דניאל נולד לפני 20 שנה.
כתינוק - היה כמו כולם - בוכה, אוכל, יושן וכו'.
בילדותו היה ילד שקט, סגור בתוך עצמו וממעיט בדיבור.
בגיל 3 שמנו לב שיש לדניאל בעיות בהתפתחות, אך לא ידענו מה.
מבחינה גופנית דניאל היה בריא, אך התנהגותו היה שונה.

התחלנו לבקר רופאים, פסיכולוגים, במכון להתפתחות הילד בבית-חולים
תל השומר וכו'.  דניאל עבר הרבה בדיקות, ואיבחונים -
ולא מצאו איפוא הבעיה.

ההתפתחות שלו היתה איטית מאוד, בגיל 8 עדיין היינו רוחצים אותו...
משך השנים הוא למד במסגרת מיוחדת באוהל שרה (מרכז לחינוך
ולשיקום הילד המיוחד)  והיה במעקב וטיפול פסיכיאטרי שוטף.
כשדניאל היה בגיל 10 אמרו לנו הוא אוטיסט עם הפרעות PDD.
קיצור של Pervasive Development Disorder.

החיים לא היו קלים, אבל ממשיכים הלאה - הגידול של דניאל דרש
הרבה תשומת לב, הרבה זמן, הרבה וויתור על דברים
ואם לא ציינתי גם דמעות...
כאשר מקובל לצאת פעם בשנה לנופש במלון או בית הבראה לנוח
בשקט בלי הילדים, לא יצאנו, או שנסענו יחד איתו...

למרות כל הקשיים - לא הרמנו ידים והמשכנו הלאה -
לא חשבנו לרגע להכניס אותו למוסד.
לפני כחצי שנה - הטיפול בדניאל התחיל להיות קשה, אנחנו ההורים
כבר לא צעירים בני 50 ויש לנו לטפל בעוד 2 ילדים קטנים, וכך שמענו
על משפחה אומנת בירושלים אשר מטפלת בבחורים אוטיסטים.
דניאל שהה שם שבועיים - ואחרי זה היה צריך להחזיר אותו הביתה.

ביקרתי שם מספר פעמים, ובאחת הפעמים סיפרו לי על תקשורים
שהם עושים עם ילדים אוטיסטים, על תקשור שעשו עם דניאל
ודברים שגילה להם. לא התייחסתי לכך בתשומת לב, הראש שלי
היה, איך אומרים "במקום אחר".

חצי שנה חלפה ומצבו של דניאל החל להיתדרדר -
לפתע היה מקבל התקפה שאיני יכול להסביר אותה -
רץ ממקום למקום, נוהם/שואג בקולות לא מובנים,
ועל פניו סבל וייסורים שאי אפשר לתאר.
לאחר שנירגע היה אומר "אני סובל, אתם לא מבינים אותי".

ביום שאישפזתי אותו - הוא כבר היה במצב קשה -
אי אפשר לתאר את היסורים שהוא עבר - והמכות שקיבלתי -
ברשותכם לא אפרט.

דניאל אושפז בתל-השומר במחלקה הפסיכיאטרית באגף הסגור.
ביקרתי אותו כמעט כל יום.  בתחילה עוד חשבתי שאולי אפילו
ירפאו אותו, אך ככל שעברו הימים ודבר לא השתנה -
הבנתי שאצטרך לחיות עם זה.
הייתה לי תחושת חוסר אונים, רחמתי עליו, רחמתי על עצמי
ולא ידעתי איך אפשר לעזור לו. לא ראיתי שום קרן אור בקצה
המנהרה ואז ניזכרתי בתיקשור עם האוטיסטים בירושלים.

התקשרתי למשפחה האומנת ושאלתי עם אפשר "לארגן" לי תיקשור
עם אוטיסט - רציתי לבדוק - האם יש דרך כלשהיא שאפשר לעזור
לדניאל, האם הטיפולים שהוא מקבל מתאימים לו, האם המקום מתאים
לו וכו'.  וכך ניקבעה פגישת התיקשורת הראשונה שלי...

                            <חזרה לדף ראשי>