המשך מסר 'הוא האחרון' מיום ט"ז ניסן תשע"ה
ושב וקיבצך... – קירוב רחוקים ש. יש צדיקים שפועלים במסירות להחזיר יהודים בתשובה... ת. ודאי, ה' לא משאיר אותנו בלי כלום, אבל בסה"כ היהודי צריך להחזיר את עצמו בתשובה, כי אם הוא לא יעשה את זה – זה אף פעם לא יהיה, מישהו אחר לא יוכל לעשות את העבודה עבורו. אמנם יכולים לעזור לנו, אבל האם הם באמת יכולים לעשות לנו בסופו של דבר את העבודה?! יש הרבה בעלי תשובה שאף פעם לא ממש חזרו בתשובה, ויש הרבה חרדים שאף פעם לא חשבו בכלל לחזור בתשובה. אז אנחנו בבלבול. ש. האם זה שהוא עזב את העולם החילוני ונכנס לחיים בין החרדים, האם זה לא נקרא שהוא חזר בתשובה? ת. לא, יש כאלה שמביאים את החילוניות איתם. נכון, ברור שכל אחד מביא איתו את העולם שהיה לו מקודם, וזה קשה להשתחרר מדברים מסויימים, וזה כמובן לוקח שנים, אבל מי שרוצה עובד חזק, ואפילו אם זה יקח עשר-עשרים שנה, גם אחרי שכבר שומרים מצוות וכו', אבל יש דברים פנימיים שצריכים להתפטר מהם. אני לא מדבר על זה. אני מדבר על אנשים שלא רוצים להתפטר מהדברים האלה. ולצערי הרב, יש מספיק חרדים שלא רוצים לראות שמתפטרים מזה, כי גם הם נהנים מזה. ש. אשה אחת התקשרה לשאול, היות שהיא מאד מתחזקת מהעצות של רבי נחמן מברסלב זצ"ל, והיא נוכחה לראות שאי אפשר להיות יהודי אמיתי מבלי העצות והחיזוקים של רבי נחמן, אז היא שואלת למה במסרים לא מודגשת חשיבות תורתו של רבי נחמן זצ"ל. אמרתי לה שהמסרים מדברים על כך שכל יהודי צריך להתקרב אל ה', וכמה פעמים הוזכר חשיבות הענין של לדבר עם ה' כל אחד בלשונו, שזה בעצם העצה המרכזית של רבי נחמן, אבל זה לא הספיק לה התשובה הזאת... ת. ה' שלח לנו כל מיני יהודים חשובים גדולים, כמו כל הגדולים-הגדולים של כל ההיסטוריה שלנו, שכל אחד יכול למצוא את הדרך שלו, את הגדול שיכול להיות הדוגמא בשבילו, בדיוק ללב שלו. אז כל אחד מוסיף [עי' סומ"ס תענית]. ויש כאלה שר' נחמן מדבר ישיר אליהם, יש כאלה שהחזון איש מדבר ישיר אליהם, יש כאלה שהחפץ חיים, יש כאלה שהאריז"ל, הרמב"ם, גדולים-גדולים-גדולים, מה זה משנה? הם כולם אותו דבר. הם כולם עבדי ה', עובדי ה'. הם ענקיים, כולם. ואני סתם רק הזכרתי כמה שמות, אבל היה מלא-מלא-מלא במשך כל הדורות ['וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד...']. ואלה שגרים בארץ – יש מלא קברים שאפשר לבקש ולהתפלל בדיוק עם הגדול שאתם בוחרים, ולקבל חיזוק ישירות ממנו, אז מה זה משנה? כל אחד חושב שהרבי שלו הוא הכי גדול בשבילו, זה בסדר, הוא מוצא את הדרך בצורה אחת, בוא נגיד רבי נחמן זצ"ל, ויש כאלה שמתחזקים דרך מישהו אחר, בוא נגיד החפץ חיים זצ"ל. ש. בדור שלנו רואים שבברסלב עוסקים הרבה בענין של הקדושה... ת. תראו, ברסלב – זה לא רק דבר אחד. יש כמה קבוצות של ברסלב. בברסלב יש ממש אברכים ובחורים ובחורות ונשים, מאד רציניים, וחוזרים בתשובה בצורה טובה ביותר, אבל יש כאלה שלא. יש כאלה שזה לא דוגמא. אז בכל קבוצה יש ויש. מי