ויש לנו לא רק מלחמות, עומדת להיות נפילה כלכלית של הבנקים, נפילה שלא היתה כמותה, אפילו לא ב-1929. הבנקים פשוט יפלו. הם לא יוכלו לעמוד באוויר הזה, מה שהם קוראים 'כסף', הניירות האלה שמחלקים ואומרים שזה 'כסף', דולרים, אירו, לא משנה מה, זה לא שווה כלום [ישעיה ב']. זה הכל מספרים שמעבירים אחד-לשני דרך המחשבים. אחד לווה, בואו נגיד מאתים אלף ש"ח, אז מעבירים את הסכום מבנק אחד לבנק אחר במספרים. מה? האם אתם חושבים שמעבירים פיזית את כל הניירות האלה?! אתם יודעים כמה מקום זה תופס?! שטויות. כן, מדפיסים, אבל מדפיסים כל-כך הרבה שזה לא שווה כלום. ממש.

ועכשיו חוזרים לזהב. ובינתיים הרשעים קונים את כל הזהב שיֶשְנו. ותזהרו מרופא-השיניים, במיוחד אלה שבאים מרוסיה שיש להם הרבה שיני זהב. הם עלולים לצאת בלעדיהם... אני צוחק, אבל באמת הם קנו את רוב הזהב שידוע עליו בעולם, ולמה? כי זה יהיה המטבע ["עגל-הזהב", ר' ישעיה ל' כ"ב]. אבל הרי אי אפשר ללכת לקנות עם זהב בכיס כל הזמן... אז נראה מה שעומד להיות. מעט אנשים כבר שולטים על הדבר שנחשב היקר ביותר, שזהו הכסף, שהוא עשוי או מזהב או מכסף. וזה השווי כמו פעם. אבל רוב האנשים בעולם קונים ומוכרים וכו' רק עם המִסְפָרִים, עם כרטיסי האשראי. ועכשיו, האנשים אמרו לא פעם אחת שצריכים להתפטר מהכסף המזומן, ובאמת עושים את זה כבר בבנקים, לא נותנים לאנשים לקחת ולהוציא הרבה מזומנים מן הבנק, אמנם זה עדיין לא בלתי ליגאלי (חוקי), אז מי שמתלונן מאד חזק אז יכול להיות שנותנים לו, אבל אלה הטמבלים שלא יודעים שאפשר להילחם – הם לא עושים את זה. אז זה מה שקורה.

ועכשיו אנחנו צריכים להיות חזקים ['חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם...'], זה לא יהיה פשוט. המלחמות יהיו מפחידות. הענין של הנפילה של הבנקים, זה לא כל-כך נוגע ישירות לאלה שאין להם פרוטה או שיש להם חובות, שבעצם זה רוב האנשים, אבל בכל אופן זה יהיה קשה מאד לכולם. ואנחנו נצטרך לעמוד בזה ולבטוח בה', כי אנחנו כולנו נהיה בסכנה. וכמו שדיברנו מקודם, לא רק אנשים שהם חולים, אלא כולם יהיו בסכנה, סכנת מוות. כי המלחמות יהיו מעל ומעבר, והמצב הכספי יהיה, איך אומרים? על הפנים. אבל לא סתם 'על הפנים', אלא כמו שאף פעם לא היה מעולם בכל ההיסטוריה. ואנחנו נצטרך לסגור את עצמנו בבתים שלנו, ולבטוח בה'. לא נוכל לעשות כלום.

לא נוכל להילחם נגדם, הם מדי גדולים ואכזריים, הם קשורים לשטן! אבל לנו יש את הקדוש ברוך הוא [מגילה י"א. 'כי אני ה' אלקיהם – בימי גוג ומגוג, ע"ש]. והוא הכל יכול, והוא גם זה שיצר את השטן ימח-שמו-וזכרו, כדי להביא אותנו בחזרה לאמת [ישעיה נ"ד ט"ז: 'וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל...', 'ור' משלי ד' ט"ז], כדי לתת לנו מכות קשות, כדי שנלך לכיוון של האמת, לכיוון של הקב"ה [מגילה יד. סנהדרין צז:], אפילו שהוא נותן לנו מכות, שלא נישבר. והוא נותן לנו מכות שיכולים לשבור אותנו [ר' דברי אוה"ח הק' בהר כ"ה כ"ה עה"פ 'והשיגה ידו'], שלא נוכל לחשוב.

תקחו דוגמה מהצדיקים, הצדיקים שהגיעו לפה אחרי המלחמה, כמו הצאנז'ר רבי, כמו הבובוב'ר רבי, וכמו הרבה שהגיעו לפה, הרבה אנשים שלא מוכרים לנו, ויחד עם זה הרבה צדיקים שהם כן מוכרים לנו, הגיעו בלי המשפחות. הם היו פעם משפחות גדולות, משפחות פאר, פאר בתורה, והם התחילו מחדש.

