פרצה מלחמת העולם השלישית

פרצה מלחמת העולם השלישית

בס"ד, ירושלים, יום ג', ראש חודש חשון, עם בנימין

אני מאד רוצה לדבר. אני מאד מפחד, מאד מפחד. למעשה, אפשר לומר ברור שמלחמת העולם השלישית כבר התחילה. וזה לא רק אני האוטיסט המסכן אומר את זה, יש הרבה אנשים חכמים וגדולים, גם בין היהודים וגם בין הגוים, שכבר יודעים ש'זהו זה'. אנחנו בסוף. אמנם לא ראינו עוד ערים גדולות נעלמות [צפניה ג' ו'-ח', ע"ש], ברוך ה', אבל אנחנו יודעים עכשיו שזה מאד יכול להיות.

ואנחנו רואים שינויים ענקיים בעולם, אבל עם כל מה שיש – עוד יש כאלו שאומרים: 'אבל לא קורה כלום!' אבל כן קורה. רק להזכיר לכם איך שהעולם שלנו השתנה.

מאז שאנחנו ילדים קטנים אנחנו לומדים על אירופה. אירופה זה 'גזע הַארִי'. הרוב הם בהירים, בלונדינים, עם עינים כחולות, וכו'. יש כל מיני מדינות באירופה, יש את אנגליה, שזה קצת לא-בדיוק אירופה, אבל כמעט, ויש את הולנד, וגרמניה, ואוסטריה וכו' וכו', ושם, במקומות האלו זה סוג מסוים של אנשים. בספרד – זה סוג אחר. בארצות-ערב זה סוגים שונים, ובארה"ב יש 'כל מיני', אבל בעיקר ישנם לבנים, לבנים עם עינים כחולות, בלונדינים, שהרוב באו מאירופה כדי לחפש את הדמוקרטיה, את החופש להיות פרוטסטנטים או יהודים או משהו אחר.

ואיך זה נראה עכשיו בכל המקומות האלה? באירופה זה מלא ערבים. אין כמעט ילודה באירופה. ואם הם נשארים כל מאות-האלפים שיש באירופה, מעל למיליון בודאי, וכבר יש מהם כבר כמה מיליון, אם זה ימשיך ככה, אז השחום או החום יהיה הבולט, זה יהיה הרוב. והאיסלאם ישלוט. ועכשיו זה רק בלאגן גדול שמה, אין איפה להושיב אותם, ילדים קטנים עם אימהות, אבל הרוב זה גברים שעושים הרבה בעיות, גונבים, ועושים כל מיני מעשים לא טובים. אבל בגרמניה אולי מצאו מקום בשבילם... מחנות-הריכוז שפעם שם הרגו יהודים, ועכשיו זה הבתים שלהם, אז העולם ממש נראה 'מעולה'.

ובארה"ב – אותו הדבר. הנשיא מכניס מלא-מלא ערבים, ובודאי שביניהם ובין אלו שבאו לאירופה יש הרבה מהדאע"ש. וחוץ מזה יש הרבה אפריקנים שברחו מהבתים שלהם, ומקסיקנים, והם נותנים להם פשוט לזרום לתוך ארה"ב, בלי גרינקרד (אישור שְׁהִיָה), בלי לשאול מי הם או מה הם. וחלק רציני הם ממש פושעים, רוצחים, ולא בודקים, לא אכפת להם. אבל אם ישראלי יבוא לשם, אז כבר יעשו לו בעיות. הוא יצטרך גרינקרד, הוא יצטרך עבודה, ולקנות בית, וכו' וכו'. ככה זה איך שזה נראה העולם שלנו.

 

אבל עכשיו הרוסים נמצאים בסוריה, ולא סתם, מאה אלף! מאה אלף, בערך מאה אלף חיילים, עם כל הנשק שרק חולמים על זה. וליד סוריה יש לרוסיה הרבה אניות-מלחמה שמשם הם מעיפים טילים מהמשוכללים ביותר. ובנוסף יש להם עוד עזרה: – את סין. הסינים, אם הם רוצים לכבוש את המזרח התיכון – הם צריכים רק להביא איזה רבע מכל הסינים, הם יעמדו אחד ליד השני, וימלאו את כל השטח... אבל הם גם כן הגיעו עם אניות מלחמה, וגם הם נלחמים. וזה אומר שפוטין משתלט על סוריה בעזרתם של הסינים והאיראנים. ועכשיו ברוסיה הם גם גייסו חיילים מאנשי-המילואים, ועכשיו הם גם כן בעיראק! והיהודים פה בארץ מאד דואגים, כי זה לא בעיה בשבילם לטוס 'טיפה' לתוך ארץ ישראל, אולי פשוט לבוא ולהשתלט. זה יכול מאד להיות.

