|
מסר לקהילה החרדית באמריקה - תיקשור עם חיים
ט' באב התשס"ג, 7/8/2003
המאמר תורגם מאנגלית.
אני יודע שאמרנו כי לא יהיו יותר מסרים מפגועי מוח.
בכל אופן המסר האחרון נישמר על מנת להימסר לקהילה החרדית
באמריקה בט' באב, היום בו נחרבו בית המקדש הראשון והשני. למה דוקא לקהילה היהודית החרדית באמריקה ?
כי ארה"ב היא המקום האחרון בעולם בו עולם התורה יפרח,
והנה הקהילה החרדית פורחת ומשגשגת לפני ביאת המשיח. חובה לומר זאת כי הקהילה החרדית בארה"ב משמשת דוגמה לכל
הקהילות החרדיות בעולם מזמן מלחמת העולם ה-2. ועכשיו אני חייב לומר כמה אני בוכה ודואג כל יום ומבקש מה' שירחם
על כולנו.
למרות שה' מזהיר אותנו, העולם החרדי בארה"ב לא שומע. הטרגדיות בזמן האחרון, חורגות מעל למקובל, והיהודים שמתים מידי יום,
צעירים, בוגרים וזקנים במספרים הגבוהים בהרבה מהסטטיסטיקה
הרגילה. ואנחנו עדיין לא מקשיבים.
אנחנו ממשיכים בחיי היום-יום עם היהדות השיטחית שלנו. בנקודה הזאת, הרבה יאמרו -
"אבל אנחנו כל כך טובים! יש לנו כ"כ הרבה תורה, הרבה מעשי חסד,
אתה לא יכול לקטרג על עם ישראל !". בכל אופן, אני לא אומר דברים קשים על עם ישראל,
אני בוכה על מנת שיהודים יפקחו את עיניהם,
אני בוכה למנוע מיהודים הרס וחורבן,
אני בוכה כדי שהישועה תבוא עם מעט קורבנות ככל שניתן. אנחנו ניכנסים לתקופה של חשכה גמורה,
הישועה לא תבוא באיטיות של זריחה איטית, אלא -
החשכה תלך ותיגבר עד שלפתע האור יתפרץ בעוצמה. רק אלה שמחכים באמת ורוצים את הישועה, רק אלה שבאמת בוטחים
בה', ואוהבים את ה', רק אלה ישרדו, בדיוק כמו שהיה ביציאת מצרים.
(20% מהיהודים יצאו ממצרים). אבל מילים אלה לא מרשימות את האחים האמריקאיים שלי,
אפילו מיתה בטרם עת של יקיריהם לא מעוררת אותם לשנות כיוון. (2)
מדוע מוות לא מפחיד אותם ? מדוע הטרגדיות לא משפיעות עליהם ?
בגלל שהאדישות השתלטה עלינו.
אנחנו כבר לא מרגישים את אהבת ה'.
אנחנו לא בוכים על חורבן בית המקדש שלנו כי ליבנו אטום.
הגשמיות (חומריות) צננה את הלב היהודי שלנו. ללא הלב אי אפשר להתחבר לאמת.
אנו חיים בגלות האחרונה - גלות אדום.
אדום ועמלק מעורבים יחד.
אדום הוא העולם הזה, כמו חזיר שיש לו שסע בפרסה ומעמיד פנים
שהוא צדיק (כשר), כאשר בעצם הוא טמא (לא מעלה גירה).
אדום הוא התגלמות הגשמיות - עגל הזהב של הדור הזה.
תפקידו של עמלק הוא לקרר אותנו, להרחיק אותנו מהאמת,
לעשות אותנו אדישים. על מנת להתחבר לאמת, אנחנו חייבים לצאת מהאדישות ולהבעיר
בתוכנו אש, אש של אמונה ואהבה לקדוש ברוך הוא.
אש של תורה ומצוות, אשר תחבר אותנו לאמת.
