מאז הדורות הראשונים בעולם – היו צדיקים גדולים, אבל גם כמעט מהרגע הראשון, לאחר שה' יצר את בני האדם, הנחש הצליח להפיל אותם. ומאז, ברוך ה', בדורות הראשונים היו לנו צדיקים גדולים, וגם אפילו בדורות שלפני מאה-מאתים שנה עוד נשארו לנו יהודים צדיקים גדולים. אבל הרישעות נכנסה אל מתחת לפני השטח, בלי להרגיש. נכון, היהודים עברו הרבה-הרבה צרות גדולות ע"י הרשעים, הרשעים של הגוים, אבל בכל אופן החזיקו מעמד כנגד, בדרך כלל. והיו מספיק ערב רב שקילקלו לנו, שהלכו ביחד עם הגוים, שנהיו רשעים, אפילו שנראו כמו יהודים, ועשו רע ליהודים שהם היו כאילו חלק מהם. אבל בדור שלנו – זה הגיע לשיא, זה הגיע לשיא השיאים, שאפילו ה'כביכול-חרדים' מלאים מצבים מאד-מאד קשים ועצובים. אני רואה את היהודים החרדים, ורק רוצה לבכות. הם תפוסים כמעט לגמרי עם עגל הזהב. ובארה"ב ובארצות אירופה הם לא יכולים לצאת מעגל הזהב, הם לא יכולים להיות יהודים אמיתיים, ואני מדבר על החרדים, לא על היהודים שהם רחוקים גם ככה מהקב"ה, אני מדבר על החרדים, הכביכול-החרדים, כשביניהם יש מלא ערב-רב, וגם מהמנהיגים זה מלא 'ערב רב' [ישעיהו כ"ז: 'וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ...' עי"ש]. והחילוניים? בכלל, בכלל, הרוב הגדול שלהם ע"ר. אמנם גם בין החילונים יש יהודים אמיתיים, עם לב יהודי, עם נשמה יהודית, עם נשמה שעמדה בהר-סיני, ויהודי כזה – גם הוא ינצל. אבל אני עכשיו מדבר לחרדים, מה יהיה איתנו? מה יהיה? איך אפשר כל כך לשנות את היהדות, איך אפשר כל כך ליפול?

לפני מלחמת-העולם-השניה, רוב היהודים היו חילונים, אבל עכשיו, עכשיו כשיש הרבה מאד יהודים חרדים, מה איתנו? היהודים שלפני מלחה"ע השניה, לרוב – הם היו יותר אמיתיים מאיתנו, יותר דבוקים בקב"ה, לא היה להם כל כך עגה"ז, במיוחד היהודים באירופה, ושם היה מרכז יותר גדול, אפילו שזה לא היה גדול, אבל יותר גדול ממה שהיה בארה"ב. היהודים באירופה, החרדים ממש, היו מעטים. הרוב היו מחללי-שבת, אבל אלה שהיו חרדים – היו חרדים עד הסוף. אין לנו את זה היום. רוב הרבנים הגדולים, הצדיקים הענקיים הלכו לעולמם, ואנחנו נמשכים לעגה"ז עוד יותר חזק. מלבישים טלית, מלבישים פיאות וזקן, יש לנו כיפה על הראש, גארטל וכו', אבל איפה אנחנו? לא במקום הנכון, בדרך כלל. ואיזה עתיד יש לילדים שלנו? הפריצות החרדית זה פשוט מעל ומעבר! מה יהיה עם הבנות שלנו? מה עם הבנים שלנו? יש כבר בישיבות, בכל העולם, דברים שאף פעם לא היו. יש מצבים נגד התורה, שסולחים על זה, ועוברים על זה כאילו שזה כלום, ואפילו עושים בדיחות על זה, וזה אסון, זה אסון.

דבר אחד אני יודע. חייב להיות – כוכב השביט. זה חייב להיות. כי אנחנו לא יכולים ללכת כך עוד יום אחד, עוד רגע אחד במצב הזה. אנחנו לא יכולים לראות עוד דור שממשיך, כי הדור הבא – כמעט לא יהיה יהודי באמת. וזה לא יכול להיות. ה' לא יתן לזה להיות [מלאכי ג' ו': 'וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם...']. נכון, זה באמת נכון מה שאני אומר. וזה המצב שלנו, אנחנו לא מבינים כמה רחוק הגענו, אנחנו יש לנו כבר לב קשה, לא לב רך כמו שיש ליהודי אמיתי. אנחנו לא מבינים בכלל מה זו צניעות, מה זו קדושה. אנחנו חיים רגל אחת בעולם של הגוים – ורגל אחת בעולם של הכביכול-חרדים, אבל הרגל שנמצאת בין הגוים והחילונים כל הזמן מושכת לכיוון הזה ['אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם...'].

ואני, ממש כואב לי הלב על מה שעושים לבתי-יעקב, איך הפכו את זה לאוניברסיטה, אוניברסיטה – שהשליטה בסופו של דבר איננה של החרדים, אלא של הממשלה, הממשלה הזאת שהיא לא ממשלה יהודית בכלל, היא ממשלה גויית, ממש, גם בסיגנון שלה וגם באמונה שלה. ולמה יושבים שם חרדים? רק ה' יודע למה, אני לא יכול להבין את זה. אבל זה לא יכול להמשיך. רוצים להרוס את המשפחות שלנו, הבסיס של כל היהדות – זה המשפחה, זה הילדים, זה החינוך החרדי שאנחנו רוצים. אבל עושים שזה 'לשם שמים', שהאשה תעבוד, שיהיה לה מקצוע שהיא תוכל לפרנס את התלמיד-חכם שלה, שישב בבית ויטפל בילדים... כן, כן, זה ממש "לשם שמים"...!, אבל זה לא לשם שמים, זה לְשֵׁם לברוח מן היהדות, לקלקל את המשפחות, כי אמא כזו שהיא מנהלת באיזה מקום חשוב, בבנק או אני-לא-יודע-מה, ושהיא יוצאת לעבודה כל יום הרבה שעות, והילד אין לו אמא, ויש לו אבא, שצריך לטפל בו, וצריך לעזוב את הלימודים שלו בשביל לטפל בו, וללכת איתו לקופת-חןלים, וכו' וכו', זה לא משפחה יהודית. ובודאי ובודאי שהמשפחות האלו עושים חישובים, כדאי עוד ילד, או לא כדאי עוד ילד, חס ושלום, חס ושלום. וזה הסוף שלנו. כשהם עושים חישובים כאלה, לא על בסיס של סיכון לאשה, או סכנות, או חשבונות אמיתיים אחרים שזה מותר לפי התורה. אלא חשבונות של מה שנוח, ומה שכדאי וכו' – זה מה שהרשעים רוצים, להרוס את זה אצלנו, שהם יעשו חשבונות של יהודים לא-חרדים, אלא של יהודים חילונים או של גוים. וזה לא יכול להמשיך. לא יכול להמשיך.

