אני מאד בכיתי היום, אני מאד סבלתי היום.

אני לא מבין, לא מבין, למה היהודים ממשיכים לא להאמין, לא להבין, בתוך המצב שאנחנו נמצאים בו היום, שלא רוצים לראות את הרישעות, ואת הירידה במוראליות (במוסריות), את הטינופת שיש בכל מקום, במיוחד בין ה'אדום', העשירים, המצוחצחים, והמלוכלכים - רוחנית וגם גשמית. ['חֲזִיר מִיָּעַר']

אני לא מבין למה יש לנו מצב שאנחנו נותנים לאֶדומים לעשות אותנו אחד-נגד-השני. ['מכם ובכם', רש"י בחוקותי]

אני לא מבין איך זה יכול להיות... אני לא מבין איך יהודים ש'כאילו שומרים מצוות' יכולים להלשין למתייוונים או לגויים נגד יהודים שומרי-מצוות אחרים.

אני לא מבין איך החרדים, אנשים 'שכאילו-חרדים', איך הם נכנסים לעיסקאות של גניבה ורמאות עם מתייוונים או עם רומאים, איך זה שאנחנו רואים יהודים 'כביכול חרדים' נהיים חלק של המשטרה, חלק שמלשין אחד-על-השני, או שמפעיל לחץ על יהודים שנלחמים על האמת.

אני לא מבין איך אנחנו, החרדים, נתנו לרשעים להיכנס אל תוך הגטו שלנו, ולמשוך אותנו להיות אחד-נגד-השני. ולא רק אחד נגד השני, אלא שאלה המתייונים הם נגד הקב"ה! הם עוזרים לאדומים לעשות מלחמה נגד הכל-יכול, ה' ישמור [סוף מזמור פ"ט].

המצב שלנו - זה ממש קשה לתאר, כל כך נמוך. נפלנו. ברוך ה' - לא כולם, אבל אלה שמצאו את ההנאה שלהם אצל העגה"ז, אצל העוה"ז, אצל הכסף, ואצל החיים החילוניים או הגויים, אז אלה עובדים נגד האחים והאחיות שלהם. והם בכל מקום עכשיו.

והאדומים השוויצו (התרברבו) שהם תמיד רצו לעשות יהודי-נגד-יהודי, אז כבר מצאו דרך לעשות חילונים-נגד-חרדים, חילונים-נגד-מזרחיסטים, או חרדים-נגד-מזרחיסטים, אבל מעולם לא היתה להם אפשרות להיכנס ממש אל תוך העולם החרדי. אבל עכשיו הצליחו! עכשיו יש רשעים בפנים. יש מתוך החרדים, עם פאות ארוכות, עם מעילים ארוכים, ולפעמים עם פאות מאחורי האזנים וז'קט קצר, אבל מה'כביכול חרדים' ממש, והם מצאו דרך להשתלט ['נָתְנוּ חִיתִּיתָם']. הם מצאו דרך לפרנסה מעולה ['אוכלי קורצא', רש"י ויקרא י"ט ט"ז]. הם מצאו דרך להיות רשעים, מלשינים, ובריונים.

וזה ממש סימן של הסוף, כי אם זה ממשיך – אני לא יודע לאן זה יוביל אותנו [יומא ט:]. אני לא יכול לראות שככה יש בכלל עתיד לעם ישראל. אבל ה' לא יתן להם לְנַצֵחַ [מזמור ט']. וכל המתייונים, ביחד עם היונים עצמם - ה' ימחוק אותם מן המציאות ['מִמֵּךְ יֵצֵאוּ', רבנו יונה, אבות א' ו']. אנחנו נסבול עכשיו, אבל כל היהודים שנדבקים לקב"ה, ונלחמים על האמת - הם יקבלו משיח צדקינו, ואנחנו נראה, נראה בעינים שלנו את הסוף של העולם-הזה. אנחנו נראה בעינים שלנו איך ה' מעניש את הרשעים, ואיך הם יֵעלמו מן המציאות. ['בְּהִיכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה'].