שלוקח את מה שרבי נחמן ורבי נתן זצ"ל כתבו ממש ברצינות – אז הם ממש עולים ועולים, ועולים, ועולים. אבל יש כאלה שלא, שהם יושבים, ומדברים, ומדברים 'כאילו', אבל זה לא זה, והם לא הוציאו מעצמם את החילוניות, כן, התחילו לשמור שבת וכו', אבל יש כל מיני עבירות שעוד לא התפטרו מזה. וזה בכל קבוצה אותו הדבר. אז לכן כל אחד צריך להידבק לגדול שהוא מקבל את הכי הרבה חיזוק ממנו, ולא מֵאֵלֶה שמהעולם שלנו עכשיו, כי כאלה כבר אין לנו, אלא מאלה שפעם היו פה. ויש ענקיים, לא רק רבי נחמן, רבי נחמן הוא היה ענק, הנכד של הבעל שם טוב זצ"ל, אבל יש עוד. ש. אנחנו צריכים ממך חיזוק, אם לא יהיה מי שידאג לזיכוי וחיזוק עמ"י – אז מה יהיה?... ת. סליחה, ה' דואג לעמ"י, ואנחנו רק שליחים בלבד. אנחנו לא דואגים, אנחנו דואגים לעצמינו. אפילו אלו שעובדים עם עמ"י ומשתדלים בשבילם – אז עושים את זה כי נהנים מזה, אבל הקב"ה עושה את זה מבלי סיבות, כי הוא רוצה שלילדים שלו יהיה נצח, הוא רוצה אותם איתו, לנצח, וזו הסיבה שהוא עושה את זה. לנו, יש כל מיני סיבות שאנחנו רוצים לעזור לאנשים לעשות תשובה. ודרך אגב – זה מקצוע מאד מסוכן, כי הבן-אדם צריך להיות חזק מאד בשביל לא להידבק מהחילוניות שלהם, ולא בטוח שאין לו בכלל איזו נקודה שזה מושך אותו לדברים לא-רצויים, והרבה נפלו בזה. אבל הקב"ה אין לו סיבות לא מובנות, זה הכל מובן. הוא רוצה שהם יהיו טהורים, הוא רוצה שהם יחיו לנצח, שיהיו יחד איתו. ושיעלו, ושיעלו, ושיעלו, עד שיגיעו לאמת שאנחנו לא יכולים להבין. זה הכל. ואם הבן-אדם לא יחזיר יהודים בתשובה אז שידאג להחזיר את עצמו בתשובה. אבל אפשר לעזור לאנשים, אף אחד לא אומר שלא. אפשר לעודד אותם, למה לא, אבל בסופו של דבר בלי העזרה של הקב"ה אף אחד לא יחזור בתשובה. ואמרתי את זה ברור, וזה כתוב בהרבה מקומות, שהקב"ה יציל כל יהודי אמיתי ולא יפסיד אפילו נשמה אחת מאלה שעמדו בהר-סיני, זה הכל. ['וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ', עמוס סוף פ"ט] ש. היינו בציון דוד המלך ואמרנו תהלים, היו שם אנשים רחוקים שפתאום התחילו להתלהב, ולשיר, ולרקוד, הם נסחפו עם זה... רואים איך נשמה יהודית רחוקה, שה' פתאום מעיר אותה... ת. זה לוקח שניה אחת שזה יכול להתרחש. וההתעוררות הזאת – זה נותן את הרצון לעשות משהו, אבל אחר כך זה העבודה הקשה, וזה מפריד בין היהודי האמיתי לבין הלא-כל-כך אמיתי. ש. אמרתם שכל אחד צריך לקרב את עצמו אל ה', אבל הרי כתוב בגמרא שהבודדים מהעיר, מהמשפחה יכולים להציל את כל הקהילה, את כל המשפחה ['אֶחָד מֵעִיר', סנהדרין קיא.]... ת. אם אחד מהמשפחה מהוה דוגמא – זה יכול להשפיע על האחרים [יומא לח: סומ"ס סוכה], אבל זה לא חייב בהכרח להיות. אם אחד מהמשפחה חוזר בתשובה, והם נשמות אמיתיות-יהודיות – אז זה משפיע עליהם. ואנחנו ראינו את זה כבר, רואים מקרים שאחד חוזר בתשובה ולאט-לאט האמא, האבא, האחים, מתחילים לחזור בתשובה. אבל זה לא אומר שזה יהיה תמיד, יש כזה דבר.
|