרבת השם יתברך, בעת שכבר ניתן לאדם לזכות בזה. הלא כה דיבר הנביא "ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי" ואשר אין בו המדות הללו ענוה, התרחקות מתאוות העולם הזה, ויראת שמים, אין השם יתברך חפץ להביט אליו, ואיך יתכן שיזכה לקירבת השם יתברך גם בעת שזה ניתן לאדם:

אות ו':          כשם שחובת האדם בעולם הזה להכשיר עצמו לחיי העולם הבא, ההכשרה שבלעדיה אינו ראוי לתכלית זו כלל. כך הם הדברים לגבי "ימות המשיח", שרק זה שהכין עצמו שייך שיזכה בהם, כי הרי עד כדי כך תהיה היראת שמים בעת ההיא עד שריחו של האדם אצל המשיח, יהיה כמדת יראתו, כמו שנאמר "והריחו ביראת ה' ", ואיך יתכן לזכות לחיים כאלה בלא הכשרת עצמו לכך:

וכענין הזה [שלא כולם זוכים להתעלות ולהגאל בהתגלות כבוד ה'] מצינו גם ביציאת מצרים "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" אחד מחמשה עלו וכו', לפי שגלוי היה לפניו יתברך שנטייתם למצרים ולעולם הזה גברה על רצונם לעלות, ובלי הרצון לא תתכן העליה, ועל כן בהכרח היו צריכים להשאר בגלות מצרים, לפיכך המיתם בימי החושך. וגם נלמד משם, שלמרות שראו את ניסי יציאת מצרים, עם כל זה אותם אלה שלא היה בהם הרצון לצאת לא נוצר בהם רצון זה מאליו על יד המכות והניסים המופלאים, ורק באדם עצמו ביגיעתו ועמלו תלויה הכנת הרצון הזה. ואם אמנם לפני ביאת המשיח אנו עתה, כמה זה מחייב להתחזק ולהתקרב לאמת: