תיקשור עם דניאל

פרק 50 חלק ב - ירושלים, יום שלישי, כ' בתשרי התשס"ח   2/10/2007

אבא:  בתיקשור עם בנימין לפני כחודש
         (מתאריך ל' באב התשס"ז, 14/8/2007 פרק 37)
         נאמר: "עכשיו כשעוד יש כמה חודשים עד ללידה".
         בכל התיקשורים לאורך כעשר שנים עד היום,
         אף פעם לא נאמר תאריך מדויק,
         תמיד היתה התייחסות לעוד מעט, אנחנו בסוף וכו',
         ועכשו בנימין מציין כמה חודשים...
דניאל: אז מה השאלה ?
אבא:   אני מבין שהשנה הזאת יתחיל ... כמו שבנימין ציין -
          "בשנה הזאת אנחנו מגיעים לשינוי הגדול ביותר מאז יציאת
           מצרים"
דניאל: אתה מבין טוב, כן.
אבא:   כלומר השנה הזאת ?
דניאל: כן, השנה הזאת - תשס"ח.

אבא:  כלומר שנה זו ימחקו מדינות שלמות מהמפה ?
דניאל: די, דברנו מספיק.
אבא:   אבל לא קבלתי תשובה.
דניאל: כן, לפי הנבואות מדינות שלמות (יעלמו) שלא ישאר אדם אחד, וגם לא ישארו חיים בכלל.  אדום.

אבא: בנימין אמר "יש חילונים שיתפסו את האמת בשניה", מה הכונה?
דניאל: אלה יהודים שחשבו הרבה והיו מאד מוכנים לאמת, כאשר יבוא הגילוי הגדול, הם יתפסו את האמת.
יש חרדים שלא יתפסו, כי הם עם הראש בתוך האדמה.


אורח: האוטיסטים אמרו פעם שיהיו מציאויות חדשות, עולמות חדשים שיתגלו, אתה יכול להוסיף ?
דניאל: אני לא יכול לענות על זה, כי אתם לא יכולים להבין עד שזה יהיה.

אורח: בתקשור שנערך בשבת (אין רישום) נאמר שיהיה כזה מצב של פחד, וכל אחד יבחן איפוא הוא נמצא עם האמת.
דניאל: כל אדם שנימצא בתוך האמת, קרוב יותר או רחוק יותר (לאמת), כל הוא יקבל את זה.

אבא: מה הכוונה "אמת" ?
דניאל: האמת של העולם ובכלל היא:
הקב"ה הוא הכל יכול, הוא בורא עולם, הוא ריבונו של עולם וכל מה שהוא עושה זה לטובתינו, ואם אנחנו חיים עם האמת הזאת - אז הגענו לאמת, ואם אנחנו חיים (לפי) מה שאנחנו חושבים שזו אמת, אבל באמת זה שקר - אז לא נוכל להסתדר.

אבא: בדרך אמרת לי בגהינום הכאב הוא פי 1000 מהשכר, מה הכונה?
דניאל: הגהינום זה בטח פי 1000 מהשכר כי אדם שעובר גהינום עובר טהרה גדולה, יותר גדולה מהעולם הזה ולכן הוא עובר הרבה מאד עד שהוא מגיע לגן עדן.
אבא: אמרת שיהיו רשעים שיגיעו לגן עדן.
דניאל: רשע שעושה תשובה, הוא יכול להגיע לגן עדן.


(אוכל, כמה אפשר לדבר על אוכל)
אבא: בהתחלה אמרתם להכין אוכל, אחרי כן לשבועיים, אחרי כן ציינת שרק בארץ, אחרי כן מעיין הוסיפה שכדאי להכין גם נרות וגפרורים (כאילו שלא יהיה חשמל), אתה יכול להוסיף ?
דניאל: כל אחד מכין מה שהוא חושב שהוא צריך, זו השתדלות, לא להגזים, לכן (אמרנו) רק שבועיים, אבל אדם צריך להבין שזה לא מה שיציל אותו.
אבא: כעיקרון, האם יהיה זמן שבו לא יהיה אוכל ?
דניאל: יכול להיות.  יכול להיות שה' רוצה שיכינו על מנת שיבינו איזה מצב יכול להיות.
אבא: יכול להיות שכל הזמן יהיה אוכל, אך על מנת שניתכונן מבחינה נפשית לשינוי, העברתם את המסר ?
דניאל: יכול להיות ויכול להיות שלא יהיה אוכל.
אבל אפילו אם לא יהיה אוכל (והכינו מלאי של אוכל) זה לא אומר שזה מה שיציל אותם.

