פרק 64 - כדי שיותר מ 10% ינצלו
תקשור עם דניאל, יום שני, ערב ראש חודש שבט, תשס"ח  7/1/2008

הערות שהוספתי בסוגריים.

הקדמה

התיקשור נערך כשעתיים לאחר העצרת השניה של שק ואפר.
החבר'ה אמרו שזה היה משהו מיוחד.
הרבה אנשים התפללו עם כל הנשמה.   ממש.
ולמה כתבתי "החברה אמרו" ?
בגלל שלא נתנו לי להיכנס לכותל.  יותר נכון לשקים לא נתנו להיכנס.

לפני הכנס הראשון של שק ואפר הלכנו למשטרה לבקש אישור כניסה עם שקים לכותל.  אמרו "אין בעיה", בשביל שקים אין צורך באישור. הכל בסדר.  לא הייתי שלם 100% עם זה, בכל אופן לעצרת הראשונה של שק ואפר נכנסנו בלי בעיות.

אולי העצרת הראשונה עשתה קצת רעש בשמים והס.א. לא רצה שנחזור על זה שוב, מה עוד שהפעם באנו עם מאות שקים.
וככה עמדתי בכניסה לכותל כמעט כל העצרת והשומרים והשוטרים לא נתנו לנו להכניס את השקים.

אמרו לי לך לרב הכותל להביא אישור מרב הכותל והוא לא היה,
אמרו לי לך לנקודת המשטרה ושם הקצין אמר לי - אין בעיות, הכל בסדר, לך לכניסה, אני אטפל בזה,  ובכניסה לא יודעים...
וככה שיחקו איתנו...  עוד מאד יגיע האחראי,  עוד 5 דקות, וה 5 דקות הפכו לרבע שעה, ואחרי חצי שעה מגיע האחראי ואומר שהאחראי עליו לא מאשר להכניס שקים.
אמרתי לו - אם אתה נותן לנו להכניס את השקים -
אתה קונה את העולם הבא שלך...
(אמנם לא הייתה לי סמכות להגיד לו את זה, אבל גם הס.א. נילחם איתנו בצורה לא הוגנת...   בכל אופן אני בטוח שאם הוא היה מאשר את זה, הוא היה מקבל הרבה זכויות לעולם הבא).

לא רציתי להגיד לו שעוד מעט תהיה רעידת אדמה בעוצמה 10 ואנחנו בעצם באים להתפלל גם עבורו...

ואני עומד שם כמו מסכן, כמו עני בפתח המבקש תרומה, מאות אנשים עברו ונכנסו...

חשבתי כמה התאמצנו ועבדנו בהכנות לעצרת הזו, קנינו שקים, גזרנו, ניקינו, שלשה ימים שרפנו עצים על מנת לקבל אפר "מהדרין", צלם מיוחד שהזמנו, כמה זמן וכספים הושקעו בפרסום (בעזרתם של כמה יהודים שתרמו) והכל פה עלול לרדת לטמיון.
הס.א. לא רצה תפילות עם שק ואפר.
מה אגיד לאבא, מה אגיד למשיח ?

אבל, ברוך השם, ניפתח לנו פתח וכמה חבר'ה הצליחו "להבריח" כ 40 שקים פנימה בדרכים שונות.   כל שק זכה שכמה אנשים יחבשו אותו (העבירו מאחר לשני).

לא אאריך בכל ההשפלה והבזיונות שהיו לנו, פרט לדבר אחד.
והוא - למה אני מכניס את הס.א.  לעניין שלנו.

השומרים והשוטרים גילו מסירות נפש ממש לחסום הכנסת שק,
אחד החברה החביא שק מתחת למעיל וניסה להיכנס עם קבוצה גדולה אחרת של אנשים.  השומרים קראו לו הצידה אמרו לו לפתוח את המעיל
לא הבנתי איך הם ידעו שהוא מכניס שק ורק אותו בדקו מתוך קבוצה של 50 איש אשר אף אחד מהם לא נבדק.

לאחר כשעה רציתי להיכנס לתפילת מנחה (ללא שק), בקשו ממני לעמוד בצד ומול כל האנשים חיפשו עלי כאילו שאני מחבל, מששו אותי מכף רגל עד ראש, חבל שלא צלמתי...
לקחתי את זה בקלות, אבל הלב בכה...  אוי לנו...

