4 פגישות,  7 תיקשורים

בבית ישן בירושלים באחת מהסימטאות של שכונת מאה שערים, מרחק הליכה מהכותל, גרה משפחה האומנת למספר נערים אוטיסטים.
בבית זה נפגשות מידי מוצאי שבת מספר נשים צדיקות אשר קוראות תהילים יחד, הולכות לכותל המערבי יחד ומתפללות יחד.

לפני כשנה דניאל שהה שם כשבועיים, וכך הכרתי משפחה זו לראשונה.

לאחרונה מידי מוצאי שבת נערכים שם תיקשורים עם האוטיסטים
וזכיתי לקבלם.  מאחר והאתר דני18  עוסק בענייני תיקשור ומסרים מעולם האמת ראיתי לנכון באופן טבעי להוסיף תיקשורים אלה לאתר, למרות שהתקשורים מיועדים בחלקם לאותה קבוצה של נשים צדיקות, ויתכן אף כי לא נבין את הכל.

הערות שהוספתי - בסוגריים.

קיצורי מילים:
ז"א       - זאת אומרת
ח"ו        - חס וחלילה
ל"א       - לא עלינו
עמ"י      - עם ישראל.

התיקשור הראשון,  פרשת דברים,   ו' בתמוז תשס"ז,  21/7/2007

מנחם:
כן, כן, מה שאמרתם "שובי שובי השולמית  (מתוך שיר השירים, ויש הנוהגים לאומרו בשבת), כן, תתכוננו, תתכוננו, הסוף מאד, מאד קרוב.

לא סתם שדברתם היום על הגאולה.  הגאולה מאד קרובה, אבל מעכשו ועד למשיח לא הרבה זמן לפי השעון, אבל הרבה זמן לפי הסבל.

(2)
וכל אלו שלא מבינים ולא רוצים להבין, הם יענשו ולא יהיו, כי אין כזה דבר היום - אדם שלא מבין, לכל אדם יש את האפשרות להבין, כי ברור לכל יהודי שבאמת עמד בהר סיני -
שאי אפשר ללכת  "ערום" ברחוב,  (ערום - לבוש לא צנוע)
שאי אפשר לעמוד "ערום" בבית הכנסת,
שאי אפשר ללכת  "ערום"  למקומות קודש, לכותל,

(3)
ומי שלא מבין  דבר כזה פשוט, הוא לא עמד בהר סיני.
ומי שלא מבין  שהיהודי צריך להיות קדוש,הוא לא עמד  בהר סיני.
ומי שמוכן לעסוק בגילוי עריות אפילו שהוא נראה ירא שמים, הוא לא עמד בהר סיני, הוא לא קיבל את התורה  בהר סיני .

כי כל  היהודים שעמדו בהר סיני, יודעים מה שמותר ומה שאסור,
וקבלו על עצמם   ואם אחד מאיתנו לא זוכר את זה,  והולך רחוק, ופורץ את הגדר , הוא אבוד.

(4)
ש. ומה עם הבינוניים?  (לא צדיקים ולא רשעים)
ת. בינוניים שלא חוזרים בתשובה, אבודים.
זה לא אומר שאדם צריך להיות מושלם, זה אומר שאדם חייב להבין, שהוא לא מושלם. שהוא צריך להבין שיש לו דרך רחוקה ללכת, דרך ארוכה ללכת כדי להשלים את עצמו, והוא צריך להתחיל את הצעדים, כדי להגיע למטרה הזאת.

(5)
לאט -  זה לא טוב מספיק, הוא צריך ללכת כמה שיותר מהר.
הוא צריך להבין שכל רגע שהוא מחכה, זה מסוכן בשבילו, כי פתאום תגיע הגאולה (והוא לא הספיק להכין ולהשלים את עצמו בגלל ש) שהוא הלך לאט-לאט, ונהנה מהנוף.   (נהנה מהבלי העולם הזה).

היום כל אחד חייב בזריזות להתחיל לחזור בתשובה, ולתקן כל דבר שחושב שיש לו לתקן, שלא כמו שצריך (מה שלא בסדר), שלא כרצון ה'.

(6)
ועכשיו כבר אין זמן.  פשוט אין זמן.  (אנחנו בסוף).
אני לא מאמין שגם פה (בעולם הזה, יש כאלה שלא) מבינים שאין זמן.