ר' נחמן
(הועלת שאלה בקשר לדרכו של ר' נחמן)
דניאל: אני חושב שאם ר' נחמן היה חוזר לעולם הזה והיה מסתכל ...
הוא היה צועק גיוועלד והיה דוקא מדבר איתנו בקלות.
אבא: מה בכוונה בקלות ?
דניאל: הוא היה נהנה לדבר איתנו (יש שפה משותפת) להוכיח את העם. הבעיה של ההמוניות של דברי ר' נחמן וכל אחד עושה (התאמה) לנוחיות שלו  וזה לא בדיוק (דרכו של) ר' נחמן.
אנחנו לא אומרים לא לאהוב את הקב"ה, דוקא כן לאהוב את הקב"ה, זה מה שחסר, אהבת הקב"ה.
איך לאהוב את הקב"ה ?
כדי לאהוב את הקב"ה ממש, צריכים לעשות את רצונו, אם לא, אז לא אוהבים אותו.  הקב"ה אוהב אותנו, כן, בלי להתייחס למעשים שלנו, אך אם לא עושים תשובה, הוא לא יכול להשאיר אותנו במצב כזה, הוא חייב להביא אותנו למצב טוב.
זה כמו אבא שיש לו ילד שירד מהדרך, הוא אוהב אותו, אבל לא יכול להשאיר אותו במצב כזה, אז נותן לו פליק, נותן לו מכה ומחזיר אותו למקום.
אנשים באמת רוצים לאהוב את הקב"ה ולחיות חיים אחרים משלהם, וזה לא יכול להיות.
אבא לא יתן לילד לעשות מה שהוא רוצה.

אבא: תוכל לתת ברכות ל-

לנטלי בת לבנה לזיווג,

ליהודה בן יעל לרפואה

לגאולה בת אלי לפתרון הבעיות ?
דניאל: כן, לכולם ברכות שיצליחו, שיהיה רפואה שלמה לכל מה שהם צריכים.

(הערה:
בשלב זה דניאל קם ויצא מהחדר, בקשנו ממנחם שישב על מנת להמשיך בתיקשור.
התקשור עצמו היה בסוכות יום שלישי לפני שלשה ימים.
אני מקליד מסר זה יום שישי בבוקר.
בשבע בבוקר אני מקבל טלפון שנולד לנו נכד, מזל טוב.
ולמה אני כותב את זה ?
כי בתיקשור הראשון לפני שנה, כאשר דניאל היה מאושפז, את התיקשור עם בנימין כתבתי, ואחרי כן תקשרתי עם מנחם, ולא רשמתי את דבריו.  מאחר ואז לא הקלטתי את התיקשור אני לא זוכר בדיוק את תוכן השיחה, ובכלל לא חשבתי אז על האתר ועל הספר, בכל אופן דבר אחד אני כן זוכר, מנחם אמר (בתקשור):
אני מברך אותך שתראה (או תזכה) עוד שנה בן זכר.
עד כאן).

אורחת: למה יש לנו כל כך הרבה בכי בחג הזה ?
מנחם: אם אנחנו בוכים על העברות זה רצוי.
אורחת: אם אנחנו בוכים על הגאולה ?
מנחם: בזמן של פחד וסכנה, צריכים להתפלל על עם ישראל וזה עת רצון עכשו.

סוריה
(היו הרבה פרסומים לאחרונה על הפצצה של ח"א בסוריה)
אבא: בנימין אמר שישראל הפציצו מתקן גרעיני בסוריה, כמו כן הוא אמר (בתקשור אחר) שאם אני קורא מאמר בעיתון הוא יודע.
אז, אם אני קראתי באינטרנט, יכול להיות שיש שם טעות, השאלה שלי האם בנימין ידע זאת "מהשמיים" או מכך שקראתי על כך באינטרנט ?
מנחם: זה לא משנה, משהוא קרה שמה, וזה דבר שהערבים לא שמחים עם זה, כי היתה להם פשלה, ברור, כי הם לא מגיבים.

המסר
אבא: יש לך מסר להעביר ?
מנחם: אני רק רוצה שעם ישראל יעשה תשובה אמיתית, שכל אחד יבדוק את עצמו ממש ולראות איפוא חסר לו, מה חסר לו, מה מרחיק אותו מהקב"ה, להוריד את המחיצות האלה, להתקרב לקב"ה.

