בס"ד, ירושלים, כ"ח אב תשע"ו, תקשור עם בנימין

אלול מתקרב מאד אלינו, בשבת זה ראש חודש אלול, ובאלול אנחנו נראה מצבים חדשים, ענקיים, ומפחידים ביותר. עד עכשיו עברנו דברים שלפני כמה שנים, מעט שנים, לא היינו חולמים שאפשר להגיע לזה. דברים שהם גם מוזרים, מפחידים, דברים שלא חלמנו שדבר כזה עוד אפשרי בעולם שלנו, חשבנו שזה מתאים אולי לסדום ועמורה, או לעובדי העבודה-זרה של פעם, אבל גילינו שזה תפס את העולם 'בגדול'. ועכשיו מגיע אלול, ואנחנו נראה דברים חדשים שלא חלמנו עליהם. אמנם יש יהודים שהם כן יודעים פחות או יותר מה שקורה בעולם, אבל גם בשביל היהודים האלה תהיינה הפתעות.

ויהיה מאד קשה, תהיה בעיה כספית קשה מאד. יותר ויותר אנשים יהיו ללא מספיק כסף בשביל לחיות, פשוט בשביל לשלם שכר-דירה, לשלם עבור אוכל וכו'. אנחנו נראה עֲלִיָּה של הטומאה, רחמנא ליצלן, זה יפרוץ החוצה לגמרי, ללא שום בושה, בלי לדאוג מה שיגידו בעולם, יצפצפו. ואנחנו נראה אסונות-טבע עוד יותר גדולים ממה שהיו עד עכשיו, ויותר מפחידים. ומי שיש לו קצת שכל יתחיל להבין שמשהו מאד לא בסדר, אבל יחד עם זאת הכל הולך לפי הנבואות. מדויק מאד [ר' תהלים מזמור מ"ו, חבקוק ג', צפניה א', עמוס ט' ועוד בהרבה מקומות].

מתי ממש יבוא הכוכב – אני לא יכול להגיד, אבל זה מאד מאד קרוב. וכבר רואים את זה בעינים בהרבה מאד מקומות בעולם, לא צריכים טלסקופ, עם העינים בלבד אפשר לראות את זה. ולא לשכוח ש'השביט' או 'פלנט-אקס' כמו שגוים מכנים את זה – זה לטובת היהודים, אבל רק היהודים האמיתיים. ואין מה לפחד, רק אלו שלא רוצים לראות את האמת, אלו שלא מוכנים לראות איך שהעולם החרדי ירד בצורה איומה, והפך להיות מין "חיקוי חרדי של החילונים או הגוים", ולא רוצים לראות שהרשעים הכניסו יהודים חרדים לתוך מערבולת קשה ביותר שתביא אותנו אך ורק לתהום, חס ושלום. הם לא רוצים לראות איך שהם שלחו יהודים 'כביכול חרדים' בכדי להוריד אותנו, להכניס בתוכנו חוסר-צניעות, ממש פריצות, להכניס בינינו את הידיעות על כל הדברים הטמאים שעכשיו עולים לעינים של כל העולם. שולחים אנשים לקלקל את הבית היהודי עם כל הגשמיות, עם כל הרצון להיות 'חלק של העולם הגדול', עם כל הטיסות שמביאים אותנו מארץ לארץ לזמן קצר ביותר, לבר-מצוה בניו יורק, או לחתונה בלונדון, וכו' וכו', הרגשה של חופש, שאפשר לעשות מה שרוצים, שיושבים במטוס ורואים סרט ממש מול העינים, ואף אחד לא רואה מה שאתם עושים. אפשר להיות משהו אחר.

ויש כל מיני דברים שנכנסו לעולם החרדי. הילדים בבית הספר מחקים ומחקות את החילוניים, עם השמלות שלהן, עם חוסר-הצניעות, עם כל הסרטים והפרחים שיושבים להם על הראש שלהם, ועם השיער הפזור, עם כל המִשְחקים שלהם, עם הגיימבויים שלהם, ועם כל הרעיונות מהרחוב. בבתי יעקב מנסים להפוך אותן לפרופסוריות, ואנחנו דיברנו לא פעם על כך שהן כל כך 'חרדיות', וכל כך 'יראות שמים' שהן רוצות 'רק בחור שלומד'... אבל היא לא רוצה להיות אשת-חיל. היא רוצה לעבוד ולהרויח את הכסף, ולהיות זו בבית שמחליטה, היא הכח שבבית, והילדים באים הביתה, ואין אמא בבית, ואין אבא בבית. בדיוק כמו החילונים.

ולא רק זה. כל הפאר של כל דבר, הכסף, מוציאים כסף על דברים שהם מיותרים לגמרי, ופחות ופחות שמים דגש על הרוחניות, על הקירבה לה', וכו' וכו'. כן, מאמינים בה', אומרים, אבל מאמינים בעגל-הזהב הרבה יותר [ישעיה כ"ט י"ג: 'בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה...'], אוהבים את עגל הזהב ממש הרבה יותר. ואם יש מצב שקיימת סכנה רוחנית ממשית לעם ישראל, ורוב האנשים לא רוצים בכלל לראות את זה או להכיר בזה – אז משהו איתם לא בסדר! וכשרואים שבנות עושות הצגות בסרט, ומראים סרט שאמנם כולם בו יהודיות או יהודים, והכל 'כשר למהדרין', אבל כל זה - זה לא-כשר, זה מכניס להם רצון למשהו, רצון למשהו שאסור [במדבר ט"ו: 'וְלֹא תָתוּרוּ אַֽחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם...'].

