פרק 81 - ברגע של הסוף

תיקשור עם דניאל,   ט' בניסן תשס"ח,   14/4/2008

דניאל:
עם ישראל, אנחנו כמעט בליל הסדר וכולם יודעים שעם ישראל נמצא בסכנה הגדולה ביותר שהיתה לו בכל ההיסטוריה,  זה נראה כאילו (שרק) היהודים בא"י בסכנה  בלבד, אבל זה לא נכון, כי כל היהודים בכל העולם בסכנה.
ויותר מזה - האידישקייט-היהדות עצמה בסכנה - כי יצרנו אידישקייט, יהדות אחרת, (חיי) יהדות שדומה לגויים ח"ו, ואפילו הכביכול החרדים ביותר כבר לא יודעים את ההבדל בין התורה האמיתית והתורה שהם יצרו, שזה שקר.

רוצים להיות גויים ויהודים ביחד, רוצים את העולם הזה ואת הרוחניות (יחד) אבל אי-אפשר.
זה הוריד אותנו - את היהודים למצב (לרמה) מתחת לקו/לגבול, שאין אפשרות  לחזור, חלק של היהודים ירדו מתחת לקו הזה, חלק עוד לא.
אני מבקש מכל עם ישראל לעצור במקום להסתכל אחורנית ולראות מה זה היה פעם להיות יהודי אמיתי ולחזור לנקודה הזו.

ואם יש עוד יהודים, שעדיין הולכים לכיוון השני, תתפסו אותם בידיים ותסחבו אותם לכיוון האמת, ואם הם נלחמים ולא רוצים לבוא, אז לעזוב אותם ותצילו את עצמכם.

מי שיורד מתחת לקו, מתחת לגבול, מעבר לגבול שאומר שהוא כבר לא יהודי, לא יכול לחזור להיות יהודי, כי הוא כבר כל כך תפוס בשקר, שלא יכול להשתנות. אדם כזה מאבד את העולם הזה שלו ול"ע את העולם הבא שלו.

בליל הסדר הזה ב"ה נרגיש ממש את יציאת מצרים, נחייה (נרגיש) את זה מחדש, ומי שחי את זה כמו ה-20% או פחות, שיצאו ממצרים וחיו, אם נרגיש את זה כמו שהם, ויותר אפילו, אז הגאולה תבוא במהירות. זה הרבה מאד תלוי בנו.
אבל לא לגמרי תלוי בנו, כי לקב"ה יש תוכנית ויש גבול של זמן לתוכנית.
עם ישראל, אנחנו מתקרבים לסוף, שזה ממש ההתחלה של העולם הבא.  הסוף של העוה"ז וההתחלה של העוה"ב.

עוד מעט כל הגשמיות שאנחנו אוהבים כל כך ייעלם לגמרי, ואלה שתפוסים בשקר בדמיון שלהם עוד יחשבו שאפשר להחזיר את זה, ולא יחזרו בתשובה.  (יחשבו שהעולם יחזור להיות כמו קודם ?).
ואלה שמבינים שכל הגשמיות המיותרת זה רק דמיון, יראו את האמת ויינצלו.
אנחנו מתקרבים לנקודה הזו במהירות הבזק, אין זמן עם ישראל.
שיהיה באמת פסח כשר ושמח, ושיהיה לנו גאולה שלמה ולכל עם ישראל.

(עד כאן המסר)

אבא: האם אי אפשר לדון את עם ישראל לכף זכות ?  כל הטכנולוגיה והגשמיות, העולם הגוי שסובב אותנו מכל כיוון, מאד מבלבל לנו את הראש.
דניאל: (כאשר) ידעו את האמת, לא יהיה פשוט.
היהודי נשלח כדי להלחם נגד זה.
בשמיים יש דין על כולנו, זה התיקונים האחרונים. נשלחנו לעוה"ז לתקן בדיוק את הדברים האלה, ואם יהודי שהוא חרדי ולומד תורה, תלמיד חכם, מתלונן - אני לא אשם בזה שיש לי מחשבות לא טובות, אני יוצא לרחוב, נשים לא לבושות כמו שצריך. אם אני מוריד את העיניים, אני רואה את הרגליים שלהם, (בגלל) שהן (לובשות) גרביים שקופות.
 לאן שאני מסתכל יש משהו שמוציא אותי מדעתי, אני לא אשם.

אבל הוא כן אשם, כי בתור אברך לא נלחם נגד. הוא לא מתחיל עם אשתו (לבקש ממנה) להוריד את הפאה, ללבוש בגדים צנועים יותר.
לבנות שלו שהולכות לבית יעקב, עם גרביים דקות ובגדים צמודים.

הוא לא אומר לחברים שלו: תעשו משהו, תעזרו לי להגיד לנשים שלנו להשתנות.

