הלב השבור

הלב השבור - מסר 274

בס"ד, ירושלים, י"ח אלול תשע"ו, תקשור עם בנימין לקראת ר"ה והימים הנוראים שנת תשע"ז הבעל"ט


אני מאד רוצה היום לדבר עם עם ישראל.

אנחנו כבר בעיצומו של חודש אלול, הספרדים כבר אומרים סליחות, ועוד מעט האשכנזים מתחילים.

העולם של השנה הזאת הוא ממש שונה לגמרי מזה של השנה שעברה, והעולם של השנה שעברה הוא אחר לגמרי מהשנה שלפניה וכו', אבל עם כל זה, עם כל אסונות הטבע, ועם כל האלימות המשונה, ועם כל הצעקות והאיומים שיש בין כל המדינות, ובין מדינה אחת על השניה ['כל אומות העולם מתגרות זו בזו...', פסיקתא המובאת בסוף תנא דבי אליהו, 'שנה שמלך המשיח בא'], כולל איומים של מלחמת עולם שלישית, שבודאי ובודאי רוצים להשתמש בה בפצצות גרעיניות, שלא נדע, צפון קוריאה מאיימת על רוב העולם בלי בושה ובלי פחד, סין מאיימת על ארצות הברית, רוסיה מאיים על ארצות הברית ועל נאט"ו, הסינים מאיימים על יפן ויפן על סין וכו' וכו' וכו', העולם הוא בית משוגעים, כי מאד קשה להבין למה רוצים מלחמה בכלל.

ובנוסף לכל זה, רוצים ממשלה אחת בכל העולם, וזה קצת מצחיק, אם כולם רוצים מלחמה אחד עם השני, מלחמת עולם שלישית, אז איך אפשר לעשות ממשלה אחת?!...

ובנוסף לכל הצרות שלנו, הוותיקן, האפיפיור ימח שמו וזכרו, רוצה לעשות דת אחת, לקחת את כל הדתות של העולם, מההינדואים ועד היהודים, מהמוסלמים ועד כל הסוגים של הנוצרים וכו', ולעשות מכולם דת אחת. ואני שואל אתכם, האם זה בכלל מתקבל על הדעת?! האם יתכן כדבר הזה?!... זה לא יכול להיות. יהודי אמיתי לא יכול לקבל נוצרי שמאמין באותו-האיש, וגוי שמאמין באותו איש לא יקבל את היהודי המאמין שמשיח עוד לא הגיע. אבל זו היא התכנית של הרשעים.

אבל מה שכואב לי במיוחד אלו הן מלחמות היהודים האחד עם השני. וזה נהיה ב'גדול'. וכמו שאחת מן הרשעים, אחת הנשים שעובדת פה בארץ לשסע, להביא קונפליקטים בין יהודי ליהודי, שיריבו האחד עם השני, שישנאו אחד את השני, אמרה מפורש שפעם זה היה לה מאד קשה למצוא דרכים לחדור אל תוך החרדים, לגרום לפילוג ממש, אבל עכשיו היא שמחה לומר שהיא מצאה אנשים בתוך החברה החרדית שהם עובדים איתה ומבינים מבפנים את החולשות של החרדים. והם יכולים לעשות זאת, והם באמת עובדים ובאמת מצליחים לשסות ולעשות פירוד בין יהודי ליהודי. וזהו הדבר שכואב לי הכי הרבה. הם פועלים בלי בעיות, בלי שום בעיות, עם שיתוף פעולה מדהים, ואני בטוח שעושים את זה עם הרבה כספים, והם מצליחים לעשות שנאה ופירוד לבבות בין יהודי ויהודי.

הקהילה החרדית בארץ ובחו"ל מאז מלחמת העולם השניה ספוגה בגשמיות, והגשמיות הזו רוצחת אותנו. הגשמיות הזאת - זה הסיטרא אחרא בעצמו. אמנם זה הביא הרבה-הרבה ישיבות והרבה 'בתי יעקב', ואפילו בניינים יפים, ומלא מלמדים, מלא מורות חרדיות, אבל ברוב המקרים, זה שטחי ביותר, זה כמין 'חתונה' בין הטרף לקדוש. וזה לא הולך. זה רק יכול להוריד את הקדושה - ולא להעלות את הטרף. ולכן אנחנו רואים ירידה קשה בקדושה, גם אצל הבחורים שלומדים וגם של הבחורות שלומדות. ואפילו שהבחורות לרוב רוצות שיהיה להם בעל שלומד, ושהיא תלך לעשות את העבודה בחוץ, אבל זה הכל שטויות, כי אשה שיוצאת ככה לעבודה שמונה שעות ביום איננה יכולה לשמור בית-חרדי ממש. והגבר יושב בקופת החולים ובכל מיני תעסוקות, כי הוא מטפל בילדים, בעוד שהוא יכול היה לשבת וללמוד, אך בינתיים הוא מבלה הרבה זמן גם בקופ"ח עם הילדים, או אפילו בבית כשהם לא יכולים לצאת וכו'.

ואנחנו דברנו על זה לא פעם אחת, שזה כואב הלב, הלב כואב שישנם קהילות שלימות של יהודים-חרדים-מאד, גם ליטאים וגם חסידים, שאצלם הפוליטיקה שולטת. לא תמיד הרבנים שולטים, אלא העסקנים שולטים. אנחנו לא נמצאים במצב כמו פעם, שהיה רב שבאנו אליו, וידענו במאת האחוזים שיש לו רוח הקודש והוא יכול לכוון אותנו בכל דבר ודבר. היום, יש אמנם את זה, אבל זה נדיר. בהרבה מאד קהילות העסקנים הם השולטים, והעסקנים הם בדרך כלל לא בדיוק קדושים ביותר, ולא תמיד המטרות שלהם זה הקדושות ביותר.