אני לא אכנס לזה יותר. כבר דברנו על זה בלי סוף. אבל אני רק אומר לעם ישראל: אלול יהיה קשה מאד, כללי, בכל העולם. ואם זה לא מספיק לכם, אז אחרי זה יהיה הרבה יותר מזה... אני מציע לכולם להפסיק עם השטויות, לפני שיגיע מצב שאתם לא תדעו בכלל איך לצאת מהבוץ שלכם, כי רק אלה שעם ביטחון בקב"ה באמת – ישרדו [צפניה ג' י"ב: 'וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל, וְחָסוּ בְּשֵׁם ה' ']. ומי שאין לו את זה – לא יוכל לעבור את מה שעומד להיות. כי מי שאין לו ביטחון בה', פיספס את כל הגילגולים שלו, ואת כל הפעמים שהוא היה צריך להיות קצת בגיהנום, את כל התיקונים שלו הוא פיספס, פיספס את החיים הנצחיים. וזה עצוב, וזה עושה אותי מאד עצוב.

ומעט מאד יהודים תופסים את זה שעכשיו זהו המבחן האחרון, ממש האחרון [איוב ל"ג כ"ט: 'הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ-ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר...'], ואין מה לעשות, אם אין ביטחון בה' – אין כלום [דברי הגר"א במשלי כ"ג, שעיקר נתינת התורה לישראל היא כדי שיבטחו בה' וזה תכלית כל התורה ומצוותיה]. אבל ה' מרחם עלינו, ובשנים האחרונות הוא נותן לנו לאט-לאט להרגיש יותר ויותר שהעולם משונה, העולם הזה שהרוב בו זה נגד התורה, ולא נגד היהודים דוקא, אלא נגד התורה.

ואני אגיד לכם שאתם חייבים עכשיו באלול, יותר מבכל אלול אחר, לעבוד על עצמכם, לשים את כל הגשמיות הטיפשית בצד, ולהתקרב אך ורק לקב"ה. עוד מעט הכסף של כולם לא יהיה שוה כלום. אוכל – יהיה קשה להשיג, מלחמות יתחילו מכל הכיוונים, אסונות-הטבע 'מלמעלה ועד למטה', ואז יבוא הכוכב, 'הדובדבן שעל הקצפת'. ואת כל זה ישרוד רק מי שהוא עם ביטחון בה', ושהוא עם השכל, והדעת, והלב להבין מה ה' רוצה מאתנו [פרשת עקב: 'מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה...']. הוא לא צריך פאר גשמי מאיתנו, הוא צריך לב, הוא צריך נשמה [סנהדרין דף ק"ו: 'רחמנא לבא בעי'], הוא צריך את 'הדבק' הזה שמדביק אותנו אליו [ר' דברי הרמב"ן בפרשת עקב על הפסוק 'וּלְדָבְקָה בּוֹ']. ב'עולם של משיח' – הגשמיות לא תהיה שוה כלום, זה לא יהיה חשוב בכלל עבורנו, לא יהיה חסר שום דבר. הכל יהיה רוחני, והגשמי - גם יהיה רוחני, ואז רק מי שהוא משתוקק לזה, יוכל לשרוד ולחיות, כי מי שהוא משתוקק לעגל-הזהב וכל החומר – הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו.

אז אני מבקש מכל עם ישראל להבין שאנחנו נמצאים עכשיו במבחן האחרון. והזמן עכשיו, אלול, זה הזמן לעשות תשובה, בזאת שאנחנו מרחיקים מתוך הלב שלנו, ומהרצון שלנו את הגשמיות, ואנחנו נכנסים עם כל הכוחות שלנו לרוחניות, ואם זה קשה לכם – אז תעבדו על זה חזק, כי בלי זה אין עתיד.

עכשיו, כולם פה בארץ ישראל, כל היהודים וכל ה'כביכול יהודים אמיתיים', שתדעו, כל המדינה הזאת – היא לא שייכת לעם ישראל. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל [רש"י ריש בראשית]. וה' ישלח משיח, והוא יקח את השלטון על ארץ ישראל, ואז גם הגוים לא יתנגדו, בודאי אחרי המלחמה עם גוג ומגוג ['כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם']. אחרי זה יהיה ברור שארץ-ישראל שייכת אך ורק ליהודים, שכל ארץ-ישראל - זה ירושלים, וכל העולם - זה ארץ ישראל. והקב"ה – רק הוא הבורא של הכל, הוא בורא-עולם, וכל העולמות והכל. אין עוד מלבדו. זה יהיה ברור לגוים וגם ליהודים ['וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא... וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף...' ישעיה ב']. לא יהיו כתות כאלו ואחרות, בעזרת ה', לא יהיו כל מיני סֶקְטִים (קבוצות) של נוצרים [יתכן שמרומז בזאת לדברי הרמב"ן שבפרשת בלק שבני אדום, רומא הם מבני ה'כִּתִּים' המוזכרים בתורה בפרשת נח ובלק]. לא תהיה הנצרות, ולא יהיו מוסלמים. ידעו שאך ורק הקב"ה הוא ריבונו של העולם [סוף מזמור פ"ג: 'וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ...'], הוא הכל יכול. ורק אלו שמוכנים לקבל את זה – ישרדו, מעט גוים ישארו וגם מעט יהודים ישארו, אבל יהיו פחות גוים מאשר יהודים.