(7)
כל אדם שלוקח על עצמו קבלות (לעשות מצוות) שקשות בשבילו, ובעיקר בצניעות, יש לו דרך הרבה יותר קצרה (מהירה).

כי העולם פרוץ (אין צניעות וטהרת המשפחה), העולם כולו כמו סדום ועמורה, ממש סדום ועמורה , וה' יהפוך את הכל.

והיהודים שהם כביכול (כאילו) מאמינים ,יש אצלם הרבה טינופת, סדום ועמורה.
וגם בעיר בני ברק  סדום ועמורה.

(8)
ירושלים שמעל השטח, לא בתוך האדמה(במהות,בפנימיות) היא קדושה, אבל על השטח (בעולמינו) גם בה סדום ועמורה, סדום ועמורה.

כן, כל הארץ , כל הערים, כל המקומות, סדום ועמורה,סדום ועמורה, (אין צניעות  וקדושה).

ומה יהיה איתנו?
מה  יהיה איתנו?
מה  יש לנו לעשות?

(9)
בעיקר לאלה שמאמינים (באמת בקב"ה),
             אלה שמשתדלים באמת,
             אלה שרוצים להיות אחרת (לרוצים לחזור בתשובה) -
כן, אנחנו צריכים לנסות להגיד ,לכמה (שיותר) יהודים שאפשר להגיד -
כדי להציל אותם. להציל את מה שאפשר להציל.

(10)
ואם לא תצליחו, לפחות תצילו את עצמכם.
כן, כל אחד יציל את עצמו ואת המשפחה שלו.

(אנו חייבים להשתדל כמה שפחות לצאת החוצה, לרחוב,
ברחוב יש הרבה פריצות, חוסר צניעות, לשמור על הילדים מהרחוב המלוכלך).
האויר בעולם מלא טומאה, רק לנשום את זה, זה כבר טומאה.

(11)
ואני אגיד לכם עוד דבר - איך שלא יהיה  (בכל מקרה) יבוא זמן, שבכל מקרה יהיה הרבה יותר בטוח להיות בבית, ועד שהמשיח יבוא, יהיה מצב של פחד,  של מלחמה, של הרס, של מוות ולאלה שבבית יש סיכויים טובים יותר.

(12)
ועכשו, אלה שפחות יוצאים (מהבית), ומשתדלים להתקרב לקב"ה, ומחזיקים גם את הילדים יותר בבית, אלה בטוח יקבלו משיח צדקינו.

(13)
וכל אלה שקבלו על עצמם (ללכת עם לבוש צנוע ממש)  זו התחלה טובה
וזה הסימן שדיברנו על זה, שהסימן כשיבוא מלאך המוות מעל הבתים, זה יציל אתכם ואת הבתים.

(14)
הבגדים (הצנועים והפשוטים) האלה, זה יהיה הבגד המפואר ביותר בבית המקדש.

(15)
תקשיבו טוב!
במתן תורה ה' הרים את הר סיני מעל הראשים של עם ישראל ולא הייתה להם הרבה ברירה.  אבל עכשו תהיה ברירה.
ה' יגרום לדברים מפחידים יותר מאשר הר על הראש.  אבל הירידה של עם ישראל ושל העולם כל כך עמוקה, שזה לא יפחיד אותם מספיק, והרוב יבחר בגשמיות ל"ע.

(16)
הם יבינו (יחשבו) שיבוא מישהוא להציל אותם: הצבא האמריקאי, או האנגלי או הרוסי, או מי יודע מי.  אולי יחשבו שזה סרט, ובאיזה שלב זה יגמר.

(17)
אבל לא יבינו, לא יתפללו, לא יעשו תשובה.
אדום תיהרס לגמרי.  רק תחשבו איזה פחד זה יהיה בעולם.
מדינות שלמות יהרסו, לאו דוקא ע"י פצצות אטומיות.
יהיו מראות מדהימים, יהיו ניסים עצומים, אבל מעט אנשים יבינו, מעט יפחדו מספיק בכדי לחזור בתשובה.