היהודי לא מת ['וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ']. הוא לא עוזב את העולם ונעלם כך שלא רואים אותו עוד פעם, הוא חי תמיד. לא קיים מוות בשבילו. אולי את הגוף לא רואים, הוא קבור. אבל גם הגוף הזה יקום ['יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר', כתובות ק"י.]. אבל הרי גם כתוב שמי שהוא חולה, או במצב קשה אחר או במצב מסוכן אחר, אפילו כשהסכין מונחת על הצוואר שלו, אסור לו להרים ידים [ברכות י'.] אסור לו להפסיק להאמין. אסור להפסיק להיות שמח, שמח עם ה', שמח שה' לוקח את היהודי, נותן לו כמה בעיטות, כמה 'פאטשים' (מכות), ומלמד אותו לעמוד בזה, ולהסתכל על האמת כמו שהוא, שאין סוף ליהודי, לנשמה היהודית. הנשמה היהודית – זה נצח, והמשפחות, וכל הדברים האלה שיש לנו עכשיו, זה לא המשפחות שלנו לנצח. זה רק התיאטרון שה' הכין לנו, עם הבעלים והנשים והילדים וכו' – כדי שנעשה את התיקון שלנו. ואחרי זה – משהו אחר. עושים הצגה אחרת. יש צוות אחר. אבל כל אחד לבד צריך לעבוד על עצמו שלא יפחד. לא לפחד. כי צריכים להמשיך את החיים, להמשיך להשתדל למשוך את כולם מסביבנו, יחד איתנו ['בְּךָ אֶתְפָּאֵר', יומא פו.]. להיות דוגמה של אדם שאף פעם לא יורד לתוך דיכאון. והרגשות, לא הרגש, לא הרגש היהודי, הרגשות – הם היצר הרע. [תיקוה"ז תי' מ"ח: 'עֲצִיבוּ דִטְחוֹל, וְכַעַס דְּמָרָה דְאִיהוּ נוּרָא דְגֵיהִנָּם', שבת ק"ה: ע"ש] יש זמנים שצריכים לבכות, ויש זמנים שצריכים להתאושש ולהלחם. ואנחנו צריכים לדעת שעִם כל דבר שה' שׂם לפנינו – אנחנו צריכים לעלות [מס"י פ"א] וללמוד, ולהיות חזקים, כי איך שלא יהיה – אין לנו ברירה. אפשר לגמור את החיים בדיכאון ובעצב, ואת זה נצטרך לתקן, אז חַבָל.

שתבינו, זה כואב, אבל אין שום כאב שזה לנצח. אבל השמחה האמיתית והקירבה לה' – זה לנצח ['קִרְבַת אֱלוֹקֵים לִי טוֹב...']. ואם תופסים את זה פה, בעולם הזה, ויודעים איך להשתמש בזה, ואיך להתקרב יותר ויותר, אז אין מוות! כתוב על הצדיקים שהם עוברים מהעוה"ז לעוה"ב כמו שבן אדם עובר מחדר לחדר. ['כמישחל ביניתא', ע' מו"ק כח. 'הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ', עי' כתובות קד., אוהחה"ק ר"פ אח"מ, שבחי הבעש"ט אות רט"ז] אבל לא צריכים לחשוב על זה, צריכים רק לחשוב על החיים, ואיך להתקרב לה', ולהשתמש בכל ניסיון כדי להביא אותנו יותר ויותר קרוב. וזה כל העבודה.

גם בזמנים הכי טובים כל בן אדם חי ונפטר באיזשהו שלב ['מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת...']. אבל אנחנו נמצאים בדור שיש לנו תקווה שלא נצטרך לעבור את הקבר! וזה משהו גדול. אבל אפילו אם בן-אדם עובר את הקבר – יש לו נצח. רק צריך לקבל את הקב"ה כהכל-יכול. לא הרופאים ולא עורכי-דין, ולא בנקאים, ולא אף אחד, רק הקב"ה. ואם מחליטים בבתי-חולים או רופאים או בנקים או לא מְשַנֶה מי שהחליטו שאנחנו לא ראויים להמשיך לקבל כסף או שאנחנו לא ראויים לחיות בכלל – זה בכלל לא אומר שזה נכון. אנחנו צריכים לקחת את עצמנו ולעשות מה שאפשר, מה שאפשר ['השתדלות', ר' רמב"ן ר"פ וישב ל"ז ט"ו: 'ולהודיענו עוד כי הגזירה אמת והחריצות שקר'].

וכשבן-אדם עובר, בואו נגיד את גיל השבעים, ברוך ה' בעזרת ה', איך שלא יהיה, כמה זמן יכול להיות לו באופן טבעי? [תהלים צ'] וכל יום אחרי זה – זה מתנה ['מַה יִתְאוֹנֵן אָדָם חַי'], ועם המתנה הזאת הוא צריך לחיות כל רגע ורגע, ולהוציא מהרגע הזה כל יכולת כדי להתקדם ולהתקרב יותר ויותר אל הקב"ה. זה לא זמן לבכות, זה לא זמן של להיות עצובים, זה זמן של עבודה, של לעמול. לא לתת לרגש להפיל אותנו, לא לתת להרגשה שאנחנו מרחמים על עצמנו להפיל אותנו. רק להמשיך. להמשיך ולהמשיך, ולהמשיך.