והתיכנון זה פשוט להשתלט על המזרח התיכון, שהוא כבר חלש, זה מוחלש מכל המלחמות שהרשעים תכננו וביצעו 'ערבי נגד ערבי'. ומה עם הארץ הפיצפונית הזו? כל הצרות שהיו לנו היום, ואתמול, ולפני זה, וכל מה שעומד להיות לנו פה, זה עוד קטן לעומת מה שעומד להיות. ואם אתם סבורים שהחיים יחזרו למשהו דומה למה שהיה קודם – אני לא חושב כך. אלה, הרשעים, התחילו כבר את המלחמות, והם לא יעצרו עכשיו. יש להם את הטעם של ההצלחה, את הטעם של המלחמה והניצחון. יש להם את הטעם בפה של הדם והזיעה שיש כשבן-אדם נלחם. והם לא יעצרו. לא יעצרו. אחרי שהם גומרים את כל הערבים האלה, הם רוצים לשבת פה, להרחיב את הגבולות פה, ולעשות מארץ-ישראל את המרכז שלהם, וגם לבנות בית-מקדש של ע"ז, ה' ישמור, ואת 'הבית'. זהו התכנון שלהם, אבל הם לא יצליחו בע"ה. אבל עד שיבינו ועד שאנחנו נבין שהם לא מצליחים – יהיו בכל אופן מספיק יהודים שינסו להחזיר לעצמם את החיים שלהם כמו פעם, כך שהם יכולים להמשיך את הגשמיות שלהם.

האחים שלי, תשמעו! זה לא יהיה. העולם הולך ליפול גם בגשמיות, ברוחניות – זה כבר נפל. וגם אנחנו עומדים לפני מלחמות מפחידות ביותר, עם המון הרס בעולם [צפניה שם]. בעזרת ה', בא"י זה לא יהיה כל כך קשה כמו בעולם, אבל יהיה קשה. ורוב האנשים יחשבו שיותר טוב לברוח לחו"ל, אבל הם לא מבינים ולא רוצים להבין שבחו"ל יהיה להם הרבה יותר קשה. בחו"ל – הרשעים שונאים את היהודים, אפילו שכלפי חוץ הם מתנהגים אחרת, בדרך כלל. ותהיה הרבה יותר אנטישמיות, הרבה בלאגנים. הרבה מהאנשים הנמוכים ביותר, הזבל, כשהם יתחילו לריב האחד-עם-השני – הם יתפסו את היהודים כקרבן. אבל אי אפשר לדבר איתם, כי הם לא רוצים לדעת. בדרך כלל החיים שלהם נוחים אז הם לא רוצים לדעת ['הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה']. אבל אני מבקש מכולם, תסבירו להם, נכון, עכשיו זה קשה פה בארץ-ישראל, אבל אי אפשר בכלל להשוות לְמַה שיהיה שמה, לא ניתן להשוות.

ועכשיו אני פחות-או-יותר נתתי לכם את התמונה. זה לא יהיה שָקֵט, ולא יכול להיות שקט כבר. פוטין כבר עשה צעד שהוא לא יכול לחזור מזה. ועוד מעט הכסף יתחיל לרדת בצורה קשה בערך שלו, וזה יהיה בכל הכספים, בכל העולם. וכולם רק ידאגו לאוכל, שיהיה מה לאכול, בשביל הילדים, לחיות יום יום. והעשירים, חוץ מהרשעים שביניהם, יפסידו את רוב הכסף שלהם. והאלה, שמונים-וחמשת המשפחות ששולטים על כלל הכסף בעולם – הם יחליטו מי מקבל ומי לא.

ועכשיו, יהודים טובים, יהודים אמיתיים, מה אתם אומרים?... האם אתם לא רואים מה שקורה?!.... האם אינכם פותחים את העינים ורואים מה שקורה?!... האם אתם לא רואים שהעולם הוא בסוף, בסוף הדרך שלו?!... שהעולם, במצב של החטא של האדם-הראשון, והשטן, היצר הרע שהוא השטן, הוא השולט עכשיו בעולם הזה?! האם אתם לא מרגישים את זה?!... האם אינכם מרגישים איזו סכנה יש לכל הילדים התמימים, באיזו סכנה הם נמצאים מן השטן, מכל העולם-של-טינופת, הטינופת הרוחנית, של חוסר הקדושה, כמו פעם, כמו דור-המבול, כמו סדום-ועמורה. ויש לנו הרבה דוגמאות 'של פעם', אבל אנחנו היינו בטוחים שאנחנו כבר מעבר לזה, אבל כל אחד מבין שזהו זה, אנחנו לא מעבר, זה ממש 'זהו זה' [עי' רש"י תהלים ט' י"ח].

עם ישראל, בואו הביתה, תבואו הביתה. ואלו שנמצאים פה בארץ, אל תעזבו, אל תתבלבלו. זה רק היצה"ר הוא שרוצה לבלבל אתכם. תשבו ותלמדו את הנבואות, לשבת וללמוד את זה. זה הכל בדיוק. מדויק-מדויק. אל תעזבו. ותחזרו להקב"ה [ישעיהו נ"ב ו': 'כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר הִנֵּנִי...' ע"ש].