הגשמיות מושכת ומכניסה אותנו לעולם של שיטחיות ואדישות. ולכן, התורה של אמריקה לא מתקרבת אפילו לתורה של אירופה בעבר. אני יודע שאקבל הרבה תגובות של כעס בהצהרה זאת, אך זו האמת. כאשר יונגרמן/כוללניק/ צעיר נשוי נכנס לכולל עם פלאפון או נותן
לאישתו ללבוש פיאה העשויה משיער טבעי או מרשה לאישתו לעבוד
במשרד עם גברים או הולך לראות סרטים או אוכל אוכל אשר כשרותו
מוטלת בספק או הולך לבלות בדיסנילנד או למקום אשר אין בו ידישקייט,
הוא באמת לא יכול ללמוד או ללמד תורה. כאשר ראשי ישיבות או ראשי כולל מרגישים מחויבות לגביר העשיר אשר
תומך בהם, ויורדים ברמה, ב *YIDDISHKEIT* בגלל זה,
אז התורה שלהם לא תורה. כאשר יהודי/עם ישראל סובלני כלפי השני, כי כל אחד רוצה להמשיך עם
העבירות הקטנות שלו בלי ביקורת, אז התורה לא יכולה להיות תורה. כאשר מגיע ט' באב ואנו לא יושבים על הקרקע עם עפר על ראשינו,
ובוכים בדמעות מרות עם לב שבור כי קוררנו על ידי העולם החומרני,
אז אנחנו אבודים חס ושלום. (3) בנינו בתי אבן שהיו אמורים לשרוד להרבה דורות.
אנחנו מקשטים אותם ומורישים אותם לילדים שלנו. בנינו אותם במחשבה שיום אחד הילדים שלנו ירשו את זה.
אנו חושבים כי כאשר המשיח יבוא, הבתים האלו יעופו לארץ ישראל,
אך בתים אלה לעולם לא ימריאו, הם יתמוטטו.
כי אנו חיים בהם בכזו נוחיות, וכאשר ישמע בבירור קול השופר של
הגאולה, לא נוכל לעזוב אותם ולרוץ. אתה חייב לדעת שאסור לבנות בתים כאלה בחו"ל, אלא אם זה נבנה
בעיקר למטרת חסד, אך אלה אשר יודעים את דיני היהדות מקשרים
זאת לחסד כך שזה יהיה מותר - אבל הם לא יכולים לרמות את
הקדוש ברוך הוא. משל למלך, אשר בנו הנסיך לא התנהג כראוי והוגלה מהארמון.
הנסיך הגולה התגעגע לאביו המלך ולחזרה לארמון.
הנסיך נע ממקום למקום עד אשר התיישב.
הוא שמר על בגדי הנסיך והמשיך לכתוב מכתבים הביתה לאביו,
עם תחנונים שיחזיר אותו חזרה הביתה, וחיכה ליום בו ישוב להיות
היורש האמיתי של אביו.
בינתיים הוא התיישב, התחתן ובנה בית.
והינה הגיע היום המיוחל - המלך שלח שליחים להחזיר אותו הביתה.
היום שהוא חיכה לו סוף סוף הגיע, אך הוא כבר התרגל לביתו,
לסביבה החדשה שלו, והוא מחזיר את השליחים לאביו ואומר שקודם
הוא צריך לסדר כמה עניינים שלו ואחרי זה הוא יחזור הביתה. כאשר השופר יריע, האם נעזוב הכל ונרוץ?
לא, אנחנו לא ! רוב היהודים יהססו. קודם נישאל את הרבנים -
"האם זה אמיתי ?"
אנו חייבים להיות מאד זהירים לא להשפיע על המנהיגים שלנו,
אשר יפחדו לומר - "כן, זה אמיתי! " כי העולם היהודי לא רוצה
לעזוב באמת. במצרים זה היה יותר ברור.
משה רבינו בא ישר מהקדוש ברוך הוא עם סימנים ברורים.
לאחר עשר מכות מצרים, אף אחד לא יכל להתווכח, ואפילו שליהודים
במצרים לא היו ברמת חיים גבוהה כמו שאנחנו חיים באמריקה,
עדיין רוב היהודים התרגלו לחיים שלהם ובאמת לא רצו לעזוב.
רוב היהודים נבלעו בחשכה, ורק חלק קטן עזב. (4) השם מזהיר אותנו בצורה מאד ברורה - 9/11 (נפילת מגדלי התאומים)
היתה אזהרה.
הרבה אנשים פרשו זאת כסימן שאנחנו "בסדר".
אנחנו בקהילה החרדית "בסדר" כי השם עושה לנו כל כך הרבה ניסים,
ומציל הרבה יהודים. האמת היא שה' הזהיר אותנו, אם אנו לא מנתקים עצמנו מהגשמיות
שסימלה הוא, או יותר נכון "היה" - "מגדלי הסחר העולמי", אז אנו
חס ושלום ניעלם יחד עם כל אדום.