(18)
הרוב התרחקו כל כך שלא יודעים כבר לחזור בתשובה, לא יודעים לאן לחזור, לאן חוזרים בתשובה, מה עושים בשביל לחזור בתשובה, לכן המצב מפחיד וקשה.

(19)
(לסיכום)
תהיו תמימות, לגדל ילדים תמימים,
תשתדלו לעשות רצון ה'.
אתן שמשתדלות באמת, תתחברו באמת ביחד,
להפסיק לדבר אחת על השניה, להוריד את כל המחיצות שה' שונא,
תעשו דוגמא באמת, לא רק בצניעות, אבל גם בין אדם לחברו
(ואהבת לרעך כמוך אני ה'   ויקרא פרק י"ט, 18).
ה' יציל אתכן וישמור עליכן שלא תסבלו מכל מה שקורה.
אבל אתן חייבות לשמור על הצניעות, על התמימות ועל החברות.

התקשור השני,  פרשת ואתחנן,   י"ג בתמוז תשס"ז,  28/7/2007

אהרלה:

(התקשור החל באריכות בנושא חשיבות הלבוש הצנוע ללא פשרות).

(2)
ושוב אני חוזר אם לא הבנתם.  חייבים את הקיצוניות.  כי זה מביא שיווי משקל יותר ויותר בעזרת השם בצד של הקדושה, זה יעלה את הרמה.  ז"א יהיה בצד של הקדושה. וכל האחרות, או שיפלו, או שיהיו כמו שצריך.

(3)
אנחנו צריכים לזכור שהיינו בהר סיני, הקב"ה הפחיד אותנו, הוא העלה את ההר מעל לראש שלנו, והוא אמר: או שנקבל את כל התורה כולה, או שהוא מוריד את ההר עלינו, וזה הורג אותנו. אז אמרנו שאנו מקבלים, אבל זה לא מספיק, צריך ערבים (ערבויות).  ומה הערבויות שלנו?
הילדים שלנו.

(4)
אז בדור הזה אין לנו כמעט תקווה לדור הבא ח"ו, כי הילדים כמעט ולא מבינים מה זה להיות יהודים, לא רק בצניעות אלא בכל כיוון.
כדי לחנך את הדור הבא, כדי שיהיה המשך,  אנו צריכים להיות דוגמא, האמהות צריכות להיות כמו האמהות הקדושות שלנו,  והאבות צריכים להיות כמו האבות הקדושים שלנו.
להשתדל להיות כמותם גם בלבוש, גם בהתנהגות, וגם בדבקות בקב"ה ובתורתו.

(5)
אם יש אמהות שרוצות להראות כמו שרה, רבקה, רחל, ולאה - אמותינו, אז זה רק יכול להוסיף לכולם.
אבל צריך להיזהר שזה לא קבוצה של רחוקות שפתאום החליטו להלביש על עצמן כל מיני שמאטעס, ובפנים הם לא  מוכנות והן לא מבינות בכלל מי היו האמהות.



(6)
זה צריך להיות יהודיות אמיתיות, המשתדלות באמת בצניעות אמיתית בתוך תוכם, עד לבגדים  ושלא יהיו סמרטוטים שמכסים לב שרוצה דברים לא כשרים.

(7)
ש:       איך בוחנים את זה?
ת:        אני אגיד לכם. באמת לא צריך לבחון כ"כ. רואים מי כן ומי לא.
בן אדם שבא מרחוק שלא מבין את הבסיס, זה סכנה גדולה.

(8)
אלה שנולדו חרדיות, במאה שערים, באזור כזה,  בכל זאת הן לא ילבשו את זה (בגדים צנועים מאד) בלי שירגישו את זה(את הצניעות)  בפנים.
הן יתביישו, אז אין כל כך הרבה סכנה איתן.
הסכנה היא שאם כל מיני רחוקות מלבישות כל מיני סמרטוטים שהם לא בדיוק, הם יותר דומים לאיזה תמונה מאיזה ספר על התנ"ך של איזה רפורמיסט, אז הבעיה זה שזה יכול באמת ללכת לכיוונים לא רוחניים, ואפילו לא יהודים כל כך.

(9)
עכשיו אני רצה לומר לכולם, אלה שמקבלים לא משנה מה על עצמם. הנשים רוצות לעלות בצניעות, אני מברך אתכן שזה יהיה דבר אמיתי ביותר, שתעלו מעלה  מעלה עם הצניעות.

