אני עצוב אבא, מצד אחד עצוב, ומצד שני אני רואה דברים מתקדמים לגאולה השלימה. אני עצוב לראות את היהודים, במיוחד החרדים, יורדים ויורדים [מתני' סוף סוטה, מאמר 'ציפית לישועה' להח"ח פ"א]. החילונים יורדים לתהום שאני לא יודע אם יוכלו לצאת מזה ['בְּאֵר שַׁחַת'], אבל היהודים החרדים, לא כולם, עשו מהאידישקייט שלהם משהו שהוא 'לא-אידישקייט-ולא-גויישקייט', לא פה ולא שם. תפשו את הגשמיות המיותרת של הגויים, וניסו לערבב את זה באיזושהי צורה ולהכשיר את זה על מנת שתוכל להיות כביכול "חלק" של יהודי.

אבל כמו שמים ושמן לא יכולים להתערבב – גם הגשמיות המיותרת של הגויים והגישה לחיים של הגויים לא יכולה להתערבב עם התורה, עם החיים של יהודי הקרוב לה' באמת ['וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי...', סוף פר' קדושים]. זה לא יכול להתמזג. זה לא יכול להיות מעורב, זה לא יכול להיות חלק, זה לא יכול להיות אחד עם זה, ובאיזשהו שלב הם חייבים להיפרד לגמרי [ברש"י שם: 'אם אתם מובדלים מן העמים – הרי אתם שלי...'].

אנחנו, היהודים האמיתיים, חייבים להפריד את עצמנו לגמרי מה'כביכול-יהודים' שהדרך שלהם היא לא יהדות [תהלים כ"ו ה': 'שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים', שירי משכיל כלל ח']. אנחנו חייבים להיפרד לגמרי. זה מאד-מאד קשה, כי היהודים-האמיתיים הם מועטים מאד והיהודים-הלא-אמיתיים הם רבים מאד יחסית לנו, לאלה שבאמת משתדלים להיות קרובים לה'. יהודי עם זקן ופאות או אשה צנועה – זה לא אומר שהם יהודים-אמיתיים, ולא כל יהודי שנראה חילוני הוא בפנים באמת חילוני [אבות ד' כ'], כי ברגע האחרון הוא יבין איפה באמת הוא צריך להיות, במקום נפרד עם היהודים-האמיתיים [ניצבים ל': 'אִם יִהְיֶה נִדָּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָׁמַיִם...', מיכה ד' ו': 'אֹסְפָה הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּצָה...', ור' יחזקאל סוף פרק ל"ד].

ועכשיו, בכל העולם יש מלחמה בין הטוב והרע, בין האמת לשקר, גם אצל היהודים וגם אצל הגויים, אבל המלחמה הכי גדולה בסוף היא של היהודים האמיתיים כנגד השטן, נגד השטן עצמו עם כל החיילים שלו. זו תהיה המלחמה האחרונה, ואז ה' ישחוט את היצר הרע עם כל אלה שהלכו עם השטן [סוכה נב., זכריה י"ד].

אבל היום אני עצוב, כי אני רואה שהרשעים מתגברים [ישעיה נ"ז כ': 'וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ...'], מתרבים, כל העולם בסכנה ענקית. אני רואה שבארצות הברית כבר מתחילים להפריד בין הגויים שהולכים בדרך הרשעים לבין אלה שלא הולכים בדרכם. בכל העולם – הרשעים מתגברים, משתלטים על הכספים, על המדינות, על הצבאות של העולם. וגם פה, בארץ ישראל, יש לנו שלטון גויי. נכון שיש יהודים ביניהם אבל הכיוון גויי. גם הם שייכים לרשעים האלה, והם מאמינים כי דרך הרישעות שהיא נגד התורה היא אמיתית, וזה מה שצריכים לעשות. ואפילו מוכנים לרצוח בשביל זה ולעשות כל מיני דברים עקומים ['כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן'], כי אצלם מה שעקום – זה ישר, ומה שישר – זה עקום [ישעיה ה' כ': 'הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר...', עמוס ו' י"ב: 'כִּי הֲפַכְתֶּם לְרֹאשׁ מִשְׁפָּט, וּפְרִי צְדָקָה לְלַעֲנָה...'].

