פרק 66א  לכל אחד יהיה את התור שלו

תיקשור עם מנחם   ו' בשבט תשס"ח   13/1/2008

אני אגיד שבעתיד הקרוב מאוד יהיו באמת דברים מפחידים, מדהימים עובר את הדמיון של האדם והדברים יהיו ממש גדולים גם במימד וגם במעשה.
שאלה:  מה זה מימד ?
תשובה: עומק, רוחב, גובה.

אבל דמעה אחת של יהודי שעושה תשובה יכולה להציל אותו מכל הצער ולהביא אותו אל הגאולה השלימה. דמעה שהוא מצטער על העבירות של עצמו, על הבזבוז של החיים שלו, על המחיצות המיותרות שהוא שם בינו לבין הקב"ה.

יהיה מצב מאוד מענין: בצד אחד של העולם יהיה שקט ובצד השני של העולם יהיה הרס עצום.

 יש אנשים שימשיכו (לחיות) כאילו שכלום לא קרה
ויש אנשים שיעברו ממש גהינום
אבל לכל אחד יהיה את התור שלו.

זה שחלקים של העולם שלא מיד יפגעו, זה ימנע מחלק לא לעשות תשובה כי השקר ממשיך בכל זאת וזה יהיה מבחן עצום.
אני לא יכול להסביר איך שזה יהיה אבל יהיה מענין.

צריך לחזור בתשובה, להצטער, ואם נופלים, מיד לקום ולהצטער שוב.
כל זמן שמשתדלים לצאת מזה, אפילו שמשתדלים ויורדים,
אז בפעם שעולים, אז עולים יותר מאשר קודם,
ומה התיקון שלהם ?
ביטחון בקב"ה, ולהצטער ולהצטער ולהצטער
ולהוציא את השקר.


(סוף מסר)

פרק 66ב  יהודים כאלה יכולים להציל את כל העולם.

תיקשור עם ישראל דוד   ו' בשבט תשס"ח   13/1/2008

אני רוצה לומר שהיהודים היקרים שביישו את עצמם ובלי פחד הלכו לכותל עם שק ואפר אפילו שהשומרים בכותל לא נתנו להם להיכנס ועשו בעיות קשות בלי שום סיבה.
היהודים האלה צדיקים ממש, והם בטוח באו אך ורק לשם שמים כדי להציל את עם ישראל, וכל דמעה שיצאה מהם הלכה ישר אל מתחת כסא הכבוד, וכל תפילה של כ"א היה שווה לאלף יהודים אז (היו?) כמעט כמו שהיו שם 200,000 יהודים, והם הלכו לשם כדי להיות דוגמא למה שיהודי עכשיו צריך לעשות.
לא חייבים את השק ואפר אבל זה סימן של אבל, סימן של חוסר גאווה סימן של בית המקדש שנעלם מאיתנו שזו הטרגדיה הגדולה ביותר שנפלה על עם ישראל אי פעם. ויהודי יכול פשוט לשבת על הרצפה ולקרוע את הבגדים שלו.
אבל כמה יהודים מוכנים לקלקל את החולצות שלהם וכמה מוכנים לשבת על רצפה קרה לא נוחה ולבכות כמו תינוקות, דליים מלאים דמעות על חורבן הבית ועל חורבן עם ישראל.

אנחנו בדור של חורבן, עכשיו ברגע זה החורבן.
  חורבן בחינוך, בעתיד של העם,
החורבן בחוסר הצניעות,
  חורבן בחוסר בטחון בהקב"ה,
  חורבן של כל כך הרבה חילונים שעדיין סומכים על היצה"ר ועל השקר שיציל אותם,
  חורבן ממש.

ואני מבקש מהקב"ה לשלוח משיח מהר מאוד כי אם לא (יגיע) מהר, מי יהיה (ישאר) פה לקבל אותו. אני מבקש מהקב"ה לא לעזוב את העם שלו, את הכלה שלו במדבר אהובתו, לא לעזוב את הילדים האהובים שלו.