עכשו נחזור לס.א.
אמרתי לעצמי בוא ניבדוק, אם הוא מעורב בזה, הוא ימנע את הכניסה עד זמן סוף העצרת.  אחרי כן בטח כבר לא יהיה אכפת לו...

לאחר סוף העצרת, לקחתי תיק ביד מלא שקים וצעדתי לכניסה.
"מה יש בתיק" שואל השומר, פותח את התיק ורואה את השקים,
"רק שקים" אני אומר לו,
"יאללה כנס" הוא אומר לי וצוחק...

התקשור עם דניאל

בקשתי מאחד מהחברה שיסע ויביא אלי את דניאל מההוסטל.

דניאל:

אבא, אבא, לא להתייאש, בבקשה לא להתייאש.
כי אפילו מי שהיה (בכנס) מאוד הרגיש את הקדושה ואני יודע כמה שזה מאכזב (שלא הצלחתם להכניס את כל השקים), אבל (הכנס) היה מאוד חשוב בשמים.
כל אחד מאלה שהגיעו (הוא שווה) כמו אלף
כי כמו שכתבנו כאשר נח בנה את התיבה, לקח לו 120 שנה ואף אחד לא רצה להיכנס, צחקו.
אבל ברגע הנכון (האחרון) רצו בכח להיכנס, כי ראו את הטעות שלהם. ועכשיו כמו בשושן הבירה שהיהודים חטאו מאוד ופתאום היתה גזירה של שמד ואז השק ואפר היה הפתרון היחיד שנשאר להם.

שק - להוריד את האדם והגאוה שלו,
ואפר - להזכיר לנו את בית המקדש ואת הגלות המרה.

ותפילה ותשובה - להחזיר אותנו לקב"ה ולהציל אותנו,
וזה היום אותו דבר.
יש דוגמא (הכנס בכותל),
יש יהודים שבוכים יחד עם השכינה,
יש יהודים שאכפת להם,
וזה ברגע קרוב מאוד - יהיה (יבינו שזה) הפתרון לכל היהודים שרוצים אמת ושמבינים שככה ינצלו.

(דניאל לא נראה לי כל כך בסדר).

אבא: דניאל, איך אתה מרגיש?

דניאל: ככה.

אבא: אני מרגיש שאתה קצת חלש, אי אפשר קצת להוריד מהתרופות (במינון), מה דעתך?

דניאל: אני לא רופא, בטח שאני לא מרגיש כל כך טוב מזה.

אבא: איך היה הכנס.

דניאל: הכנס היה מעל ומעבר, והצעקות והבכי היו אמיתיים, וכל אברך שהגיע, הגיע מתוך אהבת ה'.
בפעם הבאה (העצרת הבאה) העולם יהיה במצב הרבה יותר קשה, מאמין אני שיהיו עוד יותר אברכים.
אבל, אבא אני לא בטוח אם נוכל להגיע לכותל.
אם כן, זה עדיין המקום הטוב ביותר. אם לא, חס ושלום, עוד נדבר.

(אנחנו חשבנו שהעצרת הבאה תהיה בערב ר"ח אדר בכמה ערים)

דניאל: טוב מאוד, אבל הכותל זה המקום הטבעי ביותר, אבל, אם אי אפשר, אז לא.

אבא: למה שאי אפשר יהיה.

דניאל: לא יודע ולא יכול להגיד (למה). כי אני לא יודע אם זה הזמן שזה יהיה, אבל יכול להיות.

אבא: אתה חושב שהחודש יתחיל הבלגן בעולם?

דניאל: כבר התחיל.

אבא: לאיזה בלגאן אתה מתכוון שיתחיל?

דניאל: כל הארצות מפחדות ממלחמה, כמעט כל ארץ בעולם. האמריקנים יודעים שהרוסים יחד עם כל ארצות ערב זה אויב מאוד מאוד מסוכן לאמריקה השמנה והאיטית שחיה בעיקר מעגל הזהב, עם עגל הזהב, בשביל החומר (חיים חומרניים), הם לא מהירים ולא אידיאליסטים כבר.  הם פשוט שמנים וכבדים.
ורוסיה רוצה לכבוש את העולם. והערבים גם רוצים לכבוש את העולם. אומנם כל אחד בגלל סיבה אחרת, אבל ביחד הם מסוכנים ביותר.