אבל לא לשכוח את עם ישראל, כי עם ישראל צריך עזרה, וזה לא יכול להיות שאתן עולות ושוכחות אחרות.
כל אחת שלוקחת על  עצמה יותר צניעות,חייבת לעזור לאחרות לעלות.
צריכים ללכת לעם ישראל.  כל אחת תמצא לה אפשרות לעזור למישהי באיזושהי צורה. אסור לסגור את עצמנו.

(תיקשור שני, המשך)

שמעון:
תקראו את ההיסטוריה של בית המקדש הראשון והשני, זה בדיוק כמו עכשיו.  רק מה, אנחנו עוד יותר ירודים מהם, הרבה יותר ירודים מהם.

ולא רק אנחנו ממש ירדנו יותר מאלה במצרים, ושם רק יצאו אחד מחמש, או אחד מחמישים, או אחד מחמש מאות, מי יודע.

(2)
מעטים  יצאו.  אז אנחנו (במצב) עוד פחות מזה.  וגם אנחנו נראה נסים ענקיים.  אבל האם אנחנו נבין שזה נסים, זה שאלה גדולה, לצערי הרב. אז לכן מה שאהרל'ה אמר (בתחילת התיקשור) שצריכים להשתדל להציל כל יהודי ויהודיה שאפשר. אני לא אומר שנצליח, אבל לפחות להשתדל.

(3)
ש.:מה יש לך לומר על התקופה?
ת.:מה יש לי לומר על התקופה. התקופה קשה מאוד. אני רק רוצה שתחשבו באמת על ההיסטוריה של בית המקדש.

יש כל כך הרבה דברים דומים.

(4)
היו שמונים שנה מאז  שהתחילו הנביאים לדבר ועד לחורבן הראשון ולא שמעו, הרוב לא שמעו.

והיו נביאי שקר, ואמרו: תראו,אבל לא קורה כלום. אבל קרה כל מיני דברים.  היו עליות. היו ירידות במצב הביטחוני - בדיוק כמו היום.

(5)
(המצב הבטחוני) עולה (כמעט מלחמה), נהיה שקט.
עולה, שוב הסכנה, נהיה שקט שוב כאילו - עד ההתפוצצות,
וככה זה יהיה.

(6)
ויום אחד יהיה התפוצצות.
ויגידו: אבל לא ידענו, אבל זה שקר, וזה לא יכול להיות.

(7)
זה כמו אז (לפני חורבן בית המקדש) שהנביאים דברו ודברו, בבוקר ובלילה, כל יום דברו ולא רצו לשמוע.

(8)
וגם עכשיו הקב"ה מדבר לא רק דרך אוטיסטים, אלא דרך אסונות מכל הכיוונים.  אסונות ל"ע פרטיות, ואסונות טבע. ובכלל סתם דברים משונים. כל מיני מלחמות ודברים כאלה הוא מזהיר אותנו ומזהיר אותנו.

(9)
אפילו דרך סרטים עם כל מיני סיפורים על סוף העולם שנהיו מאוד פופולריים.
אבל אף אחד לא (רוצה) לשמוע.
כל אדם שלא דתי, או אפילו חרדי מקולקל יכול לשבת לפני המסך שלו ולחפש כל נבואה של כל הצדיקים שלנו.
אם הוא לא עושה את זה (חוזר בתשובה),  ז"א הוא אשם בזה.

(10)
הרעבעס (הרבנים) היום, אם (כאשר) הם מדברים על הגאולה,
אם הם מדברים כמו שזה באמת, כל אחד יכול להבין, אם הוא מדבר אמת או לא.
בזמן של בית המקדש, היו נביאי אמת ונביאי שקר, והיום גם יש לנו נביא שקר.

(11)
כל יהודי ויהודיה צריכים פשוט להתחבר לקב"ה.  לעשות מה שהתורה אומרת. לא ללכת לשום דרך אחרת, לא לעשות אינטרפטציות שונות ומשונות , אלא ללכת לפי הגדולים שמקודם.
יש צדיקים של הדור הזה שיכולים להגיד לנו את האמת. אבל היום יש מעט שמוכנים לעשות את זה.