בימים ובשנים הקודמות, לפני בערך עשר או עשרים או שלושים שנה, אפילו אם האשה לא ידעה כל כך מה זה צניעות, עם כיסוי-הראש וכו' אצל החרדים, היא היתה עם כיסוי-ראש, בואו נגיד פאה יפה, אבל לא היתה שאלה בכלל שהגבר אם הוא רוצה לשבת ללמוד אז היא תעבוד בתור תופרת או אולי מורה בבית-ספר, שהיא מגיעה הביתה מוקדם, ויש לה חופשים וכו'. אבל עכשיו? כשעובדים בבנקים ובכל מיני מקומות גדולים כאלה של החילונים – אז זה משהו אחר לגמרי! ולא רק זה. אז, באותם ימים, ראו משפחות, הרבה משפחות, אפילו אם היו קצת מודרנים, אבל עם עשרה ילדים, שנים-עשרה ילדים, אבל עכשיו מתחילים לעשות חישובים... לא כולם, ברוך ה', עדיין לא, אבל זה נדבק, בכל אופן. כמה כח יש לאשה? ללכת לעבוד שמונה שעות, לבוא הביתה, ליסוע באוטובוסים... ובזמן האחרון יש לנו גם נהגות, שזה גם כן הורס את המשפחה, זה נותן טעם של מהירות, ושל 'להיות שולטת', לאן שהיא הולכת, מתי שהיא רוצה ללכת, וזה לא טוב, לא טוב, זה רע מאד.

ש. שומעים עכשיו על עוד תופעה. אברכי-כולל הולכים לעבוד במקומות חילוניים, בשביל לשפר את הכנסותיהם...

אברכי כולל? בודאי שהולכים לעבוד במקומות חילוניים, למה לא, למה לא, למה לא?... 'צריכים פרנסה'... כולם צריכים פרנסה. אבל אנחנו לא סומכים על הקב"ה. ואלה שעומדים חזק, ולא נותנים לעצמם לרדת, מה, וכי אין להם מה לאכול?! ודאי גם להם יש מה לאכול. אבל הם עושים את עבודת ה', מגדלים את הילדים לתורה, מצוות, לעשות מעשים טובים וכו', ולהקים משפחות לתפארת, תפארת רוחנית, לא תפארת גשמית.

ולכן, זה ברור לי שזה לא יכול להמשיך עוד יום אחד נוסף עם הבלבול הזה. ופה בארץ ישראל, התבלבלנו עוד יותר [הגר"א על שיה"ש ח': מים רבים כו', אלו המינין המשחדין בממונן...'], בסופו של דבר, ברגע זה, ברגע זה, הציונים מנצחים, ח"ו. הם סחבו אותנו בכח, הם סוחבים אותנו לגשמיות. מציעים לנו לעבוד בצבא, גם לנשים, ועבודה במשטרה, גם לנשים, עבודה בכל מקום, מושכים אותנו, ואנחנו יושבים בכנסת ואומרים: 'כן, בסדר, "אמן", "אמן", הכל בסדר, רק רוצים לעזור לנו'... לא, לפעמים, צועקים קצת ומדברים נגד, אבל בסופו של דבר מורידים את הראש ואומרים 'אמן'. אנחנו, היהודים, לא מורידים את הראש שלנו כשאנחנו אומרים אמן אמיתי, רק הגוים מורידים את הראש כשהם אומרים אמן, לא אנחנו. אנחנו עומדים לפני הקב"ה, ואומרים אמן, הם אומרים אמן לפסלים, לכנסת, הם אומרים אמן לשטן.

ש. הם אכן עושים 'הצהרת אמונים', נשבעים אמונים למדינה וחוקיה, חברי-הכנסת והשרים...

חברי הכנסת החרדים – אני לא מקנא בהם, והם עצמם יודעים שהם לא בסדר, אבל יש להם חשבונות, חשבונות וחשבונות [קהלת ז' כ"ט: 'וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים...'], כל היהודים היום הם עם חשבונות, לא מפסיקים לחשבן על כל דבר ודבר, ולכן הם מקבלים שבץ-לב, מקבלים כאבי-ראש, כאבי-גב, כל מה שאתם רוצים... למה? מהמתח. יהודי לא צריך להיות במתח בכלל! יש לו את הקב"ה, אני ראיתי היום פה את התמונות של התימנים, של פעם, אנשים רגועים, לא היו להם חיים קלים, הגוים היו איומים כלפיהם, והם - היה להם בקושי אוכל, והיו עניים מאד, אבל היו שמחים, כי היו עִם ה' כל החיים שלהם, מהרגע שנולדו עד שקברו אותם. רק ה' וה' וה'. לא היה דבר אחר. אם מישהו היה אחרת – הוא הסתלק, כי הוא לא היה יכול להסתדר בחברה כזאת.

ואנחנו גם כן היינו צריכים לסלק את כל האלה שהם לא הולכים כפי הקב"ה, אבל אנחנו מחזיקים אותם, גם בישיבות, וגם בבתי-ספר, וגם בכל מקום, כי אנחנו צריכים, כדי להרויח, גם בישיבות וגם בבתי-ספר, אנחנו צריכים אוכלוסיה, צריכים כמות שתמלא את בתי-הספר, צריכים עוד סטודנטים, תלמידים, נכון, הם כבר סטודנטים, הם כבר לא תלמידים. וגם בישיבות, יש כל מיני בחורים שלא-מתאימים-ממש, אז או שבונים בשבילם בתי-ספר, או במקרה שיכולים לקלקל אחרים – הם צריכים להיות בחוץ, לא בין כולם. אבל לא משנה, גם בתי-הספר הם כבר עם כל מיני דברים שזה נגד התורה, אבל, חס ושלום, אי אפשר, אי אפשר להפריד בין זה לזה, וגם אי אפשר לרדת עליהם ולהגיד להם: אסור! אסור! זה אסור! מה?! אי אפשר להגיד ככה! ההורים מיד יקפצו: 'איך אפשר להגיד אסור? הם רק ילדים, הם רק בני שמונה-עשרה, מסכנים, איך הם מרגישים? הם – צריכים לרחם עליהם, צריכים ללמד אותם, צריכים להביא פסיכולוג'... וזה הסוף שלנו. זה הסוף שלנו.

כל הפסיכולוגיה, וכל הדברים האלה – זה הכל גויי. יהודים בתימן לא היו צריכים פסיכולוג, והם היו קרובים לקב"ה, 'הפסיכולוג', הם לא היו צריכים שום דבר. היה תורה, היה מצוות, היה קשר עם הקב"ה, היתה רגיעה, והיתה שמחה. שמחה אמיתית. בדור שלנו אין לנו שמחה, יש לנו בדיחות. והבדיחות – הן עצובות, אבל אנחנו צוחקים חזק, כי אנחנו רואים פתאום איזה טמבלים אנחנו, רק מהבדיחות. זהו. זה המצב. אנחנו רוצים את העולם של השטן. זה עולם של הנחש, וזה מושך אותנו.