וזה כל הסוד [אבות סופ"ב וסופ"ד ועוד]. זה הסוד של החיים. זה הסוד שהצאנז'ר רבי זצ"ל ידע, כשהוא בא לארץ בלי הילדים, בלי האשה, כל החיים שלו נחרבו, היו לו הרבה ילדים, 'אחד-אחד', כל אחד פֶרַח, כל אחד למד וכו', והוא בא בלי כלום. הוא ידע שהחיים הם קצרים – איך שלא יהיה ['יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר'], אפילו אם חיים עד מאה ועשרים שנה – זה קצר ['כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה...']. צריכים לעמול, לעבוד ['אָדָם לֶעָמָל יוּלָד'], לעבוד את ה', לעזור לעמ"י, להיות עסוקים יומם ולילה, לילה ויום. וזה מה שיחזיק אותנו, זה מה שצריכים לעשות, זו כל הסיבה שאנחנו נמצאים פה.

אז בבקשה, אני מבקש מכל יהודי, זכר ונקבה, ללמד את זה לילדים שלכם, להחזיק ביהדות שלכם, להחזיק בתורה שלנו, להחזיק בכל מה ששייך להקב"ה, ויותר מהכל – להחזיק בחבל הרוחני שקושר אותנו להכל-יכול, הקב"ה. וזה העיסוק שלנו בחיים הלאה, לא משנה את מי מפסידים, מי הולך קודם לעוה"ב ומי לא, זה רק שייך לעבודה של כל אחד מאתנו. ומי שהוא לא בריא ח"ו, או מי שאיבד את כל הכסף שלו, ח"ו, ונהיה עני ממש, או לא משנה מהי הצרה, צריכים ללמד אותו להסתכל לתוך עצמו ולהוציא את כל הזיהום שנמצא שמה ['הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ', צפניה ב' ע"ש], וזה יכול להציל לו את כל החיים האלה. אבל איך שלא יהיה, איך שלא יהיה, כל הדורות עמדו בפני המוות. כל היהודים וכל הגויים ['רבים שתו רבים ישתו', כתובות ח:]. היו מעט צדיקים שעלו לשמים בחייהם. ולכן – יש לזה סיבה, וכל מה שה' עושה – זה לטובתינו, והבן אדם לא יכול לסבול מזה, הוא רק יכול לצאת יותר טוב מזה ['טוב מאד - זה המות'].

אז אני מבקש מכל עמ"י, להיכנס פנימה לתוך עצמכם, להוציא את כל הזיהומים, להתנתק מהעולם של השקר, לסגור את עצמנו בגטאות שלנו, ולהתפלל, ולהתפלל להקב"ה, שנזכה לקבל משיח-צדקנו. רק הדור הזה לא יעבור את הקבר ['חרות ממלאך המות', ר' מאמר: 'בלע המות לנצח']. וכל אלה שהם כבר למעלה, כל הנשמות שהם בשמים, בגן עדן, ואפילו אלה שבגיהנום – יחזרו שלמים, יקומו לתחייה [האזינו: 'אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה...'], ואנחנו נמשיך ונמשיך לנצח. [חלק דף צ"ט ע"א].

ותגעש הארץ...

ש. סידרת רעידות האדמה בנפאל בשבת האחרונה (שבת פרשת קדושים), התרחשה במרכז חלאה קשה, זוהמה רוחנית. הגועל מתנקז שם מכל העולם וגם מישראל... [עי' מדרש שוח"ט תהלים י"ח, ח'].

ת. כן, נכון, מה שהולך שמה – עם העקומים שבאים שמה, העקומים הללו שעושים מהם עכשיו "לא-עקומים", כאילו שזה רגיל ח"ו, שלא נדע – הם רוצים להיות הורים. איך הם יכולים להיות הורים? ה' בנה את היצירה כך שזה לא יכול להיות, הם לא יכולים ללכת לאינסטלטור ולשנות את זה ולהביא ילד לעולם, אז הם הולכים ומוצאים איזו דרך עקומה. ובמקומות האלה מרוויחים הרבה כסף. והם חוזרים לארץ, ופה בארץ ממש הולכים עם מטוסים לקחת אותם, לא רק אותם, אלא את כל אלו שנתקעו שמה. וגם עוזרים להם, ואומרים להם 'מזל טוב' כשהם יורדים מהמטוסים, הם אומרים לאחד וגם לשני, ממש בא להקיא. הגענו לרמה אנושית – אין לי מילים. אבל אני רוצה שיהיה ברור: ה' לא יתן את זה להיות. אבל לפני שהוא גומר את כל אלה, את כל הרשעים של העולם ['יִתַּמּוּ חַטָּאִים'], זה יהיה שאנחנו צריכים לראות את כל הרישעות עולה למעלה, כך שזה יהיה ברור, שנראה את זה ברור ['בִּפְרוֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב... לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד', ר' סו"ס דניאל, פרדר"א פי"ט].

