תיקשור 13 - ירושלים,  כ"ח באייר התשס"ז  (16/5/2007)

 בשעה טובה השלמנו את התקשור ה 13.
 חוגגים בר-מצוה. לרגל בר מצווה, כמה סיפורים (אמיתיים) בחייו של דניאל.

לפני מספר שנים בפורים, נתתי לכל ילד 50 שקל דמי פורים.
 בערב אומרים לי הילדים שעני דפק בדלת, דניאל פתח את הדלת
 והעני ביקש צדקה, דניאל נתן לעני את ה-50 שקל שלו. ככה פשוט.

 בגיל 8 לערך דניאל לא היה מדבר.
 חבר אחד אמר לי "תשמע, יש איזה רב מקובל בפתח תקוה, אתה מוכרח
 לבוא עם דניאל". בקרנו כבר הרבה רבנים אך ללא תוצאות, אבל לא
 התייאשתי, אמרתי לעצמי אין מה להפסיד ונסענו.
 אחרי המתנה של כמה שעות נכנסנו.
 הרב אמר - בשבת אחרי התפילה, קחו את ה-"אצבע" שאיתה משתמשים
 בעת קריאת התורה (הקורא בתורה מצביע איתה על המילים שקורא על
 מנת שהעולה לתורה יוכל לעקוב אחר הקריאה), ושימו לדניאל על
 הלשון.
 בשבת, התלבשנו חגיגית, והלכתי עם דניאל לבית הכנסת.
 אחרי התפילה בקשתי מהגבאי שיפתח את ארון הקודש ויוציא לי לרגע
 את ה"אצבע". עשיתי כדבריו של הרב המקובל, אפילו מספר פעמים
 להיות בטוח. באותו שבוע דניאל החל לדבר.
 אם זה מהתיקונים והתפילות של הרב המקובל, אם זה מהאצבע של
 התורה, עד היום אני לא יודע, וגם לא משנה לי.
 העיקר שדניאל התחיל לדבר.
 אמנם דניאל לא מדבר רגיל, אבל מדבר.

 בבית אתמול דניאל אמר (בפיו) -
 העולם הזה, זה כמו מושב לצים.
 שאלתי אותו למה הוא מתכוון:
 מוחאים כפיים לכל דבר קטן.


 כרגיל, הערות שלי בסוגריים.
 התקשור החל עם דניאל.

שאלתי את דניאל מספר שאלות בקשר לספר המתוכנן של האתר.
בהמשך בקשתי מבנימין שימסור הקדמה לספר. (עודכן באתר פרק 27)

אבא:
  דניאל, הרבה פעמים מוזכרת בתקשור המילה "גשמיות" תוכל לפרט ?

דניאל:
  גשמיות הוא קשר מוגזם (של אדם) עם העולם הפיזי, שזה עולם דימיוני.
אבא:
  כלומר אדם אוהב את הבית שלו האוטו שלו, הכסף שלו.
דניאל:
(לפעמים) אפילו את השמיכה שלו (הוא אוהב) יותר מידי.


אבא:
ש. (קרוב משפחה) שאל בקשר לנשמה היתרה שיש ליהודי בשבת.
דניאל:
הוא לא יכול לפתוח ספר וללמוד ? הוא צריך לשאול אותי ?

אבא:
   לקראת ליל שבועות, המעלה של לימוד תורה כל הלילה,
   קראתי פעם בזוהר שמי שלומד כל הלילה תורה
   מובטח לו שלא יאונה לו כל רע כל השנה. מובטח לו שישלים שנתו.
   דניאל, כמה מילים על שבועות.
דניאל:
   שבועות כל זה שייך לנשמה היהודית.
   הדבר הקדוש ביותר זה הנשמה היהודית.
   (מה זה "קדוש" ?  קרוב להקב"ה)
   כי זה התורה גם. שהם אחד בעל ואישה, נישואין.
   חתן וכלה, חייבים תמיד לנצח להיות ביחד כאחד.
   הנשמה היהודית נעלמת בתוך כל החומר, הגשמיות,
   הצעצועים של גדולים וקטנים.
   הנשמה היהודית זו החובה של העולם הזה ולא הפוך.
   אבל אנשים שוכחים.
   אני מברך את כל עם ישראל שנתחבר שוב חתן וכלה
   ונשמה ותורה, נשמה והקב"ה,
   נשמות של כל היהודים ונזכה לקבל משיח צדקינו.

(מקווה לקבל את המשך התשובה בתיקשור הבא).

(המשך התקשור בשאלות ותשובות פרק 8)