הגברים והנערים, אנשים נשואים ולא נשואים, אל תשכחו להתפלל שלש פעמים ביום, תשתדלו מאד-מאד להתפלל במִנְיָן, אפילו שזה קשה, ואפילו שתצטרכו לקום מאד מוקדם בבוקר, זה מאד חשוב. להתקרב להקב"ה. קודם כל – בתפילה, ואח"כ בלימוד ['ודע לפני מי אתה עמל', אבות פרק ב'].

והנשים, מי שיכול בית כנסת – זה מאד יפה. לא חייבים. נשים שהן אימהות לילדים קטנים – מספיק שתדברו עם הקב"ה. תדברו איתו. תקשרו איתו קשר, שתרגישו אותו. ואז הוא יציל אתכם וגם את הילדים שלכם. וכולנו ביחד, גם בנפרד וגם ביחד, צריכים לצעוק לה': 'תציל אותנו, תציל אותנו, אבינו שבשמים, תציל אותנו'! והוא יציל אותנו [ישעיהו נ"ז י"ג: 'בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ...']. לא לפחד, אפילו שזה קשה, ואפילו שיש הרבה סכנה, ואפילו שיש בינינו כאלה שיעזבו את העוה"ז לפני הרגע האחרון, אל תדאגו להם, הם במקום טוב. יותר קל להם מאשר לנו [חלק צח: 'ייתי ולא אחמיניה', ע"ש כה"ע]. אם הם לא בעלי-עבירות מי-יודע-מה – אז יותר טוב להם שם מאשר לנו פה. יותר קל להם. אבל אני מעדיף להיות פה ולקבל משיח-צדקנו. ואני מאמין שגם כולכם אותו הדבר.

אז תקשרו קשר עם אבינו שבשמים. כל רגע רק לבקש ממנו, ולדבר איתו [שם: 'וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי...']. ולא לפחד, כי הפחד – זה השטן [ישעיה ל"ג י"ד]. ואנחנו בני חורין. אנחנו, בני ישראל, אנחנו הילדים של הקב"ה [ישעיה מ"ד: 'אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב...']. הוא דואג לנו ב'מאה אחוז'. והוא לא יביא לנו שום רע. אולי זה נראה רע, אבל בסופו-של-דבר – זה טוב ['לְטַב עָבִיד'].  ואני מבקש מכם, מבקש מכם, אלה בחוץ לארץ ואלה שבארץ, אלה בארץ – לא לחלום לעבור לחו"ל, ואלה שבחו"ל – תתחילו לארוז את הדברים, כי הגיע הזמן. סוף.

שאלות ותשובות:


התנפלויות הערבים

ש. הערבים טוענים שהם עושים את כל המהומות והרציחות בגלל שהיהודים נכנסים להר-הבית...

ת. זה שטויות, והם יודעים שזה שטויות, אבל את האמת, אולי זה נכון מבחינה רוחנית. בכלל לא כדאי לעלות לשם, בכלל. אסור לנו. אפילו אם עומדים בצד – לא צריך. אבל זה לא יעצור את הערבים. זו לא הסיבה. יש אירגון מהרשעים שפועלים כאן כמו שהם עושים בכל ארץ וארץ. הם הרי מחלישים כל מקום בכך שהם עושים עימותים של ערבים כנגד ערבים. אז פה הם עושים ערבים-נגד-יהודים או חרדים-נגד-חילונים, זו הדרך שלהם. אז הענין הזה – זה סתם רק בשביל שתהיה 'סיבה למסיבה'. וזו רק ההתחלה של התכנית להחליש אותנו. ולצערי הרב זה בא על חשבון אזרחים טובים, יהודים טובים, וחיילים מסכנים. והאלה שיושבים בממשלה – יש בהם חלק רציני שהם שייכים לרשעים.

ש. אז בעצם זה הכל משחק. הם מצד אחד מביאים את היהודים שיעלו להר הבית, ומצד שני הם שמתסיסים את הערבים שיתרגזו על זה, ככה הם מחוללים את המהומות...

ת. בדיוק, בדיוק.

ש. ובממשלה מטכסים עצות מה לעשות, מכנסים אסיפות, עושים דיונים...

ת. הם יושבים בדיונים-דיונים כי הם יודעים איך שהם צריכים לעשות, אבל לא רוצים שאנשים אחרים יֵדְעוּ מה שהם הולכים לעשות... [ישעיהו כ"ט ט"ו: 'הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מה' לַסְתִּר עֵצָה, וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם, וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ...']

ש. מה זאת אומרת?

ת. יש להם תוכנית, ליהודים בממשלה. יהיו פה, אתם תראו שיהיו פה חיילים זרים! הם יזמינו אותם, או שלא תהיה להם ברירה, או ש'כאילו לא תהיה להם ברירה'...

ש. אתם אומרים זאת, אבל האם הָעָם יודע משהו מכל זה?

ת. העם יודע, כי צריך לדעת, כי זה כתוב בהרבה מאד מקומות. למשל בארה"ב הרבה מאד אנשים יודעים את זה, ויש כאלה בין הגוים שנלחמים נגד הרשעים, אבל לא מספיק. לא מספיק אנשים שמוכנים להילחם. יש הרבה-הרבה טיפשות וחוסר-ידע גם בין הגוים וגם בין היהודים. זה פשוט מדהים. זוהי טיפשות רוחנית וגם גשמית.