וכל מה שאני אומר עכשיו זה באופן טבעי (הגיוני), שכל אחד שקורא עיתון, או מסתכל בחדשות באיזו שהיא צורה יכול להגיד (להבין) לבד.

ומתכוננים ומתכוננים ומתכוננים למלחמה ורק לפני זמן קצר כמעט היתה תקרית קשה ביותר בין האמריקנים לאיראנים, זאת אומרת שכולם מחכים למלחמה.
זה לא אם, זה מתי שזה יהיה וזה לפי הטבע (באופן הגיוני).

אבא: מה דעתך על הדף עם המסר שלך (פרק 62 - אנחנו מתקרבים מאוד לסוף) שהופץ בארץ עם צירוף של מקורות על נבואות והתגשמותן.

דניאל: מאוד חשוב.

אבא: זה מדויק מה שהוסיפו התגשמות הנבואות בימינו ?

דניאל: כן.

אבא: משהוא אמר לי שהולכת להיות רעידת אדמה בעוצמה 10 בסולם ריכטר ?
דניאל: טוב, אני לא יודע סולמות אבל צריך להיות.

אבא: אותו אחד אמר לי שאיראן תשלח פצצות אטום לאירופה, וחלקים מיבשת אמריקה ישקעו מתחת למים, מה דעתך?

דניאל: יכול להיות, אני לא יכול להגיד מה שיהיה.
אני לא יכול להגיד איך ומה, יודע כל זה, איך זה יהיה בסוף, זה אני לא יכול להגיד, אבל הנבואות ודאי נכונות.

אבא: באותו דף הביאו מספר ישעיהו את הנבואה שמעם ישראל ישארו רק עשירית מה דעתך?
"וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה, וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר"   (ישעיהו ו', פסוק י"ג)

דניאל: תעשה חשבון היום הזה, אני מאמין שתגיע בערך לעשירית.
כמה יהודים יש בעולם?

אבא: 12 או 13 מליון.

דניאל: כמה מהם הם באמת יהודים?

אבא: לא יודע.

דניאל: כמה יהודים חרדים יש בעולם?

אבא: אולי מליון או שנים.

דניאל: ודאי שלא, הרבה פחות. (הכוונה) לשומרי שבת,
לא חרדים דווקא. זו לא קהילה גדולה (הקהילה) החרדית.
תעשה חישוב, בין החרדים, כמה באמת מאמינים ועושים מה שצריכים. זה לא אומר אם עושים עבירות, אבל כמה (באמת?) משתדלים שלא לעשות עבירות.
כמה עושים עבירות באופן קבוע.
תעשה חשבון טוב, וזה יוצא בערך אותו דבר. עד היום הזה (נכון להיום), ויש (גם) אפשרות לעשות תשובה (ולהינצל).

ובגלל זה אתם הולכים ומקריבים את עצמכם ואתם מנסים לעורר את עם ישראל כדי שיותר מ10% ינצלו ב"ה.

אבא: ערב ראש חודש אדר זה זמן מתאים לעשות כינוסים שק ואפר בארץ ?

דניאל: חייב.

אורח:למה רבנים לא בעד שק ואפר.

דניאל: הרבנים לא אומרים נגד, הם (גם) לא אומרים בעד.
פעם האוטיסטים דברו שצריכים לאסוף עוד פעם 600,000 גברים בכניסה לירושלים להתפלל ולבכות ולבקש מחילה.
פעם עשו את זה, וכל הרבנים באו, ואמרו (קראו לעשות עצרת)
ובגלל זה, היה. (התקיימה עצרת בגלל שכל הרבנים קראו לבוא).

ועל מה זה היה?

זה היה על דבר פוליטי.
אבל להתאסף ולהגיד:
שאנחנו עושים תשובה
וסוגרים את מקומת הבידור עם הכשר,
וסוגרים את כל הבידורים שאין להם שום שייכות לאידישקייט
ולהגיד שאנחנו חוזרים בתשובה
ומנקים את הבתים שלנו ואת הלב שלנו ואת הרחובות שלנו -
זה לא.