הרשעים האלה שיצרו את הסוציאליזם, את הפאשיזם, את הקומוניזם [ראה הערה בסוף המסר], הם גם הביאו את הציוניזם, וזה הנחש הקרוב ביותר ליהודים, זהו הציוניזם, זה עגל הזהב, שזה גם כן תוצאה של הנחש [עי' שבת דף קמז.]. ואנחנו נופלים לפח הזה. אנחנו מסכנים, ואין אפילו אחד מאיתנו שהוא לא מסכן, היחידים שאינם מסכנים – זה אלה שעם ה'.

ויבוא הכוכב הזה, וזה רק יכול להיות הכוכב הזה, כי הדבר הזה – אין לבן אדם שליטה עליו, בשום פנים ואופן. במלחמה – יש לו לְבן-אדם כביכול שליטה, אבל הכוכב הזה – בשום פנים ואופן הוא לא יכול להגיד שיש לו איזושהי שליטה על זה. הוא רק יכול להשתדל להסתיר את זה, עד הרגע בו הם יכולים להיכנס לבונקרים שלהם. אבל הכוכב הזה – זה הדבר היחיד, שלפחות נראה באופק שיכול להרוס את העולם של הרישעות, העולם שהשטן הצליח, בעזרת ה', להשתלט על רוב האוכלוסיה של העולם, ממש, וזאת הוא עשה או דרך הטימטום שלהם, או דרך החכמות שלהם, והרצונות שלהם, והתשוקות שלהם.

אבל ישאר כל עם ישראל, עם-ישראל האמיתי, אלו שעמדו בהר-סיני, לא כל אלו שמתיימרים להיות יהודים, אפילו אם הם חרדים, וגם אלה שהם גרי-הצדק האמיתיים [ישעיה י"ד: 'כִּי יְרַחֵם ה' אֶת יַעֲקֹב, וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם, וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם, וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב'], כל הנשמות שלהם גם הן היו בהר-סיני, ואת אלה ה' יציל, כי יש להם את הניצוץ, את הניצוץ של הקירבה לקב"ה. יש להם נשמה אלוקית שה' ברא אותה. ה' ברא את כל הנשמות האלה, ובמטרה מיוחדת להיות אתו, במיוחד כדי לקבל נצח, נצח נצחים. ואז-ואז רוב העולם ילך, רוב העולם, רוב האנושות תיפול. שום פצצה אטומית או פצצה אחרת של בני אדם לא יכולה לעשות את זה, אולי יוכלו לתת איזו מחלה, איזה חיידק, כדי להרוג את רוב העולם, אבל גם זה לא בטוח, גם זה לא יהיה מאה אחוז. ולכן, חייב להיות הדבר הזה, חייב להיות הכוכב הזה. והמקום הכי בטוח - זה ארץ ישראל, וזה ירושלים בעיקר ['הַבֹּטְחִים בה' כְּהַר צִיּוֹן לֹא יִמּוֹט, לְעוֹלָם יֵשֵׁב: יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ, וה' סָבִיב לְעַמּוֹ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם', ועי' מזמור מ"ו באורך].

אבל היהודים שלא רוצים לשמוע את האמת, אני מרחם עליכם, כי יהיה לכם פחד מאד גדול. אם אתם יהודים אמיתיים – אז ה' יכריח אתכם לחזור בתשובה, אבל אחרי הרבה יותר סבל מאשר אנחנו, שבכל אופן עשינו מאמץ גדול להגיע לאר"י. והרשעים שבא"י – או שיברחו וילכו לאיבוד בחו"ל, והחיים שלהם יסתיימו בחו"ל, או אלה שנמצאים פה, הם ימותו פה, אבל כל היהודים האמיתיים פה בא"י ישרדו, וגם בעולם – היהודים האמיתיים ישרדו, אבל יהיה לכם כל כך קשה, כל כך קשה. אבל ה' יציל אתכם.

עם ישראל, אל תשכח דבר אחד: לא יכול להיות דור של יהודי אמיתי, עוד דור של יהודים-אמיתיים לפי המצב כמו שאנחנו עכשיו, כמו שהעולם נמצא בו עכשיו, כמו שהיהדות נשמרת עכשיו ברוב המקומות בעולם. אז לכן אנחנו נצטרך לעבור נקיון, וזה גם כתוב ברור [סוף מלאכי: 'וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ, כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי, וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף...'] שנעבור את האש, אבל זה סימלי, אנחנו נעבור את האש, האש הרוחנית, כדי לנקות אותנו, ולהבריק אותנו, כדי שבאמת ניראה העם המלכותי שאנחנו צריכים להיות.

אני רק מבקש מכל יהודי ויהודי לעשות חיפוש פנימי בכל המקומות הרוחניים שלו, בלב, בנשמה ['נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן', עי' פסחים ז:], הכל-הכל איפה שהוא מרגיש את הרגש היהודי, את הקירבה של הקב"ה. תתבודדו, תדברו עם ה', עד שאתם מרגישים את הקשר. אח"כ תבואו הביתה, תשתדלו לעשות תשובה אמיתית, ותזרקו את כל השטויות שלכם, כל הדברים שהם גויים, ורק תחיו בשביל לעשות את רצון ה' [ראה גליון קד"ד מס'  הדרך לתשובה אמיתית בששה שלבים].

שאלות ותשובות:

בעיות החינוך

ש. את הברכה הראשונה בתפילה חותמים במילים: 'מגן אברהם', זה מרמז על כך שחתימת הגלות צריכה להיות בזכות אברהם, כלומר שצריכים להיות כמו אברהם אבינו, שכל העולם עמד מעבר אחד והוא כנגדם מהעבר השני, לעמוד מול השטף, הצונאמי של כל הקילקול שיש עם פגעי הטכונולוגיה בעולם, והתיקון שלנו זה להיות בצד שכנגד ולא להיסחף...

ת. אני רק רוצה להזכיר לך שזה לא יהיה רק מים... כי המטאורים הבוערים שיפלו, זה יעשה אש בכל העולם, אש ומים.. אבל לענות לשאלה. שיהיה ברור, נכון, כל יהודי צריך לעשות מה שאמרתי, ואם עושים מה שאמרתי קודם אז כבר ממילא לא יהיה לא אינטרנט ולא שום דבר אחר, כי אנחנו נעשה רק את רצון ה'. זה לא יעניין אותנו כל המשחקים המגעילים האלה. אנחנו נהיה עם הקב"ה, נהיה עם הקב"ה! וכל הדברים כמו טלביזיות, ומשחקים, ואינטרנט וכו', זה הכל בגלל שאנחנו לא איתו. ברגע שנהיה איתו, זה כמו לנסות לתת לבן-אדם זקן בן שמונים, טֶטְרִיס (שם של משחק אלקטרוני) בשביל לשחק עם זה... זה שטויות! בן אדם בן שמונים רוצה ללמוד, רוצה להתקדם, להתקרב אל הקב"ה, מה הוא צריך את הצעצוע הזה? מה? הוא ילד קטן?!