אבל לא זה המסר שלי. המסר שלי הוא: עם ישראל, אנחנו מגיעים לזמן הזה, שדברנו עליו כבר עשרים וחמש שנה, שאנחנו אמרנו כל העת 'עוד מעט', ויש אנשים שבשבילם עשרים וחמש שנה זה הרבה זמן... אבל זה לא הרבה זמן. כשמסתכלים על ההיסטוריה, כשמסתכלים על הנצח - זה מעט מאד זמן.

אני לא יכול להגיד לכם מתי בדיוק נבנה את בית המקדש, אני כן יודע שהחדשים הבאים יהיו קשים, אבל לא קשים כמו אלו שיהיה אחרי זה. ויש רק דרך אחת להינצל, והיא: לבטוח בה'. אפשר לבנות בונקרים כמו שהעשירים ביותר עושים, ואני מבין שהם יודעים את התכניות של הרשעים, כי הם בעצמם רשעים, הם חלק של הרשעים, ולכן הם יוצאים מן הערים הגדולות ששם עלולות להיות הכי הרבה בעיות, כמו רציחות - כשרואים שאין מספיק אוכל, שמוכנים לרצוח בשביל חתיכת לחם, ה' ישמור. ויש כאלו שאוגרים הרבה מים ואוכל. ובכלל ישנה תעשיה שלימה שמייצרת אוכל שאפשר עם איזושהי צורה, לא יודע בדיוק באיזה תהליך, למשוך איזה חלק בערכה הזאת, שזו צלחת מאלומיניום שעטופה היטב ומחולקת לחלקים, בתוך חלק זה יהיה בשר, ובחלק אחר יהיה כל מיני ירקות, ואולי גם איזו מנה אחרונה, ולמשוך משהו, והנה זה מתחמם... ואפשר לאכול את זה חם, בשר, ירקות וכו' מחומם...! ויש אפשרות להזמין הרבה מנות כאלו! ולא צריך ללכת לקנות, ולא צריך מקרר, ולא צריך כלום. זה טוב, בואו נגיד, למשך שלש שנים, ארבע שנים, לא יודע את התאריכים, ואז הם מסודרים... ויש אנשים שקונים את זה, קונים וסומכים על זה.

ויש כאלה שקונים רובים וכדורים כדי לשמור על עצמם, כי אם אנשים יהיו רעבים וירצו את האוכל שלהם, אז יצטרכו להרוג אותם, או שיהרגו אותם עצמם, זה מצב של ג'ונגל. אבל אנחנו, עם ישראל, נשב פה בארץ ישראל, ונחכה פה עם הביטחון בה', שאם אי אפשר לאגור מים ואוכל אז ה' יתן לנו, ואלה שאין להם כסף - אז ה' יתן לנו, והוא יתן גם לעשירים, אבל העשירים והעניים כל אחד ילך על הזכויות שלו. ויש יהודים עשירים מעולים (טובים וישרים), ויש אנשים עניים מעולים, אבל עם כל מה שקורה הרשעים עושים לנו טובה... איזו טובה? הם מושכים אליהם את הערב-רב ומשאירים לנו את היהודים הטובים. והדבר הזה עושה הפרדה מעולה, ובלי בלאגן ובלי בלבול. אמנם תמיד יהיו פה ושם כמה רשעים, שבטעות, או שלא בטעות, יגיעו אל הטובים, ויהיה אולי גם ההיפך, טובים שיהיו עוד אצל הרשעים, אבל אלה שאצל הרשעים – ה' יציל אותם ויביא אותם בחזרה, והרשעים שיגיעו לצדיקים - גם אותם הוא יקח להיכן שהם צריכים להיות. ובסך הכל תהיה הפרדה, יהיה בירור מאד מדויק. ויותר ויותר אנו רואים את הבירור הזה, ויותר ויותר אנו מבדילים מי שייך לְמַה, וזה מאד מאד חשוב ['וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים, וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים, וְלֹא יָבִינוּ כָּל רְשָׁעִים, וְהַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ...', סוף ספר דניאל].

ולא לפחד. אנחנו בתור יהודים צריכים עכשיו לעמוד על היהדות שלנו, לא לתת לבלבל אותנו, לא לתת לאנשים 'כביכול חשובים' לפסוק נגד התורה ולקבל את זה כאילו שזו האמת, רק בגלל שאנחנו יודעים שהם פחות או יותר כביכול 'חשובים' ['וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה', עזרא ט'], ומשום כך אנחנו אין לנו מה להגיד. כל תלמיד חכם שיודע שזה לא נכון, שזה עוון בכלל לומר כזה דבר, צריך לומר זאת. ואם הוא לא יכול לומר, הוא צריך להסתלק מהמקום, ולספר לאחרים, לבודדים, עד שכולם עוזבים את הרשעים ומגיעים בחזרה לאמת.