ואפילו אז – נצטרך עוד לעבור את גוג-ומגוג עד שיהיה ברור לכולם 'עד הסוף' שרק ה' הוא הכל יכול. והציונים, יש בלבול קשה מאד עם הציונים. הם לא בעד הקב"ה. ולא יכולה להיות עכשיו 'מדינה של יהודים' - כי זה נגד רצון ה'. לא יכולה להיות מדינה יהודית-חילונית, כי זה נגד רצון ה'. וכל אלה שהם כועסים על החרדים כי הם לא רוצים ללכת לצבא, צריכים להבין שהחרדים יודעים שארץ ישראל שייך לעם ישראל, אבל זה לא שייך לחילונים שלקחו את זה מֵעַם אחר לפני הגאולה ['פלניא גזלנא הוא דקאכיל לארעאי בגזלנותא']. זה אסור. ואי אפשר להכריח יהודי-אמיתי ללכת לצבא כשהצבא זה צבא חילוני, ושבגלל הצבא הזה כל כך הרבה יהודים נהרגים, ויש כה הרבה מלחמות, אז לכן זה לא יכול להיות. המלחמות באות מזה, הפיגועים באים מזה. במשך מאות שנה יהודים גרו בישראל מתחת לשלטון התורכים, ואחר כך בשלטון של האנגלים, ולא היה רצח כמו שהיה עכשיו, אמנם לא מעטים נהרגו ע"י יהודים אחרים, שהם היו בעצמם יהודים חילונים, ולא יכלו לסבול שמישהו דיבר אמת וגילה שהם עובדים עם הגוים לגמור את הבעיה של היהודים. ואם אתם לא חושבים שזה נכון - תפתחו ספרי היסטוריה. יש הרבה חומר כתוב על זה. אבל יהודים אמיתיים יודעים שבעתיד הקרוב המדינה תיפול, אין בזה שאלה, זה כתוב ברור [ספר עמוס, סוף הספר: 'הִנֵּה עֵינֵי ה' בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה...'], ובנתיים כל הנבואות התגשמו חוץ מאלה שעדיין לא התגשמו, שהן עוד מעט יתגשמו. גם זה יהיה.

וכאשר גוג ומגוג יגיע – הם יגיעו לארץ ישראל, הרשעים האלה, הם ימצאו יהודים שחיים חיים של יהודים אמיתיים, ולא יהיה שום דבר אחר. כבר לא יהיו את החילונים, יהיה עוד מעט ערב רב, שבסופו של דבר ילכו לצד של הגוים [זוה"ק פרשת שמות דף ו':], אבל המדינה לא תהיה. ולמעשה המדינה כבר לא נמצאת בכלל! זה רק 'כאילו'.

הם יודעים, אלה ששולטים, שהכוכב בא, כי הם חלק של אלה שקיבלו את האינפורמציה הזו. יש להם בונקר גדול מאד מאד, והם בטוחים שהם יֵצאו מן הבונקר, והכל יהיה בסדר. אבל הם ילמדו שיש הקב"ה בעולם הזה, והם לא שולטים, והם אף פעם לא שלטו, והם לא ישלטו לעולם. זה לא יהיה. ה' לא יתן להם. הוא עוד לא הראה להם את הכוחות האמיתיים שלו. הבן אדם לא יכול לראות את כל הכוחות של הקב"ה, זה מדי גדול בשבילנו, אבל הם בטיפשותם בטוחים שהם יכולים לרצוח אנשים על שמאל ועל ימין שהולכים נגדם, אבל בסופו של דבר יפסידו את הכל ['וְנוֹדְעָה יַד ה' אֶת עֲבָדָיו וְזָעַם אֶת אֹיְבָיו...', סוף ישעיה, עיי"ש].

עם ישראל, אל תתבלבלו יותר. עם ישראל! הקב"ה רוצה שנהיה נאמנים רק לו, ואי אפשר לחיות חיים של 'חצי חרדים חצי חילונים' - ולשרוד. אם אתם משתדלים להחליף את האידישקייט עם הגויישקייט – זה כאילו שאתם דחיתם את הקב"ה, הוצאתם אותו מהחיים שלכם, וזה הוא לא יסבול יותר. זהו.

ש. מחכים ומחכים: מתי תבוא הגאולה...?

ת. הגאולה תבוא באופן פתאומי, ואנשים נהיים מאד עצובים, ולא מאמינים שזה יכול להיות ['משיתיאשו מן הגאולה', סנהדרין צח.], ופתאום זה יהיה ['מלאכי ג': 'וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים...', יחזקאל ל"ט: 'הִנֵּה בָאָה וְנִהְיָתָה נְאֻם ה', הוּא הַיּוֹם אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי...'], ואנחנו נגיד: 'מה?!.. זהו?!... זה הסוף? כבר הגענו?!...'