אני מאד בכיתי היום. אני כל כך אוהב את עם ישראל ואני כל כך בוכה על כל יהודי ויהודי שהולך לאיבוד [סנהדרין סו"פ ד' מיתות]. אבל את האמת - למלשינים קשה לי לסלוח. קשה לי לחשוב על כזה דבר. וזה - המחשבה הזאת, מביאה לי כל כך הרבה דמעות. דמעות ודמעות ודמעות. שיהודי שהוא 'כביכול חרדי' - יכול להלשין על יהודי אחר, הוא יכול להיות חלק של אלה שעובדים ישירות עם המשטרות, כאילו שהיהודים החרדים הם רוצחים או פושעים. אבל הם רק נלחמים על האמת ['גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים']. אבל לצערי הרב, יש מעטים היום שמוכנים להילחם על האמת [פלא יועץ ע' קנאה]. אבל כל אחד שנלחם ככה - הוא מאד אהוב בשמים.

ה' אוהב כל יהודי שאוהב את הקב"ה, בוטח בו, ויודע בכל מהותו שהקב"ה - הכל יכול [נחום א': 'וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ'], ש'אין עוד מלבדו', ושאנחנו הילדים שלו.

ואני רואה גם בחו"ל יהודים שהפכו להיות ממש גנבים, רשעים, מתיוונים, שמאמינים ב'עולם של עשיו' ['הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת', ב"ב טז:]. אבל יש גם שם בחו"ל יהודים טובים שמתחילים להבין שאין להם כלום מכל הגשמיות הזאת. הרי בסופו של דבר, אי אפשר לאכול את הקדילאק... [צפניה א' י"ח] ואי אפשר שלא להיות בסכנה נגד הכדורים שלהם, או מתחת האיום שהם יכולים להכניס שם כל אחד ואחד לבית סוהר למי-יודע-כמה שנים. גם בחו"ל מתחילים להבין, אבל עוד לא. הם עדין חיים חיים-של-רדומים, של 'זומביס' (גלמים, אטומים) שלא מבינים כלום ['וְעֵינָיו הָשַׁע'], לא מסתכלים, לא מעניין אותם. רוצים את המסיבות ['כְּמַרְעִיתָם וַיִשְׂבָּעוּ', ועי' רש"י סוטה מט: 'והיין ביוקר' - שהכל עוסקין במשתאות'], את כל האירועים היפים, היקרים וכו'. הם רוצים להמשיך לדבר שטויות, ולהמשיך לעשות עבירות, אפילו שהם 'כאילו שומרי-מצוות' [הגאולה א'-5]. אבל זה גם כן עומד להפסיק, כי עומדים להיות דברים שיביאו את כל העולם להלם כזה שהיהודים-האמיתיים מיד יעזבו את כל השטויות שלהם, ויחזרו לקב"ה ['יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ...', ישעיה ב']. אבל אלה שמאד תפוסים עם השקר - ייעלמו. סוף.

אנחנו יודעים שבזמן האחרון יש לנו מכל הכיוונים - פירוק, פירוק וחיסול של דברים שהיו פעם קדושים. דברים שפעם היו קדושים, לא רק לחרדים אלא אפילו גם לחילונים. מפרקים את הכל [ישעיהו נ"ט]. אבל זה לא רק בארץ, ולא רק ליהודים, אלא בכל העולם. אנשים שפעם הערצנו אותם – בסוף אנחנו מגלים שהם שייכים לשטן עצמו [ירמיהו מ"ט י']. פעם העריכו מידות טובות, אבל עכשיו? - כמה שהבן-אדם יותר מלוכלך – יותר מעניין. וזה העולם החדש שלנו. ואנחנו פה בארץ ישראל סובלים לא מעט. אמנם לא סובלים ולא נסבול כמו בחו"ל, אבל בכל אופן - הסבל קשה. ואנחנו נראה ואנחנו רואים בתוך העולם-החרדי את השינוי הקשה כל כך, איך שאנחנו, החרדים, נלחמים, לא עם החילונים, לא עם המזרחיסטים, לא עם הערבים, אלא עם עצמנו, אחד עם השני. וזה הדבר שהכי קשה לבלוע, לעכל.

אבל הכנסת חייבת ליפול, ועם הנפילה הזאת – יבוא משיח. ואנחנו כבר רואים את הנפילה. הכל מתפרק, הכל מתפרק. אבל הכי כואב לנו - זה ש"ס. ומה שקורה בש"ס – זה ממש אסון. ש"ס לא יקום עוד למה שהיה. ש"ס, שנתן לספרדים, היהודים הספרדים, להרגיש קצת 'על הגובה' רוחנית, אחרי שהגיעו לארץ ישראל, למדינת ישראל, המדינה של 'הדמוקרטיה' כביכול, המדינה הזו שלקחה את היהודים הספרדים וניסתה לחסל אותם, לחסל את התרבות שלהם, את היהדות שלהם, את הכל, חתכו אותם לחתיכות קטנות, ובדם קר, קילקלו להם את הילדים ואת העתיד שלהם [ר' ספר זוודא קלילא עמ' ר"ז], ובא ש"ס והרים את כל זה, ונתן להם את ההרגשה שהם שוים משהו.