ואפילו אצל הפרוטסטנטים הנוצרים גם כן הם מתלוננים שהרשעים באמריקה, והממשלה וכו' הם גייסו 'כמרים' בכדי לעזור להם להכניס את האנשים לתוך המחנות. והתפקיד שלהם הוא שהם צריכים להגיד לאנשים שלהם: 'תתפללו, תתפללו! לא להתנגד! זה לא כדאי להתנגד, רק להתפלל, רק להתפלל...!', וככה 'להרגיע את השטח'. ויש גם רבנים שגם כן הם חלק מתוך הקבוצה הזאת, שגייסו אותם בשביל להרגיע את היהודים שצריכים להכנס למחנות, וגם יש אנשים כאלו אצל המוסלמים, ויש גם אצל כל הדתות.

ולכן גם פה, ישנם שליחים לא טובים, שעומדים לבלבל אותנו, ושרוצים לבלבל אותנו. והם כבר התחילו בירושלים עם הדת האחידה, הדת החדשה. והדת החדשה הזו - בשביל עם ישראל זה אסור, אסור. בהחלט אסור! אסור להיות איתם, אסור להתקרב אליהם. זה ממש לקחת את היהדות ולחסל אותה! וזה לא יחסל רק את היהדות, אלא גם כל מיני דתות אחרות, אבל גוי נשאר גוי, והוא מסתדר בכל דת פחות או יותר... אבל היהודי - לא יכול, היהודי חייב אך ורק את היהדות. ולכן יהודי שהוא לא-אמיתי, מישהו שהוא ערב רב, עמלק או משהו, הוא ילך לצד השני, לצד של הרשעים, אבל יהודי אמיתי יקריב את החיים שלו, ולא ילך.

והנה כמעט הגענו לנקודה הזו שפעם דברנו, שהיהודי עכשיו צריך ללמוד להקריב את עצמו בשביל הקירבה לה', להקריב את עצמו ולא ללכת בדרך הרשעים. הרשעים שולטים פה בארץ. הם בבתי המשפט, הם בממשלה, וגם בכל העיריות כמעט, והם בכל מיני מקצועות כמו רפואה וכו', ואנחנו צריכים להבין שהמעט יהודים שאנחנו מכירים כיהודים של אמת, כיהודים שמוכנים להקריב בשביל האמת - אנחנו נשרוד, והם, הרבים, יעלמו מן העולם.

לא לפחד. ה' יציל כל יהודי אמיתי שרואה את האמת, כי רק יהודי אמיתי יכול לראות את האמת. יהודי שחי בשקר לא יכול לראות את האמת. יהודי שהוא ערב רב, אמנם לפי הדין הוא יהודי - אבל למעשה הוא לא יהודי, אין לו נשמה של יהודי, כי הוא לא עמד תחת להר, והוא לא אמר 'נעשה ונשמע', אז הוא לא ינצל. הוא לא יכול להנצל. הוא לא יכול להפוך פתאום את עצמו. ובכל הזמנים, בכל ההיסטוריה, הערב רב עושה לנו בעיות קשות, וגם עכשיו, כ"כ הרבה ערב רב, כ"כ הרבה עמלקים, והם כולם התאחדו, זה השיא של כל הדורות!

ולא רק זה, תסתכלו ותראו שהעולם לא השתנה מאז אדם וחוה, ובודאי שלא השתנה מאז נמרוד, רק הוסיפו כמה דברים. יש קבוצות סודיות, כתות סודיות מהוותיקן ששולטים על העולם, והם ממשיכים את כל העבודה זרה של פעם, כולל הקרבת קרבנות אדם. ואנחנו יודעים יותר ויותר על הדברים האלה, כי הדברים האלה יותר ויותר מקבלים פרסומת, ורואים שהכל לא השתנה, שום דבר לא השתנה. ועַם ישראל, כמו בזמן המכבים, יגידו יום אחד: 'עד כאן! לא מוכנים יותר!!!' וה' ישמור עלינו, אנחנו נילחם נגדם, וה' ישמור עלינו.

אבל רק משיח הוא שילחם נגד האומות שיבואו על עם ישראל בארץ ישראל. ובעזרת ה', הוא לבדו, עם הקב"ה, ינצח את כולם, את כל הרשעים. ואנחנו, עם ישראל, נשב בבתים שלנו, וה' יכסה את הבתים שלנו עם מגן ['ה' צבקות יגן עליהם, כן תגן על עמך ישראל בשלומך...', מתפילת מוסף של ראש השנה], ולא יקרה לנו כלום.

אז לא לפחד, עַם ישראל, לעמוד ולהגיד: 'עד כאן!' השבת - נשארת שבת, וכל הדינים נשארים בדיוק כפי שה' נתן אותם בהר סיני, ואנחנו לא זזים מזה 'כי הוא זה', אפילו לא מילימטר. ואנחנו נהיה המעטים, והם יהיו רבים 'לא סתם', אי אפשר יהיה לספור אותם בכלל, אבל אנחנו ננצח. ה' ינצח, והוא ישמור עלינו.

אבל הזמן מגיע במהירות, ואנחנו צריכים להתכונן, בתפילה, בקשר מאד חזק עם הקב"ה, שנוכל לארגן את עצמנו עם הקדושה, ועם הטהרה, ועם התורה, ועם הבטחון המלא בקב"ה שכל מה שהוא עושה בשבילנו - זה לטובתינו. והוא ירים אותנו מעל לכל העמים [וראה תרגום תהילים ריש מזמור מ"ו]. אבל אנחנו צריכים לעשות את הצעד הראשון. כשרואים קהילה שמדברת מילים של ניבול פה - להתרחק מהם ['הרחק משכן רע', עי' ספר חפץ חיים, פתיחה, עשין ו': 'ודבקת בו'], כשרואים פוסקים שפוסקים נגד מה שאומרת התורה - להתרחק מהם. כשרואים הנהגות משונות שמתקבלות בתוך קהילות - להתרחק מהם. ולא רק להתרחק, אלא לבנות קהילות חדשות המבוססות אך ורק על התורה, תורת משה, תורת האמת, התורה שלנו שקיבלנו בהר סיני, ולא לזוז מזה, לא לזוז מזה, לא לזוז מזה.