בחור חילוני אומר - אני לא אשם, אני חילוני, נולדתי למשפחה חילונית, אני לא אשם בכלל, לא ידעתי משהו אחר.
היום הסיבה הזו לא תופסת, כי הוא יודע שהוא יהודי, הוא גם יודע שיהודי מאמין בקב"ה, הוא גם יודע שיש דברים מסוימים מיוחדים שכל יהודי צריך לעשות, ולכן אין לו שום סיבה ואין לו שום מניעה לדעת כל מה שהוא יכול. כל הידיעות, האינפורמציה על היהדות, אפילו מהאינטרנט (ניתן לקבל).

התיקון שלו - זה לחזור להיות יהודי כשר. בשביל זה הוא נולד חילוני - כדי לחזור לעם ישראל.

כמעט לא קיים בעולם שלנו יהודי (שהוא) לא שומר מצוות שיודע שהוא יהודי, שהוא לא יכול להגיע להיות יהודי אמיתי.

כל אחד בדור הזה נשלח עם תיקון קשה, תיקון אחרון, וחייב להשתדל (לעשות) את התיקון, הוא חייב לעבוד קשה ולסבול בשביל להשלים את התיקון או להיות לפחות בדרך (בכיוון, על מנת) להשלים את התיקון, ולהגיד שאי אפשר להאשים את עם-ישראל בכל מיני עבירות.

זה לא המציאות. המציאות היא שחייבים להוכיח, כי זה גלגל הצלה.

יהודי - אתה טובע !

הוא יכול להגיד לך מהיום ועד מחר - "אני לא טובע וזה לא מים",
אבל במציאות שהוא טובע וזה מים.

התוכחה אולי תכניס אותו למציאות, והאידישקייט - זה גלגל הצלה.
העולם הבא זה עולם של אמת, ואין יותר מהאמת,
אז לכן להיות בעולם האמת - אין יותר טוב,
כי זה בלי שקר, בלי ספקות, הכל ברור.
זהו, מה יותר טוב מזה.

(ענייני העולם הבא סיקרנו אותי, ניסיתי לקבל קצת "נתונים" מדניאל).

אבא: הם יש מחשבים בעולם הבא ?
דניאל: תראה, אל תדאג, אבא, יהיה לך מספיק פרנסה.
הבן אדם צריך דברים מסוימים, וה' ייתן הכל.

הבן אדם יהיה דומה חיצונית (דומה, לא בדיוק) למה שהוא עכשיו. הקב"ה נותן לנו הכל פה (בעולם הזה) וגם שם (בעולם הבא).

אבל פה אנחנו צריכים לעבוד, (אבל) אנחנו מתבלבלים וחושבים, שאנחנו עובדים ומרוויחים את הלחם שלנו.
בעולם הבא האמת תהיה ברורה, ה' ייתן לנו הכל, בלי עודף גשמיות.

החיים יהיו רוחניים, עם יותר הרבה סיפוק.
אל תשכחו, זה בלי יצר הרע.
אני לא יודע אם מישהו היום יכול לדמיין עולם בלי יצר הרע.

יצר-הרע נכנס לכל מקום הכי דק, הכי עדין של הבן-אדם.
הוא לא יודע אפילו כמה היצר-הרע מניע אותו.
אבא, אתה יודע, שפעם הקב"ה לקח מהעולם הזה את היצר הרע לשלושה ימים, שום דבר לא זז.  (גמרא, פרק שביעי, דף ס"ט)
אבא: התרנגולות לא הטילו ביצים שלושה ימים בכל א"י.
דניאל: לא זז בעולם כלום. היצה"ר גורם גם לדברים הטובים.
אין לנו את הכלים להבין ולדמיין איך זה יכול להיות.

אבא: קשה להבין איך העולם יעבור ממצב למצב (מהעוה"ז לבא).
דניאל: ברגע הנכון אנחנו נדע. אי אפשר לתאר את זה עכשיו.
זו מציאות חדשה, שאף פעם לא הייתה.
דבר אחד אני יכול להגיד, לא יהיה מס-הכנסה.

אבא: שאלו אותי איך משפיעים העצרות "שק ואפר" שאנו עושים.

דניאל: ההקרבה שלהם עושה רושם גדול בשמיים.
כל יהודי שעכשו מקריב את עצמו בזה שהוא יוצא עם שק ואפר לפני העיניים (מול) של עם ישראל ואפילו צוחקים עליו ואומרים מילות של גנאי על המשוגעים האלה שיושבים על הרצפה עם שק על הגוף ואפר על הראש ובוכים על זה שבית המקדש נחרב ובוכים על העברות של עם-ישראל ושל כל יהודי בנפרד, ומחליטים לחזור בתשובה שלמה ב"ה, אלה שלא מפחדים להקריב את עצמם לעבור בושות גדולות כדי להציל את עצמם ואת עם ישראל, בזכות אלה הרבה מאד יהודים ב"ה יקבלו משיח צדקנו.

(דניאל אמר שכדאי להוסיף את המסר של בנימין לגבי אותה שאלה)
בנימין:
ואולי מה שאנחנו עושים, יפתח פתח קטן, שברגע שיגיע האור הגדול,
ברגע של הסוף, אז אולי דרך הפתח הקטן הזה נוכל לקבל את האור הגדול.

(סוף תקשור).