האם אתם כבר מרגישים שכולם מוכנים לראש השנה? אני לא מרגיש. אני מרגיש שצריכים עוד להתכונן, וזה שאתם רוצים את הגאולה מאד מאד – זה כן, זה מאד מאד חשוב, אבל האם אתם מוכנים כבר? זה אני לא יודע.

ש. לראש השנה? בכל שנה אנחנו מתכוננים לראש השנה...

ת. בכל שנה אתם עולים, אבל השנה אתם מבינים הרבה יותר את הדברים מאשר לפני שנה או לפני שנתיים או שלש או עשר שנים. עכשיו מגיעים הכי-הכי קרוב ממש לאמת.

ש. כאשר הכוכב יבוא - מה יהיה עם כל היהודים שנמצאים בכל המקומות שאמורים להיפגע...?

ת. ה' הוא הכל יכול, הוא יוציא את היהודים מכל חור, את היהודים שהם אמיתיים, שהם רוצים את החיים של יהודים. ולא לשכוח שגם הגוים יקחו את היהודים להביא אותם למשיח עם אניות או אינני יודע איך [סוף ספר ישעיהו].

ש. אנחנו נכנסים לחודש אלול, זמן הרחמים והסליחות. משה רבינו התפלל בימים אלה על הכפרה על חטא העגל [שלא התכפר לעם ישראל ממש בשלמות, וכמו שכתוב 'וּבְיוֹם פָּקְדִּי...' וכדברי רש"י]. אבל מה שקורה הוא שהאנשים שוכחים בכלל לעשות תשובה על הענין המהותי הזה של פגם חטא עגל הזהב...

ת. נכון, מתפללים ומזכירים את מתן תורה וכו', אבל הם באים עם שרשרות-הזהב שלהם, והשמלות היפות. והגברים - גם כן נראים ככה, מאד מהודרים, אפילו אם הם הולכים עם גרבים לבנות, ומאד רואים ככה שהגרביים חדשות, והטלית בוהקת וכו' וכו', אבל בכל אופן מרגישים ש'זה לא זה'. אבל כאשר מרגישים על בן אדם שהוא עם לב שבור, אז מרגישים שמתחילים להבין, ומתחילים להרגיש שהתפילות עולות לשמים, הם לא נתקעות למטה.

אבל רוב האנשים לא מרגישים ככה, רוב היהודים. אבל יש ויש. ולא מעט מהיהודים שלנו כבר מתחילים להרגיש את זה. הדבר הראשון – זה הכסף. יש כבר בעיות קשות בפרנסה, במיוחד בארץ, אבל גם בכל העולם. בכל העולם מתחיל לרדת, וזה הנסיון הכי הכי גדול. כולם כמעט, חוץ מהקבוצות של המיליונרים, אבל האנשים שמתחת לזה, אפילו אנשים שהיתה להם פעם עבודה טובה, ויכלו להרשות לעצמם כל מיני נסיעות וכו', אבל עכשיו הם בקושי משלמים את החובות, כי רוצים להחזיק את הרמה, אז נכנסים לחובות בכדי להחזיק את הרמה שלהם [ר' פלא יועץ, ערך מ' – מותרות, ודברי החפץ חיים במקומות רבים בענין זה כמו באו"ח סי' קנ"ו ועוד]. אמנם יש כאלה שלא עושים כך, הם לא לוקחים חובות בשביל הרמה הגבוהה, אבל אין להם במה לחיות, אז הם חייבים לעבוד בשביל לחיות, לקנות אוכל. זה המצב היום.

יש אנשים בארה"ב, בעלי משפחות, שאיבדו את העבודה שלהם, אין להם עבודה, ויש להם מעט מאד ממה לחיות. הם חיים בתוך הרכב שלהם, או שהם קנו איזה רכב כזה עם מיטות, משהו דומה לקאראוון, ובזה הם חיים. יש מקומות שהם יכולים להתחבר למים וכו', ככה הם חיים. או שיש כאלה שגם את זה אין להם, ויש להם איזה אוטו ישן, ופשוט הולכים לאיזה מקום, מחנים את הרכב והולכים לישון שם. מה אגיד לכם, זה מה שקורה בארצות הברית.

ש. האם גם יהודים נמצאים במצב שכזה?

ת. אני מתאר לעצמי שיש ביניהם יהודים, אבל היהודים, איך שלא יהיה – הם דואגים אחד לשני, ברוך ה', משתדלים. ובינתיים הרבה יהודים לוקחים כסף מההורים, למשל, אנשים יחסית-צעירים שמתחילים לחתן ילדים, הרבה מהם נשענים על ההורים. ואם אין את ההורים - אז הם בבעיה. עד היום היה אפשר איכשהו לעבור את זה עם חובות גדולים, ויש לא-מעטים שלא הצליחו לשלם את החובות שלהם, אבל עכשיו זה יהיה עוד יותר גרוע, כי הרבה מהזקֵנים איבדו את הפנסיה.

ש. איך איבדו את זה?

ת. כי הבנקים שיחקו עם הכסף ולא נשארה פנסיה. ובכלל, כל האנשים המבוגרים יותר – הרבה מהם כבר יצאו מהעולם הזה, ואין כבר את ההורים לקבל מהם תמיכה כספית ולשלם חובות. אמנם השאירו להם 'משהו', אבל הם גומרים את זה מהר מאד, במיוחד אם יש כמה ילדים לְחַתֵּן. וזה לא פשוט, כי אין עבודה, אין עבודה.