 

שאלות ותשובות:

ש. היתה שאלה שהשאירו בתא קולי של המסרים, אדם השאיר בקשה להדרכה, הוא בעל תשובה שמתחזק מאד מן המסרים, אך רוצה להתקרב באמת לה', איך עושים את זה, איך באמת מתעלים?...

ת. כל יהודי בעל תשובה, ואנחנו כולנו צריכים להיות בעלי תשובה, בין אם אנחנו נולדנו חרדים או לא, כל יום אנחנו צריכים לחזור בתשובה, אז כל בעל תשובה - הוא צריך קודם כל להרגיש את הקב"ה. הוא צריך לעבוד על זה. להתחיל לשמור מצוות - זה לא כ"כ קשה כמו להרגיש את הקב"ה. הבן-אדם צריך להתבודד בשביל להגיע לזה, צריך להתבודד ולהתפלל על זה ['הוֹרֵנִי ה' דַּרְכְּךָ...'] ולהגיד תהלים, כדי שירגיש את זה. וברגע שהוא מרגיש את זה אז הוא מקבל  - אפילו בדור שלנו, הוא מקבל מסרים מהקב"ה. אבל עלולים לפעמים להתבלבל האם זה מסר מהס"א או מסר מהקב"ה. ואיך רואים את המסר? איך מרגישים את זה? זה לא הכוונה לראות שמישהו בא, שאיזה מלאך בא אלינו, או משהו כזה. לא, מרגישים את זה מבפנים, מרגישים שאתה לא לבד, שהקב"ה איתך או אתך, ואוהב אותך, ורוצה לעזור לך, ומכוון אותך. ותראו גם כן ניסים, כל מיני ניסים, קטנים וגדולים, אבל זה יהיה הכל לפי התורה, ולא יהיה שום דבר שונה ממה שאנחנו יודעים שזה התורה מאז המעמד בהר סיני. וכל בן אדם מרגיש את זה קצת אחרת.

אבל יש אנשים שמרגישים את עצמם מאד רוחניים, אבל זה דבר שטחי, וזה דבר ששייך לסיטרא אחרא, והם אוהבים לשמוע כל מיני קישקושים של כל מיני אנשים, שגם הם חושבים שהם 'רוחניים-ואינטלקטואלים-ביחד'. וזה הכל שקר. אבל בן אדם שיש לו עומק, בן אדם שעמד בהר סיני, שיש לו נשמה כזאת שעמדה בהר סיני, הוא יראה את השקר בזה, והוא לא ירצה את זה, הוא ידחה את זה. הוא ילך רק עם הדבר הפשוט, לקשור קשר פשוט עם הקב"ה. וזה דור שזה אפשרי בו יותר מבכל דור אחר. אמנם תמיד היו בודדים שיכלו להיות עם הקב"ה בצורה אישית כזאת, אבל רוב האנשים במשך הדורות לא היו ככה, היו רק אחדים. ועכשיו לנו יש את האפשרות להיות קשור ישירות עם הקב"ה. אבל צריכים לעבוד על זה, צריכים ללכת בדרך הנכונה, ולא בכל מיני דרכים עקומות שלא שייכות ליהודי.

וברגע שנגיע לזה, ונתחיל לעבוד על זה חזק, אז אנחנו נרגיש כזו הרגשה טובה, כזו רגיעה, ונרגיש שה' סלח לנו מכל העוונות. אבל זה לא אומר שהשגנו את התיקון, כי אם אין לנו עוד מה לתקן אז אין לנו מה לחיות... אז בעזרת ה', ה' יזכור את כל התיקונים שלנו, הקשים בתחילתם והקלים בסופם, ונגיע עד הגאולה השלימה.

ש. איך אדם יכול לדעת אחרי הימים נוראים להגדיר את המצב שלו, הוא אמר סליחות והתפלל וכו', האם הוא יכול לדעת לפי הרגש הלב שלו האם אכן היתה לו כפרה, האם זה יכול לשמש עבורו כסימן?..

ת. בודאי שהוא יכול להרגיש, אבל זה דבר שהוא לא פשוט לדעת אם באמת זה זה או לא. יש אנשים שמתרגשים על כל דבר, ובטוחים שראו איזה סימן או משהו, אבל אנחנו לא צריכים אפילו לשאול אם ה' קיבל את התשובה שלנו, אנחנו נראה לבד, אנחנו נרגיש לבד. כי אחרי שבן אדם מודה לפניו, לפני הקב"ה, את כל העבירות שלו, והוא בוכה באמת, בכי אמיתי, הוא נהיה כזה רך ['וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר'], וכפוף [ראש השנה דף כו: 'כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי', ועי' שבת קד. 'הוסיף לך הכתוב כפיפה על כפיפתו']. ואם הוא מקבל מסר ישיר שה' באמת סלח לו, זה כבר לא משנה לו. הוא עשה תשובה, אין ספק, הוא בכה הרבה, הוא יצא מזה כאילו שהוציאו ממנו את כל הדברים הרעים, והוא נשאר חלש, בלי כח, ועם לב שבור. ברגע שהוא מגיע ללב השבור - זה הסימן. אבל זו עבודה קשה, ולא כולם רוצים להתחיל את זה בכלל.