אני עדיין יודע, שאם עם ישראל, בכמויות גדולות, יצאו לרחוב ויבכו וישימו אפר ושק ויבכו על העברות ויגידו סליחות וכו' וכו', יעשו תשובה באמת, יהי שינוי גדול.

אורחת א: זה יקרה, רק אם יקרה משהוא.
אורחת ב: זה לא זז, זה לא זז (מתקדם, מתקיים)
מנחם:      כן, זה עצוב שלא זז.
שמידי (יותר מידי) עסוקים עם הצעצועים שלהם, וכדי (במקום) לעשות את מה שבאמת צריכים לעשות.
כל כך תפוסים עם העולם הזה, עם כל השמונצ'ס שאי אפשר להפריד ביניהם לבין עגל הזהב.
אז מה לעשות ?

אבא: אולי אפשר לארגן בכמה ערים עשרה מתנדבים שישבו עם שקים באמצע העיר, ישימו שלט "נגד הגזירה הקשה שהולכת להגיע", יקראו כמה פרקי תהילים, אולי זה יכול למנוע את הגזירה ?

מנחם: תעשו, תעשו, זה לא ילך דרך גדולי הדור.
אורח:  רק דרך העם.
מנחם: אבל לא אנשים שנראים משוגעים. (רק עם) יהודים יראי שמים.
אורחת: (התייחסה לקבוצה מסויימת של יהודים שיעשו את זה).
מנחם: הבעיה שכל אלה ילכו לרבנים שלהם לשאול, ואני לא מאמין שהרבנים שלהם יגידו כן.

אבא: כלומר, לא יהיו מוכנים לשבת עם שק ?
מנחם: אפשר לנסות, כי אם זה ילך, אם יהיו 10 אנשים בכל עיר שישבו פעמיים בשבוע בשעות מסויימות (קבועות), אז זה יכול להשפיע במיוחד כשיתחילו היריות.
אורח: אנחנו צריכים להתארגן ולהיות מוכנים, שכאשר יתחיל משהוא נהיה מוכנים.
אבא: אולי נארגן משמרות תשובה, משמרות התעוררות.
מנחם, איך נקרא לזה ?
מנחם: לקרוא לזה "דרך לישועה",
להגיד שזה הדרך היחידה להציל את עם ישראל.
פיקוד העורף של הקב"ה.
אבא: ישבו עם שקים ויגידו תהילים ?
מנחם: ישבו עם אפר על הראש ויגידו סליחות.

אבא: האם כדאי להכין שלטים שאנשים ידעו, מה נכתוב על השלט ?
אורח: פיקוד העורף להצלת עם ישראל.
מנחם: לא צריכים הרבה להגיד (לכתוב),
לחזור בתשובה, להציל את העם.
אבא:  נעשה השתדלות, נפרסם את התקשור של היום, ואם יהיו אנשים שמוכנים להתנדב, ננסה לארגן ולרכז את זה.  לפחות נישתדל.
מנחם: אם לא תעשה את זה, ישאלו אותך (בשמיים) למה.
זה מאד חשוב.

צריכים לעשות מה שאמרת בדיוק, להוציא כמה שאפשר אנשים לרחוב, למקום שיראו אותכם.
לא יקח (עוד) הרבה זמן, יתחילו לחפש את דני ויבקשו עזרה.

(דניאל חזר)
אבא: דניאל אתה רוצה להוסיף ?
דניאל: (בקול) לפני שבאים לעולם הזה, האדם לומד תורה, והוא לא יכול לתפוס את התורה, אחרי שנתנו לו מכה מעל לפה, הוא לא יכול לתפוס אותה, והאוטיסטיות שבנו, האוטיסטיות תכפר לנו את כל (חטא) עץ הדעת.

(דניאל ממשיך בתקשור)
דניאל: אני רוצה לומר ש...   אבא, לא לפחד, רק לא לפחד גם אתה.
תהיה עסוק עם לעזור לאנשים לחזור בתשובה והכל יהיה בסדר עם המשפחה בעזרת השם.
אבא: זה בסדר הרעיון של קבוצות אנשים עם שקים וסליחות ?
דניאל: יותר מבסדר.

דניאל: (בקול)  בלי אחדות ישראל - שום דבר לא יעזור.

(סוף תיקשור)