זה לא הרבנים שנגד, זה העסקנים, העסקנים שמרוויחים הרבה כסף, גם על ההכשרים וכל מיני דברים אחרים. ובגלל זה אין תגובה.
זה לא הרבנים, שוב אני אומר, יש קיר מסביב לרבנים גדולי הדור שאי אפשר לעבור את זה.

(האורח רצה לבדוק את ענין התקשור)

אורח: האם תוכל לומר לי מי ביקר אותך אתמול (האורח ביקש לקבל תשובה בתיקשור).

דניאל: כי אתה רוצה לבדוק אם זה (התקשור) נכון (אמיתי), אבל,
כל הענין של התקשור זה - או שמקבלים (מבינים) שזה אמת או לא.
ולא משנה אם אני כותב את זה או לא.
אמת שכתבו זה אמת.
מי שמכיר באמת  (מילה לא מובנת).
ואם יוצא דברים מדהימים, זה לא יוצא בהזמנה - לפעמים כן,
אבל בדרך כלל לא.
לפעמים אפשר להזמין וזה יוצא, בדרך כלל לא.

אם אני כותב עכשיו זה רק בשביל להגיד דברים כאלה ולא שום דבר שקשור לענינים פרטיים.

אתה יכול לשאול אותי (לא בתקשור) באותה צורה.

ככה ה' שלח (שולח את המסרים) שלא יהיה כל כך מושלם לפי ההיגיון של רוב האנשים,
אבל האמת מוסתרת מאחורי דבר לא כל כך ברור,
ולכן (בגלל ש) זה הדור שלנו.

פעם בדור לפני זה היו דיבוקים, אבל הדיבוק היה ברור מאוד,
לפני זה היו נביאים,
ולכן זה (התקשור עם אוטיסטים) זה בשביל דור נמוך.

(האורח נסע לביתו, ודניאל ממשיך)

דניאל:
מה שחשוב ביותר עכשיו זה גם להוציא את דני2 (הספר) וגם לעשות שק ואפר, זה חשוב ביותר.
אבא: מה החשיבות הכל כך גדולה של השק והאפר, נניח שהיינו מזמינים אנשים לעצרת בלי שק ואפר, זה לא מספיק טוב ?

דניאל:
שק - זה להוריד את הגאוה של האדם,
האפר - מזכיר לנו כמה שאנחנו צריכים לבכות על זה שהפסדנו את בית המקדש ואת הקרבנות ואת כל הדברים האלה,
זה דבר שזה טרגדיה הכי גדולה שקרתה לנו אי פעם,
ולכן צריכים לזכור את זה ולא לשכוח את זה, זה מאוד חשוב,
זה מה שהלך (הפסדנו) וזה מביא את היהודי להרגשה -
 שהוא צריך לעשות תשובה,
 שהוא אשם בזה שאין בית מקדש
ושהוא צריך לבכות, ולחזור בתשובה באמת שנוכל לקבל את בית המקדש השלישי, וזה מה שחשוב.

(בין תיקשור לתיקשור, כל פעם עולות לי מחשבות ושאלות, אני משתדל לרשום אותם, ולפגישות אני בא עם רשימה...
כזכור מטרת התיקשור הראשון עם דניאל היתה לבדוק אם הטיפולים, התרופות שהוא מקבל, מתאימות לו, אחר כן נוסף איזה מסר, בנינו איזה אתר קטן, לאחר מכן נוספו עוד כמה תיקשורים, נישמע טוב הגיוני, לאחר מכן תרגמנו את המסרים לאנגלית והוספנו לאתר, וכך הלך לו העניין והתגלגל לספר "דניאל" אשר הודפס גם באנגלית, עדיין נישמע טוב, ופתאום אני מוצא עצמי באמצע ענייני שק ואפר, גוזר שקים, שורף עצים, אני מגחך לעצמי כשאני ניזכר כמה מטחנות בשר קלקלתי עם הנסיונות לטחון פחם לאפר...
ואני מתחיל לשאול את עצמי מה אני עושה פה, אולי זה כעין חלום...)