ש. יש משל של בעל החיי אדם (סימן קמ"ג) שיש אנשים שהיצה"ר נותן להם לעשות איזה דיאטה של תשובה, כדי שהוא יוכל לחזור ולפטם אותם בעוד עבירות, כמו שנהוג בפיטום האווזות...

והנה ההמון חושבים כששבים ביום הכפורים נתכפר להם הכל, ועל סמך זה הם עושים עוונות בכל השנה כאילו הם ברשות עצמן, ולכן יש שמתענין משבת לשבת בהפסקות ב' או ג' ימים רצופים, ועומדים ביום הכפורים כל היום והלילה ואינם מגביהים ידיהם כלל, וכיוצא בדברים אלו בסיגופים ותעניות, ובכל השנה הם עושים נאצות ותועבות גדולות, ועליהם אמר המוכיח הגדול ר' ליב טארלער זלה"ה משל נאה, ואמר שפעם אחת נתאכסן אצל בעל בית אחד, וביקש ממנו למחול לו שאינו יכול לכבדו כראוי, ואמר לו, אמת כי יש לי איזה אווזות שאשביע אותם לפטם, אבל הן כחושות עדיין ואינן ראויין להתכבד. ויהי היום, לאחר איזה חדשים, נזדמן שוב לאותו פונדק, וקבלו בעל הבית בסבר פנים יפות, ושחט אווז וכבדו. וכשישבו לאכול אמר לו בעה"ב, זו מן האווזות שאמרתי שהן כחושות. ואמר לו הרב המוכיח, הלא אי אפשר לפטם אווז רק לערך ג' או ד' וה' שבועות וזה כבר עבר זמן רב. והשיב שכך אני עושה, כאשר האווז כבר מפוטם באופן שאי אפשר לה עוד לאכול, אין אני נותן לה לאכול כמה ימים, ועל ידי התענית אז יכולה לחזור ולאכול, וכן אני עושה לה תמיד עד זמן שאני רוצה לאכלה. וכך דרכו של יצה"ר, כמש"כ (משלי ה') 'הולך אחריה פתאום כשור אל טבח יבוא', ר"ל שהשור קודם שחיטה מפטם אותו, והשור סובר שהוא לטובתו, ובאמת הוא לרעתו. והנה כל חיות הקליפות הוא כשאדם עושה איזה מצוה והוא רשע, ובזה מניצוץ הקדושה אשר מגיע לאדם בשכר מצותו, כל זה לוקח הקליפה והוא חיותו. וכאשר ירבה אדם לפשוע הרבה עד שלא נשאר בו שום ניצוץ קדושה, אזי מפתה אותו להתענות בסיגופים ותעניות ולשוב בתשובה, ואז הוא כקטן שנולד, ואז כשיחזור לחטוא הוא חוזר ליתן בו כח...

ת. יש הרבה דרכים לתשובה, וגם זה תלוי כמה רחוק היה הבן אדם. אבל יהודי אמיתי, הוא לא קשה כזה ['קשה עורף'], וברגע שנכנס לו הרצון לעשות תשובה הוא יכול לקחת את זה ולרוץ עם זה ולעשות את זה. וה' פשוט רואה שהוא עושה צעד אמיתי - אז הוא פותח לו את הלב. וברגע שהלב פתוח - הבן אדם שבור, הלב שבור. הוא פתוח לכל דבר שהקב"ה רוצה ממנו. ונכון, הוא יכול לקום מזה ולשכוח מזה, ולחזור לחיים הרגילים, אבל יש לנו את ראש השנה ואחרי זה את יום כיפור, ואחרי זה סוכות וכו', והושענא רבה וכו', וזה דבר אחרי דבר, ובעז"ה עד שנעבור את 'כל המקלחת הזאת' נהיה נקיים מאד. ואני מאמין שעד סוף חג שמחת תורה, העולם יהיה כ"כ שונה, שאנחנו פשוט נעבור מסבל אחד למשנהו. אבל אם עשינו תשובה בחגים, נוכל גם לעבור את זה, נוכל לעבור את זה כיהודים שבטוחים שהקב"ה הוא הכל יכול, ושהוא ברא אותנו, ואוהב אותנו, ורוצה רק טוב בשבילנו, וכל מה שהוא עושה לנו - זה בשבילנו הטוב ביותר. ולא יהיה לנו מה לפחד, אם לא יהיה לנו אוכל בצד - ה' כבר יתן לנו, אם לא יהיה לנו מים הוא יביא לנו 'באר מרים', ואם אין לנו רובים הוא ישמור עלינו, ולא לפחד. איך כתוב? לא לפחד... לא לפחד כלל!

ש. האם מידת הבטחון זה לפי כמה שהוא רגוע  - אז זה סימן שהוא בטוח בה' הכל יכול?...