ש. בענין זה שאומרים שהכל באשמת 'הר הבית' – הרי אחר כך הערבים יגידו שהם כועסים בגלל סיבה אחרת...

ת. טוב, בסדר, זהו המצב. והיהודים אין להם מה לעשות שם בהר הבית, ואפילו אם עומדים בצד, לא כדאי אפילו את זה לעשות. ואם הם היו מפחדים באמת, והיו מאמינים באמת – היו רועדים, רועדים רק מהמחשבה לעלות במקום כזה קדוש ['הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ'], כאשר אנחנו כל כך שפלים. אבל כל אחד מרגיש את עצמו 'מוישה גרויס'. וזו בעיה גדולה. אבל לא משנה, זה המלחמה שהרשעים מתחילים ויוזמים. הם לוקחים קבוצה של ערבים, לא הכי אינטליגנטים, צעירים, ומשגעים להם את השכל, עושים להם שטיפת מח, והם מוכנים לקחת סכין וללכת, והם יודעים שבזה הם גומרים את החיים שלהם, או ככה או שהם יושבים בבית-סוהר, אבל לא אכפת להם, כי עושים את זה בשביל כל מיני גמולים בעולם-הבא שלהם... אבל אני רק לא יודע למה הנשים שלהם עושות את זה...

זה הכל מתוכנן. זו לא בעיה לקחת את הערבים האלה ולסובב אותם, לשגע להם את השכל, ולכוון אותם כנגד היהודים. בכלל לא בעיה. כמו שברוסיה זה גם כן לא היתה בעיה לתת לקוזקים קצת וודקה ולכוון אותם לכיוון היהודים. וכמה-כמה שהם שחטו, עם החרבות שלהם רצחו עיירות שלימות. והפולנים, אה... וזה כל העולם ככה.

ש. למעשה האם צריכים לפחד לצאת מהבית או להתעלם מהחששות?

ת. זה תלוי בבן אדם. בן אדם שהוא היסטרי ושרועד מפחד – אני לא הייתי אומר להם לצאת. מי שבוטח בה' – יודע שכל מה שהוא עושה זה לטובתינו, אז הוא עושה מה שהוא צריך לעשות. אני לא אומר סתם להסתובב ולבלות, אבל לעשות מה שצריכים לעשות. שוב, אני לא יכול להבטיח לאף-אחד שהוא יחזור בשלום הביתה. אני בעזרת ה' יכול לברך. אבל אם הולכים בשביל לעשות משהו שחייבים לעשות, אז מספיק בשביל זה להיות שם. די להסתובב ולהסתובב רק בשביל בידור טיפשי.

גאולה בקרוב

ש. בשבועות האחרונים התפרסם על נער שחזר לחיים ממות קליני, ומספר על הרבה דברים שנאמרו לו בשמים על מלחמת גוג ומגוג הקרובה מאד, ועוד. מה דעתך?

ת. הרבה מאד דברים שהוא אומר זה נכון, זאת אומרת שלפי הנבואות זה נכון. יש דברים שאני לא יודע אם זה נכון בדיוק או לא נכון, אבל לא משנה, זה כתוב שלפני שמשיח בא יהיו כל מיני אנשים שיחלמו, יקבלו כל מיני חלומות מעניינים וכו' וכו'. [יואל ג': 'וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן, בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ...'].

ש. וזה קורה בדיוק לילד חילוני שלפני כן לא היה לו שום מושג ביהדות, ופתאום הוא מקבל כזה שפע של ידע והבנה...

ת. כן, כתוב שיהיו כאלו דברים לפני שמשיח בא, וזה מתקיים. עכשיו זה מתקיים. וזה לא רק הוא, דוקא היו הרבה שקיבלו כאלה חלומות וכו'.

ש. יש שמדברים על עשרה בטבת...

ת. אני רק יודע שהשנה הזאת, לא הלועזית, השנה היהודית הנוכחית, תהיה שנה ממש של הגאולה. הגאולה – אני לא יודע מתי בדיוק, אבל זה חייב להיות. כי העולם פשוט מתמוטט. וכשזה יתמוטט, מה שיהיה זה רק יהיה בלאגן, בלאגן. תקשיבו, זהו בלאגן עם אנשים רשעים ששולטים, ואפילו אם הם חשבו שהם ביחד אבל יתכן שבאיזה שלב הם ילכו אחד-נגד-השני, ורק תחשבו, זה ממש כמו לתת רובים לילדים קטנים. הם יתחילו פשוט לירות אחד-עם-השני [כדור ההפלגה, נח י"א], זה גם כן דבר שיכול להיות. איך בדיוק זה יהיה – אני לא יודע. אני יודע שהרשעים ייעלמו [סיום 'אשרי'].

ש. איך נדע לזהות מי מקבל חלומות אמיתיים ומי מדבר הבלים?