ויש עוד דבר. יש הרבה מאד אנשים חולים, שלא נדע, ואין כסף להחזיק את כל התרופות. ובכלל, כל הרפואה הזאת של העולם, שולטים על זה הרשעים. והרשעים האלה גורמים להרבה מקרי מות, ולהרבה סבל לאנשים שלא צריכים לסבול, כאלו שיכלו להתרפאות. אבל ה' לא רצה, אז הוא נתן עכשיו לרשעים את השליטה, את העליונות עלינו. ויש לזה כל מיני סיבות שלא אכנס לזה, אבל סיבה אחת היא שה' רוצה שנאהב אותו ושנהיה איתו, אפילו שזה נראה שאי אפשר לחיות ככה, שעוברים כל כך הרבה סבל שזה פשוט קשה לחיות, אבל לא משנה, אנחנו צריכים, כמו שהרב ברלנד עושה, להיות שמחים [קובץ אגרות, מכתב ר"א: ' ... ואמנם חביבים יסורים לזה שרואה אותם כשלוחי דרחמנא, והמה מהדקים את הקשר בין יצור ליוצרו ית', ומעלים אותו לעולם שכולו אור, מורם מנטיות גופניות, וזה כל האדם, ואשרי חלקו...'], כל הצדיקים שלנו – הם היו שמחים, אז לפחות יש לנו איזה דוגמא מעכשיו, מישהו ששמח במצב קשה. והוא, במצבו הקשה – הוא עושה קידוש ה' 'לא רגיל'. אבל אנחנו גם כן צריכים לעשות קידוש ה', ועם הכל – להיות שמחים, להיות שמחים, ולהשתדל עם כל הצרות שלנו שלא לפחד. אין ממה לפחד חוץ מהפחד... זהו ביטוי שרשע אחד גדול אמר את זה, וזה נכון, אפילו שרשע אמר זאת. הרשע – זה הנשיא רוזבלט, הוא היה נשיא ארצות הברית ארבע פעמים ברציפות, וגם במשך כל זמן תקופת מלחמת העולם השניה, רשע גדול.

ש. הוא היה מאנשי 'סדר העולם החדש', לא כן?...

ת. בודאי שהוא היה חלק מהסעה"ח, אין ספק. הוא שנא יהודים. והיהודים שבארה"ב, החילוניים שביניהם, חשבו: אין כמו רוזבלט! וזה נכון, אין רשע כמו רוזבלט, רשע שלא נתן בסוף המלחמה באירופה להפציץ את מסילות רכבות ההשמדה שלקחו את היהודים לאושוויץ. כזה רשע, ממש.

ש. מה דעתך על כל הרדיפות שרודפים את הרב ברלנד, שמו אותו במקום כל כך קשה...

ת. כמו שדברנו מקודם - זה בשביל שהוא עושה תיקון גם בשבילנו, שאפילו במצב שכזה הוא שמח. האם גם אתם יכולים לעשות את זה? אז אנחנו - יש לנו דוגמה בשבילנו, ועכשיו גם אנחנו נוכל לעשות את זה כשיש לנו כזו דוגמה. אנחנו גם נעשה את זה, אולי לא נגיע לרמה שלו, אבל בשבילנו 'הנעבעכים' (המסכנים, האנשים הפשוטים), זה מספיק ['אחד המרבה ואחד הממעיט'].

ש. האם כשהוא יֵצֵא מן הכלא זה עבורינו סימן ש'הגאולה בקרוב'?...

ת. זה שהוא בתוך הכלא – זה עצמו כבר סימן שזה כמעט נגמר, ומגיעה הגאולה.

ש. צדיקים אמרו שזה לא יקח הרבה זמן, ישיבתו בכלא...

ת. בעזרת ה', בעזרת ה'. אני לא יודע, אני רק יכול להגיד שהוא, עם הנוכחות שלו, פשוט תפס את הנשמה ואת הלב של המון יהודים בעולם, ונתן להם הרגשה שהם יהודים.

ואנחנו צריכים לראות כמה שהרישעות עולה, כמה שאפילו פה, בארץ ישראל, היהודים ששולטים פה, מביאים לכאן את כל החילוניות שיש בעולם, בשביל להפוך את היהודים להיות גוים, ממש. אי אפשר לתאר כמה רציחות שהם עשו, רציחות 'למען המדינה', שלא נדע. הם רצחו לא רק ערבים, הם רצחו יהודים טובים בכוונה. אז נו, מה אפשר להגיד? איך אפשר להתנהג ככה? איז איך אפשר לתת להם להכנס לבתי-הספר שלנו, וללמד שטויות על בן-גוריון ועל כל הרוצחים האלה.

ש. הם מפחדים ממנו, מהרב ברלנד, מהכוח שלו, מההשפעה שלו...