ת. הראיה זה האם הוא שמח, האם הוא בדיוק אותו הדבר, כאשר הוא איבד את כל הכסף או אם הוא עומד לפני בדיקה גופנית כשיש לו עשרה ימים לחיות, או לא משנה איזה פסק, והוא נשאר שמח ['בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לְךָ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד', סוף מסכת ברכות], הוא נשאר עם ה'. הוא יודע בטוח שכל מה שה' עושה - זה לטובתו. כל מה שה' עושה זה לטובתו. ושאין סוף לחיים - רק עוברים ממקום למקום. אמנם זה לא הכי נעים, אבל אני מאמין שאלה שמקבלים את זה בצורה הנכונה - לא סובלים ['כמשחל ביניתא מחלבא', ברכות ח'.], רק אלה שלא יכולים לעזוב את העולם הזה, את הגשמיות.

אבל ה' יציל את כולנו, ואנחנו לא צריכים לפחד, זה מאד-מאד קשה לא לפחד, זה מאד קשה להיות שמח כשהדברים קצת קשים או יותר קשים, אבל זה מה שאנחנו צריכים לעשות, וזה מה שיהודי צריך לעשות. ואנחנו נגיע לזמן הזה שכל הגשמיות תיעלם, לא ישאר כלום, רק הבטחון בה'. והוא יציל אותנו, מהכל, מהבעיות עם האוכל, והשתיה, עד למלחמות נגדנו, הוא יציל אותנו מהכל, גם ממה שהולך להיות עם הכוכב הוא יציל אותנו. וזה יהיה מפחיד ביותר. ורוב העולם, האוכלוסיה של העולם  - תיהרג.

ש. יתכן לומר שהסיבה שה' עושה לנו כל כך הרבה טילטולים שיש כיום בעולם זה בכדי לאמן אותנו להרגשות האלה, שנאמין רק בו.

ת. נכון!

ש. אבל האם ה' יתן לנו כח שלא למות מהפחד?...

ת. ה' יעזור לנו, ואנחנו צריכים לעזור גם כן, כי אנחנו צריכים להאמין שהוא עושה את הכל לטובתנו, אתם לא רוצים למות מפחד? אז תסגרו את העינים, אל תסתכלו!...

ש. אבל במעמד הר סיני הם מתו מפחד...

ת. אבל ה' חזר והחיה אותם... אל תדאגו, אינני יודע בדיוק, אבל אני יודע שהוא יעשה רק טוב. וככל שאתם מכינים את עצמכם יותר – כך זה יהיה יותר קל. וכל מה שקורה עכשיו לבן אדם, כל הניסיונות שיש לו, חייב להיות שהוא עובר אותם עם מחשבה שזה נועד להכין אותו לגאולה השלימה, שזה יהיה הרבה יותר קשה, והוא פשוט נמצא ב'אימונים' עכשיו, ולא באימונים של צה"ל, ברוך ה'...

והדבר שמאד חשוב שתדעו, המדינה, החילונים, הם לא כולם אויבים שלנו, יש אמנם ביניהם כאלה שהם גם כן ינצלו ברגע האחרון, אבל המדינה עצמה קמה בשביל לגמור את היהדות. ואת זה ממש עושים את זה עכשיו. הם הצליחו להיכנס לתוך החרדים עם ה'כביכול-חינוך' שלהם, עם כל השקרים שלהם, ולמשוך חזק את החרדים, הרבה חרדים לכיוון שלהם. אז עכשיו אנחנו רואים, ואנחנו מתחילים להבדיל בין יהודי ליהודי מי שייך לְמַה. והיהודים האמיתיים יתנגדו לזה, לא ישתפו פעולה, זה הכל. לא להשתתף ולא לשתף פעולה. אבל רוצים לגמור אותנו.

ולאחרונה התקיים מפגש גדול בירושלים, ודאי לא בסוד בדיוק, אבל גם לא בפירסום, שכמרים קתולים עם כמרים אורתודוקסים, עם כמרים פרוטסטנטים, וכל מיני סוגים, עם ה'הארי קרישנה', וכל האלה, ועם המוסלמים, ועם היהודים - מתפללים ביחד, בירושלים!... וזו התחלה! הם רוצים לבנות בית-מקדש, לא פחות ולא יותר, ה' ישמור. והם רוצים להקריב כבר קרבנות, ואומרים שיש להם את כל האפשרויות להקריב קרבנות, שה' ישמור. וכל זה עם התמיכה של הממשלה. אז אני שואל את החרדים בממשלה: 'מה אתם עושים שם?! נפלתם על הראש?! אתם יהודים חשובים, מה קרה לכם?!...

ש. הם טענו, המנהלים של החינוך החרדי, שהממשלה איננה מתערבת בכלל, אבל בכל זאת הם קבעו תקנות חדשות וסדרי מערכות-שיעורים בבתי הספר עם קיצוצים דרסטיים בשיעורי הקודש, והכניסו כל מיני דברים בהתאם לרוחו של משרד החינוך, ולזה הם קוראים ש'אין התערבות'...

ת. נכון, ככה הם נכנסים, וזה היה צחוק, פשוט בדיחה, שהם כאילו 'הפסיקו עם הליבה'... שטויות, רק קוראים לזה בשם אחר... זה הכל.

ש. זה נהיה רק יותר גרוע...

ת. יותר גרוע בהרבה! כי עכשיו רוב המנהלים והמנהלות בכיס שלהם.

ש. יש מחאה שבועית קבועה כנגד העסקנים שמוסרים בחורי ישיבות לצבא. האם הדבר הזה אפקטיבי?