וכל אלה שמושפעים מזה לרע – גם הם צריכים לתקן את עצמם מהר, כי יש אנשים עם כל מיני רצונות שאסורים, במיוחד בקדושה. אבל מאחר שהיה זמן שהחברה לרוב התנגדה לזה, ובתורה זה התנגדות מוחלטת, אז לא ראינו את זה, התגברו על עצמם. אבל עכשיו – נפתח, נפתח לגמרי. מי שמתחשק – לא צריך להרגיש רע, הוא יכול למצוא איזו חֶברה, 'מכובדת', במרכאות-כפולות שמקבלת אותו, תהיה לו עמדה מעולה [ירמיהו ו' ט"ו: 'גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעוּ...'], מקבלים אותו, מה יש? אפילו האנשים הכי חשובים אומרים שהם כאלה... אז עד שלא נגלה כל אחד ואחד שאין לו כח, שדוקא כן רוצה את השטן, את הדרך של השטן, שה'לאוים' הם המותרים, והמותר זה 'לאוים' – זה הולך ויורד ויורד. ולמה כל-כך הרבה אנשים הולכים בכיוון הזה עכשיו, בכיוון נגד ה'? כי שחררו את זה לגמרי, לגמרי פתחו את זה ['בעל פעור']. ועשו את זה בכוונה, בגלל שזו האמונה שלהם, הם מהצד של הסיטרא-אחרא. הם ממש עושים כל מה שבאפשרותם נגד הקב"ה, שלא נדע ['אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה'...'], אבל הם יפלו – לא סתם, לא היתה נפילה כזו בהיסטוריה כמו שהם יפלו [ירמיהו שם: '...לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים, בְּעֵת פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ, אָמַר ה'']. ובאמת ישארו מעט אנשים יחסית, הם הרי רצו לדלל את האוכלוסיה של האנשים בעולם, הם רק לא ידעו שהם הם אלה שייעלמו... ולא אנחנו נצטרך להלחם, ה' ילחם את המלחמות שלנו, דרך המשיח או ישירות, ולא נצטרך להילחם. ניכנס לבתים שלנו, נסגור את הדלת שלנו [ישעיה כ"ו: 'לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ...'], נתפלל לה' שיציל אותנו, וזהו. אבל כל יהודי חייב לעבוד על עצמו.

ש. וכל הסימפטיה שמגלים כאן במדינה לעזור למסכנים האלה....

ת. זה בגלל שמדינ"י זה ממש מדינה עקומה [זוה"ק וישב קצ"ב: 'בְּגִין דְּאִית מִסִּטְרָא אָחֳרָא, לֵב טָמֵא וְרוּחַ עִוְעִים, דְּאַסְטֵי לִבְנֵי עַלְמָא, וְדָא הוּא רוּחַ טוּמְאָה, דְּאִקְרֵי רוּחַ עִוְעִים...' ע"ש], וזה היה עקום כבר מההתחלה, הם היו חלק של הרשעים האלה, מאז ומתמיד הם היו חלק של הרשעים האלה. ה'ציוניזם', זה כואב לי לקרוא לזה ציוניזם, כי המילה 'ציון' זה מושג קדוש. ['הַר צִיוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בוֹ'], הם לקחו את זה, עשו עיוות ענק בזה. ולכן אלה ה'כביכול-גדולי-הדור' שלהם, כמו הרשע ההוא בן גוריון וכו' – הם היו ממש חלק של הרשעים שאנחנו כל הזמן מדברים עליהם, הם אדום, הם ערב רב, הם עמלק, לא שייכים לעם ישראל.

[זוה"ק משפטים קי"ט ב': 'יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן: 'וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי...', הֲווֹ נִרְדָּפִים קֳדָם עֵרֶב רַב, זְאֵבִים בִּישִׁין... נִרְדָּפִין קֳדָם רַשִּׁיעַיָּא אֲרָיוֹת... עַל עִרְבּוּבֵי דְּאוּמִין, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, דְּאִינּוּן עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל...' ע"ש].

ההשתלטות במקומות הקדושים

ש. איך אפשר לנצל בל"ג בעומר את הכח של רשב"י ע"ה להביא את הגאולה ברחמים?

ת. הדבר הראשון – זה לא ללכת בל"ג בעומר עצמו לרשב"י, תלכו או יום-לפני או יום-אחרי, זה גם נחשב לזמן הטוב. מה שצריך לעשות – זה לא להיות שמה עם כל הבלאגן, ולא להיות עם כל השקר שמביאים שמה, רבי שמעון ממש סובל מזה, וגם רבי אלעזר.

ש. מה השקר שיש שם?

ת. זה הפריצות, והיסמ"ים שמה. משתלטים בכל מקום.

ש. קרה היום דבר מדהים, הגענו קבוצה של מתפללים לכותל המערבי להתפלל, תקענו בשופר, הגיע מישהו שנשלח כעובד של הכותל, וניסה לחטוף את השופר בתואנה: 'פה לא תוקעים בשופר', עם כזו שנאה, היתה מהומה גדולה...

ת. אני רוצה להגיד לכם עוד משהו. השנה במירון יהיו יס"מים. אני גם שמעתי, לא ביררתי את זה עד הסוף, שיש קבוצות חסידים שיציגו שם זיהוי ביומטרי, טביעת אצבעות, כדי להיכנס למקום שלהם... כמו שעשו באל-על (חברת התעופה). אבל זה גם כן מין טריק (תיחכום) כדי לקבל את המידע עליהם, הם רוצים לשמור על כל פיסת מידע של בן אדם, לשלוט עליו לחלוטין. עכשיו הם רק יתנו לכמה אנשים להיכנס בפנים בל"ג בעומר, אני מתאר לעצמי שלא יהיה כל-כך נעים, היס"מים הם מפחידים.