ולא רק זה, הם התחילו לחזור לקב"ה, וזה הכל מש"ס. הרב עובדיה היה השליח הגדול, הוא היה יהודי גדול וחשוב, והוא נתן לילדים שלו, לקהילה שלו, את כל האהבה שלו ['כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק']. הוא לימד אותם לאהוב את ה'. הוא לימד אותם שה' – הוא הכל-יכול. אבל כאשר הוא עזב את העוה"ז, אז כל זה, כל היכולת הזו להרים עִם כל הלב את עם-ישראל וגם לא-מעט אשכנזים, להרים אותם, להביא אותם אל הקדושה, אל האמונה והביטחון בהקב"ה, והתחילו לשלוח את הבנים לישיבות טובות שיושבים ולומדים שם, ושלחו את הבנות לבתי-יעקב ולעוד בתי-ספר חרדים, קיבלו את הכבוד העצמי, איזו הרגשה שהדורות הקודמים שלהם היו צדיקים ['וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם'], וזה הדבר הכי חשוב, ומה שחשוב זה לא אם העור קצת יותר כהה או קצת יותר בהיר, אלא להיות יהודים אמיתיים, קרובים להקב"ה.

וכשהוא עזב את העולם הזה - הרב מרן זצ"ל, אז הכל התפרק. למה? כי כל זמן שיש רב חזק, יהודי חזק, שמכוון לשם שמים, נֶטוֹ לשם-שמים, אז כולם טובים, וברגע שאנשים פחות-על-רמה משתלטים – אז אנחנו רואים ממש קריסה טוטאלית, קריסה של הבית הגדול והיפה, בית-הכנסת, המקום הקדוש, עִם היהודים הספרדים הקדושים שמרן בנה. וזה ממש שובר את הלב. [ר' מסר 'כעת אנחנו יתומים'] ועכשיו אנשים שהם ברמה פחותה בהרבה ממרן - הם המנהלים את הענין, וזה לא יכול היה לעמוד, כי כל אחד עם ה'אגו' שלו, כל אחד עם ה'אני' שלו - שזה השולט ['אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד']. ובגלל זה - כל החילול ה' שנהיה מזה.

והחילול ה' הזה – ממש הפיל את כל היופי שהרב עובדיה זצ"ל בנה. ברוך ה', זה קרה אחרי שהוא נפטר, אבל לאמיתו של דבר בזמן שהוא היה חי זה לא היה יכול להיות. הוא לקח את כל הסוגים של האנשים והפעיל אותם לטובת עם ישראל. הוא היה כל כך ענק שאי אפשר, לא היתה יכולת ללכת נגדו. הוא היה כל-כך קרוב לה', וכל-כך אמיתי וכל-כך לש"ש – שזה היה חייב לעבוד. אבל בלי כח שכזה – כל הרישעות יוצאת, כל האמביציה של כל אחד עולה למעלה. וזה הכל קרס. אבל זה לא רק ש"ס. אבל ש"ס היא דוגמא כל כך גדולה - שזוהי הדוגמא. אבל את האמת, הכנסת הזו - זה 'מושב לצים' [ישעיה כ"ח: 'אַנְשֵׁי לָצוֹן, מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם...']. וזה גם כן יקרוס [מאמר 'תברחו מהרשעים']. ואנחנו גם רואים בכל מפלגה פירוק, טיפשות. האוכלוסיה - צוחקים מכולם שם ['וחסיר רעיונא יהי לשטותא', תרגום משלי י"ב ח'], כל המנהיגים 'הגדולים-כביכול', מזלזלים בהם, ובזים להם.