נכון אין לנו הרבה זכויות בדור הזה, אבל בזכות הדורות הקודמים ששפכו דם רב על קידוש ה' ובזכות הדורות הקודמים שחיו חיים קשים ביותר כי לא רצו לעזוב את היהדות שלהם את האידישקייט שלהם, בזכות הצדיקים  של כל הדורות, הצדיקים שהביאו אור עצום לתוך החושך אולי בזכותם נינצל אם לא בזכותנו.
אבל כמה ינצלו?

אני בוכה יום יום, אם עם ישראל יבינו בדיוק את המצב ויתחילו להתפלל בדמעות כדי להציל את עצמנו, את כל העם את האהובים שלנו את הילדים שלנו את הבעלים והנשים שלנו את האבות והאמהות שלנו את כל העם שלנו.

אם נבכה על כל השקר שנכנס לעולם שלנו, נבכה שנתנו ליצר הרע להשתלט על העולם שלנו, נצטער כל כך על כל הטעויות שעשינו, נשב על הרצפה נקרע את כל הבגדים או נשים שק לא נוח עם אפר על הראש ונבכה ונבכה ונבכה ונצטער כל כך עד שהלב נשבר כביכול, אז אני מרגיש שתהיה לנו תקוה, כולנו נשרוד.
היהודים היקרים שמוכנים בלי בושה ללכת ולתת דוגמא, ללכת ולשבת על הרצפה לשבת ולבכות ולהתפלל ולהראות איך נראה יהודי אמיתי שעושה תשובה.
יהודים כאלה יכולים להציל את כל העולם.

דבר אחד בטוח שעכשיו הקב"ה נותן לכל העולם לא רק ליהודים, הזדמנות אחרונה.
נכון שהעולם עומד על סף התפוצצות כמו שנאמר כבר בחדשות, בכל הכיוונים ובכל העולם כבר מודעים יותר ויותר שהעולם עומד לפני מלחמה מפחידה ביותר. אבל אנחנו היהודים יודעים לפי הנבואות ולפי האמונה ולפי הבטחון שלנו בה' שזה הכל בידיים של היהודים, אם נעשה תשובה או לא.

אומנם יש נבואות שחייבות להתקיים כגון (כמו) שאדום יהרס לגמרי, אבל לגמרי וזה חייב להיות, אבל יש לנו אפשרות להציל את עם ישראל ואם לא נעשה פעולה חזקה בעתיד הקרוב אז הנבואות הקשות ביותר יהיו אלה שיהיו (שיתקיימו). אם נצליח לעשות תשובה בגדול אז הנבואות שאומרות שהגאולה תגיע ברחמים יתקיימו זה תלוי בנו.

ליהודים בחו"ל אני מציע להם להגיע לפה ואם לא (אז רק) הצדיקים ביניהם יגיעו.
עכשיו (זו) הזדמנות ללא כל כך צדיקים להגיע (לא"י) כי יש זכות ליהודי שמתיישב בארץ ומי שהוא לא כל כך צדיק זה יעזור לו מאוד.
הצדיקים בחו"ל יגיעו לארץ אין מה לדאוג ואלה שלא כל כך צדיקים וקשה להם אני מציע להם להגיע עכשיו לארץ.

וזה הניסיון הכי קשה כי עכשיו בארץ נראה כאילו המצב הכי קשה,
אבל יש עדיין כאלה שמבינים את זה.

אנחנו לפני זמנים מדהימים.
דברים שהראש, המח לא יוכל לתפוס בקלות,
(יהיו) ניסים מעל ומעבר בשנה הזאת, אבל צריך להיות מוכנים לזה.
אדם שהוא בוטח בה' ויודע ומאמין שיהיו כאלה דברים לא בגלל שאוטיסט מסכן אומר אלא בגלל שכתוב בנבואות,
אדם כזה לא ימות משבץ לב כשיראה דבר מפחיד,
אלא הוא יאמין וישמח כי זה סימן שמשיח בא, שהגאולה מגיעה,
וששוב נחזור לבית ה' כמו רבי עקיבא שצחק (כאשר טייל בין חורבות בית המקדש).
וזו דוגמא טובה למה שדיברתי עכשיו.

אני מברך את כולם שנזכה לקבל את משיח צדקנו בקלות ברחמים ובשמחה.

(סוף מסר)