ש. יס"מ זה ראשי תיבות: יחידת סמ"ך-מ"ם... נחזור לנושא של הכותל, מה קורה פה, אסור כבר לתקוע בשופר בכותל?...

ת. אני הרי הזהרתי אתכם! אמרתי לכם שהם משתלטים, וזה שאתם רואים את זה – זה מדהים, זה מפחיד, זהו זה. ולא רק זה, אמרתי לכם עוד דבר, הם רוצים לבנות בהר-הבית, זה בתיכנון שלהם, בית מקדש ל.. – אני לא רוצה להגיד מה. אבל לא יצליחו, ה' יגמור אותם [מזמור פ"ג, פסוק י"ג - סוף הפרק].

ש. תגיד כמה מילים של מוסר, שהשלטונות יתביישו על כך שלא נותנים שיכניסו שופר לכותל...

ת. הם יתביישו?! למה אתה סבור שהם יתביישו? קודם כל, יש ביניהם אנשים שהם סתם עובדים שם, הם צריכים את העבודה שלהם. והשופר עושה רעש, מפריע לשכנים... אז זהו. ליהודי אסור, אפילו שזה המקום שלו. ומה אתם חושבים? מלחמת ששת הימים היתה סתם?!... הם תיכננו את זה! אתם תראו, שהם לאט-לאט, עכשיו זה כבר לא כל-כך לאט, זה מהר, הם ישתלטו פה. וזה לא יקח הרבה זמן עד שיהיו פה עוד חיילים גוים. יש כבר כעת, ויהיו עוד חיילים זרים. יש לנו אִיומים מכל הכיוונים עכשיו מסביבנו. אנחנו יושבים במרכז איזורי מלחמות, ומסביב מלחמות, מלחמות של אויבים שלנו, ואנחנו עוד צפים! (כלומר יש שמירה מיוחדת סביבנו) איך זה יכול להיות?! מה? זה בגלל צה"ל? שטויות. שטויות ממש. צה"ל, ממש אני מרחם על כל החיילים איך שהשתמשו בהם, איך ניצלו את הפאטריוטיזם (הנאמנות למולדת) שלהם, נתנו להם ללכת למות. אתם חושבים שסתם היו מלחמות בין היהודים והערבים? לא היו צריכות להיות מלחמות. לא היתה לזה שום סיבה. רק מה? הם רצו מדינה, איזו מדינה? מדינה יהודית?! חה-חה-חה... מדינה מרושעת! נגד היהדות! נגד הקב"ה, שלא נדע, נגד האמת.

ובן-גוריון כבר כתב שהוא יודע שבעתיד עם ישראל יהיה מדינה, ובמדינה הזו יהיה מרכז-האמת של העולם, שכל אחד יבוא לפה לשפוט צדק. ואז זה יהיה 'עולם חדש'! ['וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן...'] הוא אמנם החסיר מילה אחת – אבל הכוונה היא זהה, כי הוא בעצמו היה חלק של המועדון האקסקלוסיבי (היוקרתי) הזה שרוצה להשתלט על העולם. ולא רק הוא. לא רק הוא. אנחנו לא יכולים להילחם נגדם, הם מדי חזקים בשבילנו. אנחנו, היהודים האמיתיים, חייבים פשוט לא לעזוב את היהדות שלנו, לא לעזוב את הקב"ה, לא משנה מה [שמואל א' י"ב כ'-כ"א]. וכאשר תהיינה כל הפצצות הגדולות וכל המלחמות הגדולות וכו' וכל הניסים שנראה מן השמים, שזה גם כן יהיה מפחיד – אנחנו צריכים פשוט לשבת בבתים שלנו בשקט, להתפלל, וללמוד, ולבקש מהקב"ה שיציל אותנו ואת כל עמ"י. [מזמור מ"ו: 'ה' צְבָק'וֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ...', ע"ש]

ש. אי אפשר לתאר כמה תיירים מגיעים לקבר דוד המלך בהר-ציון, קבוצות ענקיות, בלי רווח בין קבוצה לשניה. סילקו משם את רוב הכיסאות והספרים הישנים כדי שאברכים לא יוכלו לשבת וללמוד או להתפלל שמה, ניכר בבירור שמזלזלים במתפללים בכל דרך אפשרית לטובת המבקרים.

ת. זה לא רק זה, זה גם ברור שהם ממלאים את המקום בגוים, וזו כל המטרה! כדי שלא יהיו יהודים בכלל שמה. אין לנו מה לעשות להילחם נגדם פנים אל פנים, אנחנו צריכים להוריד את הראש שלנו ולהסתתר, רק לא להסתתר מה'... להיות איתו [שירת האזינו: 'ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ...', זוה"ק נשא קכ"ה:].

ש. קבר שמואל הנביא כבר סגור למעלה ממחצית השנה, האמתלה היא ש'עושים שיפוצים'. מה זה צריך להיות? הם רוצים להפוך את זה למוזיאון?!

ת. משתלטים על כל דבר ששייך ליהדות, כל צדיק – הם רוצים להפוך אותו לצדיק שלהם. חס ושלום. אבל הקב"ה לא יתן לזה, חס ושלום. [ריש האידרא זוטא: 'וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא יַתִּיר מִיקָרָא דִּילֵיהּ...', ע"ש].