אבל גם את הילדים הקטנים שלנו צריכים לגדל לתורה ומצוות ומעשים טובים וכו'. אנחנו לא יכולים להמשיך עם השטויות עם חוגים כאלו שהבנות הולכות לרקוד. שטויות, אם היו לפחות רוקדות לפי מוזיקה יהודית, אמיתית, אבל הן רוקדות, ה' ישמור, כמו החילוניים. ואפילו שזה רק בנות, אבל בכל אופן כל השירים, וכל הקצב, מה זה שייך?! לוקחים פסוקים, שמים את זה בקצב של רוק'נרול, וה' ישמור.

ש. הן לומדות גם קולנוע...

ת. נכון, עושים הצגות, מסריטים את זה, ואחר כך מביאים את זה לעיר אחרת בכדי להראות את הסרט, מה זה צריך להיות?! זה אסור!

ש. באישור נשות חינוך...

ת. ובאישור הרבנים...

ש. האם אלו שבממשלה ובכנסת לא מוחים על כל מה שהשלטונות עושים ועושים?...

ת. אלה בכנסת? יש כאלה ביניהם שיש להם מצפון, שהם יודעים שהם לא בסדר, אבל אין להם ברירה. אינני יודע למה אין להם ברירה, אם היה להם קצת אומץ, אם היו קרובים לה' – הם היו קמים ועוזבים. אבל משהו מחזיק אותם שם, לא משהו חיובי [ירמיהו ב': ' וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ, לוֹא, כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ...'].

ש. ועכשיו בבתי-יעקב, רשמית, מחנכים את התלמידות ללאומיות, נוסעים ללמוד ציונות בגבעת-התחמושת...

ת. בתי הספר היום של בית-יעקב, וגם הישיבות, מקבלים הרבה כסף מהמדינה, אבל בשביל לקבל כסף, כדי לקבל את המשכורות – צריכים ללכת לפי החוקים שלהם, לרקוד לפי החליל שלהם. לכן זה הכל טְרֵיף.

ש. המדינה סוערת על החייל שהרג את המחבל...

ת. איזה שטויות, איזה שטויות. פה יש לנו בלאגן, למה? למה אנחנו בכלל נמצאים במלחמה עם הערבים? כי יש לנו מדינה! אנחנו באנו בתור יהודים שרוצים מדינה משלנו, שיהיה לנו צבא שלנו וכו' וכו', אבל זה נגד הקב"ה. כי הקב"ה לא נתן רשות לכזה דבר [כתובות קי"א.], הוא לא נתן לנו רשות להקים צבא, ולהקים מדינה, ועוד כזו מדינה חילונית. אז יש לנו בעיה, כי כל המלחמה הזאת – זה לא בסדר, אנחנו לא היינו צריכים להיות פה בתור כובשים, היינו צריכים להיות פה מהסיבה שרצינו להיות בארץ-הקודש. וכמו בכל ארץ אחרת בגלות, אז מי ששולט פה נותן לנו רשות לבוא ולגור פה, ולפעמים עושים פוגרומים, ולפעמים עושים לנו רע, אבל אסור לעשות אחרת. אבל עשינו, וזה כבר קיים, אבל הדם בכל זאת זורם [כתובות שם]. וזו הסיבה הגדולה ביותר שלא ללכת לצבא, כי זה לא צבא שמותר לנו ללכת שם. אם הם תופסים אתנו בכח, ומכניסים אותנו כמו מה שהרוסים עשו עם הקנטוניסטים, הכריחו את היהודים ללכת לצבא הגויי, אז באמת עשו כל מה שהם יכלו לעשות בכדי שלא ללכת, אבל לא היתה ברירה, זה היה בכח. אבל זה – אין שום סיבה ללכת לשם.

אנחנו יושבים פה בשביל לעבוד את השם, להיות קרוב למקום איפה שפעם היה בית-המקדש, להיות קרוב לכל המקומות הקדושים, ובכלל, להיות בארץ ישראל. האדמה קדושה. הכנסת זה טרף.

מלחמה על הדת

ש. בכנס בז' אדר שהיה בדוד-המלך היה אמור להתקיים אמירת 'שמע ישראל' המועברת בכל התקשורת ובכל העולם. השקיעו הרבה כסף. שמענו עדויות מאנשים, שאנשי-שילטון חיבלו במזיד בכל התכנית הזו, ניתקו את החשמל כו', בכדי להפריע לדבר העצום הזה...

ת. אבל אני רק לא יודע למה אתה מופתע מזה? אנחנו האויב! אתה מבין? אנחנו האויבים. בדיוק כמו הערבים. אנחנו האויב! כי הם כבר נתנו את קבר-דוד-המלך לנוצרים ונתנו את הר-הבית לנוצרים, ובכלל, גם את כל המקומות בעיר-העתיקה. ויותר מזה. הם רוצים לעשות דת חדשה. ואנחנו האויבים! כי אנחנו משתדלים לא לתת להם לבוא פה ולהשתלט, ולתת לנו להיות גוים. וכשיבואו, חס ושלום, מה יהיה? שלא יגיע לזה חלילה, אבל כשיגיעו לפה ינסו לעשות מאיתנו, דוקא מהחרדים, ינסו, והם כבר עושים את זה, מנסים לעשות מאיתנו חלק מהדת שלהם שאותה הם רוצים להכניס לפה, שלא נדע. והדת שלהם זה יהיה 'מִישְׁמַאשׁ' (תערובת) של כל מיני דתות, אבל המטרה של הדת הזו – זה לעבוד, לא את ה', אלא את השטן ימח שמו וזכרו. הוא, אני-לא-יודע-מה-להגיד שלהם, המלך שלהם, הוא זה שהם מאמינים בו שהוא, יציל אותם מאיזה הכל-יכול, ה' ישמור, אז הם רוצים שגם אנחנו נגיע לזה. לכן אנחנו לא יכולים, אפילו במילימטר אחד, ללכת לכיוון שלהם [עי' שו"ע או"ח שכ"ט ו'], כי בסופו של דבר זהו התיכנון שלהם. והיהודים שהולכים לצבא, להיות בצבא ולעבוד בצבא, והולכים לכל המוסדות שלהם, הם 'על הכוונת', כי הם משתפים פעולה, משתפים פעולה עם הרשעים.