בואו נמשיך הלאה. ארץ ישראל, בואו נקרא לזה 'מדינת ישראל', בואו נקרא לזה 'רומא הקטנה', כי זה מה שעושים: הופכים את ארץ ישראל, שה' ישמור, לרומא הקטנה. ועוד מעט הפופ רוצה להעביר את הוותיקן לפה, להר ציון ['אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹקִים', מזמור פ"ג]. ובכלל, ממלאים את המקום עם גוים, ומשפצים בכל מיני מקומות, וזה עולה הרבה מאד כסף, כי זה יהיה המקום שהם ירצו לשבת ולנהל את כל העולם, אז זה נהפך ל'רומא הקטנה'. [זוה"ק רע"מ פנחס רנ"ב:, תיקוה"ז ע"ח ע"ב: 'רוֹמִי זְעֵירְתָּא']

אבל זה לא צחוק. זה מפחיד ביותר. זה לא הסוף. הסוף יהיה שלאט-לאט הם מכניסים את הרישעות שלהם פה בארץ. הם השתלטו כבר על קופות החולים, השתלטו אפילו על הרבה רבנים, השתלטו על העסקנים, בטוח, ועל הכנסת אין מה לומר. אתם תראו. תסתכלו גם בקופות-החולים, גם בכל מקום, תסתכלו מה קורה, רק תתחילו להתבונן. הם מכניסים טונות-של-כסף למדינה הזאת. ובשביל מה? בשביל שיהיה להם טוב לגור פה. לא בכדי לעשות לנו טוב לגור פה... הם רוצים להשתלט פה דוקא, דוקא, רוצים להשתלט פה, שירגישו שהם הכל-יכול, ח"ו, אבל ה' לא יתן, ה' לא יתן. [מזמור פ"ג שם]

אני רק מאד סובל, וזה נראה לי טרגדיה גדולה יותר מאשר 'התאומים' כשאנחנו רואים יהודי-נגד-יהודי, שאנחנו רואים 'יהודים' בתור מלשינים, מלשינים למשטרה, יהודים שמסוגלים, אין להם שום בעיה להרביץ כמעט עד מוות ליהודים אחרים ['וְעַתָּה מְרַצְחִים'], והכל בשביל כסף ['אַנְשֵׁי דָמִים']. יש מַאפְיוֹת-אחרי-מאפיות, קבוצות מאורגנות, כל מיני קבוצות של לחץ שהם מרוויחים מלכוון את היהודי לתהום ['מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ']. הם מביאים אותם עד לתהום - ונותנים להם דחיפה חזקה, וזהו המצב. וזה החלק הקשה ביותר לראות, זהו החלק העצוב ביותר.

אבל זה לא רק בארץ. הקבוצות האלה קיימות גם בחו"ל, קבוצות של ערב רב, שלמדו להרוויח על חשבון היהודים או לפעמים על חשבון הגוים, ושעושים שם-רע ליהודים ['בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה', יומא פ"ו.] אבל לא לדאוג, ה' יעצור אותם. ה' יעצור אותם - ויגמור אותם [ירמיהו ל': 'וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה']. הם ילכו יחד עם האדומים ['הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ', ישעיהו סו"פ א'], יחד עם הישמעאלים הם ילכו.

עם ישראל, עם ישראל, היהודים האמיתיים, אני יודע שאתם מעטים מאד, אנחנו מאד מעטים, יהודים אמיתיים ישנם מעטים מאד, אלו שנשארו ['לִשְׁאָר עַמּוֹ', הפטרת שמות], אבל תפעילו את הפנימיות שלכם, את הנשמות שלכם, את הנפש שלכם, את הרוח שלכם, ותתקרבו לקב"ה. תידבקו להקב"ה. אין לנו לאן לברוח. אתם לא מבינים?!...

ואלה בחו"ל, אני באמת מציע לכם להגיע לפה ['תארזו את חבילותיכם'], ואלה שפה - תידבקו מיד לבורא-עולם, כי לא יהיה מקלט אחר, לא יהיה שום בונקר שיהיה מבוטח ללא-סכנה, רק אצלו [תהלים כ"ז, ק"מ ח']. עוד פעם אני אגיד, אפילו אם אתם תתעייפו מלשמוע, כי אני מאמין שאתם יותר מבינים, בכל יום שדברים קורים אתם יותר מבינים את המילים שלנו. אנחנו צריכים להיכנס לבתים, לסגור את הדלת, ולחכות שזה יעבור ['חֲבִי כִמְעַט רֶגַע...']. אנחנו, אין לנו כח להילחם נגד הרשעים, רק הקב"ה יכול. רק מה כן? אנחנו צריכים להדבק לה', ולא לעזוב. לדבוק בו - ולא לעזוב. וזה מה שיציל אותנו. רק זה מה שיציל אותנו, ולא שום דבר אחר. שם אנחנו נמצא את המקלט שלנו, שלא יוכלו לעשות לנו כלום ['כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה...']. אל תדאגו, יום אחד הם יבואו עלינו, להרוס אותנו לגמרי, עכשיו הם מנסים לעשות את זה 'אחד-אחד', עוד מעט הם ינסו להיפטר בכלל מהיהודים: או שהיהודים יסכימו לקבל את הדת החדשה – או שיחסלו אותנו, חס ושלום [מזמור פ"ג]. אבל ה' לא יתן. ה' יחסל אותם לגמרי.