ת. נכון, הם מפחדים מהרב ברלנד, כי הרב ברלנד יש לו כח של קדושה שיכול להביא אותם, את היהודים, למודעות גדולה יותר, להבנה שהעולם שלנו הולך להיחרב, ושרוב העולם הוא בתוך חושך של טינופת רוחנית, ושאלה שמנהלים את המדינה פה, בין אם הם חרדים או לא-חרדים, אם הם מזרחיסטים או אם הם חילונים, הם רשעים ששייכים גם הם ל'סדר העולם החדש', שרוצים, במקרה הטוב, להפוך אותנו לעבדים, ובמקרה הרע – לסלק אותנו מן העולם הזה, חס ושלום. הם הרי צריכים בעולם לא יותר מסך חמש מאות מיליון עבדים, לא יותר מזה.

ש. לגבי מה שהזכרת, בנימין, בענין הרפואה הנשלטת ע"י הרשעים, השאלה מה יכול לעשות בן אדם חולה, מסכן, אין לו שום כלים להתמודד חוץ מהמוסדות הרפואיים הממסדיים...

ת. זה נכון, אבל עוד מעט גם לא יהיו בתי החולים... ופלא פלאים – כולם יהיו בריאים, זהו. כל הכאבים יעלמו, והזקנים גם הם יוכלו לרוץ [ישעיה מ' ל"א: 'וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים, יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ...' זכריה ח' ד': 'עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים...', ].

ש. אז כעת אין לנו מה לעשות, רק לחכות לישועת ה' שיפעיל את כוחו, מכיוון זה או אחר, אין כלום מה לעשות, אנחנו תקועים...

ת. אף אחד, אף אחד אין לו כח לעשות כלום. אבל מה שכן, כמו שהרב ברלנד עושה, הוא שמח. תהיו שמחים! נכנסים לדיכאון?! אין כסף לאוכל?! תתחילו לרקוד ולשיר ולבקש מה' שיעזור לכם. והוא עוזר. הוא עושה המון-המון ניסים לכולם. ברגע שבן אדם נלחם נגד העצבות שלו, הוא עצוב בגלל שאין לו, וזה סיבה להיות עצוב, אבל ברגע שהוא במצב קשה, כי אין לו, או שהוא ח"ו חולה, או שח"ו משהו אחר לא טוב, ועם כל זה, אם הוא תופס את עצמו ומתחיל לרקוד ולשמוח, ולהגיד תודה לה' בשביל מה שהוא עושה לו, אז הוא פונה אל ה' ואומר לו: 'אני רוצה להיות חזק, אבל אם הנסיון צריך להיות קשה – אז שיהיה לי קל יותר לעבור את זה, ואם ה' רוצה לעזור לי בנס – אז אני אהיה שמח עוד יותר'.

ש. נהיית ברסלבר, בנימין...

ת. אני יהודי אמיתי...

ש. אבל ככה בדיוק מדברים בברסלב...

ת. בגלל זה יש כ"כ הרבה אנשים שנמשכים לברסלב, כי ברסלב, בדור שלנו, זה אמיתי, הרבה יותר אמיתי, ויש גם שזה לא אמיתי, יש כל מיני סוגים, אבל זה אמיתי. יותר אמיתי. וזה מה שא נחנו צריכים עכשיו לשמוע, להיות בשמחה – לא משנה מה שהרשעים עושים - להיות בשמחה.

ש. אבל יש כ"כ הרבה כאב בעם ישראל, ואנחנו משתתפים בכאב שלהם, אז איך אפשר להיות בשמחה...?

ת. היהודי יכול לבכות ולרחם על מישהו אחר, ולבקש את הגאולה, ולבכות מגעגועים לגאולה, אבל זה לא עצבות. עצבות – זה משהו עמוק יותר וקשה יותר, זה דכאוני (depression). וזה דבר שלא שייך ליהדות. כולם עייפים, ה' יודע שאנחנו עייפים, אבל לא להיפרד מהקב"ה, אסור שתהיה אף פעם מחיצה בינינו לבינו, חס ושלום. וזה העיקר: 'העיקר לא לפחד כלל'...

ש. יהודי שנמצא עכשיו בגרמניה סיפר לי בטלפון שאמרו שם לתושבים מטעם הממשלה להתחיל לאגור אוכל לעשרה ימים... בסופרמרקטים מוכרים שם ערכות-הישרדות, שזה כולל אוכל לזמן ארוך, בטריות, וכו' וכו', כל מיני כלים שצריך במצבי השרדות קשים...

ת. היא אמרה, נשיאת גרמניה, שעלולה להיות מלחמה בין גרמניה לרוסיה. ואם תשאל אותי 'על מה ולמה?', אין לי מושג, ואינני חושב שרוב האנשים מבינים למה...

ש. היתה רעידת-אדמה חזקה באיטליה שקטלה מאות אנשים באיזור מסוים שזה לא כ"כ רחוק מהוותיקן, אז זה סימן ברור לגאולה המתקרבת...

ת. זו אזהרה גדולה בשבילם.

ש. האם הם קולטים את זה?...

ת. כן, בהחלט, הם גם כן יודעים על הנבואה שרומא תשרף [ירמיהו מ"ט ועוד], זה כתוב גם אצלם ממה שהם העתיקו מהתורה שלנו. הם גם יודעים שרומא זה הרֶשַע, ורק הם לא מבינים שהם עצמם גם כן הרשעים... ['יִתְבָּרֲרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים, וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ...', סוף ספר דניאל].

ש. מה דעתך על חילולי השבת הענקיים שהיו במסגרת בניית איזור תחנת הרכבת בת"א בשבת האחרונה? איזה זלזול איום בכבוד השבת – תחת השם של 'מדינה יהודית'!