ובאמריקה היהודים בסכנה גדולה, וגם באירופה. לאו דוקא בגלל שהם יהודים אבל גם בגלל זה. הם רוצים להתפטר מהם, במיוחד מהחרדים. מהחילוניים – לא, כי הם יכולים להיות חלק מן הדת החדשה שלהם, חוץ מאותם חילונים שפתאום יגידו: 'מה?! אז זה לא דמוקרטיה, מה? מכריחים אותי?! אז לא!'. אנשים כאלה יכולים פתאום ללכת עם הכיוון שלנו, ואפילו להיות מוכנים למות על קידוש ה'. אבל המקום שבו תהיה המלחמה הכי גדולה – זה יהיה פה! כי כאשר יבוא הכוכב, ויעשה את הנזק שהוא יעשה, ורוב האנשים בעולם ימותו, ובסוף הענין, בארץ-ישראל תהיה רגיעה, ולא תהיה ממשלה, ולא תהיה מדינה, ואחרי שהדברים ירגעו קצת, כל הרשעים יֵצאו מהמחבואים שלהם, אלה שישרדו, כי הרי לא כולם ישרדו בין הגוים בתוך הבונקרים שלהם, יש בונקרים שלא יעמדו בזה, אבל יצאו הרשעים, ואז נדע מי מהם זה באמת 'גוג', ומי מהם זה 'מגוג', או איפה זה ה'מגוג', [יחזקאל ל"ח: 'שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל...'] ואז הם ילכו, יבואו לא"י, ויקבלו 'שׁוֹק' (הלם)! מגלים פתאום שחיים פה יהודים שומרים-מצוות ממש כולם, בלי יוצא מן הכלל, ואין טלביזיות, אין שטויות, אין דברים מגעילים, עושים מה שעושים, ואפילו תהיה צניעות... ואז, הם יכעסו: 'איך זה קרה?!', הם הרי היו בטוחים שלא ישאר פה כלום, וכמו בכל העולם, אבל לא! חיים! יש אוכל, יש מים, יש את כל מה שצריך, ואז הם יבואו נגדנו, ואז ה' ישלח את מלך-המשיח להלחם בשבילנו [תרגום לשיה"ש ח' ג'], לא נצטרך להרים אצבע, נהיה בטוחים שה' ישמור עלינו – ולא יקרה לנו כלום. ה' יעזור ויציל אותנו.

ש. מה עם הערבים? איפה יהיו הישמעאלים בסיפור?...

ת. איפה יהיו? עם כל אלו שמתו! וגם בין ישמעאל יש כאלה שהם חסידי אומות העולם.

פורים השנה...

ש. נאמר לי בשם צדיקים שהיה צריך להיות בפורים משהו מאד גדול לקראת הגאולה, אבל זה נדחה בגלל המחלוקות שיש בציבור החרדי, האם בכל זאת לא היתה איזו המתקה (המתקת הדינים, רחמי שמים)?

ת. טוב, אני לא יודע, לא יכול להגיד, אני לא יודע, אני רק יודע שזה יקרה מתי שזה צריך לקרות. הקב"ה מראש יודע את כל שעומד להיות, ואת כל האפשרויות, והוא יודע מה יהיה הסוף באמת. ואין המתקות לגוים. ועכשיו זה יהיה הרס של רוב העולם. העולם לא יכול להמשיך. זה כל כך רע. אם אני הייתי מספר לכם את כל הרע, אני לא אספר לכם, כי זה מלוכלך ומתחת לכל מה שיהודי צריך בכלל לדעת או לשמוע מזה, אבל זה מקובל עכשיו בין הגוים. ויש כמה גוים שזה מפריע להם, גם בין הנוצרים וגם בין המוסלמים, אבל הרוב נמשכים לכל הזבל הזה. אבל שתדעו, הסוף מגיע.

וההמתקה, מדברים על המתקות, אני אסביר לכם מהי ההמתקה. הגוים, הם ימותו, אלה הרוב הגדול, העצום, כי אין המתקה על הגוים, הם צריכים למות בגלל כל העבירות שהם עשו, גם נגדינו – נגד היהודים, וגם נגד הקב"ה, וגם בכלל. זה הגוים, וזה רוב העולם. והיהודים, גם כן, הרוב ילכו מן העוה"ז, כי הם לא יהודים אמיתיים, לא עמדו בהר סיני וקבלו את התורה. ישארו רק היהודים שהיו בהר-סיני, שהם קיבלו את התורה, וגם כמה גוים צדיקי אומות העולם. וההמתקה יכולה רק להיות עם היהודים. אז היהודים עצמם, אם הם יעשו את מה שה' רוצה, וישתדלו להתקרב אליו, אז ה' לא יצטרך לגרום להם הרבה סבל, כי הרי הם גורמים לעצמם את הסבל, איזו המתקה? אם יש יהודי רחוק, זה מצוה לקרב אותו, בין אם הוא לא רוצה או כן רוצה. אם רואים שהולך ליפול עליו משהו, צריכים לתפוס אותו, ובכח, והוא יגיד: 'לא, לא! אני רוצה ללכת לסכנה, זה דוקא טוב בשבילי', לא, לא יתנו לו, ימשכו אותו בכח, וזה לא יהיה קל [הפטרת חזון: 'וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם...']. אבל זה תלוי בו, אם הוא ירוץ לקב"ה, לכיוון של המצוות וכו', אז זאת תהיה המתקה, אבל הוא צריך בעצמו להראות שבאמת ראוי לתת לו המתקה. זה לא דבר כללי, המתקה כללית, אלא זה משהו נקודתי, עם כל יהודי ויהודי, והיהודי עצמו צריך לגרום להמתקה הזו, ואם לא – אז לא.

ש. מהי בדיוק 'המתקה', מה זה ה'סוכר' הזה שעושה את ההמתקה? האם הכוונה לדמעות של יהודי שהוא חוזר אל ה' בתשובה?...

ת. תמיד כשיהודי בוכה לה' – ה' עוזר לו. והעזרה הזו – זו ההמתקה. אולי זה לא ההמתקה כמו שהאנשים חולמים, אבל זו המתקה. כשהיהודים היו במלחמה"ע השניה, מה היתה ההמתקה? הם בכו לשמים, איזו המתקה? המציאות החיצונית היתה מפחידה, אז איך היתה המתקה? כשהם אמרו 'שמע ישראל' – הם לא סבלו, הם הלכו ישר לגן עדן. זאת היתה ההמתקה.

ש. מסתבר שפורים השנה היה קצת יותר שקט משאר השנים...

ת. ברוך ה' ברוך ה', זה היה שקט ממש. אמנם כמה בחורים השתכרו בסעודה וכנראה שלא הצליחו להגיע לתפילה בליל שבת, כי הם שכבו על הריצפה בתוך הקיא שלהם. וזה לא פורים, זה לא פורים. זו לא שמחה. זה כאב. זה צעקה של אנשים שסובלים מהיצה"ר שלהם.

ש. ובקבר דוד המלך באו הקתולים ביום הפורים לעשות שמה טקסים של עבודה זרה..., ה' ישמור.

ת. בטח, כי השנה זה היה יחד עם חג הפסחא שלהם, ימח שמם וזכרם. בדרך כלל זה בסביבות פסח, והפעם שיש שנה מעוברת זה יצא ככה, בדיוק בפורים.

ש. עשו שם דברים איומים, אפילו מנוגדים לחוק, מפירים את הסטאטוס קוו במקום בגסות ובוטות, ועוד עם גיבוי השילטונות...

ת. המחוקקים מאפשרים להם את זה, אז מה זה אומר 'נגד החוק'?

ש. ומי בא לעזור להם שמה, לקתולים? למרבה ההפתעה הגיעו קבוצה של אנשי-שמאל, אלה מהקרן לישראל החדשה, הני"ף (NIF)...