ת. בודאי שאנחנו צריכים להתנגד, אנחנו צריכים לתת מוסר, צריך שיהיה מישהו למשוך לכיוון הנכון, כי אם לא - זה ילך לכיוון השני, כי הכובד זה בצד השני. ואין כל כך הרבה אברכים עם המשפחות שלהם שיכולים להחזיק את כולם בצד הטוב, אבל כולם צריכים לעלות, ולהתיישב, וככה להביא לפחות לאיזה שיווי משקל.

 

ש. הרשויות מבקשים לסגור למשך ארבע שנים בלילות את הגישה לכותל המערבי מכביש שער יפו באמתלה של עבודות בשטח, אבל הסיבה האמיתית ידועה לכל, שזה בכדי לנתק את החרדים שבאים בשעות האלה, שעות הלילה המאוחרות שאין כ"כ פריצות אל הכותל. אז ביקשו והתחננו שזה יהיה אחרי החגים, ואז זה יכנס לתוקף. מגוחך שבשביל שש מאות מטר תיקונים, סוגרים כביש בלילה למשך ארבע שנים. איזו אטימות!

ת. בתוך ארבעת שנים האלה הכל יקרה, אז זה לא ישנה הרבה. אל תדאג כ"כ, כי הקב"ה לא יתן.

חוץ מזה, יש עוד דבר שאני רוצה לומר לכם. אנשים באים אלי בטענות, מה הטענות? שמשיח עוד לא הגיע! ואיך זה יכול להיות?!... כי אמרנו שזה 'עוד מעט' וזה 'עוד מעט' כבר כמה וכמה פעמים, עשרות פעמים אמרנו שזה כבר 'עוד מעט', והוא עוד לא הגיע! מה יהיה? אין כבר סבלנות..! ואני קודם כל מסביר להם שאני לא הכתובת, אבל אחרי שאני מסביר להם את זה, אני רוצה להגיד לכם דבר כזה: שנכון, אנחנו בתוך הגאולה עכשיו, ונכון, זה עוד מעט, אבל זהו תהליך, וצריכים סבלנות, ואי אפשר לקפוץ לתוך הסוף של הגאולה, כי אנחנו לא מוכנים. לא נוכל לעבור את זה כ"כ במהירות. נצטרך לעבור שלב-שלב, אבל נראה כבר עוד מעט את משיח, ממש, ברור. וזה יעשה את זה יותר קל.

כי אחד הדברים הקשים ביותר שיש לנו היום, זה שאין לנו מנהיג, מנהיג שסומכים עליו מאה אחוז, במיליון אחוז, מנהיג לכל עם ישראל. נכון, יש כל מיני רבנים צדיקים, וכו', אבל פעם היו כמה מנהיגים שהנהיגו את כל העולם של היהודים, ברור שלספרדים אחרים ולאשכנזים אחרים, אבל גם הרבה פעמים היו משותפים גם לאשכנזים וגם הספרדים, הספרדים עם האשכנזים הגדולים, אבל הם היו גדולים, ענקיים, שלא פחדו מכלום, רק מה'.

ועכשיו אנחנו נצטרך סבלנות. אנחנו עומדים שלב-שלב לעבור מצבים קשים ביותר, ובכל שלב שנצליח לעבור בשקט, בשמחה, אז נעבור אחר כך לשלב הבא. וכל שלב יהיה יותר קל. ולמי שמאד רחוק זה יהיה מאד קשה, אבל יגיעו, אלה שעם נשמות אמיתיות, של יהודים שעמדו בהר סיני.

אז סבלנות, נעבור הרבה שלבים, העולם יהיה שונה לגמרי ממה שהיה פעם, ממה שהיה לפני חמש עשרה שנה, כשנפלו התאומים. ממש אי אפשר יהיה להכיר את העולם הזה, אבל "שלב-שלב". לא לאבד את הסבלנות, לא לאבד את השמחה, לא לאבד את האמונה והביטחון בה' שכל מה שהוא עושה את זה לטובתינו. ובסופו של דבר נגיע לגאולה השלמה ברחמים ובשמחה, בשירה ובריקוד, ונתחיל לבנות את בית המקדש. ולא לצעוק: 'מה?... זה לא יבוא מוכן מן השמים?!...', כי חלק מזה נצטרך לעשות בעצמנו, בידים שלנו. והרוב, בודאי הצד הרוחני, יבוא ישר מן השמים.

ש. בזמן האחרון הקצב של המאורעות בעולם, עם אסונות הטבע הרצופים, הואט במקצת, לא שומעים כל כך על דברים עצומים שקורים בעולם כמו שהיה מלפני כן...

ת. לא, לא נכון, פשוט לא שומעים עליהם, פשוט לא אומרים ולא מדברים, אבל זה נהיה כפול. וזה הרבה יותר גרוע, הרבה יותר גרוע. היו כמה סערות עכשיו בארצות הברית שלא דיברו עליהם כמעט, בכוונה. יש הרבה יותר מטאורים ואסטרואידים עכשיו ממה שהיה פעם. והם עושים בילבולים כשהם מדברים על איזה אסטרואיד שאמור להתנגש עם כדוה"א, ששולחים איזה טיל כדי לפוצץ אותו או להסיט אותו בכדי שהוא לא יגיע הנה... אבל כל הסיפור הזה - זה הכל שטויות.

ש. בתקשור הקודם דובר על חודש אלול...