ת. קודם כל, אם החלום לא אמיתי, אבל כשזה הולך לפי הנבואות אז שיהיה... ומה שלא מתאים כמו... שאני לא קורא לו רב בכלל, זה ממש שטויות. אבל הרבה יהודים חרדים רודפים אחריו, רוצים לשמוע מה שיש לו להגיד, והוא אומר מה שרוצים לשמוע...

ש. זה בגלל שהמצב כל כך ריקני, ואין הדרכה ואין כלום, אז נתפסים לכל שטות...

ת. אבל הם לא רוצים משהו רציני. אם מנסים למשוך אותם לרצינות – לא מעניין אותם. רק אם הייתם נותנים להם ללכת למשחקי-כדורגל, אני חושש שהרבה מהם היו רוצים את זה... רוצים משהו שלא צריכים לחשוב, שלא צריכים להיכנס עמוק, זה נותן להם ככה הנאה רגעית.

ש. השאלה היא כרגע, בשלב זה, איך נצפה מיהודי אירופה וארה"ב להגיע ארצה אם הם שומעים את כל מה שקורה פה?

ת. יהודי אמריקה, הם עדיין בשינה טובה, אפילו שהם יודעים את האמת שהשעון הולך נגדם, שעוד מעט תגיע השעה שיתחילו למלאות את מחנות-הריכוז שהם בנו בכל ארה"ב, שעכשיו זה ברור שיש להם את זה. אפילו באתר של האינטרנט של ממשלת ארה"ב ישנה רשימה מפורטת של כל אחד ואחד מהמקומות האלה, ממחנות-הריכוז, ושהם יכולים להחזיק 50 מיליון אנשים. ואם הם מחליטים פשוט לחסל אנשים, אז הם פשוט יעשו 50 אלף מי-יודע-כמה-פעמים. ויש להם שמה ערימות-ערימות-ערימות של מכלי פלסטיק, ארונות-מתים, שבכל אחד אפשר להכניס חמש גופות, אז תעשו חשבון...

ש. ואיך זה שכל העולם שותקים, וכל אמריקה שותקת?

ת. מה זה 'אמריקה'? זו כבר לא אמריקה, זה לא דמוקרטיה בכלל. הם מבולבלים לגמרי, ורוב האנשים שמה – או שחורים או חומים, וזה לא משנה איזה צבע הם, אבל הם בדרך כלל באים מהקבוצות הכי נמוכים בידע, וממקומות כמו גואטמלה ומקסיקו. יש גם אנשים יותר אינטליגנטים, גם בין השחורים והחומים וגם בין הלבנים, אבל אין להם את הכח. וזה ממש מדהים, ומעניין, ומפחיד, איך שאמריקה, ארצות-הברית, נפלה לתוך הידים של הרשעים כל כך בקלות, בלי שום בעיה.

ש. תמיד דיברתם שיהיה יותר קשה בחו"ל, ושגם כאן זה יהיה קשה אבל לא כמו בחו"ל...

ת. אבל תבינו דבר אחד, שכאן זה פשוט מתחיל עכשיו, בעצם התחיל כבר לפני שנה, או אולי זה התחיל כבר לפני כמה שנים. תמיד זה לא היה פשוט פה, מאז קום המדינה וגם לפני כן. אבל שתבינו, באמריקה – זה יהיה גרוע ביותר, ובאירופה – זה יהיה גרוע ביותר, במיוחד ליהודים, אז אי אפשר להשוות.

ש. האם היהודים שגרים שם מבינים את זה?

ת. היהודים החרדים, הם עוד התומכים באובמה... לא כולם, אבל הרבה מאד. ובמיוחד אלו כמו שחקני הקולנוע והזמרים וכו', והעשירים, סוג העשירים אנשי העסקים, שהם בין הרשעים. ויש מלא יהודים בין הרשעים. הם בולטים בזה. אז מה אני אגיד, יש הרבה יהודים שירדו ממש בקדושה שלהם בצורה איומה, אז הם שמחים שהכושי העקום הוא כאילו 'מְאַשֵּׁר' את העקמומיות שלהם, הוא 'ליברל' בקיצוניות.

ש. אבל אם ככה נמשיך לחיות – נפסיד את החיים שלנו...

ת. אתם לא מבינים, זה עוד קטן, זו מלחמה! זה לא יהיה גן של שושנים [צפניה א'].

נחפשה דרכינו

ש. מה שקורה עכשיו אולי זה המשך למה שקרה לנו לפני כשנה בטבח בהר-נוף, שגם הוא התרחש בחודש מרחשון, 'רחל מבכה על בניה'. היו שם כאלו דברים מזוויעים, ה' ישמור.

ת. נכון. נכון.

ש. אני מתרשם שהציבור החרדי ב'שוֹק' (הלם) לאחר מה שקרה כאן בגאולה היום, השאלה מה עושים?