עם ישראל, עם ישראל, תפעילו, תרגישו את הלב היהודי, את הלב היהודי שאוהב כל יהודי אחר, תרגישו את זה, וזה מה שיציל אותנו, זה מה שיציל אותנו. ]ר' ספר חרדים סי' ז', יוסף לחוק, שמות ליום ב'].

שאלות ותשובות (משני התקשורים)

הבחירות

ש. האם אתה סבור שיתקיימו בחירות...?!

ת. לא יודע. יכול להיות כל מיני דברים, אבל לא נראה לי ממש בחירות. אבל אם יהיו בחירות - הם יהיו 'מכורות'. הבחירות זה סתם שטויות. הרשעים שרוצים לשלוט פה - הם עושים את זה כך בכוונה כדי שמי שנבחר - הוא יוכל לשלוט יותר חזק. אל תדאגו, זה לא יהיה, אפילו בואו נגיד שיהיו בחירות, אבל לשם יכנס מי שהם רוצים...

ש. יש ביטוי: 'לא חשוב מה שמצביעים, מה שחשוב - זה מי שסופר את הקולות...'

ת. הכל - שקר גדול גדול. הבחירות האלה – בלי ספק הם יהיו שקר. אבל זה כך בכל מקום. זה גם בארצות הברית. הכושי לא נכנס בכוחות עצמו. ברור.

ש. אבל דובר שהגוים צריכים לשלוט פה...

ת. בסדר, יכולה להיות כאן ממשלת מתיוונים שלא תהיה 'ציונית'. לא יהיו ציונים. זה יהיה אנשים סתם ['מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן'].

ש. האם ה'ציונים' - זה לא מתייוונים ?!

ת. כן אבל זה לא יהיה מהזן ההוא שבנה את המדינה, זה יהיה מהרשעים שהם סתם עושים את זה בשביל אני-לא-יודע-מה, איזה משהו עקום שיש להם ['מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים', זוה"ק וישב קצ"ב: ע"ש], משהו מאד שפל, משהו מאד גויי. ['בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן'].

ש. איך זה שאין מישהו להגיד להפסיק כבר עם כל העסק-ביש הזה עכשיו...

ת. אבל זה כתוב שככה יהיה עכשיו. וזה לא רק שלא אומרים להפסיק. ומה שהכי מעניין, הם כולם ת"ח, וכתוב בפירוש שככה זה יהיה. אז מה? מה, הם לא קוראים את זה?! הם לא יודעים את זה?! הם לא למדו את זה?! הם לא רואים את זה?!...

ש. האם לא קולטים כבר שצריכים להסתלק משם?...

ת. הקב"ה - הוא יביא את כל האמיתיים אל האמת, ומי שלא זוכה לזה - אז אתם יודעים שהוא לא היה אמיתי...

ש. נהיה מזה דבר כזה חשוב... כזו קדוּשה...

ת. כי רוצים להראות שזה כביכול 'דמוקרטיה'. 'דמוקרטיה-שְמוּקרטיה'... והחרדים שעושים את זה הם גם כן אומרים: "דמוקרטיה, דמוקרטיה", ועוד מעט גם יצביעו מי יהיה "רבי"...

ש. אז עכשיו הכל מתגלה בגדול...

ת. נכון. נכון מאד. השקר – הוא עצום, עצום. אבל בכל קהילה - ברוך ה', ישנם אנשי אמת.

ש. ואיך שמתחברים עם הרשעים...

ת. שאלה טובה... כל אחד עם המבחן שלו. עכשיו זה מתגלה, אבל בגדול.

ש. מה אתה אומר על מה שקורה בש"ס?

ת. ש"ס, מה שקורה בש"ס זה בדיוק מה שקורה בעולם. הכל מתפרק. איפה שאין מספיק יראת ה' - זה מתפרק. [בראשית כ']

ש. זה בעצם שייך למה שקורה בכל העולם החרדי...