אבא: ידעת מהפגישה הראשונה שלנו על שק ואפר, דניאל?

דניאל: כן.

אבא: למה לא אמרת לי בהתחלה?

דניאל: לא היית מוכן.

אבא: מה יהיה אחרי שק ואפר?

דניאל: משיח.

(אני לא יודע אם זה מעניין את כולם ענייני העולם הבא, אבל הדבר מאד מסקרן אותי ואני מידי פעם שואל את דניאל שאלות בעניין).

אבא: דיברנו בתקשורים הקודמים על ענייני העולם הבא, שידברו אחד עם השני בלי קול - ישר מראש לראש, יעברו ממקום למקום מיד (בקפיצה), לא יהיו מחלות, לא יהיו מלחמות, לא יהיו מחשבות לא טובות וכו'.
אני זוכר שחלמתי חלום שבו יכולתי לחשוב פי 1000 יותר מהר ממה שאני חושב עכשיו. (נזכרתי בהרבה סיפורים של אנשים שעברו מוות קליני וסיפרו שראו את כל מהלך חייהם בזמן קצר).
החלום שחלמתי: משך כ-20 שנה עבודה, כתבנו בעבודה מערך תוכניות מחשב של עשרות רבות של אלפי שורות (פקודות מחשב).
על מנת לעיין בכל הפקודות נדרשים ימים רבים, ובחלום הופיעו מולי על כעין מסך מחשב, מאות ואולי אלפי שורות של פקודות תוך שניה והבנתי את הכל, כשהתעוררתי הרגשתי ניפעם מהענין.
(נזכרתי במחשב האישי שקניתי לפני כ 25 שנה, הוא היה במהירות של 6 מגה-הרץ, הטכנאי שיפר אותו למהירות של 10 מגה-הרץ ע"י החלפת השעון של המחשב, כיום אני עובד עם מחשב במהירות של כ 3 גיגה הרץ, המהיר פי 500 מהמחשב הראשון).
האם גם בעולם הבא נחשוב הרבה יותר מהר ?

דניאל:

אבא, אני באמת לא יכול לענות, רק אגיד שזה עולם נפלא בלי יצר הרע. עושה לנו את כל הבעיות, היצר הרע הזה.

אבא:
אני ממשיל לעצמי את המעבר לעולם הבא כמו פרפר המֶשִׁי.
הוא מתחיל את חייו כתולעת, אחר כך הופך לגולם וטווה סביב עצמו חוט של משי ולאחר מכן מתוך הגולם מתעופף הפרפר.
הגולם בהתחלה הוא גשמי כזה, איטי, ואחר כך הופך לפרפר מעופף, אמנם גשמי, אך הרבה יותר "רוחני", וכך אנו היום כמו התולעת הזו, ובעולם הבא נהיה כמו הפרפר.

דניאל: השוואה טובה מאוד.

אבא: בהמשך למשל הקודם, רציתי לשאול אותך בעוד משל, האם הוא מתאים לענייני המעבר מהעולם הזה לעולם הבא -
מנורת חשמל קטנה של 6 וולט, אם יחברו אותה לחשמל של אלף וולט מיד תישרף. ואדם יהודי שחי בעולם הזה כמו המנורה של ה-6 וולט מכין ומשכלל במהלך חייו את הכלים הנפשיים והרוחניים שלו על מנת שכאשר תגיע הגאולה, האור והשפע האלוקי יגיעו לעולם בעוצמה של 1000 או מליון וולט, מי שלא הכין ובנה לעצמו את הכלים המתאימים "ישרף" כאילו?

דניאל: לא כאילו, ואבא אתה ממש אוטיסט.

אבא:   מה הכוונה?

דניאל: שאתה רואה מעבר לפרגוד.


(חזרנו לענייני שק ואפר)

אבא: פנו אלינו אנשים ממספר ערים: בת ים, רמלה, בני ברק, טבריה,
ירושלים וצפת שגם הם רוצים לערוך כנסים של שק ואפר.

דניאל: טוב מאוד, כולנו ביחד באותו זמן.

 (אמרתי לדניאל על העלויות הגדולות של הפרסום שקבלנו ממספר תורמים).