ת. ברוך ה', הגיע הזמן. רק חבל-חבל שדוקא כזה צדיק היה צריך ללכת. אבל שום דבר לא 'חֲבָל', זה מה שה' רצה. יהודי ממש צדיק נהרג היום. אבל תראו, הם צריכים להיות ב'שוֹק' כדי להתאושש ולהבין היכן הם עומדים. יש בתוך הקהילה פה שלנו, הקהילה הכללית הגדולה שלנו, לא של רב מסוים, אלא של כל הרבנים פה, כל היהודים שגרים פה, הם, החרדים, הם חיים באיזשהו מין חלום, איזה משהו לא-אמיתי, תמונת-מצב דמיונית, לא-אמיתית. הם לא רוצים לדעת. וגם באמריקה חיים ככה. ובאמריקה עוד מעט 'יפול להם על הראש' חזק. אבל פה ה' נותן לנו כבר רמזים חזקים יותר. וכבר לפני שנה היתה מלחמה פה בארץ, שאז רוב הטילים נפלו במרכז הארץ, ועכשיו המקום שהכי סובל – זה ירושלים, כל מקום יש לו את 'התור' שלו, שיש בו יותר רמזים. אבל זה עושה להם 'שוק'. והיהודים האמיתיים יתחילו להתעורר. ונקבל עוד 'שוֹקים'. והכלכלה פה כבר במצב קשה. וזה שהחנויות נסגרו היום אחרי מה שקרה, וכולם מפחדים לצאת, אז הם מתחילים להבין שכל ה'שוֹפִּינְג', הקניות-קניות-קניות שעושים, עם כסף שלווים את הכסף הזה, זה לא הכסף שלהם, אז הדבר הזה כבר לא ימשיך כל כך הרבה. ואז זה יוריד מאד חזק את הכלכלה. עכשיו יש מקומות שיהודים היו הולכים לאכול במסעדות של גוים, של הערבים, יהודים חילונים, ורוב המקומות האלה ריקים היום. גם הם צריכים לעשות דין-וחשבון, כולם. אז הקב"ה נותן רמז, הוא פוגע בשלושים יהודים לערך, חלק קטן מהם נפטרו, חלק גדול מהם או שהם בבית או ששוכבים עוד בבתי-חולים, יש כאלה במצב קשה, אבל הרוב העצום של עם ישראל פה בארץ זה לא נגע בהם עדיין ישירות. אז הגיע הזמן לעשות דין-וחשבון. גם החילונים, וגם החרדים, וגם הדתי-לאומי.

ש. הילדים הקטנים שומעים את ההתרחשויות, וזה משפיע עליהם, מה ניתן לומר להם?

ת. לא לדאוג לילדים, הם מקבלים את זה עוד יותר פשוט מאשר המבוגרים... ילדים שהם מתחת לאש – הם יודעים מה לעשות. יש רגישים יותר ויש פחות, אבל עדיף להילחם בדבר שהוא ברור, שאין בו סימני-שאלה, כמו האם ליסוע לטיולי-ג'יפים או ללכת ל'לונה פארק'. אלו שאלות קשות, כי הרוב יפלו עם זה, כי יגידו: 'מה זה? מה זה?... זה שום דבר! מה הבעיה בזה?!...', אבל זה רע מאד, זה מקלקל את הנשמה של הילד [הושע ט': 'אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל כָּעַמִּים...']. פה – זה ברור, גם לילד זה ברור. יש 'שחור' ויש 'לבן'.

ש. אחת התוצאות מהמצב הוא שאנשים כבר מסתובבים פחות ברחובות... ['צָדוּ צְעָדֵינוּ...'].

ת. בהחלט, בהחלט, היהודים צריכים ללמוד לא להסתובב סתם. אמרתי: לא להסתובב סתם.

ש. זכור לי שגם במלחמת המפרץ לא הסתובבו ברחובות, וגם היתה אחדות, אבל אחרי זה היתה ירידה רוחנית נוראית, ירידה קשה...

ת. אחרי מלחמת-ששת-הימים – זו היתה המלחמה שהורידה את כולם. כי לפני כן אפילו החילונים היו אנשים טובים, עליזים, התחתנו ולא התגרשו כל-כך הרבה, והולידו ילדים, והיו אנשים טובים, ואפילו האמינו. אבל אחרי 'ששת-הימים', נכנס פה הכסף – והכל התקלקל. פה התחיל הקלקול הכי גדול.

ש. איננו יודעים חשבונות שמים, אבל מורגש כאן קשר בין מה שקורה עכשיו למצעדי-התועבה, הענין של הדריסה זה סקילה, והעניין של הסכינים ברחובות זה מזכיר את פנחס, שאנחנו לא פצינו פה למחות על הזוועה הזאת, שתקנו.

ת. בהחלט, בהחלט, זה נכון, זה לא פשוט. זה לא פשוט בכלל. ואפשר למצוא הרבה סימנים בכל דבר שקורה עכשיו [עי' אוה"ח בחוקותי כ"ו כ"ד].

ש. נראה שהם, הישמעאלים, 'מוסרים נפש' על שקרים, כפי שמובא בספרים, אם ישנו כח בעולם שאנחנו לא מנצלים אותו לעבודת ה' – אז לדאבונינו הסיטרא-אחרא לוקחת את זה בשביל השקר.