ת. אבל זו הממשלה. זה לא יכול להיות שהם קוראים לעצמם 'מדינה יהודית'. הם בסך הכל קבוצה של אנשים שהחליטו שהם רוצים לשבת פה, ולשלוט על המדינה הזאת, וזה הכל.

ש. הם לא מתביישים להתנהג כמו המתייונים, ההפקרות הזאת – זה בדיוק 'סעודתו של אחשורוש', הם שמחים עם כל ההפקרות...

ת. בדיוק, בדיוק אותו הדבר. הם 'מתייונים'. בדיוק, הם אלו המתייונים, הם אלו שבפָרַס באו לסעודה הגדולה של אחשוורוש, ונהנו מזה, ועברו עבירות קשות. והעבירה הכי גדולה – זה שנהנו מזה. ידעו מה שהם עושים, הם יָדעו שהם עשו נגד התורה, ונהנו מזה. ואנחנו, היהודים-החרדים שחושבים שהם יכולים להתחרות עם החילונים בכל מיני דברים, ולעבוד במקום כמו הצבא – זה לא יכול להיות, הצבא זה טומאה! הצבא זה 'טרייף'! זה צבא מלא גוים, ובודאי שהם בכיוון של לא-מאמינים בהחלט, כי זה 'כוחי ועוצם ידי'. ואין כזה דבר אצל היהודי. הכח – הוא רק לה', והידים שלנו חלשות, ורק אם ה' נותן לנו את הכח – יש. ואם אנחנו לא מאמינים בו ח"ו, או שלא מקבלים אותו כהמלך שלנו, כהכל-יכול, אז לבן אדם כזה אין כח בכלל, הוא יכול לחלום שיש לו כח, והוא יכול לחשוב שהוא עושה התעמלות, והוא אוכל טוב וכו' אז לכן יש לו כח, אבל זה לא כח, זו חולשה! אם רק שבוע ימים הוא לא יאכל – הוא יהיה חלש חלש ['חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם... כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא...', ישעיה ב'].

אז יש לנו בורא-עולם, אסור לנו לשכוח, ואנחנו צריכים לחיות בשביל לעשות את כל מה שהקב"ה רוצה מאתנו. להשתדל למלאות את כל רצון השם. זו המטרה שלנו. וכדי לעשות את זה – אנחנו צריכים ללמוד תורה, אנחנו צריכים לעשות מצוות וכו'. אנחנו צריכים לחיות חיים 'נֶטוֹ-יהודי', ולא לתת בשום פנים ואופן לכל הליכלוך של העולם להיכנס. אמנם אנחנו במצב קשה ביותר בעולם הזה שלנו, עם כל המכשירים וכו' שמביא את הכל אלינו, וזה בא אפילו עם הצעצועים של הילדים, בובות שנראות כמו פרוצות, לא פחות, כמו פרוצות, והילדות משחקות איתן. כל הדברים האלה, כל הרצון להיות חלק של העולם הגדול, העולם של טומאה, כל זה חייב להימחק. צריכים למחוק את זה מהרצון שלנו, למחוק את זה מן המציאות שלנו, ורק לרצות להיות העבדים של ה', ועובדי ה'. זה הכל. זה כל מה שאנחנו רוצים: ללמוד תורה, ולעשות את רצון ה'.

ש. בארצות-ערב יש שפיכות דמים בלתי פוסקת, כל יום עשרות אנשים נהרגים בפיגועים אכזריים ביותר. מה זה אומר לנו?

ת. ה' בכל אופן מתחיל להחזיר להם, גם לגבי הרשעים (כלומר אנשי הסעה"ח) - אנחנו נראה איך שהוא משיב להם את גמולם. הוא גם גומל להם בכך שהוא מקלקל להם את התכניות. הוא ממש מקלקל להם את הכל, והם לא מתקדמים כמו שהם חולמים. יש להם הרבה בעיות.

ש. האם כל זה - חלק של הנקמה שתבוא על הגוים בזמן הגאולה?

ת. כן.

ש. השבוע עשו צרות צרורות ליהודים שהלכו להתפלל בקברות צדיקים...

ת. אני מופתע על השאלה, הלא דברנו בדיוק: זו מדינה של ערב-רב – ולא של יהודים. המדינה, הצבא, המשטרה – זה הכל ערב רב, וגם הכנסת, כל מה שיש.

יש יהודים טובים שהתבלבלו, והם לא תופסים את זה (שהמדינה זה לא שייך ליהדות כלל), ובודאי זה קרה גם בגלל שאחרי מלחמת העולם השניה שבן בה מליונים של אנשים נהרגו רק בגלל שהם יהודים, ופתאום קמה לה מדינה, עם צבא, וכו', אז זה תפס את הלב שלהם, אולי סוף-סוף תהיה איזו נקמה (מרוצחי עם ישראל). אבל זה לא היה הזמן בשבילנו לקחת נקמה. ולא לשכוח שרוב היהודים באירופה, בזמן המלחמה, וגם לפני המלחמה, הם היו מחללי-שבת, בלי בעיות, בלי להרגיש רע בזה. וכל היהודים שהגיעו לאמריקה, מעטים-מאד-מאד החזיקו שבת, מעטים ביותר. אני מתאר לעצמי שרוב האנשים, רוב היהודים החרדים מאלה שמתגוררים בכל האיזורים החרדים של ארה"ב וגם של אירופה וכו', אני מאמין שהרבה מאד מהם - הם מהבעלי-תשובה שהגיעו אחרי מלחמה"ע השניה, אבל לצערי הרב, המון המון, המון המון, ירדו מהדרך באירופה, ורק מעט נשארו חרדים, גם באמריקה וגם באירופה. באמריקה, לא כולם, אבל הרוב הגדול מבין המהגרים לארצות-הברית, ברגע שירדו מהאוניות תפסה אותם הגשמיות, אבל 'לא-סתם'.

