עם ישראל, אנחנו דואגים בימים אלה למלחמת גוג ומגוג. אבל המלחמה הגדולה ביותר והמסוכנת ביותר, הגוג ומגוג האמיתי, זו המלחמה של כל יהודי בינו לבין היצר הרע שלו [''השונא הגדול שיש לך בעולם, הוא יצרך וגו''' (חובת הלבבות)].

כל יהודי חייב להילחם עם היצר הרע ולנצח אותו. עכשיו היצר הרע מאד חזק, כי זה סוף כל הגלגולים וכל העבירות שלא הגיעו לתיקון עד עכשיו, עכשיו צריכים לתקן. ולכן האויב, היצר הרע, הוא חזק ביותר ואכזרי ביותר.[עיין שם בחובת הלבבות (שער יה''מ פ''ה) תוקף ופעולות היצה''ר] ואנחנו חייבים להילחם, כל אחד בנפרד, ולנצח בעז"ה את היצר הרע.

בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים הרבה אזהרות [ראה במסגרת למטה], גם אישיות וגם כלליות. כמעט כל בית בישראל סובל מצרות, כל מיני צרות. בעולם הרחב, אנחנו עומדים לפני מלחמה גדולה. הגדולה ביותר שהיתה אי פעם בעולם וגם האכזרית ביותר.

ועכשיו, נוסף לכל זה, קיבלנו אזהרה חדשה, אזהרה מאוד קשה. געוואלד, געוואלד, געוואלד! בבני ברק נשרפו ביום אחד ארבעה ספרי תורה ל"ע.

מי אלה שעשו את זה? אנחנו. אנחנו לא שרפנו, אבל העבירות שלנו שרפו את ספרי התורה. העבירות שלנו, של החרדים, של המאמינים כביכול, שרפו את הספרי תורה. זה לא משנה מי הדליק את האש. הם רשעים גמורים וה' יטפל בהם.

אבל זה מסר אלינו: שאנחנו לא עושים מה שהתורה מבקשת מאתנו. אנחנו לומדים ושומרים כביכול את המצוות, אבל חסר לנו מאוד במצוות שאנחנו עושים.

חסר לנו, ולכן עם ישראל קיבל אזהרה. התורה שלנו, התורה שאנחנו כביכול לומדים, והמצוות שאנחנו מנסים לעשות, לא מספיק טובים. חסר במעשינו הלב [הכוונה] והקשר לקב''ה [ראה במסגרת משמאל ודברי הב''ח ז''ל למטה]. לכן חייבים לחזור בתשובה.

דבר ראשון, להוציא את הגשמיות מחיינו [שזה יפתח את הלב שלנו לרוחניות]. אחר כך, להוציא את כל [שאר] השקר ולחיות אך ורק לעשות את רצון ה'.

בימים האחרונים קיבלנו עוד אזהרה חמורה, והחלו הפתעות גדולות לכולנו. מה היו ההפתעות הגדולות? כל העולם לא היה מודע לעובדה שרוסיה, הדוב הגדול האכזרי והרשע, כבר התכונן להתקיף אחת מהארצות הקטנות שמסביבה.

הדוב הגדול כאילו ישן. בשנים האחרונות, כאילו החליף את אופיו מאכזר ורשע לדובון חמוד. בתקופה זו גם נפתחו השערים והפחד מהק.ג.ב. ירד מאוד.
ולכן גם יהודים נסעו לרוסיה בכדי להחזיר יהודים אחרים בתשובה, וחלק בשביל לעשות שם ביזנס טוב. זו תופעה חדשה. במקום שיהודים יעזבו את רוסיה, נהייתה תנועה הפוכה, שגם יהודים מכל מיני מקומות הגיעו לרוסיה.
עד היום היה נראה שרוסיה כבר לא חזקה כמו שהיתה פעם ושהיא כביכול דמוקרטית. אבל האמת היא אחרת לגמרי [''היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו'' (ירמיה יג)], והדוב שוב נהפך לדוב ענק ומפלצתי [''מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ'' (ירמיה א) ורוסיה היא בצפון של ארץ ישראל].