ת. המצב של הקהילות שלנו זה פשוט לבכות. אם הגוים זה נכון, ירדו בקדושה בצורה איומה, הם הרי אף פעם לא היו מי-יודע-מה במצב גבוה, אבל היו גם אצלם מוסכמות של חיי משפחה. אבל היהודים – עם כל הקדושה שיש לנו בתורה ובכתובים ובגמרא ובמשניות וכו' וכו' – אנחנו ירדנו כל כך, לא כולם, ברוך ה', אבל הרבה מאד. וגם הפוסקים פוסקים על זה כל כך בקלות, שפשוט זה הורס את הכל ['חָמְסוּ תּוֹרָה'].

ש. הרב יורם אברג'ל זצ"ל עזב אותנו, מה אתה אומר על זאת?

ת. הקב"ה לקח אותו. הוא לקח אותו כי הוא היה צדיק מאד גדול, ועכשיו הוא לא רצה שהוא יסבול יותר ממה שהוא סבל.

 

להבין את המסר

ש. עסוקים יותר מידי עם כל ה'נייעס', אז לא מתמקדים לעשות מה שצריך, לרוץ לתפילות וכדו'.

ת אבל הבעיה היא שה'נייעס' זה משהו יותר קל, זה לא דורש מהבן-אדם כלום. הוא רק מתמקד על מה שקורה, והוא יכול אפילו גם להתפלל לה' שה' יקח את כל הדברים האלה, וזאת כדי שהוא יוכל לחזור ל'חיים הנורמליים'... אבל אין כזה דבר עכשיו 'לחזור לחיים הנורמליים', כי כבר בשנים האחרונות קרו כל מיני דברים שכבר לא נשארו חיים נורמליים. אנחנו עשינו נורמה מה'אב-נורמל' (הבלתי-נורמלי), אבל זה לא חיים נורמליים.

ש. ברצוני להבין מה מטרת ההשגחה העליונה שעכשיו נכנסנו למצב שכאילו החיילים הם ש'שומרים עלינו'.

ת. סליחה, אבל עד כמה שאני יודע, רוב המחבלים חוסלו לא ע"י חיילים, אלא ע"י סתם אזרחים. אז לא היו צריכים אותם, את החיילים, רק בשביל לנקות את השטח... ומי מציל את החיילים הפגועים? בודאי שהקב"ה, אבל מי היהודים שלוקחים אותם לבי"ח ועושים להם טיפול ראשוני וכו'? – אלו הם יהודים רגילים, ולא צבא, ולא שום דבר דומה לצבא.

ותשימו לב, במלחמה הזאת זה חיילים יהודים פשוטים, רגילים, וגם משטרה – זה משטרה רגילה, אבל לא היס"מים, היס"מים לא נכנסים לזה, אלה הגרועים של הצבא, הם רק פועלים כנגד יהודים. כן, הם כמו כל הצבאות בעולם עכשיו.

ש. היתה לי היום תחושה שנוצרה אוירה של אחדות בין יראי ה', הצרה עשתה חיבור בין כולם...

ת. זאת אכן תהיה התוצאה בסוף, אם ירצה ה'.

ש. מה דעתך על התופעה הזאת שקרבנות-האסונות היו הרבה מבין החרדים, במיוחד היום מה שקרה כאן בסביבה, הנפגעים בעיקר חרדים.

ת. טוב, אנחנו אלה שהכי עושים בעיות לעולם... [עי' יבמות סג. 'אין פורענות כו'] כי אנחנו ירדנו מאד, החרדים, בדרך כלל, לא כולם. והיהודי הזה החשוב שנהרג על קידוש ה', הוא פשוט אחד הצדיקים שה' לקח כדי שלא יצטרך לסבול יותר. אבל אנחנו חייבים להבין שזה לא יגמר עכשיו, אולי הדבר הזה יגמר, אבל יתחיל עוד 'משהו'. אנחנו כבר קרובים, או שאנחנו כבר בפנים, בתוך מלחמת-העולם-השלישית, שזו המלחמה האחרונה, שה'שפיץ' של זה – זה גוג ומגוג.

ש. זה באמת התחיל בהושענא-רבה, אסונות גדולים, וכפי שנאמר בספרים ביום זה תתחיל מלחמת-גוג-ומגוג, האם אפשר לראות במה שקורה כאן כשלב התפתחות של מלחמת גוג ומגוג?

ת. ברור, ברור. אין ספק. לא לדאוג, איך שלא יהיה, בסופו של דבר ה' יגמור את כל הרשעים. הוא ישחט את היצה"ר, ובע"ה כולנו נוכל לקבל משיח צדקנו ברגיעה, ובשמחה, עם כל המשפחות שלנו, עם כל עמ"י. אבל צריכים לעשות 'שיפוץ כללי' לפני שנכנסים לזה.

ש. ובענין הזה שהרציחות הן על ידי סכינים, מה זה אומר?

