פרק 65   ההזדמנות האחרונה

תיקשור עם בנימין,  ו' בטבת תשס"ח    13/1/2008

כל אחד יכול לראות שהעולם הולך למצב מפחיד ביותר, כל אחד.
וכל חכם יכול לראות ולהבין שמה שקורה היום ממש לפי הנבואות הקדושות וזה הכל מתוכנן מראש  וה' מביא (מגשים) את כל הנבואות אחד אחרי השני, לא במהירות הקול, אבל מהר בכל זאת, אחד אחרי השני, ומרגישים  שזה כמו לפני שנח  גמר (לבנות) את התיבה, בנה ובנה מאה עשרים שנה כדי שאנשים יראו וישאלו יתעניינו ואולי גם יעשו תשובה, אבל רק צחקו מעבודתו ורק כאשר התחיל הגשם ממש, לעלות לגובה מפחיד, אז רצו בכל הכוחות שלהם להיכנס לתיבה, לא דוקא לעשות תשובה אלא להיכנס לתיבה (ולהינצל), וזה מה שקורה היום.

אומנם מעכשיו עד הגאולה לא יקח 120 שנה וילך מהר מאוד, אבל זו האפשרות האחרונה לפתוח את העיניים ולהבין את המצב ולחזור לקב"ה, ומי שלא - ישאר בחוץ ויעלם.

(נשאלה שאלה בקשר לבניית מקלט אטומי שמוקם באזור ירושלים)
מקלט ?
המקלט הגרעיני זאת אומרת מקלט נגד כביכול פצצה גרעינית,
שטויות, הם חושבים שזה יהיה בשבילם תיבת נח (להינצל), (אבל) זה יהיה קבר ולא תיבת נח.

אבל מי שחושב שיציל את החיים שלו אפילו שהוא לא מאמין ולא בוטח בהקב"ה,
ולא רק זה (אך) לא עשה דבר כדי להתקרב לה',
ולא רק זה (אך) הרחיק יהודים מהקב"ה,
אדם כזה יכול לחלום שהוא ינצל ע"י חור עמוק באדמה שקוראים לזה מקלט.

שאלה:  מה לעשות כדי לקרב את הגאולה באופן משמעותי ?
תשובה: הדבר היחיד שאדם יכול לעשות עכשיו, שזה כל כך קרוב לסוף,
זה - להתקרב להקב"ה, להתפלל, ללמוד, להתקרב אליו,
והעיקר מכל הדברים האלה זה לחזור בתשובה.

ומה זה אומר?
כמו שכתבתי כבר, ללכת למקום מתאים, כגון בית מדרש, בית כנסת או מקום מתאים אחר,
לשבת על הרצפה,
לשים שק על הגוף בשביל להרגיש ענוה
אפר על הראש להיזכר בביהמ"ק ומה שהפסדנו,
ולהיזכר שבסך הכל עם כל הגשמיות שלנו אנחנו בגלות
לבכות
ולהגיד וידוי
ולהוציא כביכול עם (מילה לא ברורה, אולי הכוונה לחולץ פקקים ?) את כל העבירות שעברנו,
להסתכל עליהם מאוד קרוב
ולהצטער כל כך שעם כזה דבר טיפשי קטן אנחנו הרחקנו את אבינו שבשמים,
שעם (שבגלל) כאלה עבירות בנינו קיר שמפריד בינינו לבין הקב"ה.

להצטער כל כך על כל השנים, הרגעים, הדקות, הימים, החודשים, השנים שבזבזנו וקלקלנו, ולהחליט להשתנות להחליט להיפרד כמה שאפשר מהעולם הגשמי המוגזם, עולם ההלניסטי הגויי ולחיות אך ורק לעשות את רצון ה', מהבוקר עם ברכת "מודה אני" ועד הלילה עם קריאת שמע על המיטה,
רק לעבוד להתקרב ולעשות רצון ה' ולחזור אז לבתים שלנו ליישם את ההחלטות האלה זה מה שיציל אותנו ועם זה מובטח לנו ניסים גדולים.

ואלה שיקבלו את זה רק לאלה יש אפשרות לשרוד.
לא חייבים לשים שק ואפר, אבל חייבים לעשות תשובה ממש חייבים.

אבל לא לדאוג, כי כל מילה שאנחנו אומרים או אחרים שעובדים בקירוב לבבות,
מכוון ללב מסויים ויגיע למטרה שלו.

אין מה לעשות, לדבר, לדבר !   לדבר אמת,
מי שזה נכנס אליו - טוב,
מי שלא - אז לא.

תחכה עוד מעט וכבר (יקרו) דברים מפחידים, ויהיה יותר ויותר קשה
עד שלא יוכלו להגיד שזה (בגלל כוחות) טבע או חור באוזון,
אלא בגלל שהקב"ה לא מרוצה מאיתנו.

לפני כל מלחמה היו סימנים גדולים.  אנשים לא דאגו, רצו להמשיך עם החלום הוורוד
שניתן להמשיל עם החומר (העולם החומרי?),
הנאות במקום להשתוקק לתורה מצוות וכו'.
(יש לעשות את) רצון ה'  מהבוקר עד הלילה, אפילו בשינה,
רצון ה' - זה הכיוון להגיע למשיח צדקנו.

שאלה: משיח קרוב ?
תשובה: מאד מאד מאד.

העולם החילוני צריך עכשיו להתחיל.
ומה ההבדל בזה בין החילוני לבין הדתי חרדי ?
מהרגע הזה החילונים שרואים בטלוויזיה ובאינטרנט (או) בכל מקום שהוא,
את מה שקורה בעולם,
שרואים כמה שהעולם הולך לכוון מלחמה איומה שעד עכשיו (היה יכול להיות) בדמיון,
רק היה בסרטים (דמיוניים),
אלה צריכים כבר להבין שמשהו קורה מעל לנורמה ולהבין שמי שרואה דברים כל כך ברורים כמו האסונות הטבע הרבים וההכנות למלחמה כל כך גדולה עולמית גרעינית וכו'
והוא לא מפחד או מחפש תשובה אז הוא גם לא ישרוד,
ואם כבר כן יחפש תשובה אז גם הוא ישב ויבכה דמעות רבות על חיים מבוזבזים ועל רצון להתקרב לה'.

מי שאפילו קצת יבין, ה' כבר יעזור לו להבין הרבה.

(סוף המסר)