ש. למעשה אפשר לומר שגם היום אנחנו נמצאים במצב של התפרקות קשה בתוך היהודים, אלא שכיום זה בתהליך סמוי יותר, גם בארץ וגם בחו"ל.

ת. נכון, אנחנו פשוט במבחן. ה' בוחן אותנו עכשיו: 'מי לפה ומי לשם'.

ש. רואים עכשיו ברור שאנשים בתוך החרדים הם חלק של כל המצב הזה, של המלחמה נגד היהדות. בעיר אלעד התקיים 'יום משטרה וקהילה' בצורה רשמית ע"י העיריה החרדית...

ת. ה' יודע מה שהוא עושה. זה קשה לראות את זה, אבל היהודים לא היו צריכים ללכת לשם בכלל, והסיבה שהם הולכים כי הם מרגישים שצה"ל 'שומר עליהם'.

ש. עד השנים האחרונות היה איזשהו 'סכר' שעמד בפני זרם המים הזדוניים. עכשיו המצב הרוחני נראה כמו בזמן המצור על ירושלים, שכבר נפרצו חומות העיר ועכשיו הגוים שועטים פנימה בשצף קצף, הכל נפרץ... כך זה נראה לי המשל שמתאים למצב שלנו...

ת. נכון, כי עכשיו אנחנו רואים את האמת שהאויב שלנו - זו הממשלה שלנו, וגם בתי-החולים הם אויב שלנו, וזה כל דבר ששייך לכסף ממשלתי. הם ממש לא עובדים בשבילנו. כן, יש יהודים טובים ביניהם, שעוזרים, ויש להם לב ליהודים אחרים, אבל אלו ששולטים – הם רוצים להתפטר מאיתנו, רוצים להתפטר ח"ו מהקב"ה. וזה לא יקרה, ואוי יהיה להם ['יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם', מזמור ק"ד].

ש. הכוכב משחק ב'מחבואים'...

ת. הכוכב הזה – הוא משהו שמיימי, זה לא רק שהוא בא מן השמים, ככה מהחלל, אלא הוא בא ישירות מהקב"ה. ולכן לפעמים רואים אותו - ולפעמים לא. וככה זה צריך להיות. אבל כאשר רואים אותו עכשיו – רואים אותו באמת, רואים אותו עם העינים. לא חייבים טלסקופ בשביל לראות אותו. אז הוא מתקרב 'לא סתם'.

ש. הזוהר הקדוש בפרשת בלק מדבר על מאורעות ענקיים שיהיו בסוף הגלות באחד מימי חודש אלול... האם הכוונה בדבריו לאלול הנוכחי?...

ת. יכול להיות, אינני יודע, איני יודע בדיוק מתי הוא יבוא בשביל לבצע את התפקיד הסופי שלו איתנו. את זה אני לא יכול להגיד, אבל זה שהוא קרוב, ומתקרב יותר ויותר – אין בכך ספק.

ש. אנחנו גם רואים את כל אסונות-הטבע הענקיים שמתרחשים כל הזמן...

ת. הם רוצים שאנחנו נאמין שהם אלו שעושים את זה, הרשעים, שיש להם את הטכנולוגיה ליצור כאלו דברים. זה יכול להיות שיש להם קצת טכנולוגיה, אבל עד כדי כך – אני לא מאמין. ודברים קורים גם בגלל ה'פראקינג' (Fracking), שיטות של קידוחים עמוקים באדמה מבלי שום אחריות על מה שהם עושים. והרשעים פירסמו לאחרונה כל מיני שטויות שמבלבלים את האנשים. סיפרו על 'כוכב חדש' שעכשיו מצאו, וזה הכל סתם בשביל לבלבל, אתם צריכים להרגיש את השקר שבזה.

ש. כתוב במדרש שהקב"ה אומר לעמ"י שכאשר אתם תרדו לדיוטא התחתונה -  אז אני גואל אתכם...  [ר' מדרש שוחר טוב, תהילים סוף פרק מ"ד].

ת. טוב, אז זה צריך להיות בעתיד הקרוב - כמו שאני רואה את זה.

ש. האם יכול להיות עוד יותר 'למטה' ממה שזה כעת?...

ת. יש יותר למטה, אבל מה שכן נותן לי תקוה, שאמנם זה נכון שיש כאלו שהם עוד יורדים ויורדים ויורדים, ושהם בתהליך של ירידה חדה, אבל יש גם יהודים שהתחילו לעלות, ונראה לי שעוד מעט התנועה החזקה – תהיה של התנועה של העליה (ההתקרבות אל ה'), אם ירצה השם.