(12)
(נשאלה שאלה בקשר לחינוך הילדים)
ת. : דברנו כבר על זה. צריך לדעת לטפל בילדים, לחנך אותם, ולא לרוץ החוצה כל יום ראשון ושני אפילו לדברים קדושים.
אלא להיות ולחנך את הילדים.

וחוץ מזה צריכים גם להיות מאוד זהירים עם שמירת הלשון, ומאוד זהירים על כל הדינים של נשים, של טהרה ושל קדושה.



התיקשור השלישי, פרשת עקב,   כ' באב  התשס"ז,    4/8/2007

שמעון:
אני מאוד שמח כי יש פה אדם שמאוד רציתי שיגיע.
כן הרבנית ל. אני כל כך שמח כי רציתי לומר לך כמה טוב את עושה.

(2)
אתם דברתם היום על אהבת ישראל, אהבת ישראל, ואהבת ה'.
בדור הזה שכ"כ הרבה יהודים ירדו מהדרך, כולל הכביכול חרדים, חשוב ביותר אהבת ישראל.
ואיך זה מתבטא בדור הזה? זה מתבטא בזה שאנו  משתדלים להחזיר בתשובה כמה שאפשר גם בין כביכול החרדים, וגם בין הרחוקים יותר.

(3)
כמה שתצליחו זה לא העניין פה. אפילו אם פעם אחת אתם מצליחים, זה עולם שלם.  אבל אפילו אם כל הניסיונות, ואף אחד לא חוזר ח"ו, אתם גם מצילים את עצמכם.
כי ניסיתם עם כל הרצון  להציל את עם ישראל.
למה? כי אתם אוהבים את עם ישראל.
לא משנה מי בורח, לא משנה מי צועק, לא משנה כל הבושות שאתםן מקבלות.  העיקר לנסות להציל את עם-ישראל.

(4)
זה כמו אגם, ובתוך האגם אנשים טובעים וצועקים, אפילו ישנם כאלה שלא צועקים, (יש כאלה ש) אפילו לא מבינים שטובעים,
ואנחנו חייבים להציל אותם. לפחות לנסות.

(5)
איך נוכל לחיות עם עצמנו, אם רואים אנשים בסכנה, גדולה מאוד,
סכנה נצחית חס וחלילה, ולא ננסה להוציא אותם מהמים?
אנחנו לא חייבים להיכנס איתם למים איתם, אבל לרוץ לחפש מקל או גלגל הצלה, כדי למשוך אותם (מהמים).  זה החובה שלנו.

(6)
ש. מה עם הבית, לא צריך לעשות איזה גבול?
ת. אני אסביר לך משהו.החתם סופר מאוד דאג לבן שלו. הוא אמר למכר שלו: "מה אני אעשה. כל הזמן אני עוזר ליהודים, ומה עם הבן שלי, אין לו שום עזרה. מה יהי אתו?"
והחבר אמר שהקב"ה עוזר לגדל את הילדים של אלה שעובדים למען עם-ישראל.  הקב"ה מגדל אותם בעצמו.  ומי היה הבן שלו? הכתב סופר.

(7)
ש. ...
ת. אהבת עם ישראל אמיתית, כי יש כאלו שעובדים כאילו למען עם ישראל,  אבל באמת כל העניין (יותר חשוב להם) זה הכבוד שלהם.

יש הרבה מאוד שעובדים עם בעלי תשובה, שהם בעצמם ירדו מהדרך,
ה' ישמור.  אז אדם צריך לעבוד תמיד לשם שמים, ולא לפחד מכלום. אם הוא לשם  שמים, ה' ישמור עליו, ועל המשפחה שלו.

(8)
ש. מה היו ההפתעות השבוע ? חפציבה?
ת. לא היו מספיק הפתעות השבוע? אתם רוצים עוד ? טוב, תחכו עוד שבוע.  היו כמה הפתעות. גם בית המשפט נופל, סקנדלים בבית המשפט.