ת. בטח, בטח יעזרו להם, בטח, כי הקתולים – זה החברים שלהם. ואתם לא עזבתם את המקום, ברוך ה', אבל יש להם תכנית להעיף את כולכם, גם בתוך שימוש בכח, וגם בתיכנון להעיף את הערבים מהר-הבית. אבל זה עדיין לא קורה, וזה גם לא יתקיים, כי ה' לא יתן.

ש. הכנס שהיה בליל תענית-אסתר במערת-המכפלה, הרבה יהודים טובים באו לצעוק ולהגיד תהלים, האם זה עשה רושם בשמים?

ת. בודאי שזה עשה רושם, בודאי, כשיהודים מתקהלים ככה, ורק בשביל להתפלל לקב"ה, בטח, איזה רושם זה עושה, ענק! ודאי ודאי.

הרישעות בעולם נחשפת

ש. מתגלים כעת דברים מעניינים. סוכנות הידיעות הגדולה בעולם, הסוכנות האמריקאית הידועה AP, אסושיאייטד פרס (Associated-Press), הם אמריקאים, אבל הם עבדו בתקופת מלחמה"ע השניה בשיתוף פעולה, בתיאום מלא עם הנאצים, פירסמו את התעמולה שלהם, והיו חלק מתוך מכונת התעמולה הנאצית...

ת. וכי רק הם עבדו עם היטלר?! ומה עם רוטשילד? ומה עם וַנְדַרְבֶּלְט (עשירים ידועים בארה"ב שסייעו לנאצים)? ומה עם כל אלה, הרבה אמריקאים שעזרו לשים אותו איפה שהוא היה. ואיך הוא ברח? הרי כנראה הוא ברח, הוא לא נהרג כנראה, בכלל לא מצאו את הגופה שלו! הבריחו אותו לדרום-אמריקה. ואחרי המלחמה לקחו את הנאצים, את המדענים, ונתנו להם זהויות שקריות, בניירות שקר, להביא אותם לאמריקה, ולתת להם לחיות כמו מלכים באמריקה, כדי לעבוד באמריקה, מה, זה הכל שקר. והנשיא, הנשיא רוזוולט שלא איפשר להפציץ את פסי-מסילת-הרכבת לאושוויץ בסוף המלחמה, למה לא?... שיֵהרגו עוד קצת יהודים... זו הסיבה! כי הוא היה אנטישמי, הוא היה חלק של ה'אילומינטי', והם עבדו ביחד, גם אמריקאים וגם נאצים וגם כולם, רק שהיו צריכים לגמור עם הנאצים, כי לא היתה ברירה, בכל אופן היה איזה משהו שגרם להם שיגמרו אותם, כי גם הם לא רצו שהם יהיו בשלטון מוחלט, כי זה עוד לא היה הזמן, הם היו צריכים קודם לגמור את ארה"ב. ובארה"ב – זה לא כל כך פשוט, היתה דמוקרטיה שם קצת מדי חזקה, לא היה פשוט כל כך. אבל עכשיו הם גמרו את ארצות-הברית, אין כבר ארה"ב, אין דמוקרטיה, כל הטמבלים שם שלא יודעים בין שמאלם לימינם, לא מבינים, לרוב, שהכושי הזה נשלח במיוחד כדי להרוס את ארה"ב. אמנם יש אמריקאים שמבינים, אבל אין להם את הכוחות, הוא כבר שולט, גם על הצבא, גם על המשטרה, וגם על ארה"ב.

ש. אומרים שגם חברת IBM, חברה אמריקאית ידועה, אלה שיצרו את המחשבים האישיים, עזרו בעצמם לנאצים במחנה אושוויץ לנהל את האסירים הממוספרים בעזרת מכונות וכרטיסי-חישוב שהם יצרו במיוחד עבורם...

ת. בודאי ובודאי, זה ידוע, זה הכל שקר. ואנשים הלכו להילחם, איבדו את החיים שלהם על שקרים. ומלחמת העולם הראשונה, היתה ממש סתם, ללא כל סיבה. הלכו להילחם יהודי-נגד-יהודי, היו יהודים בצד אחד, ויהודים בצד שני. יש סיפורים רבים מאד איך הם נפגשים ועושים מנין לתפילה ביחד... ואח"כ הולכים להרוג אחד את השני.

ש. ומה עם הפיגועים באירופה, בבריסל?..

ת. כל הפיגועים האלה, בבריסל ובכל מקום, זה הכל תיכנון של הרשעים, זה שייך למנהיגים של אירופה, ולמנהיגים באמריקה, בארה"ב, ומקסיקו ודרום-אמריקה וקנדה ובכל מקום. הם יודעים על זה בדיוק. זה תיכנון שלהם, הערבים – הם רק משתמשים בהם בשביל לעשות את העבודה המלכולכת.

ש. התנהגות המשטרה בבלגיה היתה משונה ביותר...

ת. נכון, כי המשטרה שמה, הם רוצים, השלטונות באירופה, רוצים לגרום לאי-שקט שיהיה בכל אירופה, כמו שעושים בארה"ב, ושיהיה 'אחד נגד השני', שילכו ממש למלחמה אחד-נגד-השני, מלחמות שבסופו של דבר תהיינה סיבה למשטרה, וגם לצבא, בכל הארצות האלה, להגיד שהם צריכים לשלוט, כי 'אי אפשר להשתלט', ואז ברגע זה, ברגעים האלה שיהיה בלאגן כה עצום, אז הרשעים יכנסו לבונקרים שלהם.

ש. היה מכתב של פוליטקאי נורבגי שפורסם בעולם על המנהרות והמקלטים התת-קרקעיים הענקיים שבונים בנורבגיה ועוד ארצות בשביל האליטות כדי להתגונן מפלאנט-X, האם זה אכן אמיתי המכתב הזה?...

ת. זה אוטנטי לחלוטין. וזה אמור להכיל שני מיליון איש, הבונקרים בנורבגיה, וסך כל האוכלוסיה שם זה מעל לארבע מיליון, וזאת אומרת שמחצית האוכלוסיה תהיה בתוך הבונקרים – ומחציתה לא.

ש. מי מבטיח להם לרשעים שהבונקרים שלהם מוגנים מרעידות אדמה וכו'...

ת. אין הבטחה, אבל הם חושבים שהם שולטים על הכל, שהם חכמים גדולים... אתם צריכים להבין שהרשעים האלה, הם חושבים שהם כמו הקב"ה ח"ו, הם חושבים, בטעות ענקית, בטימטום ענקי, שהשטן יכול להלחם עם הקב"ה ח"ו, אבל הקב"ה הוא שברא אותו [ישעיהו נ"ד: 'וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל...'], אז הוא ילחם איתו? איך הוא יכול לחלום שהוא ינצח?!... אבל הם לא חושבים, הם רוצים את מה שהם רוצים, והם לא עושים את כל החשבונות, הם יָשבו בטח עם מומחים גדולים שאמרו להם: אפשר לבנות ככה-וככה-וככה, נגד מים, נגד רעידה, נגד לַבָּה, נגד אני-לא-יודע-מה, נגד כל הרדיואקטיביות שתיכנס לתוך המים האלה וכל האש הזו מכל תחנות-הכח הגרעיניות שיש בכל העולם, שהם בערך ארבע מאות במספרם!