ת. כן, אבל מי שעוקב, וכדאי לשמוע בטלפון את הרב יובל עובדיה, רק תשמעו קצת ממה שעובר על בני אדם בכדור הארץ, זה משהו מדהים. ויש יותר רעידות אדמה, ואני יודע שבעתיד הקרוב ביותר - העולם יקבל כזה 'זבנג' שלא חלמו על זה, ובמיוחד שגם ככה הם שרויים בחלום - רוב האנשים... אבל על זה גם לא חלמו...

 

ש. הלויין עמוס 6 שהתפוצץ להם - אמור היה להיות משוגר בשבת... מדובר בהפסד של למעלה מ-200 מיליון דולר!...

ת. ה' מראה את עצמו. היה דיבור על איזה מטאור או אסטרואיד בגודל כמה קילומטר, ושהוא צריך להגיע הנה, והם כביכול שולחים טיל עם ראש חץ גרעיני לפוצץ אותו, כי הוא אמור להתנגש עם כדור הארץ. הם עושים כל דבר שבעולם רק בשביל לשגע את השכל. והם כבר דיברו על כך לפני כמה שנים שזה עומד לקרות אבל לא שמענו כלום על זה, אז הם סתם רוצים לבלבל כדי שלא נדע כלום בנושא ה'ניבירו'. והיו לנו מקורות מאד יפים על כך, כולל את דברי הגר"א על האות שיתגלה לפני גילוי המשיח שזה הכוכב [ר' גיליון 'לקט מקורות'].

ש. בנושא הבחירות בארצות הברית, נראה שהם עושים זאת באופן מלאכותי שכל הזמן יהיה מצב של התמודדות פחות או יותר מאוזנת בין הצדדים...

ת. זה הכל מכור, בודאי מאז 'דאדי-בוש' (בוש האב), ואחר כך הפושע קלינטון, ואחר כך הבן בוש, ועכשיו השווארצער (השחור)... זה הכל-הכל מכור, אבל יכול להיות שגם עוד מלפני כן, אינני יודע. אין כאן בחירות של העם, כי כאילו ילכו להצביע אבל הצד השני ינצח, וזהו הצד של הדמוקרטים. ואם במקרה, ואני טועה, והרפובליקנים יכנסו – אז זה גם מכור. הרי הרפובליקנים חתמו על כל דבר, הם דיברו 'נגד', ובסוף חתמו... ישנם רק בודדים שהולכים נגד, ומאפשרים להם לדבר, כדי שזה עוד יֵרָאֶה קצת שזה דמוקרטיה, שממוקרטיה...

ש. בנימין, תגיד משהו ליהודי ארצות הברית, תעורר אותם, מה יהיה עם הבחירות?...

ת. אינני יודע מה יהיה עם טראמפ, אם הוא טוב או לא. טראמפ הוא מהרשעים, הוא עושה את ההצגה המבוקשת. ולקחו אותו בשביל לעשות הצגה, רק שהם לא חלמו שהוא יצליח כ"כ בגדול. מה שהם עשו, הם לקחו כל מיני קאנדידאטים (מועמדים) לצד הרפובליקני, והם מסתכלים, הם זורקים אותם ככה למשחק, והם עוקבים איך זה הולך עם המזל שלו, אתם מבינים? זה הכל שקרים-שקרים-שקרים-שקרים. ועכשיו, הטראמפ ההוא - יש כל מיני סימנים שזה לא אמיתי. ואחד הסימנים הוא שהוא עושה עם היד שלו את התנועה של הסמל של 'הבונים החופשיים', וגם הבת שלו, שהיא כביכול יהודיה, היא גם עושה את זה, ויותר מפעם אחת. אז בודאי שהם קשורים לרשעים, עם כל 'הגִּיּוּר-שְׁמִיּוּר'.

אבל מה שאומרים שאולי יהיה, שאובמה מתכוון להיות ראש האו"ם, כי האו"ם זה יהיה הממשל בעולם, זה שליטה של העולם, ומי בכל זאת יהיה הנשיא? מבחינה גופנית קלינטון לא יכולה כנראה לעמוד בזה, אז ככל הנראה שהיא תרד מזה או שיהרגו אותה, ואומרים שישימו את מישל (או 'מייקל', איך שאם רוצים...) בתור הנשיא. (אשתו של אובמה)... והם חושבים שכולם מטומטמים, ועושים צחוק מכולם. הם רוצים אשה בכל זאת. אבל אני לא מאמין שיהיו בחירות, אבל אם יהיו בחירות מאד יכול להיות שהיא תקבל את זה, והוא יקבל את ראשות האו"ם, ואז... שמחה וששון...

ש. מוצאי שביעית הולכת ומסתיימת בעוד זמן מה...

ת. לא משנה, אנחנו נדע, יכול להיות שהמשיח הוא כבר פה, ובודאי הוא כבר פה, גם כבר בשמיטה הוא היה.

ש. בגמרא כתוב ש'במוצאי שביעית בן דוד בא', מה זה אומר לגבינו שהוא בא? זה אומר שהוא קיים פה עכשיו?...

ת. כן, אפילו שהוא עדיין לא התגלה. ולא צריך לחכות למוצאי שביעית הבא. ברגע שהוא עצמו יודע מזה - אז זה אומר שהוא כבר בא. כאשר הוא עצמו יודע מזה.

דניאל
בנימין
לוח אותיות התקשור
דניאל


E-Mail | דואר אלקטרוני



הישארו מעודכנים תמיד מה חדש באתר.
Stay tuned always what is new.

שם | name

דוא"ל | Email


לאתר זה נכנסו 5039514 פעמים
היום - 27/06/17