(9)
השבוע היו שלוש נפילות. כל אחד מסמל משהו.
קודם כל בית המשפט שזה סמל השקר ממש, שבא לקרר את כל היהודים ולהרחיק אותם מהקב"ה.
שני היה הנפילה של חפציבה, שזה מסמל את השחיתות של העסקנים
החרדים, ואת השחיתות בגישה של הרבה מאוד כביכול בחורים ואברכים שלומדים. הקשר שלהם החזק עם הגשמיות .
והנפילה השלישית זה היה הגשר במינסוטה שנפל לתוך המיסיסיפי, שלא היה כזה דבר בהיסטוריה של ארה"ב, וחמישים מכוניות נפלו לתוך הנהר. וזה מסמל את הנפילה והכישלון של כל אומות העולם.

(10)
ואם את חושבת  (כי להתלבש באופן צנוע) יפסיק את המלחמה, לא. המלחמה חייבת להיות. אבל זה השמירה. כי כתוב ברור בנבואות, שאדום חייב להיחרב כליל, ובכלל רוב העולם יפגע ממלחמה קשה.
ולכן היהודים בא"י  ישמרו, אבל נשים חייבות ללבוש (צנוע) ולעבוד על הצניעות.

(11)
להחזיר בתשובה בכלל כדי שעמ"י ישרוד.
זה כמו לשאול בזמן של משה רבינו אם (ללבוש צנוע) וכו'.
אם יהיה יציאת מצרים, אם נצטרך להלחם נגד מצרים.
ב"ה, כן . ואנחנו גם נילחם נגד הרע. ואם אנחנו טהורים ושלמים, ננצח, ונישאר בשלמות.

(12)
ש. בזמן האחרון רואים יונה לבנה בכותל שתמיד יושבת באותו מקום,
     מה זה אומר?
ת. היונה זה סמל חזק של הגאולה. היא יושבת ומסתכלת ומחכה. ואם
     יום אחד לא תראו אותה אז תתכוננו חזק.
אני רוצה לומר לך שעוד מעט אנשים יתחילו לפחוד, יחפשו מה לכסות אח עצמם כדי להציל את עצמם.

מנחם   

שמעון הוא מידי עדין, הוא חמוד, נכון. הוא מידי עדין, הוא חמוד.

אבל בואו אני אגיד לכם צד אחר של העניין. כן, כן, בטח שיהיה מלחמה. איזו שאלה? ובטח אתם צריכים ממש להחזיר ולחזור בתשובה.
וזה כל העבודה שלכם עכשיו.

אתן חושבות שקיבלתן שאל (צעיף)  על הראש סתם? ושאל על הכתפיים סתם?  זו זכות שתהיו בין הראשונות לעשות את זה.
והחוב שלכן זה להחזיר כמה שיותר בתשובה.

המלחמה תהיה קשה ביותר, וכל יהודי שחוזר בתשובה באמת, הקדושה שלו תשמור עליו ועל המשפחה שלו. כשיעבור מלאך המוות מעל הבתים, יראו מאיפה באה הקדושה. וזה ישמור ויציל את היהודים. ולכן זה הגאולה.

אנחנו מתחילים את השלב האחרון של הגאולה. שבוע הבא לא פשוט. לא פשוט יהיה השבוע הקרוב. לא פשוט, לא פשוט. עוד שלב, עוד שלב של הקריסה של השקר.  זה הכל.  אין לי יותר מה להגיד.



התיקשור הרביעי,  פרשת ראה,   כ"ז באב התשס"ז,  11/8/2007

מנחם:
כל אחד מתקן בצורה אחרת. זה קשה בכותל, אבל חשוב שיראו אתכם. חשוב שתבכו ביחד עם השכינה...
מי שיכול לעמוד בזה חייב ללכת כדי להיות עם השכינה, כדי לבכות יחד עם השכינה.  זה חשוב שיראו אתכם, שיראו משהו קדוש.

(2)
שוב אני אומר, אם מישהו יכול לסבול את זה, אז ללכת. לא להסתכל, שיסתכלו עליך, זה חשוב. זה יהיה תיקון ענק אם כן תהיי מסוגלת ללכת, כי אתן (עושות ומתפללות) לשם שמים, כדי שהאנשים הטועים יראו אתכם, האנשים האחרים יראו קודש.


(3)
אתם הולכים עד לכותל ובוכים יחד עם השכינה, ובעז"ה יכול לפחות על כמה לעשות רושם.