דניאל: אבא, זה לא הלך לאיבוד, כי זה הכניס לראש (למחשבות של האנשים) אפילו שלא באו, שיש כזה דבר.
 וזה שהסרטת, זה כן תשים באתר, וגם תמונות, ה' יעזור.

אבא:   משהוא שלח לו מכתב "ביקורת" -
אדון נכבד אני הייתי על יד הכותל כאשר קיימתם תענית שק ואפר ואני רוצה לומר לך כי לא כך מקיימים. מה שאתם עשיתם זה היה תענית שק ואפר דה-לוקס כאשר השק מעל מעילים מהודרים וחמים לא רק שזה לא מועיל זה עוד נראה כחוצפה וליגלוג כלפי שמים שק ואפר שמים על הגוף ולא מעל דובון מרופד היטב ועושים זאת בצום ובבכיה ובתשובה והולכים יחפים ולא עם נעליים דה לוקס והולכים חפויי ראש ולא עם מיגבעות מהודרות וחמות אני לא יודע מי הדריך אותכם אבל שגיתם מאד יותר טוב לשבת ולא לעשות כלום מאשר תענית כזו זה עוד מעורר קיטרוגים גדולים יותר ממה שממילא יש.
מה דעתך דניאל ?

דניאל: הקיטרוגים זה בודאי שטויות, השאר זה היה נכון, אבל מה לעשות, זה הדור. וגם עדיין אין את הפחד הגדול.  שיהיה הפחד הגדול ירוצו לרחוב ויחפשו לשים שק ואפר ויקרעו את הבגדים ויבקשו מהקב"ה מחילה וגאולה.

אבא: אתה אומר שיהיה פחד גדול, אני לא מבין ענין אחד, האם הדברים "הקשים" לא יגיעו בהדרגה, כלומר, היו לאחרונה מספר רעידות אדמה בעוצמה 3 או 4, ולאריה הבאה לא תהיה 5 או 6 ואחריהן 7 או 8 וכו' ? האם בבת אחת זה יהיה כל כך קשה?  זה לא יהיה בהדרגה?

דניאל:
אבא, בהדרגה, כל הגלות זה בהדרגה.
אבל לא מבינים, היתה שואה, והיתה מלחמת העולם הראשונה,
קודם כל (לפני כן) והיתה שואה איומה, והיה עוד יותר גרוע מזה - בין 2 המלחמות (בין מלחמת עולם ראשונה לשניה) כמעט לא נשארו שומרי שבת.
אחרי כן היתה המלחמה השניה (מלחמת העולם השניה) עם היטלר והנאצים, כל הדברים הגרועים והקשים והמפחידים שהיו.
אחר כך (היתה) מלחמת השחרור, וכל המלחמות פה - כל אחת מפחידה בצורה אחרת. במלחמת השחרור - היה נס גדול, ענק.
מלחמת ששת הימים - זה היה, אי אפשר לתאר, זה לא היה מהטבע בכלל.
ויום כיפור - כמעט גמרנו את הקריירה שלנו פה במזרח התיכון חס ושלום.
בסופו של דבר, ה' מציל אותנו ומביא אותנו לכל מיני מצבים, שהיינו כבר צריכים להבין - זהו זה, יבוא יום...
וחוץ מכל (בנוסף לכל) הטרגדיות והפיגועים וכו' וכו',
איך אפשר להגיד שזה פתאום בלי אזהרה, זה בכלל לא ככה.

אבא: דניאל, אתה אומר כשיהיה הפחד הגדול אז כולם ירוצו.

דניאל: לא אמרתי שכולם ירוצו, "כולם" זה כמו שרצו לתיבה (תיבת נח), אבל לא "כולם" ירצו לעשות תשובה. אבל יבינו שזה מה שיציל אותם. אם הרצון זה לעשות תשובה - זה יציל, אם לא - אז לא.

אבא:  אני חשבתי שזה יבוא ע"י רעידת אדמה קשה או מלחמה.

דניאל: או שניהם.

אבא: במצב כזה, מי יצא מהבית, אני לא יודע אם יהיו בכלל עיתונים.
איך אפשר יהיה לארגן עצרות של שק ואפר ?