ש. לא מזמן ראיתי אנשי כמורה שם באיזור שמואל הנביא...

ת. מה עושה שם כומר בשמואל הנביא? ממתי ראינו שם כמרים שמה? היו ערבים, אבל כומר?!...

ש. בטח רוצים להביא אותם גם לרשב"י, ה' ישמור...

ת. נכון, הם לוקחים את כל האלה בשביל הטינופת.

בתוך מלחמת העולם

ש. מה שקורה בעולם זה בעצם התגשמות נבואות חז"ל, לא היה מעולם מצב כל-כך מתאים בפרטי-פרטים למתואר בנבואות בתהליך הגאולה. ויש סכנת התפוצצות גדולה בין סעודיה לאירן...

ת. נכון, זה לא רק מצב של סכנה, זהו-זה. זה המצב בדיוק. זה לא סתם. ואגיד לכם עוד משהו. הרשעים האלה, לפני איזה שלשה דורות בערך, היה אחד אצלם שהוא כתב שבמאה העשרים, (שזו המאה החולפת), תהיינה שלש מלחמות עולם, אמנם זה גלש לתוך המאה העשרים ואחת, לאחר שנת 2000, אבל לא משנה. בכל אופן – הם שתיכננו את זה בדיוק. כל המלחמות האלה היו מתוכננות, וגם המטרה שלהם היתה מתוכננת. אז גם עכשיו זה מתוכנן. אז כל אלה שפועלים כעת, בוא נגיד שזה דור רביעי מאז ההוא שכתב את זה. והמטרה שלהם זה פשוט להשתלט על הכל.

ש. אבל ממתי התחילו את כל התיכנון הזה?

ת. זה תמיד היה מאז שקיימת הכנסיה הקתולית, שהם עבדו עבודה זרה, השתלטו על אירופה, פחדו מהם, אפילו המלכים פחדו מהקבוצה הזאת, כי מי שהתנגד להם, אז או שמתו, או שקרו להם כל מיני דברים, והיו כאלה שהיו צריכים לברוח. אז הם תמיד היו החזקים, יותר מרוב המלכים באירופה, זה המצב.

וארצות-הברית הולכת עכשיו ליפול לא-סתם, וכבר מדברים כל הזמן שנכנסים שם ממש למלחמת-אזרחים. ופעם היו בכמה מקומות שנלחמו הכושים בלבנים, בתקופה שהכושים היו ממש עבדים ואח"כ השתחררו מזה. אבל בדרום ארה"ב הם חיו כאזרחים מסוג ב' או אף פחות מזה, כאשר גוי לבן היה הולך ברחוב – הכושי היה צריך לפנות לו את הדרך וללכת לכביש, היו ספסלים ושירותים נפרדים. אז כושים קמו ואמרו 'עד כאן', ועם כמה מהכושים הגדולים יותר, התחילו לעשות כל מיני דברים, כל מיני מאבקים. ועכשיו עוד פעם נלחמים, כי יש עוני מחריד בארה"ב בין האנשים האלה, אבל משתמשים בעוני הזה בכדי לעשות מלחמת-אחים, וזה מה שהולך להיות עכשיו שם. זה ברור. וכל הצבא מוכן כבר להילחם בפנים כי זה מתוכנן. בולטימור – זו עיר גדולה, וזה לא סתם מה שקורה שם. המהומות – מאד קשות.

ש. ובשביל מי מיועדים מחנות ה-FIMA camps?

ת. מחנות הפימ"ה (הסוכנות של הממשלה הפדרלית לטיפול באירועי אסון, האחראית למחנות הריכוז הללו) – הם בשביל לקחת אמריקאים המתנגדים להם, ולעשות להם 'חינוך מחדש'. ומי שלא רוצה 'חינוך' – 'בַּיי-בַּיי'... ואת זה כבר גילה אחד שעבד בסי. איי. אי. בשנת 1903-1905, הוא היה המום לגלות את זה ואז זה פורסם, אז זה בכלל לא תיכנון 'מהיום'. הם כבר רצחו הרבה מאד אנשים שהתנגדו להם.

כך הם נכנסים. כל התיכנון שלהם בכל ארץ, בכל העולם, זה להכנס בשקט לתוך המקום, להכניס את האנשים שלהם ככה, ולפזר כסף, אם זה למשל כמו שרוצים להשתלט על החרדים, ולמשוך את אלה מתוכם שהם לא כל-כך מאמינים חזקים, אפילו יכול להיות שהם בעלי יחוס מאד גדול [ס' הדור האחרון פרק ט"ז]. ובצורה שכזו – ככה דרכם יוכלו להשתלט על האלה, האמיתיים. ובשיטה הזו הם הרי פועלים גם בארה"ב, לוקחים כל מיני אנשים חלשים, נותנים להם כל מיני תאוות שהם יכולים לחלום על זה, כולל כסף, ואז הם עבדים שלהם. אז כבר השתלטו על הנשיאות בארה"ב, השתלטו על הקונגרס, ועל הסנט, כי כל אחד שם מפחד פחד-מוות שלא יספרו עם מה הוא מתעסק...