לכן אני רוצה לומר לכל היהודים שנמצאים היום ברוסיה שכדאי מאוד לארוז את ה''פעקלאך'' ולהסתלק מהר. בקרוב יגיע הזמן שלא תוכלו לצאת.

באמת כל העולם בסכנה גדולה. המלחמה בגורגיה זאת רק ההתחלה של המלחמה הגדולה ביותר שהיתה מעולם - גוג ומגוג [אפילו מהשם של גורגיה אפשר להבין רמז לגוג, וגם מהשם של גורג בוש].

לכן מה עלינו לעשות? ליהודים יש נשק אחד חזק ביותר, וזה הדמעות שלנו. לא רוסיה ולא אמריקה ולא אירן, שום מדינה אין לה נשק חזק כזה.
[''מי גוי גדול אשר לו אלקים קרבים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו'' (דברים ד)]

הדמעות של יהודי, של יהודי שבוכה בלב שבור ורוצה באמת לעשות תשובה על כל העבירות שלו, דמעות של יהודי שמבין שברחנו מבית אבא ורוצה עכשיו לחזור. דמעות של יהודי שרוצה כל כך שאבינו שבשמים יקבל אותו שוב הביתה.

דמעות כאלו יצילו כל יהודי שמשתמש בהם. כל יהודי כזה ינצל. [''אילו בכיתם בכיה אחת עד שאתם בציון לא גליתם'' (מדרש תהילים קלז)].

אבל היהודים שחושבים שאמריקה תציל אותם, או שצה"ל יציל אותם או האירופאים יצילו אותם, יהודים כאלה אבודים חס ושלום [''אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלקהינו למעשה ידינו'' (הושע יד)].
פצצה גרעינית, גז או כל פצצה מלוכלכת, כל הטכנולוגיה של הרס שפיתח גם המערב וגם המזרח, זה לא יעזור נגד דמעה אחת של יהודי עם לב שבור שרוצה לעשות תשובה אמיתית.

יהודים בכל העולם, אנחנו מגיעים לסוף [הגלות]. אולי עוד קצת, אבל אנחנו בסוף. כל אחד בנפרד צריך לעבור על כל החיים שלו ולעשות דין וחשבון אישי, להכיר את כל העבירות שלו ולהודות בהם ולהצטער עליהם.

תרשמו אותם על נייר, תשבו על הרצפה, הגברים עם שק ואפר, ותבכו עם לב שבור על כל עבירה ועבירה. תצטערו שהכאבתם כביכול לריבונו של עולם, לאבינו שבשמים, לאבינו מלכנו. ותחליטו לחזור בתשובה שלמה ולא לעשות שום עבירה ולא להתרחק מן הקב''ה.

לא לשכוח לשבת על הרצפה עם שק ואפר [ראה הלכות תענית בשולחן ערוך או''ח תקעט]. ואם אין שק ואפר, לקרוע קריעה כמו אֲבֵל. הנשים באופן טבעי מרגישות את זה יותר ולא צריכות שק ואפר. דמעה של אמא יהודיה שווה יותר משק ואפר.

ולהצטער גם על חורבן הבית, ועל העבירות שלנו מדורי דורות [''והתודו את עונם ואת עון אבותם'' (ויקרא כו)] שגרמו לזה [''בחטאינו ובעונות אבותינו, ירושלם ועמך לחרפה'' (דניאל ט)]. ולבקש מה' להביא משיח צדקנו [ראה במסגרת למטה בצד שמואל].

עם ישראל, מה עוד אפשר לומר? אני יושב ובוכה על כל הגלות שלנו, על בתי המקדש שחרבו ומבקש משיח צדקנו.