השם ריחם עלינו ורק מספר בודד של חרדים אבד.
אבל המסר היה מיועד לנו. מאז, כל כך הרבה מיקרי מוות מוזרים בטרם זמן וטרגדיות שהיכו את
הקהילה שלנו. האם אתם לא מבינים שזו אזהרה?
האם אינכם מבינים שכל הנבואות, ונבואה אחת במיוחד חייבת להיתגשם -
ונבואה זו היא - שאדום יהרס לגמרי !
מי זה אדום ? - העולם הנוצרי, ארצות כמו אירופה ואמריקה.
קרא את הנבואות, קרא אותם. הם ישמעו מאוד מוכרות, כי כל כך הרבה
מהן מתגשמות בזמנים שלנו.
הרבה מהנבואות כבר היתגשמו.
עם ישראל, אחי ואחיותי מהקהילה החרדית האמריקאית, נתקו
עצמיכם מהשקר, מהגשמיות, התקרבו לקדוש ברוך הוא.
תהיו בנים ובנות אמיתיים של השם.
מלאו את חייכם מבוקר עד ערב בתפילות, מצוות ועבודת ה'. אל תגידו לי "אנו צריכים לעבוד, להתפרנס, איננו יכולים לתת את כל
חיינו להשם !".
הרשו לי להזכיר לכם שאין פרנסה ללא השם, אין מאומה ללא השם.
השם גורם לנו לסבל כי נעשינו אדישים, אבדנו את הרגישות ליהדות,
ליהדות האמיתית.
הווידאו, כל השיעורים שאנו מקבלים בזמנים כמו ט' באב הם יותר
בידור עבורינו לשכוח מהצום, מאשר לעשות תשובה אמיתית. (5) אני רק אתן לך הדגמה קטנה, הצגה מוקדמת של הזמנים שיבואו.
אנחנו קרובים מאד לסוף.
החושך ילך ויגבר. אלה אשר רואים את האמת ישרדו.
הדרך היחידה לראות את האמת - היא להתקרב לה'.
הדרך היחידה להתקרב לה' היא להתכחש/להתרחק מחיי הגשמיות. אני יודע {שיש מקרים} / {שזה אמיתי} שאדם חסר-בושה/חצוף
יכול להיות נדיב ועושה חסד, אך החסד שלו לא שלם, כי הוא גורם
לאחרים לעשות עבירות. אדם כזה לעולם לא יחשב כצדיק. אדם אשר גונב ומרמה בעסקיו ונותן
צדקה לעולם לא יכול לחזור בתשובה - בגלל שהוא בטוח שהוא צדיק. בחור צעיר שיושב ולומד, אך מרשה לאישתו ללבוש בגדים לא צנועים
וללמוד בקולג' חרדי, לעולם לא יוכל לעשות תשובה, כי הוא בטוח שהוא
צדיק. הרשימה הולכת בלי סוף בכל מיני ווריאציות. אחי היקר,
למד לבכות, תילמד להתרחק מהעולם הזה, התקרב לאבא שבשמיים,
תבכה על כתפיו, בכה אליו, בקש ותיתחנן שיסלח לנו.
חכה למשיח באמת, אפילו אם תיצטרך לוותר על בית האבן שלך, הריהוט
ובריכת שחיה. רוץ אליו, הקדש את חייך לה' מבוקר עד לילה. אני רוצה להוסיף שאדום תחרב לגמרי, לפי כל הנבואות.
ואני רוצה שתדע שה' יוכל להחריב את אדום ללא פצצות אטום.
הוא יכול לגרום לאדום להתמוטט לגמרי, באורח פלאי. ואני גם רוצה לומר לאחים שלי, שהדרך היחידה לעצור זאת, היא לבוא
יחד כעם אחד ולבקש מה' בתפילות לשמור עלינו ולסלוח לכולנו. זה ידוע כי כאשר עם ישראל בא יחד להתפלל לה' -
אין כוח בעולם שיכול להתנגד לזה. אז בואו יחד, כל עם ישראל, באמריקה ובעולם, נשים עפר על ראשינו
ונבקש מה' שיציל אותנו, ואם לא, אז אנחנו נתמוטט כפי שמגדלי
התאומים התמוטטו ונעלמו באבק עם 3,000 קורבנותיו.
שפכי כמים לבך נכח פני השם.
|