ואם יעצרו אתכם לדבר, אז מדברים. צריך להילחם בשביל ה'.
אמרתי אם בן אדם לא מסוגל אז לא.

רוב העולם במצב קשה ביותר.

הרחוב בכל מקום, אפילו אצל חרדים, זה פרוץ, אז לכן כל מקום צריכים להסתתר. אבל מי שיכול ואוהב כל כך את השכינה, שמוכן לעבור את כל הזיהום  כדי להגיע אליו, הוא ...

ש. האסון בו נהרגו ארבעת הבחורים, דחה את המלחמה?
ת. אם זה דחה את המלחמה, זה אני לא יכול להגיד. אני רק יכול להגיד שאין מה לדחות.


ש. מה זה "מדבר העמים" ?
ת. מדבר העמים יש כמה אפשרויות:
אפשרות אחת שזה באמת מדבר. שכולם יברחו לתוך המדבר 45 יום ויאכלו שורשים מלוחים וכו'.
אבל גם יכול להיות שהיהודים יהיו במצב כמו במדבר שממה, בלי רוחניות מסביב כלל. בלגאן עצום ובדידות.
אבל יהיה (יכול להיות) יותר גרוע. והשורשים  זה יהיה בהירות. הבהירות שזה מלוח וקשה לאחרים.
אבל האלה שרוצים אמת, זה ברור שכל הזמן יראו את זה, וסוף סוף יראו שזה אמת.

ש. מה יהיה השבוע?
ת. אני לא אומר מה יהיה השבוע, אבל השבוע לא יהיה כ"כ הרבה דברים, אבל יתחיל, יתחיל , יתחיל, בקושי ייגמר, כבר יתחיל בסוף השבוע.
עכשיו הזמן רץ כי זה החשבונות האחרים. הרבה לדחוס במקום אחד.

ליפי  
מעכשיו גם אני רוצה לכתוב.  תגידו לאימא שלי שאני לא רוצה לחזור הביתה עכשיו (הוריו גרים בחו"ל),  לא רוצה, לא רוצה.  כן, לא רוצה לחזור הביתה עכשיו. ורבנית ש. את אל תגידי לה.  רק הרבנית ע. תגיד לה מה שכתבתי.

(2)
ואני רוצה לומר שכדאי לכם לשמוע את מה שאנחנו מדברים.
לחזור מייד בתשובה, להשלים עם כל האנשים שיש לכם בעיות אתם. לפחות לבקש מחילה, שזה ירד מכם, ולהכין את עצמכם לגאולה השלמה.

(3)
צריך לנקות מבפנים ומבחוץ. לנקות את הבתים. לנקות את הלב. לנקות את הראש, את השכל, את המוח. לרצות רק להיות עבד ה'.

ומה שדברו היום על הכותל, כל צעד שאתם עושים לכותל בשביל לבכות יחד עם השכינה, זו זכות מאוד גדולה.  מי שלא יכולה (ללכת) תקבל זכויות (ע"י) תהילים.
ומי שיכול את שניהם, עוד יותר טוב. וחייבים להיות נקיים מבפנים.

(4)
לא לכעוס על שום דבר, כי כל דבר, כל אדם שעושה לנו רע, הוא שליח לבחון אותנו, איך אנו מגיבים. בין אדם לחברו, אם קורים דברים, אנחנו במבחן איך מגיבים: מקבלים את זה כענווים שמורידים את הראש, או כועסים ורוצים להחזיר.

(5)
ש. מה להגיד לאימא שלך?
ת. שאני לא רוצה בשום פנים באופן עכשיו לעזוב את הארץ. מתחילים את החלק האחרון שעד לגאולה. אני לא מוכן לעזוב עכשיו.

(6)
ש. אתה מרוצה פה בבית הזה?
ת. כן, זה בית קדוש. יש פה תפילה ואהבת ישראל, ואני לא רוצה לעזוב מקום כזה בשביל ללכת ל"האסק " שמלא טומאה.


אבל תגידי לאימא, אני לא מוכן לזוז מפה.
ש.  איך היה לרב ש. את הזכות לעזור לך ?
ת. זה סייעתא דשמיא, הוא אוהב אותנו, אז יש לו סיעתא דשמיא  לעזור לנו.