ש. הראו לנו את דברי הגר"א המדהימים מפירושו על תיקוני הזוהר (תיקון ל"ז, דף ע"ז:) שאומר שלפני ביאת המשיח יתגלה אות בעולם, והגר"א מסביר ברור: הכוונה שיתגלה כוכב חדש!...

(תיקוה"ז תי' ל"ז, דף ע"ז ע"ב:) ... תְּהוֹ''ם אִיהוּ הַמָּוֶ''ת, לְגַבֵּיהּ צָרִיךְ פְּרִיעָה בְּאַטִּיפוּ דִדְמָא, וְעַד דְּאִתְפַּרַע הַאי פְּרִיעָה אִיהִי לָא אִתְגַּלְיָיא בְּעָלְמָא, וְלָא יְהֵא אוֹת בְּעָלְמָא, וְרָזָא דְמִלָּה כַּד אִתְעַבַּר מִינָהּ עָרְלָה וּפְרִיעָה, רוֹמִי וְקוּשְׁטַאנְדִינָא, מִיָּד אִתְגַּלְיָיא אוֹת בְּעָלְמָא, לְהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (שם ג' י"ב) וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ, לְקַיְימָא בֵּיהּ קְרָא (מיכה ז' ט"ו) כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבְגִין דָּא, אֶלְעָזָר בְּרִי, לָא תִצְפֵּי לְרַגְלָא דִמְשִׁיחָא עַד דְּתֶחְזֵי קֶשֶׁת בְּגַוְּונוֹי נְהִירִין, אוֹ עַד דְּאִתְגַּלְיָיא אוֹת בְּעָלְמָא. מַאי אוֹת? אֶלָּא 'דָּרַךְ כֹּכָב מִיַּעֲקֹב', (במדבר כ"ד י"ז), דָּא אָת י', אוֹת בְּרִית, וּמִיָּד 'וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל' לְגַבָּהּ, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים ל"ג ה') וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ...

תרגום: תְּהוֹ''ם הִיא הַמָּוֶ''ת, אֵלָיו צָרִיךְ פְּרִיעָה עִם הַטָּפַת דָּם, וְעַד שֶׁנִּפְרַעַת הַפְּרִיעָה הַזּוֹ, הִיא לֹא מִתְגַּלָּה בָעוֹלָם וְלֹא תִהְיֶה אוֹת בָּעוֹלָם, וְסוֹד הַדָּבָר, כְּשֶׁעוֹבְרִים מִמֶּנָּה עָרְלָה וּפְרִיעָה, רוֹמָא וְקוּשְׁטָאנְדִינָא, מִיָּד מִתְגַּלָּה הָאוֹת בָּעוֹלָם לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ', לְקַיֵּם בּוֹ הַכָּתוּב 'כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת'. וּמִשּׁוּם זֶה, אֶלְעָזָר בְּנִי, אַל תְּצַפֶּה לְרַגְלֵי מָשִׁיחַ, עַד שֶׁתִּרְאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת בִּגְוָנֶיהָ הַמְּאִירִים, אוֹ עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹת בָּעוֹלָם. מַה זֶּה אוֹת? אֶלָּא 'דָּרַךְ כֹּכָב מִיַּעֲקֹב', זוֹ הָאוֹת י', אוֹת בְּרִית. וּמִיָּד 'וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל', אֵלֶיהָ, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ'...
ופי' שם הגר"א (הובא בס' אורות הגר"א ערך גאולה, עמ' קל"ד, אות י"ח): ' לא תצפי לרגלא דמשיחא וכו' עד דאתגלייא אות בעלמא, רצונו לומר: שיתגלה כוכב חדש!...

ת. ברוך ה', ברוך ה', הנה, זו ההמתקה! זו המתקה של ה', שאנחנו יכולים לקרוא במקורות, בהרבה מקורות על הכוכב, ולא רק לקרוא על זה, יש אפילו גם תיאור איך נראה הכוכב, ושזה גם אדום, ועם הזנבות, וכו' וכו' [עי' בארוכה זוה"ק פרשת שמות דף ו' ע"ב, הובא בחלקו בדף המקורות].

ש. גם בתפילת ערבית אנחנו אומרים 'ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע', ולאחר מכן מבקשים שה' ימלוך עלינו לעולם ועד, רואים את הקשר, אבל יש רבנים שאומרים 'אין שום כוכב', איך מתיחסים לזה?

ת. מה אני יכול לומר. אני לא יכול להתייחס בכלל לרבנים שאומרים שאין כוכב. מה יש לי להתייחס אליהם? ומה עם הרבנים שאמרו לבעל 'השומר אמונים' לפני מלחמת העולם השניה, ששאל את הרבנים, למה? למה לא עושים אסיפות ועצרות, להתפלל לקב"ה שלא נעבור את מלחמת העולם בצורה קשה, שנצא בחיים? אז הם אמרו לו: 'לא, למה להפחיד אנשים?', אז מה יש לומר?...

 פרק י"ז: – "שְׁנַת ת"ש, לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְהוּדִים".

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר תָּמִיד לְתַלְמִידָיו, וְכֵן כָּתַב בְּכַמָּה אִיגְרוֹת, כִּי לִיבּוֹ מְפַחֵד מְאֹד מִשְּׁנַת ת"ש. וְלָכֵן רָצָה לְהַקְדִּים נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי כֵן. וְכֵן הָיָה כַּיָּדוּעַ מֵהַגְּזֵירוֹת הַנּוֹרָאוֹת בַּשּׁוֹאָה. וְתָמִיד כָּמַהּ לִיבּוֹ הַטָּהוֹר לֶאֱסוֹף עַם רַב וְגָדוֹל מֵעַם-יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, וְלִזְעוֹק, וְלִצְעוֹק לַה' שֶׁיְּבַטֵּל הַגְּזֵירָה הַנּוֹרָאָה. וְהָלַךְ לְדַבֵּר עִם כַּמָּה מִגְּדוֹלֵי-יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אָז בְּחוּץ-לָאָרֶץ, וְהִצִּיעַ לָהֶם וְהִסְבִּיר לָהֶם כִּי הֶיוֹת וְהַגְּזֵירוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת מִיּוֹם לְיוֹם וְעַם הַקּוֹדֶשׁ נִמְצָא בְּצַעַר וּבִמְצוּקָה גְדוֹלָה, אָז כְּדַאי שֶׁיִּתְאַסְּפוּ בְּכָל עִיר וְעִיר וְיַעֲשׂוּ עֲצָרוֹת רַבָּתִי-עָם, וְיִזְעֲקוּ זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה בִּתְפִילוֹת וּבְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּקְרַע הַקָּבָּ"ה רוֹעַ גְּזַר דִּינֵנוּ, וְאֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה, וְאוּלַי יוּכְלוּ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵירוֹת הַנּוֹרָאוֹת. אַךְ דַעְתָּם לֹא נָחָה מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וְדָחוּ אֶת דְּבָרָיו הַק', וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהַכְנִיס פַּחַד וְיִרְאָה בְּלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.  וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רָאָה שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת דְּבָרָיו, הֶחֱלִיט לְכָל הַפָּחוֹת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ, וְלַעֲלוֹת לְאֶרֶץ הַקּוֹדֶשׁ, וּלְחוֹנֵן עֲפָרָהּ הַקָּדוֹשׁ בְּכָל מִינֵי מְסִירוּת-נֶפֶשׁ (וְכַיָּדוּעַ אַחַר כָּךְ פָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה).