דניאל: מי אמר שיהיה כזה דבר, עם ישראל יברח לרחוב מבהלה, אבל גם יכול להיות שיהיה פחד גדול שאז תהיה עוד אפשרות לארגן משהוא.

אבא: כלומר, ימשיכו להיות עיתונים, רדיו, אוטובוסים וכו'.

דניאל: לא, אתה לא שומע, יכול להיות מצב לפני המכה הגדולה, שיביא פחד גדול, ואז אפשר לארגן.
אבל חוץ מזה, ירוצו מפחד, מפחד.
חוץ מזה, כל התפילות שאוספים עכשיו מהדבר הזה (כנסים של שק ואפר) זה יעזור לעם ישראל מאוד.

כל אלה שלא מתביישים לבוא ולעשות את זה (כנס שק ואפר), אלו, התפילות שלהם, ממש יעזרו להציל הרבה נשמות.
ועוד דבר, בפעם הבאה, באמת, אם זה לא בכותל, כדאי לשבת על הרצפה עם אפר על הראש, זה לא חייב להיות ברחוב דוקא, זה יכול להיות במקום סגור גם, אם אפשר במירון או במקום דומה, או בבית מדרש גם.

אבא: לא חשוב שיהיה בלב העיר בני ברק?

דניאל: אם זה יהיה בלב העיר בני ברק, בסדר, אבל זה לא חייב להיות במקום מאוד פתוח. אבל, לשבת על הרצפה, עם השק על הגוף, ואפר על הראש, ולבכות שיהיה בכי, צעקות ובכי.

אבא: אני חשבתי שכל הענין שעושים עצרת עם שק ואפר ברחוב, זה לעורר אנשים נוספים שיעשו תשובה.

דניאל: זה נכון, אבל לא חייב מאוד ברחוב, רק שידעו שיש כזה דבר במקום כזה.  (לפרסם את העניין)

אורחת: דניאל, מה אתה אומר על תפילה של נשים בקבר רחל.

דניאל: אני יכול להגיד כי כאשר נשים מתפללות זה משהוא אחר. הצעקות, במיוחד בקבר רחל, רחל אמנו, זה מאוד חזק. יכול לעזור להרבה נשמות, זה עוזר להרבה נשמות.

אבא: אם 10 נשים יושבות בקבר רחל ומתפללות עם הנשמה זה יכול לעזור להציל 100 אנשים בתל אביב?

דניאל: זה הרבה יותר מסובך מזה, אבל נשמות שצריכות קצת עזרה, ואם לנשים האלה (המתפללות) יש קשר באיזו שהיא צורה רוחנית לאנשים בתל אביב, זה יכול לעזור.
אנחנו באמת לקראת הסוף, אם זה חודש, חודשיים, יום, רגע.

אבא: עוד חודש, חודשיים וזה יתחיל ?

דניאל: העולם יתחיל להשתנות, ממש.

אבא: אסור לך להגיד תאריך?

דניאל: אני לא יודע בעצמי.
לפני הסוף יהיו עוד הרבה דברים שיפחידו ואנשים ילכו מהעולם הזה לא עלינו, ויהיו כל מיני דברים.

(ביקשתי מדניאל כמה מילים לחיזוק, לגבי מי שהשתתף בשק ואפר).
דניאל:

כל יהודי שבא ומבייש את עצמו בזה שהוא יושב עם שק ואפר, ואולי אפילו מסתכלים עליו כמו על משוגע, אבל יושב עם שק ואפר, היהודי הזה ודאי יהיה בן הראשונים לקבל משיח. אני לא יכול להבטיח כי אני לא רואה את הלב של כל אחד, אני לא יכול להגיד מי בא לשם שמים ומי לא, אבל יהודי שמקריב את עצמו בשביל (זה), ודאי וודאי שיקבל משיח.
(סוף תיקשור)


אז מי שמבין, מי שיודע שהכל כאן אמת,
ורוצה לבוא לעזור באמת, ולהשתתף בכנסים של שק ואפר
להציל עוד נשמות, את המשפחה שלו, מי שרוצה להציל את עצמו,
יכול להתקשר לטלפונים:
0504-104-147
0526-526-166

שלכם
אבא של דניאל.