נספחים

כיצד עובדים ה'?
''הנרצה יותר בעבודת הבורא ית' שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה.
שכבר התאמת אצל כל חכם צורך תמימות העבודה וחובת טהרתה ונקיונה - שזולת אלה אינה נרצית ודאי כלל אלא נמאסת ומתועבת''
(מסילת ישרים, הקדמה)

''בפיו ובשפתיו כיבדוני וליבו רחק ממני ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא'' (ישעיה כט)

כל הקללות שבמשנה תורה שכולן אינן אלא הפלאה אחת 'והפלא ה' את מכותך' (דברים כח) - וכאן שתי הפלאות (רש''י שם)

על מה אבדה הארץ?
''דכוונתו ית' מעולם היתה שנהיה עוסקם בתורה כדי שתתעצם נשמתינו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה

ואם היו עוסקים בתורה על הכוונה הזאת היו המה מרכבה והיכל לשכינתו יתברך.שהיתה השכינה ממש בקרבם.והארץ כולה היתה מאירה מכבודו...

אבל עתה שעברו חוק זה שלא עסקו בתורה...
ולא נתכוונו להתעצם ולהדבק בקדושת ורוחניות התורה ולהמשיך השכינה למטה בארץ בזה עשו פירוד

שנסתלקה השכינה מן הארץ...והארץ נשארה בגשמיותה בלי קדושה וזה היה גורם חורבנה ואבידתה'' ב''ח אורח חיים סי' מז ע''ש

''בכל עת שיכין האדם עצמו ללמוד, ראוי לו להתיישב קודם שיתחיל על כל פנים זמן מועט ביראת ה' טהורה בטהרת הלב, להתודות על חטאתו מעומקא דלבא... ויכוין להתדבק בלימודו בו בתורה בו בהקב"ה'' נפש החיים (ש''ד פ''ו)

אזהרות ה'
''לפעמים מתחדשים מקרים ברחוק מקום ובאיים הרחוקים כדי שיתעוררו ישראל אל התשובה וייראו ויפחדו פן יגיע הפורענות אליהם

והוא מאמר הנביא:
'הכרתי גוים נשמו פנותם. החרבתי חוצותם מבלי עובר, נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב. אמרתי אך תיראי אותי, תקחי מוסר' (צפניה ג)
וכשאינם מתיסרים ברעת האחרים הפורענות הולך הלוך ונסוע, וילך הלוך וקרב ואין ספק כי מי שרואה כל אלו התלאות אשר הם באמת התראות השם יתברך ועודנו מחזיק בדרכו אשר דרך בה הוא כמי שעובר עבירה וקבל עליו התראה שהתיר עצמו למיתה מכאן ואילך.'' דרשות הר"ן (הדרוש הששי)

אחר ישובו בני ישראל וביקשו
את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם
(הושע ג)

תנא משום ר"ש בן יוחאי: בג' דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם: במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקדש, הה"ד... אמר רבי שמעון בן מנסיא אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן. רש"י שם בשם מדרש

''והיה באחרית הימים
נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים.
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחתיו... ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים.
וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות. לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.'' ישעיה פרק ב

''ויצא חוטר מגזע ישי...
ונחה עליו רוח ה'... ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח... והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע.
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם...
לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.''
ישעיה פרק יא

צפית לישועה? (שבת לא.)
''המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות וכו' וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו...
ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד'' רמב"ם סוף הלכות מלכים

דור שהוא מצפה למלכותו, מיד הם נגאלים
ילקוט שמעוני איכה פתיחתא תתקצז

בשעה שצועקים ישראל לפניו, תבוא להם תשועה כך בסנה שנאמר הנה צעקת בני ישראל באה אלי וכן בגדעון וכו' וכן לעתיד לבוא בשעה שיגלה הגאולה שמות רבה לב

כל אותן אלפים שנפלו [מתו] בימי דוד לא נפלו אלא שלא תבעו בנין בית המקדש שוחר טוב יז