והם, שהם הרבים, לא מליונים, מיליארדים – נגד קבוצה פיצפונת לעומתם, אבל, כמו שנאמר הכח איתנו [תהלים ג': 'מָה רַבּוּ צָרָי...', מתני' סוטה, פרק ח': 'כִּי ה' אֱלוֹקֵיכֶם הַהוֹלֵךְ עִמָּכֶם...']. כמו יהודה המכבי, האחים שלו, האבא שלו – הכהן הגדול, שנלחמו נגד צבאות הרבה יותר גדולים מהם, 'הרבה' זה לא מילה, צבאות ענקיים, וה' נתן להם לְנַצֵּחַ, ככה זה יהיה עכשיו ['ה' צְבָקוֹת עִמָּנוּ...' מזמור מ"ו, ע"ש כה"ע, ור' מלבי"ם עה"פ 'כי אחד קראתיו', סוף הפטרת עקב]. רק המשיח, הסמל של האמת, הסמל של התורה-והמצוות, הסמל של אהבת הקב"ה לעם-ישראל ואהבת עם-ישראל לקב"ה – הוא לבד ינצח את כולם, כולל השטן עצמו [מיכה פרק ה', יובא בסוף]. הוא יהיה שליח ה' – ואנחנו בעזרת השם איתו. לא נילחם – רק הוא ילחם, אבל אנחנו נהיה איתו, בניצחון.

אבא, אני כל כך דואג לעם ישראל, אני רוצה שכל יהודי ינצל, אני בטוח שכל יהודי ינצל, כי כך ה' אמר ['אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם ה'... וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ...'], אבל נעבור כאלה זמנים קשים. ולא לפחד, לא לפחד, רק לא לפחד! ה' איתנו, ה' אוהב אותנו, ה' רוצה אותנו [במדבר י"ד: 'וַה' אִתָּנוּ, אַל תִּירָאוּם...'].

ה' ידע מראש שהנחש רצה להחטיא את אדם וחוה, ה' ידע מראש שאדם וחוה לא יעמדו בזה, לא יעמדו מספיק חזק. ה' ידע שאנחנו נתגלגל מגלגול לגלגול, לתקן, ולתקן, ולתקן. ומי אנחנו? אנחנו נשמות, חלקים של הנשמות של אדם וחוה, ואנחנו מתגלגלים בכל הדורות, ומתקנים, ומתקנים, ומתקנים. ועכשיו אנחנו מתקרבים לסוף התהליך [זוה"ק פקודי רנ"ח ע"א: 'כַּד יִסְתַּיֵים גָּלוּתָא בִּמְשִׁיכוּ דְּרַגְלִין... וְיִתְעֲבָר הַהוּא רוּחָא מְסַאֲבָא עָרְלָה מִן עָלְמָא... עַד דְּמָאטוּ רַגְלִין בְּרַגְלִין']. אנחנו בתהליך של להגיע ולהיות בשלב שבו נוריד את כל הקליפות שאספנו בכל הזמנים של ההיסטוריה, בזמן האחרון הארוך והקשה של הגאולה, ונהיה שוב טהורים כמו האדם הראשון ['וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי, וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף...', מלאכי ג' ועוד]. ואז כולנו נתחבר שוב לקב"ה, נתחבר לנצח ["נֶצַח יִשְׂרָאֵל". ור' ביהגר"א למאמר 'האי גלא דמטבע לספינתא'].

אני גם שומע את המילים של נשיא ארה"ב, של קמרון באנגליה, של מרקל בגרמניה, של פוטין, של הסינים, של כולם, של נתניהו, שמדברים על האויב של כולנו, שהם 'המחבלים', שעם כל מה שהם עושים – הם האויב של אמריקה, של רוסיה, של כל מקום. אז לכן כל אדם שהולך נגד הרעיונות של המדינה שלו כבר מראש נחשב כמחבל, ולכן מראש אפשר לעצור אותו, להכניס אותו לכלא בלי משפט, להרוג אותו בלי משפט, אפשר לעשות הכל נגד בן-אדם זה. ואמנם משתמשים בזה נגד הגויים, אבל המטרה הסופית שלהם היא להשתמש בזה נגד היהודים המאמינים בה' באמת, כי זה הולך נגד כל הדברים שהעולם של המאה ה-21 נהנה ממנו, רוצה בו ומחזיק בו ['וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל', סנהדרין צז.], את הדבר החשוב ביותר של עגל-הזהב שלהם או של האליל שלהם – השטן בעצמו.

ואם אנחנו נגד הסוטים מהדרך הטבעית שה' נתן לכל העולם, הדרך שה' סלל לכל אדם ללכת בה, אם אנחנו נגד אלה שרוצים לסטות מהדרך הזו וללכת בדרכים עקומות, אז נהפוך ל'טרוריסטים' בעיני הרשעים. וכמעט כל מדינה שפעם היתה נחשבת למדינה חופשית – נהפכה למדינת הרישעות ['וְהַמַּלְכוּת תֵּיהָפֵךְ לְמִינוּת'], מדינה נגד התורה ['בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת'], ונגד כל גוי שיש לו אפילו טיפה-של-כיוון של חיים מסודרים פחות או יותר כמו שכתוב בתורה, והוא יהיה בסכנה גדולה.

