פגישת תקשור  12, ירושלים  2/5/2007

בדרך כלל אני נוסע עם אוטו "מלא" לתקשור, עם דניאל, האישה

ואחד מהילדים שמצטרף. הפעם נסעתי לבד לירושלים, דניאל כבר היה בירושלים במשפחה האומנת, והאישה נשארה בבית.

כשהגעתי היו כל "החברה" - בנימין, שמואל, ודניאל.

התחלתי בתקשור עם בנימין המבוגר בחבורה, כאשר הגיע הנהג לקחת אותו, המשכתי בתקשור עם שמואל, ובסוף תקשרתי עם דניאל.

צילמתי בוידיאו  מספר קטעים מהתקשור. אם ישנו גולש
שיש לו נסיון בנושא, אודה לו אם יהיה אתנו בקשר ע"י שליחת
מייל  (כתוב לנו).

תוך כדי עריכת פרק זה (יום חמישי 10/5/2007, השעה 11:30 בצהרים)  אני שומע קולות ברקים, אני מסתכל מהחלון ורואה שיורד גשם, נזכרתי כי באחד התקשורים האחרונים בנימין אמר שהקב"ה שולח כל מיני סימנים לקראת "שינויים" בעולם, ובין היתר שגשם ירד בקיץ.

אמרתי לעצמי שאם אני יכניס לאתר שירד גשם בקיץ, יחשבו שאני

לא רציני...

התקשור החל עם בנימין.

מספר גולשים שאלו בענייני העולם הבא, גן עדן גהינום וכו' והתשובה בתקשור הייתה בסגנון - כשיבוא המשיח תדע... אמרתי לעצמי  הפעם
אני אבקש ואתעקש לקבל תשובה "מסודרת", סה"כ זה מעניין קצת גם אותי...
בנימין:
אני לא יכול בצורה כל כך פשוטה לתת את החומר הזה, את החומר הזה צריכים ללמוד, ללמוד עם תלמידי חכמים, שלב אחר שלב,
זה לא משפט פשוט ובזה גמרנו. זה דבר מסובך וצריך להבין את זה טוב. בתורה כמעט ולא מוזכר העולם הבא ולמה ?
כי זה דבר דמיוני (בהמשך בנימין הסביר: דמיוני זאת אומרת - מקום שלא מכירים וצריכים לדמיין את זה מכל מיני דברים כתובים) שאדם לא יכול להבין עד שמגיע. יש כל מיני דברים כתובים על זה אך מאחר ובני אדם שאפילו שהם היו פעם בגלגולים קודמים לא זוכרים את זה וקשה למוח להבין את זה, יכול להיות שישמעו וזה ידגדג להם קצת, כי יש בכל זאת איזה זיכרון באיזה מקום, אבל בסך הכל זה דמיוני  (*) וכל אחד יבין את זה איכשהו (אחרת)  ולכן כתוב בתורה בעיקר את השכר שמקבלים בעולם הזה - ילדים טובים, פרנסה טובה, הרגשה של שמחה, רגיעה, בריאות וכו' - וזה נותן לאנשים דחיפה לעשות מצוות וכו'. אך העולם הבא - זה תמיד נישאר, אפילו עבור אנשים גדולים משהוא דמיוני (*) . אבל כדי להבין את זה - כמה שאדם יכול - זה רק בלימוד בצורה שיטתית.
אבא: אולי אנסה להכין הסבר קצר של כל שלב ושלב ?
בנימין: את זה תעשה רק עם תלמיד חכם.

(*) דמיוני - זאת אומרת - מקום שלא מכירים וצריכים לדמיין את זה מכל מיני דברים כתובים (אחרים).

כאן עברנו לשלב שאלות הגולשים.
בנימין ענה למספר שאלות עד שהגיעה ההסעה והוא נסע לביתו.
בהמשך ענה שמואל למספר שאלות בעברית ובאנגלית.
צילמתי בוידיאו קטע בו שמואל מברך את הגולשים:
שמואל:
אני מברך את היהודים שקוראים את דברי ושכל עם ישראל כולנו נקבל את משיח צדקנו.  מי שעוזר להפיץ את האתר שהוא יזכה לקבל יחד עם כולנו משיח צדקנו.

לסיום היה תקשור עם דניאל.
צילמתי בוידיאו קטע בו דניאל מברך את הגולשים:

אני מברך את היהודים שמבקרים באתר שלנו ושכולנו נקבל את משיח צדקנו.  ברכה מיוחדת לכל הצדיקים שעוזרים להפיץ את דני18.

אבא: יש לך משהוא להגיד לאבא ?
דניאל:  אני רוצה לומר לאבא להוציא את הספר הזה מיד אין זמן צריך לעשות תשובה, חייבים להוציא מהר.

אבא: יש לך משהוא להגיד לאמא ?  (האישה לא היתה בתקשור)
 דניאל: להגיד לאימא - מחילה, מחילה, מחילה שאני עושה לה כזה
             כאב לב ואני אוהב אותה מאוד.

 (כזכור דניאל שהה בשבוע האחרון אצל המשפחה בירושלים,

ואחרי התקשור אני לוקח אותו הביתה).
אבא: דניאל, אתה רוצה למסור משהוא לבעל הבית ?
דניאל: תודה, מאוד נהנתי, מאוד, ממש הרגשתי שהנשמה שלי עולה ומאוד נהנתי להיות אצל הרב (בישיבה)  הוא יהודי חשוב גדול, אתם לא יודעים כמה שהוא ענק.

אבא: מה יש לך לומר לבעלת הבית ?
דניאל: אני מאד מבקש מה' שאת תצליחי בכל העבודה שלך בשביל עם ישראל (אני יודע שהרבנית מחלקת ספרי תהילים),
וכמו שאת דואגת לילדים של הקב"ה הוא ידאג לילדים שלך.

החלה שיחה על התקופה שדניאל שהה אצלם לפני כשנה לפני שמצבוהדרדר עד לאשפוז והחל מהלך התקשור.
אבא: דניאל, למה אושפזת לפני שנה - על מנת שיתחיל נושא התקשור
או שהיתה לך בעיה ?
דניאל:

I HAD TO GO THERE FOR YOUR RIPUY
BECAUSE I HAD TO SPEAK                      
I HAD TO BE ON DANI18     
I HAD TO BE     

                                            
(תרגום: הייתי צריך ללכת לשם (לבית חולים) עבור הריפוי שלך
 בגלל שהייתי צריך לדבר, הייתי צריך להיות באתר דני18,
 הייתי צריך...)
(סוף תקשור)