ש. כמה זמן להערכתך זה יקח מהשעה שיראו את הכוכב ברור ברקיע לעיני כולם ועד שיתחילו ההשפעות האדירות שלו...

ת. אני לא יודע כמה זמן, אני רק יודע שזה בזמן הקרוב, אני מרגיש שזה חייב להיות השנה, אבל לא יודע בדיוק מתי.

ש. מתאים שזה יגיע בליל הסדר...

ת. זה יכול להיות גם ליל-הסדר. אנחנו אמרנו שהגוים אמרו לפי החישובים שלהם, שאם רואים את הכוכב בעשרים ושש למרץ, ויש לזה משמעות למספר עשרים ושש, אז הם סבורים שבחג-היהודים – 'הפסובר', שזהו חג הפסח – אז זה צריך להגיע. הם הרבה מדברים על היהודים בתוך כל הענין הזה, והרבה מדברים על מה שכתוב בנבואות ובנביאים וכו' של היהודים. אבל אני לא יודע בדיוק. פסח – זה זמן מאד מסוגל, ומאד מסוגל גם זמן בין-המצרים, ובחגים. אבל זה גם יכול לבוא באמצע, ועד שזה הכל יגמר – זה הרי גם כן יקח זמן, זה לא יהיה רק 'כמה שעות – וגמרנו'.

ש. כמה זמן זה יכול לקחת?..

ת. קודם כל, זה לוקח זמן שאנחנו נעבור את המטאורים, שלב זה אמנם כן יעבור מהר, אבל אנחנו נהיה עם התוצאות הממושכות של זה, אחרי זה שאנחנו נעבור את הכוכב עצמו –יהיה הרבה-הרבה נזק, והרבה שינויים בכדור-הארץ. אבל אנחנו בא"י לא נרגיש את זה, כמעט ולא נרגיש את זה.

ש. ואיך נדע מה קורה שמה, בחו"ל?...

ת. אני לא יודע איך נדע, אבל אנחנו נדע. מה שכמעט בטוח הוא שזה לא יהיה דרך אייפון ולא דרך האינטרנט, כל זה כבר יהיה רק היסטוריה...

ש. היום היארצייט של הצדיק רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א, אז אולי זכותו הענקית היא שתעשה לנו את ההמתקה...

ת. אני לא יודע איזו המתקה, אבל ה' רוצה רק טוב לעם ישראל, רק טוב. והוא בכלל רוצה טוב לכל האנושות, הוא ברא את כולם, אבל הוא רוצה טוב במיוחד לעם ישראל. הוא אוהב אותנו, הוא אוהב אותנו כהילדים שלו, ממש הילדים היקרים שלו ['הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים... עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ', ירמיה ל"א], והוא רוצה להעלות אותנו גבוה-גבוה, גבוה-גבוה. ואנחנו צריכים להיות מוכנים, אנחנו צריכים לרצות, כי כל ההנאה שיש בעולם, זה אך ורק רוחני. וזו הנאה הרבה-הרבה יותר גדולה ממשהו גופני. בסופו של דבר, בעתיד הרחוק, אנחנו נבין מה זה אומר. ובינתיים ה' יציל אותנו ['אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא...'], ונוכל לעבוד את ה' בשמחה, ונהיה הרבה יותר רוחניים מאשר היום. ובלי יצה"ר – בכלל נהיה רוחניים. ונעלה ונעלה בזה, וה' ילמד אותנו, והוא יעלה אותנו שלב-שלב, עד לאלף השביעי.

'לִרְצוֹנְכֶם תִּזְבָּחוּהוּ', תזבחו את רצונכם, שלא יהיה להם רצון כלל עבורכם, כי אם רצון הבורא לבדו. וכשתעשו כך – 'בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל', פירוש שתאכלו הפירות בעולם-הזה, 'וּמִמָּחֳרָת', שהקרן קיימת לעולם-הבא בגן-עדן בין הצדיקים, 'תאכלו', הוא התענוג הגדול עד אין קץ ותכלית, 'באש ישרוף', שאהבת הבורא תבער בו כאש בוערת לפרוח בין הצדיקים שהקדוש ברוך הוא עושה להם כנפים, כי שם לא יהיה אכילה שהיא תענוג גשמי, כי אם אהבת הבורא ברוך הוא * וזהו 'וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל וכו', פירוש על פי שכתבו בספרים שלעתיד כשיבא משיח-צדקנו יקבץ את העם המפוזרים, והצדיקים יהיו סמוכים אצלו תמיד, ואותם אנשים שהתנהגו בזה העולם בגלות כשורה אך לא היה להם שכל-של-אמת לעבוד את הבורא ברוך הוא בכל האופן * והיו אוהבי ממון, רק ששמרו עצמם מן החטא לפי שכלם * אז משיח מביא אותם אל הים אוקייאנוס, ופותח להם האוצרות הגנוזים שם, ומלא שם אבנים טובות וכסף וזהב הרבה מאד, ונוטלין משם כל חפצם, והולכים לביתם ברב בצע כסף והון רב * וכשמשיח פורח לגן-עדן בקדושתו הגדולה אז הצדיקים שבדור פורחים אחריו לגן עדן בכח קדושתן ופרישותן הגדולה, ואותם אנשים שקבלו טובתם ורצונם באוצרות הזהב כשרואים הגדולה הזאת - הם רוצים גם כן להעשות כן, ולפרוח ביניהם, ואינם יכולין מחמת כובד משא גשמיותם שדבקו עצמם בכסף וזהב * וזה הוא 'וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי', פירוש שגם ביום השלישי יהיה להם אכילה גשמיות, שיקבלו תענוג מאכילתם ומכספם וזהבם, 'פִּגּוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה וְאוֹכְלָיו כו' וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ כו'', פירוש כי אף שיתן להם משיח כל חפצם ורצונם אבל נפשם תיכרת ביום ההוא מעַם-הקודש בעת פריחתן לגן עדן וישארו הם למטה, מה שאין כן הצדיקים אשר חפצם ורצונם היו תמיד לעבוד את הבורא ברוך הוא בשלימות גדול, והלכו תמיד בדביקות גדול עמו יתברך, והורגלו בכך כל ימי חיותם, ונעשו כלי מוכן לכך, ויהיה להם קל הדבר מאד בביאת משיחנו במהרה בימינו אמן, סלה:

ה' יעזור לנו שנזכה לקבל משיח-צדקנו ברחמים, בשמחה, ושנמשיך לעלות ולעלות ולעלות לנצח.