הרשעים משתלטים על הכל. זה סימן של הסוף [יומא דף י'.]. זה הסימן הכי גדול שאנחנו מתקרבים לזה במהירות הבזק. הרשעים לא יכולים לעצור את עצמם [ישעיה נ"ז: 'כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט...'], הם שיכורים מההצלחה שלהם ['שִׁכּוֹרֵי אֶפְרַיִם', ישעיה כ"ז], הם בטוחים שהם כבר משיגים את המטרה שלהם. ה' יתן להם לחשוב, ה' יתן להם להצליח, ה' ישמור, עם כל הדברים העקומים שלהם, שה' ישמור עלינו מהם. והם יגיעו לרמה כזו שיעשו הכל בגלוי [ירמיהו ח' י"ב: 'תוֹעֵבָה עָשׂוּ, גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבֹשׁוּ, וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ... לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים, בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ...'], ואז היהודים שלא תפסו מה שקורה, פתאום יתפסו. היהודים האמיתיים יחזרו מיד בתשובה, אבל היהודים שהם ערב-רב, שיש להם את התשוקה בלב – יקבלו מיד ש'הלאוים' הם מותרים, ומה שמותר – זה אסור, הם ירוצו לזה בשמחה כמו שכבר התחילו לעשות [משלי ב' י"ד: 'הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע...'].

היהודים שלנו לא מבינים. יש קבוצות שמכניסים בשמחה רבה בחורים חרדים לצבא. אומרים: "למה לא?! מה הם יעשו בחוץ? בחורים שלא מצליחים כל כך בלימוד – שיהיו בצבא!". זה היה נכון אם זה היה צבא גויי שנותן להם להיות יהודים, אבל זה צבא "כביכול-יהודי", צבא שפתח את השערים שלו גם לעקומים ומקבלים אותם בשמחה רבה, וכותבים להם בגדול, בפירסומת: 'גם אנחנו רוצים את העקומים', את אלה שדוקא הולכים נגד התורה בדברים הקשים ביותר. איך אפשר לקחת בחור חרדי ולהכניס אותו למקום של טינופת, למקום של עירבוב בין נשים וגברים?! ואוי ואבוי אם מישהו יגיד להם משהו!... [עי' רד"ק ומלבי"ם עמוס ה' י"ג].

אתם מאמינים שהצבא מגן עלינו? רק ה' מגן עלינו! אם זה צבא של קדושה – יש לנו אפשרות לנצח [מוישל'ה: 'רק צבא ה' יכול לנצח'], ואם זה לא צבא של קדושה, שחיילים לא משתדלים כלל בקדושה – אז אין לנו שום אפשרות לנצח. ולמעשה, הנצחון הגדול האחרון שלנו היה 'מלחמת ששת הימים'. ומאז – המלחמות לא היו מוצלחות במיוחד. ועכשיו כשהמדינה קשורה לרשעים – אין לנו שום תקווה לנצח, הם כבר ניצחו אותנו [רש"י סו"פ קדושים הנ"ל].

אתם תראו – עוד מעט יכניסו לפה חיילים זרים, תראו אם אני טועה, תראו. כבר יש חיילים אמריקאים פה מהאו"ם.

אבל לא לפחד, יהודים אמיתיים ['עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ...', מזמור מ"ו] לא יעזור להם. ה' לא יתן להם להחריב את העולם שלו, עולם שהוא ברא בשלמות, להיהרס ולהפוך לדבר של טומאה. הרשעים הכריזו על מלחמה נגד הקב"ה, וזו המלחמה האמיתית שלהם! לא נגד עַם זה או אחר, אלא נגד הקב"ה! ['אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה'...'] ואין להם שום אפשרות בעולם לנצח. ה' יהרוס אותם עד לפרור האחרון של הטינופת שלהם [ר' פסוקים הבאים], ואז תהיה הגאולה השלמה.

סו"ס עמוס פ"ט: 'הִנֵּה עֵינֵי ד' אֱלוֹקִים בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֶפֶס כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת בֵּית יַעֲקֹב נְאֻם ה'... וְלֹא יִפּוֹל צְרוֹר אָרֶץ... בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי הָאֹמְרִים לֹא תַגִּישׁ וְתַקְדִּים בַּעֲדֵינוּ הָרָעָה... בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים, וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם...

תהלים צ"ז ג': 'וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו...', ור' סוף מזמור ק"ד.

שבת שלום, אבא ואמא, תודה רבה שאתם כאלה הורים טובים. אני יודע מה שאתם עושים בשבילי. אני מודה לה' ומודה לכם. שבת שלום.