ש. ההתקפה בצפון, האם זה יתפתח למלחמה?

ת. אני לא יודע להגיד איך בדיוק זה יתפתח, אבל זו בדיוק השיטה שלהם. הם פעלו כך במלחמת העולם הראשונה. זה התחיל, שקצת זה קרה, וקצת זה קרה, עוד תקרית פה, ועוד דבר קורה שם, עד שזה התחיל ממש והתפתח למלחמה. ואחרי שהתפתחה המלחמה – זה היה בעיקר אירופה, ואולי גם חלק של ארצות-ערב, אבל אח"כ לקראת הסוף נכנסה ארה"ב, ואז זה היה ממש מלחמה קשה מאד. ובמלחמת העולם השניה – אותו הדבר! קודם זה קרה, אח"כ משהו אחר קרה, עד שזה התפוצץ. וגם ארה"ב נכנסה לתוך זה כמה שנים אחרי שזה התחיל, אבל גם זה היה מתוכנן. וזה שהתקיפו את פרל-הארבור (התקפת היפנים על 'מעגן הפנינים', בסיס חיל הים האמריקאי בהוואי, שגררה את כניסת ארה"ב למלחמת העולם השניה) וכשלשת אלפי חיילים ואנשים נהרגו שמה – הרי ידעו שזה יקרה! כי ככה אמריקה היתה יכולה להיכנס למלחמה. כי הרי היה צריך להיות משהו גדול מאד כדי להביא לכך, אז נתנו ליפנים פשוט לעשות את ההרס. ידעו... וראו... ואמרו, אמרו להם לא לעשות כלום, זה לא היה הפתעה.

ש. אז גם פה בעימות הזה הם אולי יעשו איזה משחק, ואחרי תקופה של לחימה יגידו שלא מסוגלים, ויכניסו את האמריקאים לפי התכתיבים שלהם...

ת. זו כנראה התכנית. אני לא יודע אם זה בדיוק יהיה חיילים שיגיעו לפה מאמריקה או זה מהאו"ם וכו' – אבל לא משנה.

ש. צופים שבמלחמה הבאה יהיו כאן אלפי טילים...

ת. זה אנחנו נראה, ה' לא יהרוס את א"י. יכול להיות שמקומות כמו תל-אביב ייעלמו קצת... אבל זה אני לא יודע, אני סתם אומר... אבל להרוס את א"י – זה לא יהיה.

ש. גם בתימן המתיחות עצומה...

ת. בכל העולם ישנה מתיחות גדולה ['כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה...', ילקוט שמעוני ישעיה סי' ס', מובא בסוף תנדב"א, עי' זכריה ח' י']. ואמריקה כבר במלחמה. זה התחיל לאט-לאט – אבל היא במלחמה. יש יותר סינים עכשיו בניו יורק מאשר פורטוריקנים... וזה הרבה. והם שולטים בעזרת כסף, יש להם שקיות של מזומנים. בלוס-אנג'לס השתלטו הסינים על איזורים שלמים, כי חייבים להם הרבה כסף, בגלל זה נותנים לסינים לעבור ולבחור כל דבר ששייך לממשלה. וזה יכול להיות איזה אחד מהפארקים הענקיים ששייך לממשלה או לא משנה מה, שזה כעת כבר שייך לסינים, כבר לא שייך לארה"ב. ולא מדובר על משהו כמו גן תשעים ושלוש בבני ברק...

ש. והתרגיל הצבאי הענק שמתבצע כעת בתוך המדינה... וכולם סתומים, לא קולטים...

ת. זה לא סתם. תראה, גם אחרי מה שקורה בבולטימור אז הסכנה עוד יותר גדולה. כנראה שזה יכנס גם לאיזורים של החרדים, ה' ישמור. זה יתחיל ככה, ואני מאמין שזה יעבור מעיר לעיר.

ש. יש רבנים שאומרים ליהודים באמריקה לצאת מהר, אם לא – אחרי זה כבר לא יוכלו!

ת. האמריקאים, הם כמו היהודים הגרמנים לפני השואה. הם חיו מאד טוב בגרמניה. כיום האמריקאים חיים מאד טוב בארה"ב. אולי עכשיו זה קצת קשה, אבל בסה"כ הם תפסו את המחלה שקוראים לזה 'עגל-הזהב', והם שיכורים על זה [ישעיה כ"ח, שבת ס"ב:], וקשה להם להיפרד מזה. אמנם יש אנשים, יהודים טובים שרוצים ללכת, אבל לאן הם ילכו? מה, הם יקנו דירה בארץ? לא יהיה להם אפילו בשביל שכר-דירה! ומה הם יאכלו? גם יש ממשלה של רשעים פה, שגם קיצבאות-ילדים לא נותנים נורמלי... [רעיא מהימנא אחרי מות דף סח. נשא קכו. בהעלותך קנג.]

ש. אז באמת על מה הם יחיו?