ת. העולם החרדי גם כן מתפרק, כללית. כי נכון, באמת, יש ישיבות גדולות, ולומדים הרבה תורה... לומדים הרבה גמרא... אבל שכחו דבר אחד: את ה'...

ש. האם אתה סבור שהערב-רב הוא זה שבוחש, שמרתיח את הקדירה בכל המחלוקות שיש בציבור החרדי?

ת. בודאי שזה הע"ר, אין בכלל ספק. יהודים שמלשינים על יהודים, יהודים, לא חילונים, 'יהודים חרדים' שמלשינים על יהודים חרדים או שמרביצים להם כמעט עד מוות, מי יודע. עושים דברים איומים. ועל מה? על כסף, על כבוד, ה' ישמור. [הגר"א אבן שלמה י"א ח'].

ש. לפני זמן מה התקשר אלי חבר שעוסק בזיכוי הרבים, וסיפר שהתקשרו אליו אנשים שרוצים להתערב בנעשה בתוך המפלגות ואמרו לו: 'יש כסף בלי הגבלה – תפעל כך-וכך עד שזה יתקדם...', ואז נזכרתי שכבר בעבר שמעתי שהם מתערבים בתוך הציבור-החרדי עם כסף 'בלי הגבלות'... בכדי לשסע את החרדים. ככה הם עובדים – והצליחו בגדול!

ת. בדיוק, בדיוק. כסף, כסף, כסף! הם קונים את היהודים, הרשעים האלה קונים אותם בכסף. והם מוכנים בגלל זה לפרק את הכל, וגם כבוד הם מקבלים מהם, אבל לא פשוט, לא פשוט. כי בכל אופן יהודים טובים בתוך ש"ס, בין האנשים בש"ס, מבינים, וזה כואב להם מאד. אבל הם יקבלו, אלה, אלה שעשו, אלה שעושים, אשכנזים או ספרדים, כולם, כולם יקבלו מאד קשה את המגיע להם. כי אלה שהם ע"ר, ועובדים נגד עַם ישראל, ולוקחים את הכסף של הרשעים כדי לעשות הפרדה בין יהודי ליהודי, ולהוריד את הרמה הגבוהה שיש לכל יהודי, להוריד את הקדושה שלו, אלה ישלמו ממש בצורה קשה ביותר [אבן שלמה שם]. והיהודים האמיתיים יצאו מזה לעולם הבא של משיח צדקנו לנצח.

אבל זה קשה לראות את כל זה, זה פשוט קורע את הלב לראות את זה, יש חשק להרביץ... לבעוט... לעשות משהו לעצור אותם, אבל רק ה' יכול לעצור אותם. הם מרגישים את עצמם 'על הגובה', יש להם את כל הנשק, יש להם את כל הבניינים, את כל הצבאות, את כל האניות, את כל הבנקים, הכל-הכל יש להם. אבל אין להם שכל! כי אין להם את הקב"ה.

תופעת המסירות

ש. אנחנו יכולים לראות שבכל מצב של מאבקי כח ועמדה, כמו בחירות וכדו' – מתחזקת השינאה והמחלוקת, ואז מתגברת תופעת המסירות, ה' ישמור ויציל...

ת. כן, נכון, המסירות האלה – זה פשוט לא יהודים. יהודי לא יכול למסור יהודי אחר, אי אפשר להאמין שכזה דבר יכול להיות. זו אחת העבירות הכי קשות [מקורות בסוף]. ופה עושים את זה 'על שמאל ועל ימין' - בלי שום בעיה. כאילו בהסכמה של רבנים. אבל זוהי עבירה קשה ביותר, חמורה ביותר. ואלה חייבים להיות, חייבים להיות 'ערב רב', בלי שום ספק.

ש. בדור הזה שיש על הלכות שמירת הלשון כל כך הרבה ספרים, שיעורים וכו', מה לא, ודוקא כיום יש כל כך הרבה תופעות שכאלה...

ת. השיעורים של שמירת הלשון, זה התחיל מאד טוב, אבל זה ממשיך עם כיוון שהוא בכלל לא לפי המטרה האמיתית. הם לא מבדילים בין לה"ר לבין להגיד תוכחה שחייבים להגיד. אין להם כח, הם לא רוצים לשמוע תוכחה, אז הם אומרים: 'אוי אוי, אוי, לשון הרע!', לא רוצים לשמוע. [הפטרת שמות: 'וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ'] זה בלבול של הזמן שלנו.

להמשך לחץ כאן