ת. שאלה טובה, אני באמת לא חשבתי על זה. הסכין זה חרב. בכל מה שאנחנו קוראים בתורה ובגמרא ובכל מיני מקורות בספרי-הקודש, במלחמות מדובר על חרבות, כמו כן גם חץ וקשת ['בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי'], אבל בעיקר חרבות. אז לכן זה מתחיל ככה, כדי שנזכור שזה לא משהו חדש, זה משהו ישן-ישן. ויש לנו מעגל מהאדם-הראשון ועד עכשיו. וכמו שאמרנו קודם ['מעגל ההיסטוריה של האנושות'], הגענו לאותו-המקום. פשוט אותו מקום. עשינו נסיעה מסביב-סביב. כמו שכאשר יצאנו ממצרים, הקב"ה הוציא אותנו ממצרים ולקח אותנו ארבעים שנה במדבר. הרי יכולנו להגיע בתוך כמה ימים או אולי שבוע אל המטרה שלנו, אבל הסתובבנו, הסתובבנו, הסתובבנו, ועד שהגענו היו כבר 'בני ישראל' אחרים, כל מיני אנשים חדשים שנולדו ועכשיו הם היו בשליטה, והם היו צדיקים יותר [במדבר ל"ב י"ג]. ולצערי הרב – כיום אנחנו לא צדיקים יותר. עשינו את הסיבוב אבל לא הפכנו להיות צדיקים יותר, אבל מה, בגלל שנפלנו כל-כך נמוך, אז אלה שישרדו – הם יבינו את זה! וזה הדבר הכי חשוב, שנבין ונדע שלא להסתיר את עצמנו, כמו אדם וחוה שהסתירו את עצמם מהקב"ה [בראשית ג' ח'], ולהגיד להקב"ה שחטאנו. חטאנו, ואנחנו רוצים לעשות תשובה.

ש. הגענו למצב כפי שנאמר בנבואות [סומ"ס סוטה] ש'אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים...'

ת. או! זהו! בדיוק. ולא לשכוח ש'העיקר לא לפחד כלל'... לבטוח בה'.

ש. האם עמ"י יֵדַע לעשות תשובה עכשיו, האם הוא יבין את המסר מכל מה שקורה?

ת. אני מאד מבקש מה' לפתוח להם את השכל, את השכל שיוכלו להבין [רמב"ם הל' תשובה פרק ו' הל' ד'-ה'].

 

ש. האם אפשר לבוא לָעָם עם דבר מוגדר ומסויים: עליכם לתקן את הדבר הזה והזה... בני ישמעאל עושים לנו ככה כי אנחנו לא בסדר בפרט זה וזה, האם אפשר לציין דבר ברור?

ת. אפשר בהחלט. צריכים לעשות רשימה של דברים. קודם כל הירידה בקדושה, ממש ירידה קשה, עם סיפורים – שה' ישמור. והרבה מאד מהסיפורים האלה נכונים. זה איום ונורא. פוסקים מאד ברחמנות על כולם [איכה ב' י"ד: 'וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ...'], והרחמנות הזאת מביאה לעוד הרבה עבירות. זה הדבר הראשון – הקדושה, שזה ממש-ממש במצב קשה.

ש. החפץ חיים בזמנו כבר צעק שזה מביא את האסונות הגדולים, כמו שכתוב: 'וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ'... [במכתבו המפורסם משנת תרפ"ד, ח"ח עה"ת פר' ויגש וכי תצא ועוד, יצוין בזאת לספר 'קדושים תהיו' באידיש, (יצא לאור ע"י מכון תורת החפץ חיים, לונדון תשס"ז), ליקוט גדול מכל הנאמר בכתבי מרן הח"ח בעניני צניעות וקדושה]

ת. נכון. ואחרי זה – זה לשון הרע. וחוסר הקדושה שהזכרנו, זה כולל גם את הנושא של הצניעות בתוך זה, אבל אח"כ זה לשון הרע. ואחר כך את כל הדברים האלה, כמו חוסר כיבוד אב ואם, שזה מחריד, החוצפה ממש חוגגת. הצעירים ממש, לא כולם ברוך ה', אבל הרבה מאד – הם חוצפנים מעל ומעבר [ישעיהו ג': 'יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד...'].

ש. התמודדויות שיש היום להורים עם ילדים אינן פשוטות, כזו עזות וחוצפה...

ת. נכון, ואפשר פשוט לעבור על עשרת-הדיברות ולראות, הכל-הכל. וגם גונבים, גונבים האחד מן השני, לא שפורצים בתים ונכנסים ולוקחים, אבל זה כך העסקים שלהם [שם א' כ"ב]. לא כולם, ברוך ה', אבל זה מאד-מאד נפוץ.

ש. האם אתה רואה סוף למצב הזה? לא רואים שום מוצא, שום פיתרון לתסבוכת עם הערבים?

ת. אני חושב, אני לא יודע איך, אבל משהו יקרה, משהו יותר גדול מזה יקרה, וזה יעשה יותר שקט, אבל מצד אחד יהיה יותר קשה, ומצד שני יותר קל, כי זה יהיה משהו אחר. וה' ידאג לכל הבנים והבנות האמיתיים שלו.

טוב, אני חושב שדיברנו על הכל, ואני רק מברך את כולנו ואת כל עמ"י, שנזכה לקבל משיח צדקנו ברחמים ובשמחה.

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 7830991 פעמים
היום - 29/03/24