ת. ה' יעזור. היהודי האמריקאי שמאמין באמת עם כל הכוחות שלו, שזה אמת, שזה הולך להיות ממש אסון בארה"ב, ושזה הסוף כבר, ושרואים שזה 'כבר-משיח', אז הוא ירים את הפעקל'אך (החבילות) שלו והוא יבוא, והוא יבטח בה'. אבל אלה לרוב מעורבים מאד עם החיים שמה, ואני מדבר אך ורק על החרדים, כי השאר הם בכלל 'בעננים', הם לא במציאות... אז אפילו שיֵדעו את האמת, החרדים, קשה להם. ואלה שהם יודעים את האמת ועומדים מוכנים – ה' יציל אותם, אפילו שיגיעו לפה – יהיה להם.

ש. אם מישהו רוצה לעלות לארץ ישראל והמשפחה לא מוכנה – האם הוא צריך להתעכב בגללם...

ת. בזה צריך כל אחד להחליט, כי זה מאד קשה להורים לעזוב ילדים נשואים ולבוא לגור בארץ. רק מה? בשניה, בשניה אחת, יכולים לקחת את כל המטוסים ולא לתת להם לטוס, ואז יהיו תקועים שמה. וגם אניות, מה? לעלות על אניה כשיש מלחמות, ועניינים?!...

ש. מה ירויחו בהשבתת המטוסים?

ת. ישעבדו אותם. יש להם הסכם עם קנדה ומקסיקו שזה מדינה אחת פחות או יותר. ואפילו מדברים על לשנות את הדולר לטובת איזשהו מטבע כללי, שישמש לכולם, כמו ה'אירו', ורוב האנשים שתדברו איתם הם יגידו: "אוי, אל תגיד כזה דבר, שטויות!" אבל זה כתוב ברור, וכל אחד שרוצה יכול להיכנס ולראות את זה באתר של הממשל האמריקאי. אבל מי הולך לעשות את זה? מה זה מעניין לאף אחד? ואת הכל, או כמעט את הכל – הם שָׂמִים 'פתוח', אבל כמעט אף אחד לא רוצה לדעת ['וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב...'].

חזק ויאמץ לבך...

ש. יהודי אחד אמר שהתיקשור האחרון בו דיברתם על ההתדרדרות הצפויה מעת הסתלקות הרב וואזנר זצ"ל ['הוא האחרון'] עזר לו מאד, כי הקושי הגדול זה הבלבול בתוך הבן אדם עצמו. אני לא קלטתי שגם זה כלול במשמעות הירידה הגדולה עליה דובר...

ת. בודאי, זה בעיקר בתוך האדם עצמו! נכון, זה יתבטא גם עם הרבה רצח, עם הרבה דם, וכו', ה' ישמור עלינו שלא נצטרך לסבול מזה, אבל בסך הכל זהו המבחן שלנו! עד כמה אנחנו עִם ה'. וכל מה שקורה – זה הכל בשביל עַם פיצפון, עם זעיר, שהוא במהותו טהור, העם היהודי, וזה הכל. ועוד כמה גוים שיכולים לשרת אותנו.

ש. ביקשו לשאול, קבוצה גדולה של נשים עשו הפרשת-חלה משותפת כדי להרבות זכויות לעם ישראל ולקירוב הגאולה, מה דעתך?

ת. זה מצוין, אבל צריך לדעת שהעיקר זה לא רק הפרשת-חלה, אלא שיעשו תשובה. כל אחד ואחד, לעשות ממש תשובה! [רמב"ם פ"ז מהל' תשובה: 'ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה'].

ש. שאלו על החשבון המפורסם של ה'חסד לאברהם' שיהיו שבעת אלפי יהודים לקבלת המשיח, האם המספר הזה כולל גם נשים, ומה יהיה עם נשים שלא הולכות בכיוון האמת יחד עם בעליהן?

ת. הלוואי והייתי יודע, זה מאד מפחיד.  אנחנו צריכים להחזיק מעמד עוד קצת, עוד קצת. ולא להיראות עד כמה שאפשר. פשוט להסתתר ['חֲבִי כִמְעַט רֶגַע...']. וצריך להחזיק בה' – לא משנה מה, להחזיק בחבל הרוחני שקושר אותנו להקב"ה. וזה קשה מאד, מאד מאד קשה לחיות בעולם הזה עכשיו, ומה הקושי הכי גדול שיש פה? כי אפילו האדם הכי עני – חי על רמה גשמית, איך שלא יהיה, ובמיוחד בארה"ב. בשנות החמישים היו צריפים של כושים עם טלביזיה ומכוניות-קאדילק... והרבה מאד אוכל, והרבה מאד שתיה חריפה, אז זה הכל עולה כסף. אבל עכשיו אנחנו צריכים להוריד, כי מה ששייך לגשמיות המיותר – ייעלם. ה' הוא המפרנס, והוא יהיה לנצח המפרנס, ['וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד', מתוך ברכת המזון] ולא נצטרך ללכת לעבודה ולדאוג לזה, אבל החיים שלנו יהיו 'רוחניים'. ומה זה אומר? בעוה"ב של משיח – זה יהיה עוד גופני, אך לאט-לאט זה ישתנה, אבל הכיוון שלנו זה רוחניות

עי' סו"פ ניצבים, ס' מאירת עינים ע"ד הרמב"ן ניצבים ל' ו', בחוקותי כ"ו י"ב ברש"י, נועם אלימלך קדושים ד"ה א"י וכי תזבחו